אין עוררין על איכויותיה של היזמות הישראלית אשר נותנת את אותותיה בכל רחבי העולם. יחד עם ההיי-טק כחול-לבן שמצליח לשבור שיאים פעם אחר פעם, ניכר כי גם תעשיית הפודטק המספקת שלל פתרונות מתקדמים, מצליחה לקצור הצלחה.
בניסיון לתמוך בתעשייה ולספק עבורה קרקע פורייה להתפתחות מואצת, נרתמים במכון היצוא ובמערך הנספחים הכלכליים של משרד הכלכלה במישורים רבים. המטרה: מינוף חברות ההזנק (סטארט-אפים) בתחום במטרה לממש את הפוטנציאל העסקי הגלום בהן.
על מנת להדגים את תרומתו של המכון לתעשייה זו, מתארת עדי טייכר, מנהלת תחום פוד-טק ומזון את דפוס הפעילות שנועד לחשוף את התעשייה הישראלית בפני שווקים גלובאליים חדשים. "זה אומר בפועל זיהוי הזדמנויות עסקיות, קידום מפגשים עסקיים עם גורמי מפתח בתעשייה בחו"ל, חשיפה ומיתוג באמצעות השתתפות בתערוכות וכנסים בינלאומיים. מטרת הפעילות היא לספק תצוגת תכלית של הרעיונות והמוצרים אותן החברות מפתחות, כך שיוכלו לבסס את מעמדן בעולם'', היא מכריזה כבר בראשית דבריה.
אתגרים לתעשיית המזון העולמית
טייכר, לשעבר מנהלת שיווק בחטיבת המזון בתנובה, מביאה תמונת מצב שרובנו מכירים: ''זה לא סוד שישראל היא מובילה עולמית בחדשנות במזון. בתחום החלבונים האלטרנטיביים ישראל היא שנייה רק לארה"ב בכמות החברות הפועלות בזירה. תפקידנו כמכון הוא לתמוך בחברות הללו, לסייע בחיבורים הנדרשים וככלל לנקוט בגישה פרו-אקטיבית שתסייע לחברות ההזנק הישראליות לבנות יכולות, לפתח קשרים עסקיים וליצור שותפויות אסטרטגיות עם גורמים מחו''ל''.
שירותי המכון כוללים מספר מערכים ובתוכם פיתוח עסקי, ייעוץ ליצואנים מתחילים ומנטורינג, שירותי מידע ומודיעין עסקי וכלה במכללה שנועדה להכשיר יצואנים ולספק להם כלים מסייעים לחדירה אפקטיבית יותר לשווקים גלובאלים. לצד פעילות זו, מקדם המכון פעולות נוספות עבור תעשיית הפוד-טק הכוללות סיוע במשיכת השקעות עבור חברות ההזנק, שנמצאות לרוב עדיין בשלב המחקר והפיתוח, כמו גם ביצירת הזדמנויות עסקיות בשווקי היעד עבור התעשייה.
מהו הפוטנציאל הקיים בתעשיית הפוד-טק הישראלית?
"הפוד-טק הישראלי מציע פתרונות למגוון רחב של אתגרים בתעשיית המזון העולמית, הן בתחום המוצר והן בתחום ייעול תהליכי הייצור. זהו תחום רחב הטומן בחובו מספר קטגוריות, כגון חלבונים אלטרנטיביים, רכיבים חדשניים, מפחיתי סוכר למיניהם, אריזות חכמות, בטיחות במזון ופתרונות לתהליכי שרשרת האספקה. הסגמנט הגדול בתעשייה בארץ מרוכז בתחום החלבונים האלטרנטיביים, תחום בו ישראל עושה חיל בעולם, בזכות פתרונות הנחשבים לפורצי דרך''.
