למרות שהדוח האחרון של KPMG, "Pulse of Fintech", מצביע על מגמת האטה עולמית בהיקף ההשקעות בתחום הפינטק, תחום התשלומים ממשיך לבלוט לטובה ומפגין יציבות מרשימה, בזכות השקעות של כ-31 מיליארד דולר בשנת 2024. הדוח מדגיש שתחום התשלומים נותר יציב לאורך זמן ובאופן עקבי מוביל את תחום ההשקעות בפינטק ביחס לכלל תתי-הסקטורים הכלולים בעולמות הפינטק.
מגמה דומה אנו יכולים לראות בישראל, כאשר התחום עובר שינויים טקטוניים בשנים האחרונות. שני זרזים מרכזיים מניעים את השינויים בישראל: פתיחת מערכות התשלומים לשחקנים חוץ-בנקאיים והסדרה רגולטורית חדשה התומכת בשינוי.
מודל אנגלי מעורר השראה
בהקשר זה צריך להציג את המקרה של אנגליה, שמהווה מודל מעורר השראה בתחום. כבר יותר מעשור שהשוק הבריטי מאפשר לחברות פינטק ולחברות תשלומים חוץ-בנקאיות להתחבר באופן ישיר למערכות התשלומים המרכזיות. התוצאה? חברות כמו Wise, Square ו-Revolut הצליחו לא רק לנגוס משמעותית בנתח שוק התשלומים שהיה שייך בעבר רק לבנקים, אלא גם להציע שירותים מתקדמים ומגוונים, כמו מתן אשראי, פתיחת פיקדונות וניהול חשבונות עו"ש. חברת Revolut, למשל, שהחלה את דרכה בעולמות התשלומים וכיום היא בעלת 50 מיליון לקוחות בעולם, קיבלה לאחרונה רישיון בנקאי בבריטניה (עם מגבלות של בנק חדש). זהו סימן לכך ששירותי התשלום היו רק שלב ראשון בדרך להרחבת הצעת הערך ללקוחות ויצירת תחרות לבנקים המסורתיים.
ההחלטה לחבר שחקנים חוץ-בנקאיים למערכות התשלומים באנגליה טמנה בחובה יתרונות ברורים: תשלומים מהירים יותר, הפחתת עלויות, הגברת התחרות וחדשנות טכנולוגית שאילצה את הבנקים להתחרות בהם ובכך שינתה את פני התעשייה לטובת הצרכן הסופי.
מגוון אפשרויות הפקדה ומשיכה
בישראל השינוי החל בשנת 2020, כשבנק ישראל אפשר לראשונה לשחקנים חוץ-בנקאיים גישה למערכות התשלומים. ראשית התחברו חברות כרטיסי האשראי, לאחר מכן מספר חברות הסליקה החדשות, ובשנתיים האחרונות נוספו כ-20 חברות נוספות מפעילויות שונות. בנוסף, כ-60 גופים נוספים הגישו בקשות להתחבר למערכות התשלומים.
החברות מגיעות עם מודלים שונים וסיבות שונות מדוע להתחבר למערכות התשלומים. ישנן חברות המספקות שירותי סליקה לעסקים, בהן הפניקס גמא, PAYME ו-GROW, לצד חברות תשלומים חוצי גבולות לפרטיים (בעיקר עובדים זרים) כמו GMT, REWIREוגלובל רמיט, וחברות שמטרתן לייצר ארנקי תשלום ללקוחות ישראלים פרטיים ועסקיים כמו אוקורה ואוקס.
המהפכה הרגולטורית בישראל לא נעצרה כאן. חוקים חדשים כמו חוק שירותי תשלום (2019) והסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (2023) מאפשרים לגופים אלו לספק ארנקי תשלום מתקדמים, להשאיר יתרות בארנק, להתנהל בהם כמו בחשבון עו"ש ואף להציע ריבית על היתרה הזו.
אחד היתרונות המיידיים בחיבור של חברות תשלומים למערכות התשלומים המקומיות הוא מתן מספרי חשבון בנק אמיתיים ללקוחות הקצה. אמנם זה נשמע טכני, אך בפועל הדבר מאפשר לחברות אלו לבצע תשלומים והפקדות ישירות במערכות התשלומים המוכרות, כמו מס"ב, זה"ב, כספומטים ושב"א, בדומה לבנקים המסורתיים. כל זאת ללא מגבלות או חסמים כלשהם שעשויים להערים הבנקים וכן ללא הליך תפעולי מורכב של שיוך הכספים שהתקבלו למפקיד. הדבר מייעל את התפעול, מפחית תלות בבנקים ומקצר את זמן ביצוע התשלומים.
