ספק אם כאשר הוקם ענף המדגה הישראלי בשנת 1938, עת אוכלסו בריכות הדגים הראשונות בעמק המעיינות בקרפיונים שהגיעו ממזרח אירופה, היה מי ששיער את התהפוכות שיעברו על התחום. אם בשיאו עמד הענף על 70 משקים שגידלו דג ישראלי טרי, היום עומד מספר המגדלים הפעילים בענף על 28 בלבד. "לפני חמש שנים הורד המכס על שלושה סוגי דגים המיובאים מחו"ל לישראל: אמנון, קרפיון ובורי", טוענים בארגון מגדלי הדגים בישראל. "הדבר פרץ את השוק לייבוא של דגים, בעיקר אמנונים קפואים מסין וכמעט חיסל את הענף לחלוטין, כי בעוד החקלאי הישראלי מתמודד עם הורדת המכס על הייבוא, החקלאי הסיני למעשה מקבל תמיכה וסבסוד מהמדינה ויכול למכור במחירי היצף ובכך משתלט על השוק. בכך נוצרת תחרות בלתי הוגנת לחקלאים הישראליים".
לדבריהם, גם הקורונה לא סייעה לענף להתרומם, כאשר בתקופה זו הושבתו מפעילות חלק מחנויות הדגים והשווקים הפתוחים. זאת, בנוסף לערוצי שיווק נוספים של דגים טריים כמו המסעדות ובתי המלון שנסגרו ועד היום טרם חזרו לאותו היקף פעילות. "עם תחילת הסגר הראשון זיהינו צוואר בקבוק בנושא האספקה, בעיקר כי לחנויות הדגים לקח זמן להסתגל להנחיות החדשות, ולכן יזמנו חלוקה של כ-11 אלף צידניות לחנויות ברחבי הארץ, ממושב תקומה שבעוטף עזה ועד עכו בגליל המערבי, כדי לסייע להן לבצע משלוחים לבית הלקוח", מסבירים בארגון ומוסיפים כי על אף המורכבות יש מקום לאופטימיות: "אנחנו חקלאים ישראלים, לוותר זו לא אופציה מבחינתנו".
בקרת איכות מחמירה
כיום גדלים בבריכות הדגים בישראל כ-12 זנים של דגים ישראליים טריים, ובראשם דג האמנון שמהווה 45 אחוז מהייצור, ומוביל את צריכת הדגים בישראל. מלבד האמנון מגדלים החקלאים הישראלים גם דגי בורי, קרפיון, באס, אדמונית, ברמונדי, לברק, דניס מוסר, פורל ועוד. כל דגי הבריכות בישראל כפופים לבקרה קפדנית של משרד החקלאות ולדרישות איכות מחמירות ביותר.
"הפיקוח הווטרינרי של משרד החקלאות, בודק באופן שוטף את בריאות הדגים, תנאי הגידול שלהם, איכות המים ואפילו איכות תערובות המזון שניתנות לדגים", אומר אלי שריר, מנכ"ל ארגון מגדלי הדגים בישראל. "בקרת האיכות שחלה עלינו היא מעמסה לא קטנה על כתפי המגדלים, אך אנחנו מקבלים אותה בשמחה. היא מאפשרת לנו להיות בטוחים שכל דג שיוצא מהבריכות שלנו ומגיע לצרכן הישראלי, עומד בתקני האיכות המחמירים ביותר. צרכן ישראלי שבוחר בדג ישראלי יכול להיות שקט ולדעת שהוא מקבל דג באיכות ללא תחרות.
לצערנו, היקף הפיקוח על הדגים המיובאים לישראל קטן משמעותית מזה החל על התוצרת הישראלית וכתוצאה מכך, אזרחי ישראל צורכים יותר ויותר דגים מיובאים כמו האמנון הקפוא הסיני, או דגים טריים המגיעים ממדינות שתנאי הגידול שלהם ואיכותם אינם משתווים לאלה של הדג הישראלי הטרי".
יתרונות הדג הישראלי
אחד היתרונות הבולטים של דגי הבריכות בישראל הוא הימנעות מחשיפה למזהמים שקיימים בים. דגי הבריכות בארץ גדלים במערכת סגורה של מים מליחים שמקורם במעיינות וקידוחים ואינם באים במגע עם כל מקורות הזיהום שנמצאים בחופי הים בישראל ובמדינות אחרות. "קיבלנו ראיה כואבת לעניין באירוע זיהום הזפת לפני מספר חודשים, כשמשרדי הבריאות והחקלאות המליצו לא לצרוך דגים שמקורם בים התיכון", אומרים המגדלים הישראלים. "לצערנו אנו יודעים כי לא מדובר באירוע חד פעמי: הים מכיל מגוון מזהמים כגון חלקיקים מיקרו פלסטיים, כימיקלים, זפת, שפכי תעשיה, מתכות כבדות וכספית".
יתרון נוסף ולא פחות חשוב הוא נושא הטריות. מגדלי הדגים מתגאים בכך שמהרגע שדג הבריכה בישראל נשלה מן המים ועד שמגיע לנקודת המכירה, עוברות לכל היותר 24 שעות. "כל מי שמבין באוכל וכל חובב דגים יודע דבר אחד: דג אוכלים טרי. דגי הבריכות בישראל עושים את הדרך הקצרה ביותר מהבריכה לצרכן ואין דג מייבוא שיכול להתחרות ברמה כזו של טריות", מציינים בארגון.
