אחת לכמה שנים צצה ידיעה חגיגית המודיעה שמישהו הצליח לפצח את המתכון הסודי לייצור קוקה-קולה. חברת קוקה-קולה עצמה לא מתרגשת מהחשיפות הללו והיא ממשיכה לייצר כרגיל ולהשקיע הון עתק על פרסום ומיתוג. נדמה לפעמים שהגילויים הללו אפילו מעצימים את המיתולוגיה סביב המשקה הנמכר ביותר בעולם ומשרתים את האסטרטגיה השיווקית של החברה.
כבר 134 שנה שחברת המשקאות הענקית מצליחה לשמור בקנאות על הסוד המסחרי שלה - התרכובת הסודית שהמציא הכימאי, ג'ון פמברטון, לייצור קוקה-קולה – שהפך לאחד מהסודות המסחריים הסודיים והשמורים ביותר בהיסטוריה. כל מה שבחברה מוכנים לומר הוא שמדובר ב"תערובת של טעמים טבעיים". הנוסחה הסודית כוללת, לפי אחת ההערכות, שבע תמציות שונות המופקות מפרחים, פירות, עלים ושורשים. לפי אגדות אורבניות, המתכון מוחזק בכספת שמורה היטב בבנק ובכל רגע נתון רק מספר מצומצם של מנהלים בכירים בחברה מכירים את סוד התרכובת. הם אפילו נמנעים מלטוס ביחד כדי שסודם לא יאבד במקרה של תאונה שתקפד את חייהם. הרכיבים, לפי אותן אגדות, מועברים ברכבים משוריינים מהמרכז באטלנטה למפעלי הייצור השונים.
איזו הגנה עדיפה - סוד מסחרי או פטנט?
אסטרטגיית ההגנה של קוקה-קולה, שמזמן הפכה לסוג של מודל בתעשיית המזון והמשקאות, מעלה כמה שאלות חשובות הנוגעות לקשר שבין קניין רוחני לשוק המזון והפודטק: מדוע מעדיפה קוקה-קולה שימוש בסוד מסחרי על פני הגנה פטנטית על התרכובת? מהם היתרונות של פטנט על פני סוד מסחרי? והאם נכון בכלל לשאוב השראה מקוקה-קולה ולהימנע מהגנה באמצעות פטנט על מוצרי מזון ופיתוחים טכנולוגיים חדשים בתחום הפודטק?
ראשית, עלינו להבין מהו סוד מסחרי. לפי החוק, סוד מסחרי הוא "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על-ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו". סוד מסחרי יכול להיות למשל מידע, תרשים, שיטת עבודה, תוכנית הפעלה, וכמובן נוסחה לתרכובת כימית, כמו הנוסחה הסודית של קוקה-קולה. בתחום המזון זה יכול להיות גם תהליך הייצור, אופן השימור של מוצרים ועוד.
כמוגדר בחוק, על מנת לזכות בהגנת סוד מסחרי על בעלי הסוד לנקוט באמצעים סבירים כדי לשמור עליו ככזה. עולה השאלה מהם אמצעים סבירים ובעת מחלוקת ישנו צורך לדון ולפסוק האם פעלו לקיום תנאי זה. אמצעים סבירים יכולים להיות, למשל, נעילת המידע הסודי,
אבטחת מידע של מחשבים המכילים את אותו מידע, החתמת עובדים על הסכמי סודיות, סימון מסמכים סודיים וגריסתם לאחר שימוש, או - כמו אחד הצעדים שנקטה קוקה קולה - הגבלת הנגישות של העובדים לסוד המסחרי. נקיטת צעדים לצורך קיום התנאי היא הכרחית לקבלת ההגנה.
פטנט, לעומת זאת, מקנה לבעליו מונופולין על השימוש בהמצאה למשך 20 שנה, אך הוא מחייב את הממציא לחשוף ברבים את המצאתו. זו עסקת חבילה ונראה שזה השיקול שהכריע את הכף בקוקה-קולה לטובת סוד מסחרי ולא לטובת פטנט. היא העדיפה לשמור את הנוסחה בסוד על פני חשיפתו וקבלת מנופולין לזמן מוגבל.
