בעולם ההשקעות, קיימים מסלולים רבים ומגוונים להשקעת כספים. אחד המסלולים המרתקים והיוקרתיים ביותר, הוא מסלול המשקיעים הכשירים. משקיעים אלה נהנים מגישה להזדמנויות השקעה ייחודיות ומורכבות, אשר אינן זמינות לקהל הרחב, ובכך הם משחקים תפקיד מפתח בשוק ההון ותורמים לצמיחתן של חברות ומיזמים חדשניים. כך למשל, הם מקבלים גישה מוקדמת להנפקות ראשוניות של ניירות ערך וזוכים להנחות משמעותיות. בנוסף, הם יכולים להשקיע ללא תשקיף ולהשתתף בהנפקות פרטיות, מה שפותח להם דלתות להשקעות ייחודיות שאינן נגישות למשקיעים רגילים.
יתרון נוסף הוא גישה להשקעות אלטרנטיביות, כגון קרנות השקעה בנדל"ן מניב בארה"ב ובאירופה, השקעות באשראי לטווח קצר המגובה בנכסי נדל"ן בישראל, השקעות באשראי צרכני בארה"ב והלוואות לטווח קצר ליזמי נדל"ן. הזדמנויות אלה, אשר בדרך כלל שמורות לגופים מוסדיים בלבד, מאפשרות למשקיעים כשירים ליהנות מתשואות פוטנציאליות גבוהות וגיוון תיק ההשקעות.
מיהו משקיע כשיר?
אך מיהם אותם משקיעים כשירים, מהם כישוריהם ומהם התנאים שעליו לעמוד בהם?
כללית, משקיע כשיר הוא אדם או ישות משפטית בעלת הון עצמי וידע פיננסי, המאפשרים לו השקעה בסוגי השקעות בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, או הון אשר מאפשר לו רכישת ייעוץ מקצועי, כאמור. השקעות אלה, לרוב, אינן נגישות לקהל הרחב ודורשות הבנה מעמיקה של שוק ההון והסיכונים הכרוכים בהשקעה.
נכון להיום, חוק ניירות ערך הישראלי קובע, כי משקיע ייחשב כמשקיע כשיר אם הכנסתו השנתית עומדת על 1.2 מיליון שקלים, או שהוא מחזיק בנכסים נזילים, לא נדל"ן, בהיקף של 8.5 מיליון שקלים. כיום, מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק להורדת הרף הזה, שמציעה כי אדם ייחשב למשקיע כשיר אם הוא משתכר סכום של 500 אלף שקלים בשנה (750 אלף שקלים למשק בית) במשך שנתיים רצופות, או שהוא מחזיק בנכסים בהיקף של 2 מיליון שקלים, כולל נכס נדל"ני שאינו למטרות מגורים. את ההצעה הגיש ח"כ דן אילוז (ליכוד) ובדברי ההסבר לה הוא טען כי ההגדרה הנוכחית של משקיע כשיר מחמירה מאוד ומגבילה את היכולת של אזרחים רבים להשתתף בהזדמנויות השקעה בשוק הישראלי.
עוד ציין אילוז, כי "הצעת החוק מדגישה את החשיבות של עמידה בסטנדרטים המקובלים בעולם, תוך הימנעות מפטרנליזם מיותר מצד המדינה והיא מיועדת להעניק יותר חופש כלכלי לאזרחים ולסייע להם להשתתף בצורה פעילה יותר בכלכלה הישראלית המתפתחת וליהנות מפירותיה. ככלל, מטרת הצעת החוק היא להפחית את הרגולציה ולהקטין את יכולת המדינה להגביל משקיעים משיקולים של 'הגנה על אדם מפני עצמו' ובכך לפתוח בפני אזרחים אפיקי השקעה מניבים אשר היו חסומים בפניהם עד כה".
"אין ספק שההגדרה בישראל היא מחמירה לעומת ארה"ב ואיננה מאפשרת לרבים ליהנות משלל האפשרויות שמציע עולם ההשקעות למשקיעים כשירים", אומר אוהד ארד, מייסד-שותף באינווסטו קפיטל, המתמחה בהשקעות נדל"ן בארה"ב. "באמריקה הדרישה היא ל-200 אלף דולר הכנסה שנתית (כ-712,000 שקלים), או 300 אלף דולר למשק בית (כ-1.06 מיליון שקלים) או 1 מיליון דולר נכסים. הצעת החוק משווה למעשה את ההגדרה הישראלית לזו שמקובלת בארה"ב ומאפשרת לכל הייטקיסט ממוצע להיכנס לקטגוריה של משקיע כשיר ובכך ליהנות מהשקעות איכותיות בעלות פוטנציאל תשואה ניכר אך גם סיכון. נכון להיום, משקיעים פוטנציאליים אלה 'יושבים' בבנק על תשואה שנתית של 2%-4% ומחמיצים את האפשרויות שמוצעות למשקיעים כשירים".