כך חברות התשלומים יכולות היום להציע ללקוחותיהן מגוון אפשרויות תשלום שונות, הכוללות גם את ההעברות ההבנקאיות המסורתיות, שיכולות לקחת עד שלושה ימי עסקים, גם העברות בנקאיות מיידיות בישראל ובחו"ל, בקשות לתשלום (Request to Pay), העברות בסכומים גבוהים בזמן אמת (הנקראות גם העברות זה"ב) ואפילו הפקדות מזומן. בנוסף, החברות יכולות לשייך כרטיסי חיוב שונים לארנק התשלומים ובכך לספק שירותי עו"ש מלאים. עד כה חברות אלו היו צריכות לנהל את כספי לקוחותיהן בחשבון מרכז בבנק מסחרי, דבר שיצר תלות וסרבול. כעת הן יכולות לנהל חשבונות עבור לקוחותיהן ישירות במערכות התשלומים.
היתרונות לא מסתיימים בתפעול בלבד. חברות הפינטק יכולות כעת להציע ללקוחותיהן ארנקים דיגיטליים מתקדמים, לעודד אותם להחזיק יתרות כספיות אצלן, באמצעות מודלים עסקיים שונים, וליהנות מהפערים בין הריבית שהם מקבלים על הכסף המוחזק אצלן (ומופקד בבנקים מסחריים) לבין הריבית שמשולמת ללקוחות, אם בכלל. חברות ענק כמו Payoneer ו-Revolut כבר מוכיחות שזה עובד: Payoneer, למשל, דיווחה כי כ-25% מהכנסותיה מגיעות מהריבית שהיא מרוויחה על יתרות הלקוחות שמופקדות אצלה.
תקן גלובלי אחיד
בנוסף לכל אלה יש לציין שינוי דרמטי נוסף בתשתיות התשלומים, תקן חדש להודעות התשלומים, שייכנס לתוקף במחצית השנייה של 2025 ויחליף את הודעות התשלומים עבור תשלומי זה"ב ותשלומים גלובליים המבוצעים באמצעות SWIFT. תקן זה נמצא גם בשימוש על ידי מערכת התשלומים המיידיים החדשה של מס"ב (FPS).
התקן נקרא ISO 20022 ומטרתו להוות תקן גלובלי אחיד לכלל מערכות התשלומים הגלובליים והמקומיים. הוא מאפשר העברת מידע עצום בצורה דיגיטלית ביחס למידע הקיים לגבי הודעות התשלומים השונות. מידע לגבי העסקה, נשוא התשלום, מידע לגבי הצדדים לפעולת התשלום ומידע עסקי נוסף יכולים לפשט משמעותית את תהליכי הציות והתפעול סביב התשלומים וכן לאפשר שירותים נוספים שיתבססו על המידע הנוסף הזה. לדוגמה, עסקים יוכלו להשתמש במידע הדיגיטלי החדש על מנת לחסוך עלויות תפעוליות של התאמות בנקים והתאמות ספקים. בנוסף, חברות פינטק יוכלו להשתמש במידע על מנת לספק הצעות ערך נוספות ללקוח.
להנגיש שירותים חדשניים
השילוב של המידע הדיגיטלי החדש הרב יחד עם מהפכת ה-GenAI צפוי להביא להתייעלות של תהליכי העברות הכספים וקיצור לוחות הזמנים בגינם גם אצל השחקנים החדשים. זו גם הזדמנות לתעשיית הבנקאות המסורתית להדביק את הפער ולהנגיש שירותים חדשניים ללקוחות הפרטיים והעסקיים.
בשורה התחתונה, החדשנות בעולם התשלומים בישראל, בשילוב עם הסדרה רגולטורית מתקדמת, מובילות לא רק להוזלת עלויות ולשיפור טכנולוגי אלא גם מייצרת תחרות אמיתית בשוק הפיננסי. הצרכן הישראלי הוא המרוויח הגדול, והעתיד נראה מבטיח מתמיד.
הכותב הוא דירקטור פינטק וחדשנות בפיננסים, KPMG ישראל
בשיתוף KPMG