רוב החברות הן לא קוקה-קולה
השאלה היא האם השיקולים של קוקה-קולה ישימים גם לחברות מזון ומשקאות אחרות? שאלה זו היא חשובה מאחר ולא מעט חברות בעולם, ובארץ בפרט, אכן סבורות שהשיטה הנכונה להגן על מוצרים, המצאות ופיתוחים בתחומי המזון והמשקאות היא באמצעות סוד מסחרי. נראה שגישה זו גורמת במקרים רבים לנזקים מיותרים ונסביר מדוע.
ראשית, רוב החברות שונות משמעותית מקוקה-קולה בפרמטרים רבים. מדובר בתאגיד ענק הפרוש בכל העולם ובעל משאבים אדירים, שגם יודע להשתמש בהם כדי להגן על מוצריו, על שרשרת האספקה ועל ערוצי ההפצה שלו.
ההחלטה של קוקה-קולה להגן על המוצר באמצעות סוד מסחרי היתה נכונה, כמובן לאור מבחן המציאות. עם זאת, יש להבחין מתי אסטרטגיה זו אכן עדיפה. כיום, בניגוד לעידן בו קוקה-קולה החלה להתפתח, הרבה יותר קל לבצע הנדסה לאחור ולשחזר את המוצר ולחקות אותו. לכן, בהינתן מוצר או תהליך, יש לבחון באיזו מידה ניתן לשחזר ולהשיג את אותן תוצאות.
גם ברמה המסחרית, היזם תמיד צריך לצאת מנקודת הנחה שבמידה והמוצר שלו יזכה להצלחה מסחרית, מישהו אחר ינסה לספק אותו בצורה זולה ומהירה יותר, ובמצב שכזה ניתן לחסום אותו בדרך כלל על-ידי המונופולין המתקבל על-ידי פטנט.
דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא היקף המחקר והעבודה הנעשים באותו תחום ספציפי. קורה לעיתים שפיתוחים זהים נעשים במקביל על-ידי אנשים שונים, בייחוד בתחומים כמו תחום הפודטק בהם קצב הפיתוח מואץ. במצב כזה, אם האחד בחר בסוד מסחרי בעוד השני קיבל פטנט, הזכויות יהיו של בעל הפטנט. באופן כללי חשוב להבין שפטנט הוא בעל ערך מסחרי רב, שכן הוא מקנה בלעדיות ומונע ממתחרים לנצל את ההמצאה. במקרה של סוד מסחרי, אם אדם אחר הגיע לאותה המצאה לא ניתן למנוע ממנו לנצלה, ואם הגדיל ופעל לקבלת פטנט, הוא יוכל בעתיד למנוע פעילות מתחרים, גם אם אלו הגיעו להמצאה לפניו. כך יכול להיווצר מצב בו סוד מסחרי מאבד מערכו בעוד האחר נהנה מהמנופולין.
זאת ועוד, היכולת לשלוט על סוד מסחרי היא נמוכה ככל ששותפי הסוד מתרבים. כמעט כל חברה מצויה כיום במערכת ענפה של קשרים מקצועיים עם בעלי עניין רבים שמחוץ לחברה עצמה - ספקים, יועצים, מעצבים, מפיצים, גורמי מיקור-חוץ ועוד. זה בוודאי נכון בתחום המזון, שבו שרשרת האספקה היא ארוכה, ובמיוחד בעידן של "תעשייה 0.4", כאשר מתגבשים שיתופי פעולה רבים בין גורמים טכנולוגיים לבין התעשייה המסורתית. כל זה עשוי להקשות על חברה לייצר שיתופי פעולה אם היא יודעת שהצלחתה תלויה בסוד אליו ייחשפו רבים, ללא הגנה חזקה דיה מפני דליפת מידע. בכך נוסף שיקול משמעותי שבמהותו נוגד את החתירה לחדשנות והרחבת הפעילות העסקית.
הגנה מקיפה ורחבה על הקניין הרוחני
חשוב להבין שמידת ההגנה של סוד מסחרי היא מוגבלת, ושימוש בסוד מסחרי יכול לחשוף את יצרני המזון לסיכונים רבים העלולים לפגוע ביתרון היחסי שלהם בשוק. ישנם מקרים נקודתיים בהם השימוש בסוד מסחרי יקנה הגנה מספקת, ואכן במקרים כדוגמת קוקה-קולה היתה זו הבחירה הנכונה. עם זאת, בעידן של היום הרבה יותר קשה לשמור על סוד מסחרי, ויש לקחת בחשבון שמעטות החברות שיכולות להשקיע במיתוג ושיווק מאות מליוני דולרים בשנה, כפי שעשתה קוקה-קולה לקידום הרעיון של המוצר עם "המתכון הסודי". לעומת זאת, הגנה על הקניין הרוחני ככלל, והגנה על-ידי פטנטים בפרט, חזקה הרבה יותר וגם ניתנת לאכיפה בקלות רבה יותר.
