תעשיית הפינטק נמצאת בדהירה מתמדת, כשהיא מחברת יחד חדשנות טכנולוגית מתקדמת ופתרונות פיננסיים מהדור הבא. בזכות פיתוחים פורצי דרך, הקלה הדרגתית ברגולציה וביקוש גובר מצד הציבור, הפינטק כבר משחק תפקיד מרכזי באופן שבו אנחנו משלמים, לוקחים הלוואות, משקיעים את כספנו ומנהלים אותו.
שוק הפינטק העולמי מוערך כיום בכ-209 מיליארד דולר וצפוי לזנק ל-644 מיליארד דולר עד 2029, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 25%. רק כדי לסבר את האוזן, ב-2024 בוצעו עסקאות תשלומים דיגיטליים בהיקף של כ-11 טריליון דולר ברחבי העולם, מה שמצביע על הפוטנציאל הענק של התעשייה. בשנה זו פעלו בעולם לא פחות מ-30,000 סטארט-אפים בתחום הפינטק והמספר הזה רק ילך ויגדל.
ומה קורה בישראל? ב-2024 הושקעו בפינטק הישראלי כ-959 מיליון דולר, ירידה לעומת כ-1.5 מיליארד דולר ב-2023. עם זאת, מאז ניכרת התאוששות, בעיקר בגיוסי סיד ושלבים מוקדמים, שמצביעה על חזרת המשקיעים ותחילת גל חדש של צמיחה.
"למרות שתעשיית הפינטק הישראלית עדיין לא הגיעה לממדים של ענף הסייבר, היא מפגינה פוטנציאל צמיחה משמעותי, עם השקעות והנפקות מרשימות המעידות על אמון מצד השוק", אומר שמואל בן-טובים, נשיא מרכז הפינטק הישראלי.
רפורמות בתחומי התשלומים והבנקאות
לדבריו, למרות המגמה החיובית, המלחמה האחרונה הציבה אתגרים לא פשוטים בפני סטארט-אפים צעירים בתחום הפינטק, שחלקם נאלצו לסגור את שעריהם עקב קשיים בגיוס הון. לעומת זאת, החברות הוותיקות והציבוריות, שנהנות מחוסן פיננסי, ממשיכות לצמוח ולפתח את פעילותן.
בן-טובים גם מצביע על כך שהרגולציה המקומית לא מצליחה להדביק את קצב ההתקדמות הטכנולוגית והדבר מהווה חסם להמשך ההתקדמות בתחום. עם זאת, חלה התקדמות משמעותית בענף התשלומים, עם שינויי חקיקה שהובילו לליברליזציה ולכניסת שחקנים בינלאומיים חדשים לשוק הישראלי, כמו ענקית התשלומים הסינגפורית Airwallex וחברת Nuvei הקנדית, שפתחו בישראל מרכזי פיתוח ומגייסות עובדים מקומיים.
"הרפורמה בתחום התשלומים, שיזם בנק ישראל, יצרה קרקע פורייה גם לאפשרות של חברות פינטק ישראליות לפעול ישירות מול מערכות התשלומים השונות, כמו שבא, מס"ב ומערכת התשלומים של בנק ישראל, ללא תלות בבנקים", הוא מספר. "רפורמה משמעותית נוספת היא רפורמת 'הבנקאות הפתוחה', המאפשרת שיתוף מידע פיננסי בין בנקים וחברות פינטק, ובכך מייצרת תחרות ומעניקה ללקוחות אפשרויות מגוונות יותר".
מה לגבי תחומי הקריפטו ומטבע דיגיטלי? כולם תלו תקוות בכניסה המחודשת של טראמפ לבית הלבן.
"תחום הקריפטו נמצא כעת באי ודאות משמעותית, עקב חוסר בהירות לגבי המדיניות העתידית. גם בנושא מטבע דיגיטלי של בנקים מרכזיים קיימת אי ודאות וכלל לא בטוח שטראמפ ילך בכיוון זה. בישראל, למרות היערכות רגולטורית ותשתיתית מבורכת של בנק ישראל, עדיין אין החלטה פוליטית ברורה והדרך ליישומו של שקל דיגיטלי נראית ארוכה".