הערכים התזונתיים שיש בדגים הישראליים בולטים, ובארגון מביאים כמה דוגמאות. הבורי הישראלי, למשל, מכיל כמות אומגה 3 זהה ולעיתים אף גבוהה מזו שיש בסלמון. האמנון הישראלי עשיר מאוד בוויטמיןD ולמעשה, צריכה של 360 גרם פילה אמנון ישראלי במהלך השבוע מספקת את כלל הצריכה השבועית המומלצת לאדם של ויטמין D, שנמצא כמסייע להתמודדות עם מחלת הקורונה. "הערכים התזונתיים של דגי הבריכות בישראל מושגים תודות לתנאי הגידול שלהם. ההמלצות של ארגוני הבריאות בעולם וגם של משרד הבריאות הישראלי הן לצרוך שתי מנות של דג בשבוע, אך חשוב להזכיר כי אין דין דג קפוא מיובא (המכיל לפחות 15 אחוז מים) שעמד חודשים בקירור ולא ברור באלו תנאים גדל, כדין דג טרי ואיכותי שיצא אך לפני פחות מיממה מהמים", אומרים בארגון מגדלי הדגים.
ישראלי, אוהב דגים?
שריר: "הישראלים מאוד אוהבים דגים. בשנים האחרונות אנו רואים עלייה במודעות לערכים התזונתיים של הדגים ולחשיבות של תזונה מבוססת דגים, אבל גם לטעם ובעיקר לחשיבות העצומה שיש לטריות ואיכות הדגים. מי שטעם דג ישראלי טרי כבר לא חוזר לאכול דגים קפואים, או דגים שעשו דרך של ימים ושבועות עד שהגיעו לארץ, זה פשוט לא אותו הדבר. למעשה, הדג הישראלי הטרי עשה את המעבר ממרכיב של מנות יוקרה ל'מביני ענין' במסעדות, גם אל המטבח הביתי והמשפחתי של בשלנים בכל הארץ".
שריר מוסיף כי הישראלי חובב הבישול כיום נע בין הגפילטע פיש המסורתי והחריימה הלוהטת לבין סביצ'ה מרעננת, בין מזרח למערב, בין המטבח של אמא וסבתא למנות שף וגורמה ביתי. כך למשל, גם מי ששומר אמונים לאמנון המסורתי, עדיין מוכן להתנסות איתו לא רק בסיר הדגים המוכר כל כך, אלא גם בטעמים מקוריים ובמנות חדשניות. האמנון, מכיוון שהוא דג כל כך ורסטילי ועדין, מאפשר הכנת מגוון רחב מאוד של מנות החל מבישול ואפיה, דרך טיגון ועד הגשתו נא ומפוצץ בטעמים מפתיעים. אחד המאפיינים של הצרכן הישראלי הוא שהוא פתוח להתנסויות ואכן בשנים האחרונות אנחנו רואים עליות בביקוש גם לדגי בריכות נוספים כמו הפורל, האדמונית, הבאס, הלברק ואחרים".
למען חקלאות ישראלית שורשית
בחירה בדג הישראלי, מעבר להיותה בריאה יותר, מהווה גם תמיכה בחקלאות הישראלית. "החקלאות הישראלית מבטיחה את עצמאותה הכלכלית של ישראל, את גבולותיה ואת ביטחון המזון של אזרחיה בשגרה ובשעת חירום", מוסיף שריר ומסביר כי אם ייווצר מחסור כלשהו בסחורה עקב אירוע ביטחוני סגר אווירי או ימי, חרם, עלויות הובלה גבוהות וכיוצא בזה, חשוב שהחקלאות הישראלית תוכל לתת מענה.
בארגון מספרים על יוזמה שהועלתה על ידם לפני כשלוש שנים, ולפיה תהיה חובה לסמן את ארץ המקור של תוצרת חקלאית טרייה. כיום החוק מחייב לכתוב על כל מוצר ארוז היכן יוצר, אך על תוצרת חקלאית טרייה בתפזורת, שחלקה הגדול הוא מזונות רגישים, אין חובה כזו. "גם מי שמעוניין לקנות תוצרת ישראלית לא תמיד מצליח לעשות זאת, כיוון שהמידע על מקור התוצרת אינו נגיש", הם מסבירים.
בימים אלה מונחות על שולחן הכנסת מספר הצעות חוק בנושא ומשרד החקלאות אף הוא מקדם יוזמה לסימון ארץ מקור ובארגון מספרים על חברי כנסת מכל סיעות הבית שהביעו תמיכה במהלך. "אנחנו גאים בדגים שלנו ויודעים שהם לא רק בריאים, איכותיים וטריים, אלא בעיקר טעימים. המטרה שלנו היא לקדם את השקיפות, ולתת כלים בידי הצרכנים, כדי שיוכלו להחליט ולבחור מה ירכשו", מסכמים בארגון מגדלי הדגים.
ארגון מגדלי הדגים בישראל
טל': 04-6065742
לפנייה במייל >>
למבחר מתכוני דג ישראלי טרי >>
למעבר לעמוד הפייסבוק דג ישראלי טרי >>
למעבר לעמוד האינסטגרם דג ישראלי טרי >>
