121 מיליארדים חיו בישראל, על פי נתוני TheMarker, בסוף 2020, כשסך ההון של 500 עשירי הארץ עמד על 246 מיליארד דולר. בדוח העושר האחרון של קרדיט סוויס בנק, מספר המיליונרים - אלו ששווי נכסיהם גבוה ממיליון דולר - עומד על 157,286, מה שממקם את ישראל במקום ה-30 בקטגוריה (מקום 18 במצעד המיליארדרים בדוח). וכל זה עוד לפני שדיברנו על המתעשרים הטריים של מבול האקזיטים, ההנפקות והיוניקורנים למיניהם שראינו בתקופה האחרונה. כסף, כידוע, עושה עוד כסף - אבל צריך מישהו שידאג לכך. פמילי אופיס (Family Office - FO) הוא שירות ייחודי לניהול העושר המשפחתי. הפירמות העונות על ההגדרה הזאת מטפלות בכל נכסיה וצרכיה הפיננסיים - הנוכחיים והעתידיים - של המשפחה, עם שירותים מקצה לקצה: מהצמחת ההון, דרך שימורו, עבור בחלוקות פילנתרופיות כאלו ואחרות ועד לשירותי נוחות נקודתיים, כמו מימון לימודים ב-Ivy League או רכישת נכס באפריקה.
לא אחת עבור משפחות אמידות הפמילי אופיס משמש כיועץ השקעות לכל דבר ועניין. אלא שנקודת המבט שלו היא הוליסטית ורחבה הרבה יותר. סביר למשל שיכניס גבוה בסדר העדיפויות את שיקולי הטווח הארוך, ואפילו את זה הרחוק מאוד. כך, לא רק ההון הרצוי לעת פרישה יובא בחשבון כבר בשלב מוקדם בחיים, אלא גם העברה בין–דורית של ההון באופן שלם ומוגן ככל שניתן.
מרוקפלר ועד להייטקיסטים
מודל ניהול העושר המשפחתי נולד לפני מאות שנים, כאשר אילי ההון והספנות יצאו למסעות חוצי ימים ממושכים ונזקקו לגורם חיצוני שיטפל עבורם בנכסים בהיעדרם. כך נוסדו הנאמנויות, שהפכו לבתי השקעות. בעולם המודרני התרחבה התרבות הזאת לעוד ועוד משפחות אמידות, שצריכות גורם מקצועי עם ראייה רחבה דיה כדי לכלכל את צעדיהן ולוודא שהצרכים והרצונות שלהן תואמים את מצב הנכסים בפועל.
כיום פועלות בעולם אלפי פירמות מסוג זה. רבות מהן מנהלות את נכסיה של משפחה אולטרה עשירה אחת ויחידה, עם שווי של מאה מיליון דולר ומעלה. שירות סינגל כזה, שניתן למשל למשפחת רוקפלר כבר בסוף המאה ה-19 ומוענק כיום לג'ף בזוס, ביל גייטס ורבים אחרים, הוא הגרסה הנפוצה יותר של המודל. לצדו מתבססות פירמות המעניקות שירותים לעשרות ואף למאות לקוחות מסדר גודל קטן יותר, אך עדיין מהמאיון או האלפיון העליון.
לישראל הגיע הפמילי אופיס באיחור ניכר ובתחילה נחשב לנחלתם של יחידי סגולה. אולם בשנים האחרונות, על רקע אותה התעשרות מהירה, הגיוון באפיקי ההשקעה והשינויים שעובר ענף הבנקאות בארץ ובעולם - עם הרבה יותר גמישות, שירותים מקוונים, חשיפה למט"ח ועוד - קונות הפירמות אחיזה רחבה והופכות למעין סטנדרט הכרחי. בארץ פועלים כיום כמאה משרדים לניהול עושר משפחתי, מספר שנחשב לגבוה מאוד בהתחשב בגודל האוכלוסייה.
אף פעם לא מוקדם להתחיל
השינוי באופי הלקוחות מציב אתגר גדול בפני פירמות ניהול העושר: אם בעבר היה מדובר בעיקר בבעלי הון מבוגרים יחסית, שכבר רואים בקצה האופק את הפרישה ומבינים טוב יותר את הצורך לדאוג לעצמם ולצאצאיהם, הרי שהמתעשרים החדשים - בחלקם צעירים מאוד - אינם מורגלים לחשוב במונחים האלה. לפיכך, תפקיד הפמילי אופיס הוא לא אחת "לחנך" אותם ובעיקר לדאוג שיהיו מכוסים ב-360 מעלות.
הכיסוי הרצוי הוא משני היבטים: מצד אחד, מול גופים חיצוניים כמו שותפים עסקיים, רגולטורים ורשויות מס למיניהן (מתיקון 190 והטבות במשיכות כספים, דרך מיסוי בעת חלוקת נכסים ועד לאמנות כפל מס ולתקנות במדינות השונות). מצד שני, ישנה חשיבות רבה גם - ולעתים בעיקר - בהסדרת ההון בתוך המשפחה עצמה. מכאן נובע העיסוק האינטנסיבי של הפמילי אופיס בצוואות, ירושות, הסכמי ממון טרום נישואים וכדומה.