המודל האמריקאי: פיקוח והגנה על המשקיעים
ארד מדגיש, עם זאת, כי בהצעת החוק חסרים רכיבים שמצויים בחקיקה האמריקאית ונועדו למזער את הסיכונים שכרוכים בהשקעות בעלות סיכון גבוה. בין היתר, רישום, פיקוח ורגולציה על ההשקעות למשקיעים הכשירים.
"ההיגיון שטמון במבחן הסכום הוא שמשקיע כשיר יהיה זה שיש לו ניסיון וידע בתחום ההשקעות, שיודע לבחון השקעות, או שיש לו את היכולת הכספית לשכור מומחה שיבדוק את ההשקעות עבורו", מסביר ארד. "אך בארה"ב גוף חיצוני אובייקטיבי שהוא שבודק האם אדם עומד בתנאים של 'משקיע כשיר', בוחן את הכנסותיו ומצבו הפיננסי ואם הוא נמצא מתאים מנפק לו אישור להיותו משקיע כשיר. אגב, התעודה תקפה רק ל-90 יום מיום האישור, לצורך הכניסה להשקעה, על מנת לבחון את מצבו מחדש לאחר 90 יום.
"דבר נוסף, מי שרוצה לגייס כסף מלקוחות כשירים בארה"ב חייב לפעול תחת הרגולציה של רשות ניירות ערך האמריקאית ולבצע פעולות שונות על מנת לקבל אישור, זאת כדי לפעול בשוק זה ולגייס כסף מאותם כשירים. גוף כזה מדווח לרשות ונמצא תחת פיקוחה ובעיקר - לא הוא קובע מיהו משקיע כשיר. הליך זה נועד להגן על המשקיעים הכשירים מפני שרלטנים והונאות ומבטיח בדיקה אובייקטיבית, הן של הגוף המגייס השקעות והן של המשקיעים הכשירים עצמם. הפיקוח הזה דרוש גם בארץ כדי שרק גופים מנוסים ומפוקחים יוכלו לעסוק בהשקעות מהסוג הזה ולא נהיה עדים לגופים שקמים ונופלים וגוררים עימם את כספי המשקיעים. אם אין לך פטיש כנגד גופים פיננסיים ואין לך יכולת לסנן גופים לא מתאימים - כל ילד יכול להחליט לגייס כסף ממשקיעים ללא פיקוח ובקרה".
אתם עצמכם יכולים לגייס הון ממשקיעים כשירים?
"כן. עברנו תהליך מדוקדק וקפדני, שארך שלושה חודשים ובסיומו קיבלנו אישור לגייס הון ממשקיעים כשירים, ואנו מחילים על עצמנו את הרגולציה האמריקאית המחמירה. זה יאפשר לנו לגוון את תמהיל הלקוחות ולפנות יותר למשקיעים כשירים אמריקאים. חשוב להדגיש כי אנו רואים במשקיעים שותפים שלנו ולא רק לקוחות. ככאלה הם נהנים משקיפות מלאה ושוטפת בכל תהליך ההשקעה ואנו מנגישים להם את כל הנתונים הפיננסיים באופן שוטף וכך יהיה כמובן גם לגבי משקיעים כשירים.
"עולם ההשקעות הוא עולם מרתק ומלא הזדמנויות, אך גם מורכב ומאתגר", מסכם אוהד ארד. "משקיעים כשירים נהנים מגישה להשקעות איכותיות, ייחודיות ומסקרנות. יחד עם זאת, השקעות אלו כרוכות בסיכונים גבוהים יותר ודורשות הבנה מעמיקה של שוק ההון והמוצרים הפיננסיים. הבנה כזו היא מנת חלקם של גופים גדולים, מנוסים ומבוקרים, הנמצאים תחת פיקוח מתמיד ורגולציה מחמירה".
הורדת רף "משקיע כשיר": הזדמנות או סיכון?
עו"ד מיכל ניסני יוספסון
הדיון שהצעת תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון – לקוח כשיר), התשפ"ה-2025 מעלה לגבי השאלה האם ראוי להפחית את דרישות הסף להגדרת המונח "משקיע כשיר" הוא נושא מורכב, המשפיע על מגוון רחב של גורמים בשוק ההון, ובראשם המשקיע הפרטי, קרנות ההשקעה האלטרנטיביות והמשק בכללותו.
