הכלכלה העולמית חווה שינוי טקטוני במסגרתו מספר מגמות הביאו לנקודת מפנה בניהול ההשקעות והניהול העסקי. בראש המגמות, משבר האקלים שנותן אותותיו במציאות היום-יומית וביתר שאת במציאות הרגולטורית והפיננסית. כמו כן, פריצת הבינה המלאכותית כמשאב ניהולי והבשורה שהיא נושאת לעולם העבודה מתהווה בימים אלה. בעין הסערה - ESG, פרקטיקה שצמחה בקרב משקיעים מוסדיים, במטרה לנהל סיכונים ולאתר הזדמנויות בצורה מקיפה, וכבשה את שרשרת ההשקעות כולה.
תחום ה-ESG - סביבה, חברה וממשל תאגידי (Environmental, Social, Corporate Governance) צמח ממה שכונה בעבר "מידע לא פיננסי". משקיעים מוסדיים בראשית שנות ה-2000 החלו להתעניין במדידת הנתונים הללו מתוך הבנה שדו"חות פיננסיים לבדם לא מספיקים לניתוח החברות בהן הם משקיעים. הם החלו להגדיר מהם הנתונים המהותיים לקבלת החלטות השקעה ופיתחו אסטרטגיות לשימוש בנתונים הללו בניהול השקעותיהם בחברות ציבוריות, פרטיות, אג"ח, נדל"ן, קרנות גידור, קרנות הון סיכון ועוד.
כיום, בארגון האו"ם המאגד את התחום United Nations backed Principles for Responsible Investments, חברים מעל 5,000 משקיעים מוסדיים מרחבי העולם, המנהלים כספים בהיקף של מאות טריליוני דולרים. מגמת השקעות זו מאותתת, הן לחברות והן לרגולטורים, על שינוי בציפיות. ניתן לראות כיצד בשנים האחרונות התקדמו חברות מניהול שולי של אחריות תאגידית למדידה וניהול אסטרטגי של נתוני ESG. גם חברות דירוג האשראי נכנסו לתמונה והחלו לפרסם דירוג ESG המספק מידע למשקיעים ומחייב חברות במדידה ודיווח. במקביל, גופי רגולציה החלו להסדיר את התחום שמטבע היותו וולונטרי לקה (ועדיין לוקה בחלקו) בבעיות של ריבוי סטנדרטים, "גרינוושינג" וסתירות במידע הקיים.
תחום ה-ESG עובר בימים אלו תפנית והופך מפרקטיקה וולונטרית לחובה של מנהלי\ות השקעות ודירקטוריות\ים בחברות. תביעות תקדימיות מסמנות כי לדירקטורים\ות אחריות אישית לניהול גורמי ESG בחברות וניתן לראות מעורבות גוברת של יועצים משפטיים בתחום. האיחוד האירופי כבר מחייב דיווח וסיווג של פעילות סביבתית בקרב חברות ומשקיעים ומס הפחמן האירופי, שנכנס לתוקפו החודש, משנה את פני השווקים בתעשיות עליהן הוא חל. כך, הלכה למעשה, ESG נעשה סטנדרט בסיסי.
בנוסף לכך, הגדרת הנתונים המהותיים ל-ESG נמצאת בשינוי מואץ. בזירה הסביבתית למשל, הידוק הרגולציה מוביל לכך שניתוחי מיטיגציה ואדפטציה, או כינון אסטרטגיות עסקיות אל מול תרחישי אקלים, הופכים רווחים. בזירה החברתית, גיוון והכלה, "מעבר הוגן" (מעבר לכלכלה דלת פחמן מבלי ליצור פגיעה חברתית) ושימוש הוגן בבינה מלאכותית עולים כמגמות משמעותיות. בזירת הממשל התאגידי, השימוש הצפוי בבינה מלאכותית הופך את סיכוני הסייבר לגורם מהותי במיוחד. באופן רוחבי, הפוליטיזציה של ESG בארה"ב מחייבת שפה מדוייקת ודיווח מהימן.
בבסיס ה-ESG עומדת פרקטיקה ניהולית שראוי שתיושם בכל תחום: זיהוי הגורמים המהותיים לקבלת החלטות, יצירת ערך לטווח ארוך, ניהול סיכונים, קביעת מדדים וכינון התמריצים הנגזרים מהם. האסדרה של התחום, בשילוב השינויים הטכנולוגיים, הכלכליים והתרבותיים בעולם, מחייבים מנהלות ומנהלים לחשוב מעבר ל-ESG, להבין כיצד ניתן ליצור ערך למשקיעים לטווח הארוך מאוד ולקבל החלטות ניהוליות בהתאם.
הכותבת היא מנהלת קורס ניהול ESG בארגונים בלהב פיתוח מנהלים באוניברסיטת תל-אביב. המחזור הבא ייפתח בדצמבר 2023. מכהנת כראש חבר הנאמנים של ארגון בוגרי אוקספורד לאקלים, ראש פורום אימפקט במכון הורביץ לניהול אסטרטגי, ועומדת בראש יוזמת UltraLongTerm.org ומנהלת בכירה לשעבר בארגון האו"ם להשקעות אחראיות UNPRI.org
בשיתוף להב פיתוח מנהלים