טיפוח היזמות וסיוע לסטארט-אפים
המהפכה הבאה בתחום הפינטק, לדברי בן-טובים, צפויה להגיע מכיוון הבינה המלאכותית. השימוש ב-AI בתחומי התשלומים והאשראי גדל בהתמדה וצפוי לשנות באופן דרמטי את התעשייה, תוך יצירת הזדמנויות חדשות וצורך מוגבר בפיקוח.
מהו להבנתך היתרון היחסי של תעשיית הפינטק הישראלית?
"כמו ביתר תחומי ההייטק, היתרון שלנו טמון בהון האנושי האיכותי, הנובע מההכשרה הצבאית, מההעזה של היזמים הישראלים ומהנכונות לחדשנות פיננסית".
מהם היעדים המרכזיים של מרכז הפינטק שאתה עומד בראשו?
"המרכז מאגד כ-150 חברות פינטק, וכן מספר בנקים, חברות ביטוח ויועצים עסקיים. שתי מטרות מרכזיות עומדות בבסיס פעילותנו: הראשונה היא טיפוח היזמות וסיוע לסטארט-אפים בתחום הפינטק לצמוח ולשגשג. אנו עושים זאת באמצעות מגוון כלים, כמו תוכניות מנטורינג, קורסי הדרכה להקניית ידע רלוונטי, וכן יצירת קשרים בינלאומיים משמעותיים. במסגרת זו, חתמנו כבר על 37 הסכמים לשיתוף פעולה עם ארגוני פינטק מקבילים ברחבי העולם, שפותחים דלתות חדשות עבור חברות ישראליות. במקביל, אנו מקיימים קשר הדוק עם החברות הוותיקות בתעשייה, תוך קידום פיילוטים משותפים, השקעות ושיתופי פעולה אסטרטגיים.
"הנושא השני הוא הקשר עם הרגולציה, שלה תפקיד קריטי בעיצוב התעשייה. הרגולציה בישראל חייבת להתאים את עצמה למתרחש בעולם וליישר קו עם מדינות מתקדמות. בהקשר זה צריך לציין שבריטניה מהווה מודל ראוי לחיקוי, עם רפורמות שנועדו להקל על חברות צעירות להיכנס לשוק בתנאים נוחים יותר. אצלנו נושאים חשובים מתעכבים שנים. לדוגמה ניתן לציין את נושא 'ארגז החול' הרגולטורי, אשר למרות ההסכמה הרחבה על חשיבותו, מתעכב כבר ארבע-חמש שנים עקב שינויים פוליטיים. לאחרונה עלתה הצעה מצד הייעוץ המשפטי לייצר חקיקת גג לכל ארגזי החול הממשלתיים ואני מקווה שהיוזמה הזו תתממש".
קיימת גם בעיה של ריבוי רגולטורים וחוסר תיאום ביניהם.
"נכון מאוד. נוצר מצב בעייתי שבו חברה אחת עלולה להיות כפופה לשניים ואפילו לשלושה רגולטורים שונים. הנושא הזה של איחוד הרגולטורים הפיננסיים הוא כבר בעל זקן ארוך ובמשך השנים הועלו מספר הצעות לאחד או לפחות לתאם ביניהם, אך הנושא נותר רגיש ומורכב. תחום התשלומים מדגים זאת מהיבט אחר, כאשר רשות ניירות ערך מפקחת עליו למרות שאינו בליבת סמכותה. זה מצב בלתי נסבל".
מהי התחזית שלך לעתיד התחום?
"אני מאמין שהחוסן של החברות הציבוריות והחדשנות המתמשכת בתחום הפינטק, לצד התאוששות בגיוסים, יבססו את מעמדה של ישראל כמרכז חדשנות פיננסית גם בשנים הקרובות. אני צופה כניסה של יזמים מוכשרים לתעשייה, במיוחד כאלה עם רקע בתחומים כמו מתמטיקה וחקר ביצועים. במקביל, אנו רואים התעוררות ופתיחות גדולה מצד הבנקים לאמץ חדשנות ולשתף פעולה עם חברות פינטק. הציפייה שלי היא להמשך התפתחות מואצת בשנים הקרובות - הן ברמה הגלובלית והן בזירה המקומית".