באשר להצמחת ההון והחיסכון, יש יתרון עצום למי שהתחיל לעשות את זה מוקדם ככל האפשר. אם מחשבים למשל את מספר ההכפלות שיכולה השקעה, ואפילו סולידית, לצבור עד גיל הפנסיה, הרי שכניסה מוקדמת לשוק ההון עשויה להניב את אותה התשואה עם סכום התחלתי נמוך בהרבה. הצד השני של המטבע הוא סכום כפול שיעמוד לרשות מי ששם את אותו הסכום שהפקיד חברו - רק בזמן הכפלה אחד לאחור. ומי אם לא הפמילי אופיס אמור להכיר על בוריו את אפקט הזמן המצטבר.
חלק מהפירמות מציעות לקחת על עצמן לנהל באופן מלא את הנכסים וההשקעות, עם מנדט נרחב לקבלת החלטות בזמן אמת. קיימים גם שירותים מצומצמים יותר, של ניהול השקעות בהתאם לתמהיל ולאסטרטגיה שהגדיר הלקוח ותוך מעורבות רבה מצדו. ישנם משרדים המציעים יותר ממודל אפשרי אחד, כשלכל סוג שירות מתאימים לקוחות עם מינימום אחר של הון נזיל.
לא על הבורסה לבדה
חלק גדול בניהול העושר המשפחתי נוגע כאמור להצמחת ההון, או במילים אחרות: לעשות כסף מהכסף. אבל סביבת הריביות הנמוכה והתזזיתיות הגבוהה בבורסות שולחות לא מעט משקיעים לחפש חלופות עם קורלציה נמוכה לשוקי ההון, שיסייעו להן לגדר את הסיכון ולהגדיל את הפוטנציאל לתשואה עודפת גם בעתות משבר. בתחום ההשקעות האלטרנטיביות, ישנן פירמות פמילי אופיס שצברו מומחיות מרשימה.
השקעות אלטרנטיביות לא סחירות הן עולם ומלואו: נדל"ן וקרנות נדל"ן, השקעה בפרויקטי תשתית, קרנות פרייבט אקוויטי להשקעה בחברות ועוד. זהבעיה היא שלא אחת הפיקוח והשקיפות בתחומים הללו לוקים בחסר, התמחור אינו בהכרח קשור להיצע וביקוש, ועבודת המחקר והדיו דיליג'נס הנדרשת היא מורכבת ורחבת היקף. לכן, בעיני רבים, גם מבחינה זו יש יתרון בעבודה עם פמילי אופיס - וזו גם ההזדמנות של כל פירמה להתבלט ולהוכיח ערך אמיתי.
ישנן פירמות שפיתחו מודלים שלמים להכנסה פסיבית קבועה, שמצטרפת לתיק ההשקעות ולהון המשפחתי. אחרות מתמחות דווקא במהלכים דינמיים יותר של רכישה ומכירה. אבל המלצה אחת משותפת כנראה לכולן: לדאוג לפיזור נכון של הנכסים בתיק, כזה שיוכל להכיל קריסות נקודתיות מחד–גיסא ולנצל הזדמנויות פתאומיות מאידך גיסא.
שומרים על ההון
אחת השאלות הקריטיות בעבודה עם פמילי אופיס, ממש כמו עם יועץ השקעות או סוכן ביטוח עצמאי, היא עד כמה הוא אכן עצמאי. לא אחת מתברר כי גוף המתיימר להיות אובייקטיבי ושקוף אינו אלא נגזרת כלשהי של אחד היצרנים או הספקים הגדולים, וגם אם אינו כזה, ייתכן שהוא מקבל מהם עמלה. גוף בלתי תלוי באמת, ללא כל חשש מניגוד עניינים מכיוונו, הוא כזה שמתוגמל אך ורק על ידי הלקוח.
סוגיית הפיקוח על פירמות הפמילי אופיס היא מסובכת מעט. למעשה, בעבודה מול לקוחות כשירים - המוגדרים בישראל כבעלי הון נזיל של 8 מיליון שקל ומעלה או הכנסה שנתית של 1.3 מיליון שקל ומעלה בשנתיים האחרונות - כלל לא חלה חובה על הפמילי אופיס להחזיק ברישיון לעיסוק בהשקעות. למרות זאת, ישנן פירמות שהחליטו להכפיף את עצמן באופן כמעט וולנטרי לכל כללי רגולציה, עם רישיון ופיקוח מלא של רשות ניירות ערך. זאת במטרה להגן על לקוחותיהם ואף על עצמן מטעויות או טענות להונאות.
חשוב להבהיר: מי שמעניק שירותי ניהול עושר ללקוח כשיר בלי שיש לו רישיון, אינו עובר על החוק. ייתכן אף שהוא נותן שירות אמין ומעולה. חשוב רק לוודא שיש קבלות מאחורי הרטוריקה והרושם הטוב, שהכל נעשה בשקיפות ולא מתחת לשולחן, ולהיות עם היד על הדופק. מומחי פיננסים מזהירים כי יחד עם עליית הפמילי אופיס, שהואצה משמעותית בזמן הקורונה, הגיעו לשוק גם לא מעט נוכלים ושרלטנים. דרך טובה לזהות אותם היא בהבטחות לתשואות מרחיקות לכת, החורגות בהרבה מהממוצעים המקובלים באותם אפיקים.
האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה או חוות דעת מקצועית והוא אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מוסמך בתחום