הפחתת דרישות הסף עשויה להרחיב את אפשרויות ההשקעה עבור המשקיעים הפרטיים ולאפשר להם גישה להשקעות אלטרנטיביות, כמו קרנות הון סיכון, נדל"ן מסחרי והשקעות פרטיות אחרות. זה יכול להוביל לגיוון תיק ההשקעות ולהזדמנויות לרווחים גבוהים יותר. מבחינתן של קרנות ההשקעה וכלל השוק, הפחתת דרישות הסף עשויה להקל על קרנות ההשקעה האלטרנטיביות לגייס הון ממשקיעים פרטיים ולהגדיל את היקף הפעילות שלהן, וכך להוביל להרחבת ההשקעות בפרויקטים חדשניים ולתרום לצמיחה כלכלית.
עם זאת, לצד היתרונות, לא ניתן להתעלם מהסיכון הגבוה הטמון בהשקעות אלטרנטיביות, בהיותן השקעות לא מפוקחות ושהיקף הגילוי בהן מוגבל. רמת הסיכון לא תמיד ברורה דיה למשקיעים פרטיים, אשר אינם מיומנים מספיק על מנת להעריך נכונה את מורכבות ההשקעות המוצעות להם. ככל שרף הגדרת "משקיע כשיר" ירד, כך היחס בין סכום ההשקעה שישקיע המשקיע בהשקעה האלטרנטיבית לבין סך כל הנכסים שלו הוא יותר גבוה, מה שמעלה את רמת הסיכון האישי שלו. משקיעים פרטיים עלולים להיחשף להפסדים אישיים משמעותיים אם אינם מבינים את הסיכונים הכרוכים בהשקעות אלו. המצב בו משקיעים ישימו את מירב חסכונותיהם בהשקעות אלטרנטיביות בסיכון גבוה אינו מצב רצוי.
שנת 2024 היתה רוויה מקרים של השקעות אלטרנטיביות שקרסו וגרמו למשקיעים לאבד הון, מה שמדגיש את הצורך בהמשך ההגנה על המשקיעים ובחינוך פיננסי מתאים. הגנה כזאת היא הכרחית כדי למנוע מהציבור להיכנס להשקעות שהוא אינו מבין בהן, או חמור מכך, תוך מתן אמון בלתי מוצדק לעיתים בגורמים המשווקים לו ערוצי השקעה אלו. הגנה כזו אף תפעל בסופו של דבר לטובת השוק כיוון שהיא מגבירה את אמון הציבור בשוק ההון בכללותו.
ההנחה בבסיס ההסדר הנוכחי להגדרת "משקיע כשיר" היא שמי שיש לו נכסים בשווי גבוה מיומן יותר בהשקעות בשוק ההון. ההנחות הן שאנשים בעלי נכסים בשווי גבוה נחשבים כבעלי יכולת טובה יותר לספוג הפסדים פוטנציאליים, צברו ניסיון והשכלה פיננסית במהלך השנים, ונוטים להיעזר ביועצים פיננסיים מקצועיים. הרגולציה נועדה להגן על משקיעים קטנים שלא עומדים בקריטריונים לעיל, מפני סיכונים גבוהים הכרוכים בהשקעות אלטרנטיביות, בהיותן מורכבות יותר, עם פחות שקיפות ופיקוח. כאשר משקיעים קטנים מפסידים סכומים משמעותיים, הדבר עלול להוביל לפגיעה כלכלית רחבה יותר, כמו חובות אישיים, פשיטות רגל והשפעות שליליות על הכלכלה המקומית.
לסיכום, אכן, השווי הנקי של אדם אינו בהכרח מעיד על רמת המיומנות או הידע הפיננסי שלו ויש מקום לבחון את דרישות הסף ל"משקיע כשיר" מעת לעת. יש מקום לשקול דרכים נוספות להערכת כשירותם של משקיעים, אך מוצע לנהוג בזהירות ולוודא שהמשקיעים מוגנים ומודעים לסיכונים. זאת ניתן לעשות באמצעות פיקוח, הגברת השקיפות, רגולציה שמבטיחה אתיות ומקצועיות, וכן באמצעות חינוך פיננסי והגברת המודעות.
הכותבת היא שותפה במחלקת שוק ההון בפירמת עורכי הדין פישר (.FBC & Co) המתמחה בדיני חברות, ניירות ערך ומיזוגים ורכישות. מייצגת ומלווה תאגידים גדולים במשק הישראלי
בשיתוף אינווסטו קפיטל