צריך גם לזכור שבתחום המזון, וכמובן בתחום הפודטק, ניתן להגן על הקניין רוחני בכלים שונים כגון פטנטים, עיצובים וסימני מסחר, לא רק על המוצר הסופי, אלא גם על הרכבים שונים, תהליכי ייצור, אריזות ועוד. אפילו האלגוריתם העומד מאחורי מערך השילוח יכול להיות זכאי במקרים רבים להגנה פטנטית.
פטנט יכול להינתן על מוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי, במידה והוא חדש, מועיל, ניתן לשימוש תעשייתי, ויש בו התקדמות המצאתית. הגדרה זו כוללת בתוכה גם מכשירים, מערכות, הרכבים כימיים ושיטות ייצור. חשוב לציין שהגנה באמצעות פטנט אינה בהכרח שוללת הגנות נוספות, כמו עיצוב המקנה בלעדיות על מראהו של מוצר בהינתן עיצוב חדש ובעל אופי ייחודי. בתעשיית המזון והמשקאות ישנה חשיבות גדולה גם להגנה מסוג זה, ופעמים רבות מומלץ לפעול בשני המישורים במקביל - פטנט ועיצוב.
כמובן שישנו ערך רב גם להגנה על סימן המסחר, וקיימות הגנות נוספות, כגון זכויות יוצרים, היכולות להתאים גם הן בחלק מן המקרים. ישנה חשיבות גדולה לבניית אסטרטגיית הגנה על הקניין הרוחני כבר בשלבים הראשוניים, משום שפעולות מסויימות יכולות לפגוע בזכויות עתידיות, ויש לפעול בתזמון הנכון ובדרך הנכונה, ולדעת להיערך לתהליך מימוש האסטרטגיה. הערך והפוטנציאל של חברה בעיניי משקיעים יימדד כמעט תמיד גם על בסיס ההגנה על הקניין הרוחני הקיימת בחברה.
סיכונים רבים ומיותרים
בתחום הפודטק נעשית הטמעת תהליכים טכנולוגיים לשם שיפור המזון והגברת תוצרתו, וגם לשם מציאת תחליפים לחומרי גלם. טכנולוגיות אלה פועלות לכל אורך שרשרת האספקה של מזון ומשקאות, לרבות הגברת יעילות התפוקה בגידולים חקלאיים, שמירה על טריות, עיבוד ובטיחות מזון ומשקאות, וכן שיפור פלטפורמות אספקה ודרכי הפצה. בכל אחד מן השלבים הללו יכולות להיות טכנולוגיות הניתנות להגנה בפטנט, ובחלקם ניתן להגן גם בעיצוב ובדרכים נוספות.
לסיכום, מי שנמנע מהגנה של הקניין הרוחני בדרך כלל חושף את עצמו לסיכונים רבים ומיותרים. מכיוון שפודטק מהווה למעשה את הדור הבא של תעשיית המזון והמשקאות, טוב יעשו החברות, המפעלים, היזמים והסטארט-אפים הפעילים בתחום זה אם לא יישאבו השראה מהסיפור של קוקה-קולה, שאמנם מרשים בהצלחתו, אך בהחלט אין להתייחס אליו כאל מקרה מייצג כאשר מתלבטים בסוגיית ההגנה בין פטנט לבין סוד מסחרי.
שיתוף פעולה בין מילניום פודטק לקבוצת לוצאטו
במסגרת השת"פ קבוצת לוצאטו תספק למילניום שירותי ייעוץ וליווי בתחומי הקניין הרוחני והטכנולוגיה
קבוצת לוצאטו, המתמחה בקניין רוחני ופטנטים, ושותפות ההשקעה במזון מילניום פודטק, לה דגש על תחליפי בשר ותזונה מותאמת אישית, סיכמו על שיתוף פעולה ביניהן. במסגרת שיתוף הפעולה תספק קבוצת לוצאטו למילניום פודטק שירותי ייעוץ וקניין רוחני. מדובר, בין היתר, בבדיקות פטנטים ו-IR של מיזמים שבהם תשקיע הקרן, בדיקות נאותות, סקרי פטנטים, הגנה פטנטית רישום והגנה על סימני מסחר, עיצובים וזכויות יוצרים לחברות בפורטפוליו של הקבוצה שירצו בכך.
