איבחון מצבה של תעשיית הפינטק הישראלית בפרוס המחצית השנייה של 2024 הוא אתגר מאוד לא פשוט. תקופת המלחמה גרמה לעיכוב ממשי בזמינות ההון לחברות צעירות שעמדו על סף גיוסי הון, עד כדי הכורח לסגור עשרות מהן. חברות צעירות מאופיינות ביזמים ובצוות צעיר ומוכשר, והמשמעות - אחוז גבוה של מגוייסים למילואים לתקופות ארוכות.
המענה, לפחות לזמן הקצר, נמצא בדמות ירידה בהערכות השווי של החברות, מה שמגביר את התאבון של משקיעים, שמזהים הזדמנויות שאולי לא ישובו במהרה. כללית, התעשייה ברובה מגלה חוסן המתבטא באמון של משקיעי חוץ, שמתרשמים מהיכולת של החברות לתפקד בתנאים קשים ואף לצמוח. חברות הפינטק הציבוריות המשיכו לצמוח בזכות ביקושים גבוהים בשוקי חו"ל ואף לשפר את רווחיותן. אמנם הזמן אינו מתאים להנפקות ציבוריות חדשות, אבל פיצוי על כך, ואולי אף מעבר לכך, יש בדמות עסקות של מיזוגים ורכישות עם שחקנים אמריקאים ואחרים.
חינוך השוק
בשוק המקומי מקבל ענף הפינטק רוח גבית מהיישום המהיר של החוקים החדשים, שנכנסו לתוקף במהלך השנתיים האחרונות. הם יוצרים הזדמנויות עסקיות חדשות ומעודדים תחרות. בולטים במיוחד עולמות הבנקאות הפתוחה והתשלומים.
כדי שהצרכנים של השירותים הפיננסיים, בעיקר פרטיים ועסקים קטנים, יחושו את התזוזות בשוק, בשורת החקיקה החדשה צריכה זמן לחלחל, בסיוע על בעלי העניין. רק לשם דוגמה, החקיקה החדשה מאפשרת ללקוח, העומד בפני נטילת משכנתה חדשה, לקבל את כל היסטוריית התשלומים שלו מהמוסדות הפיננסיים איתם התנהל בעבר, ולהעביר אותה לחברת פינטק חדשה. בעזרתה תוכל חברת הפינטק לבצע הערכה מושכלת של הסיכונים הכרוכים בהלוואה החדשה ולגבשם לידי הצעה, דבר שהיה אפשרי עד היום רק למוסדות הפיננסיים שסיפקו את השירות לאותו לקוח בעבר.
כדי שכל התהליך הזה יקרה, הלקוח צריך להיות מודע לזכויותיו, תוך שחברת הפינטק תוכל לזהות את הצורך החדש של הלקוח ולהציע לו את החלופה החדשה. במילים אחרות, יש כאן צורך בתהליך לא פשוט של "חינוך שוק", וגם כאן יש תפקיד חשוב לרגולטורים. אחרת, היעד של הגברת התחרות והקטנת עלויות עלול להיות מוחמץ ברובו.
נדרש מאמץ משותף
אתגר נוסף לשנים הבאות, גם הוא לטובת סביבה תחרותית יותר, הוא יצירת התנאים שיעודדו את ענקי הפינטק הישראליים (ה"יוניקורנים") להקדיש תשומת לב גם לשוק המקומי. אין ספק שרוב פוטנציאל המכירות והרווח שלהם הוא בשווקים גדולים ומפותחים בחו"ל. אבל המצב בו טכנולוגיות פורצות דרך, שפותחו בישראל, משרתות מיליוני לקוחות בכל רחבי בעולם אך לא בישראל, הוא אבסורד. נדרש מאמץ משותף של התעשייה והרגולטורים הפיננסיים כדי לסלול את דרכן גם לשוק המקומי.
לחברות הענק עשויים לצמוח תועלות ישירות ועקיפות בכמה תחומים: מיתוג החברה לעובדים לצורך גיוס צוותי פיתוח; איתור חדשנות מקומית, שעשויה לשפר את המוצרים; קשר חיובי יותר עם רשויות השלטון; יכולת השפעה על רגולציה עתידית; ולבסוף - "סתם ציונות" - תרומה להמשך ההתפתחות האקו-סיסטם של הפינטק בישראל.
בהיבט הטכנולוגי אין כל ספק שמהפכת הבינה המלאכותית - ה- AI - היא בעלת משמעות אדירה לתעשיית הפינטק. כבר כיום, כאשר התחום רחוק ממיצוי, אנחנו פוגשים ביישומים מהממים בתחומים, כגון הערכת סיכונים בתחום החיתום, בניית אסטרטגיית השקעות בשוק ההון, או סילוק יעיל ומהיר של תביעות מחברות הביטוח. ההנחה היא שאת רוב החידושים שהבינה המלאכותית תביא להתנהלות הפיננסית שלנו אנחנו עדיין לא מסוגלים לדמיין. גם בתחום זה יש לתעשיית הפינטק הישראלית הזדמנות פז להפוך למובילה עולמית.
הכותב הוא מנהל קהילת החדשנות Fintech.IL