היעד: לשחק במגרש של הגדולים
מכון היצוא מלווה את הסטארט-אפים והיזמים הישראלים במימוש החזון העסקי שלהם, באמצעות פתיחת דלתות עבור מגוון הזדמנויות עסקיות בעולם. לצד הסיוע השוטף שמעניק המכון במגוון תחומים השכם והערב, מבקשת טייכר להניח את האצבע כל כמה מהאתגרים הבולטים הניצבים בפני תעשיית הפודטק בישראל, אשר ההתמודדות עימם מהווה לדבריה צורך חיוני על מנת להוביל אותה אל עבר שגשוג כלכלי ושבירת תקרת הזכוכית הקיימת.
"מרבית מיזמי הפודטק בארץ מכווני מו''פ. בדרך הם נוטים להשאיר את ההתמודדות עם החסמים העיקריים של מסחור הטכנולוגיה לשלבים מאוחרים, כדוגמת רגולציה, סקייל-אפ, מבנה עלויות ותמחור. מעניין יהיה לראות האם החברות הללו תצלחנה לעשות את השינוי ולשים את הדגש מבחינתן על היבטי מכירות ושיווק בינלאומי, תוך הבנת הצרכנים ושווקי היעד הרלוונטיים עבורן.
"אתגר נוסף טמון בהיותן של מרבית החברות הישראליות בתעשייה כ-B2B, קרי חברות המוכרות לעסקים. למרות זאת, הניסיון מלמד כי רוב סיפורי ההצלחה הן דווקא של חברות C2B אשר מוכרות לצרכן הסופי (דוגמת ביונד מיט ואוטלי). גם כאן מעניין יהיה לראות האם תהיינה חברות שייבנו שוק ותעשייה אמיתית, מה שאומר 'לשחק במגרש של הגדולים'. לא רק למכור טכנולוגיה או שירותים לחברת חומרי גלם, אלא לייצור מוצר מ-א' עד ת' ולשווק אותו, על כל התהליך המשתמע מכך''.
טייכר מוסיפה כי ''חשוב לציין כי בקרב חברות ההזנק בתחום הפודטק גוברת ההבנה כי לא די רק בטכנולוגיית עילית ופטנט, שכן הן זקוקות גם למתקני ייצור, שהינו החסם המשמעותי ביותר בתעשיית המזון. אנחנו רואים את הנהייה של סטארט-אפים לאירופה על מנת להקים שם את המפעלים הראשונים שלהם (כמו הולנד, בלגיה ודנמרק) המשימה הגדולה עבורנו היא לסייע לחברות הזנק באיתור אותם שותפי ייצור מתאימים מהעולם".
מה צופן העתיד לפודטק הישראלי?
''כשאנו מסתכלים על מה שקורה היום בתעשיית ההיי-טק בארץ, אי אפשר להתעלם ממגמת העלייה המתמדת של חברות בינלאומיות שרוכשות את החברות הישראליות ומביעות בהן אמון מלא, כולל הקמה של מרכזי חדשנות ופיתוח המהווים מכפילי כוח לאקו-סיסטם המקומי. יש בכך בשורה אדירה לכלכלה הישראלית, השאלה היא האם נראה מגמה דומה גם בתעשיית הפודטק. לשם כך, המשימה הנדרשת מצד כל הגורמים היא לבחון כיצד ניתן לטפח את התעשייה הזו ולהפוך אותה למתקדמת ואטרקטיבית בכל המובנים. הקורונה המחישה עד כמה מדינות שהסתמכו על ייבוא ממדינות אחרות נותרו עומדות מול שוקת שבורה, עם מחסור ניכר במשאבים וחומרי גלם. הקו שצריך להנחות את ישראל הוא שבמידה ואנו שואפים לחזק את הביטחון התזונתי של אזרחינו, עלינו לסמוך קודם כל על עצמנו. זה אומר תעשיית מזון חזקה שתוכל לשרת את האוכלוסייה, ללא תלות בשום גורם אחר''.
בשיתוף מכון היצוא