"אנחנו שמחים על שיתוף הפעולה עם מילניום פודטק, שותפות המביאה עמה בשורה חדשה לעולם הפודטק, ומשוכנעים ששילוב הידע הרב והיכולות של שני הגופים יביא לסינרגיה משמעותית של הפעילות העסקית שלהם בתחום", אמר עו"פ ד"ר כפיר לוצאטו, נשיא קבוצת לוצאטו.
לדברי ד"ר לוצאטו, שיתוף הפעולה עם מילניום פודטק מבוסס, בין היתר, על הניסיון הרב של קבוצת לוצאטו בליווי חברות ויזמים בתחום הפודטק ובתחומים משיקים כמו כימיה ואגרו-טכנולוגיה, וכן על שותפות ארוכת שנים עם המשקיע והיזם נועם דננברג, אחד השותפים הבכירים וממקימי הקרן. "תחום הפודטק הוא כיום אחד התחומים הצומחים ביותר בהיי-טק הישראלי ונהנה מתנופה בעידן הקורונה", ציין לוצאטו. "לפי אחת ההערכות, היקף הפעילות בתחום כמעט שילש את עצמו בשש השנים האחרונות מ-52 מיליון דולר ב-2013 ל-135 מיליון דולר ב-2019. בענף פועלות כיום כ-250 חברות ובמקביל תאגידי מזון בינלאומיים כמו דנונה, פפסיקו ונסטלה פועלות לאתר בארץ טכנולוגיות חדשות בתחום המזון".
מילניום פודטק היא שותפות המו"פ הראשונה הנסחרת בבורסה הישראלית, וזאת בעקבות תיקון תקנון הבורסה מפברואר אשתקד, לפיו ניתן להנפיק שותפויות מוגבלות שעוסקות במחקר ופיתוח ולא רק בתחומי חיפושי הנפט והגז או הפקות הסרטים. היא מנוהלת על-ידי גיא רוזן, סגן יו"ר תנובה ודירקטור בחברות תעשייה שונות וכן בקרן אינפיניטי בסין, וחנן שניידר, איש הון סיכון וביומד, לשעבר מנכ"ל חברת BetaO2 ושותף בקרן אגייט, ומנהל חממת הפודטק בקרית שמונה. הקרן הוקמה עם מספר שותפים ביניהם נועם דננברג, משקיע ויזם ותיק. ההשקעה הראשונה של מילניום הייתה בחברת SavorEat (סייבוראיט), שפיתחה המבורגר צמחוני שניתן לייצר בנקודת המכירה באופן מותאם אישית על-פי דרישות הלקוח. מדובר בטכנולוגיה ייחודית לייצור תחליפי בשר המשלבת חומרים בפורמולציה חדשנית ממקורות צמחיים, רובוט המשלב הדפסה בתלת-מימד ושיטות בישול מתקדמות.
קבוצת לוצאטו כוללת את משרד עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו" - שהוא מהמובילים, הוותיקים והנחשבים בישראל בתחום עריכת הפטנטים וקניין רוחני, משרד לוצאטו עורכי דין, וחברות נוספות העוסקות בפעילות עסקית. הקבוצה נוסדה באיטליה ב-1869 ונחשבת ליחידה מסוגה בעולם הקניין הרוחני, שבה הניהול עבר מדור לדור ב-150 השנים האחרונות. בראש הקבוצה עומדים כיום ד"ר כפיר לוצאטו, נינו של מייסד החברה, ורעייתו, ד"ר אסתר לוצאטו, לצד בנות הדור החמישי - עו"ד מיכל לוצאטו, עו"פ לילך לוצאטו-שוקרון ועו"ד תמר לוצאטו בן יעקב. על לקוחות הקבוצה נמנות חברות פודטק בין-לאומיות, חברות הפארמה המובילות בעולם, חברות התעשייה הביטחונית, אוניברסיטאות, סטארט-אפים, יזמים, ממציאים פרטיים ועוד.
הכותבת היא עורכת פטנטים ושותפה בקבוצת לוצאטו. מומחית בתחום ההנדסה ובעלת ניסיון רב בהגנה, ליווי ויצירת מעטפת הגנה על קניין רוחני
