מחזור החיים של המצאה טכנולוגית בתחום הבריאות ארוך לאין שיעור מתחומי טכנולוגיה אחרים ויכול להגיע לעשור עד שניים. דרך החתחתים נובעת מרגולציה קשיחה ומפה מורכבת של בעלי עניין, שבה הלקוח המשלם ברוב המקרים אינו המטופל. כדי לנסות ולקצר את הזמן, נדרשת חשיבה אסטרטגית על מי ישתמש בטכנולוגיה ומי ישלם עליה מהיום הראשון וזו התורה על רגל אחת.
סי בוחבוט, מנכ"לית ביודיזיין-ישראל, האקדמיה הלאומית למובילי חדשנות בתחום הבריאות-טק, מסבירה: "בניתוח שוק שערכו מייסדי התוכנית מסטנפורד במטרה לבחון אילו סטארט-אפים הנרכשים על ידי החברות הבינלאומיות מצליחים לשרוד את ממד הזמן, נמצא כי ההבדל העיקרי טמון במיזמים שהיו מבוססי צורך (Need driven innovation) סביב מחלה מסוימת או ציבור מטופלים מסוים, שהצליחו יותר מאשר מיזמים שהתרכזו סביב טכנולוגיה. חברת האם כפתה על מיזמים מבוססי טכנולוגיה להמציא עצמם מחדש ולחפש התוויות חדשות והדבר בדרך כלל לא צלח.
מכאן שאנו בביודיזיין-ישראל שמים דגש על הקניית כלים ישימים לחקר מעמיק של הצורך הרפואי ומסלול המטופל, החל בביתו, דרך קופות-החולים וכלה בבתי החולים. לאחר מכן מוודאים שיש היתכנות עסקית, דרך הבנה עמוקה של שיקולים כגון רגולציה, שיפוי, פטנטביליות וחדירה לשוק, כגורמים המשפיעים על עיצוב הפתרון הטכנולוגי ולא להיפך. דרך ההיכרות עם המשתמשים והשוק, יתאפשר ניהול סיכונים מסודר, תוך ניתוח גורמי סיכון בשלב מוקדם ולא בדיעבד".
הכשרת טאלנטים
בסטנפורד הקימו את מרכז BIODESIGN לפני כ-23 שנה כדי לממש את הפוטנציאל שזיהו בחיבור שבין עולמות הרפואה, ההנדסה ומנהל העסקים. התוכנית היוקרתית נרכשה על ידי ממשלות וגופי בריאות סביב העולם, ולפני שלוש שנים היא הגיעה לישראל במסגרת שיתוף פעולה אסטרטגי עם רמב"ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם בחיפה.
את המרכז הישראלי ייסד ד"ר יונה וייסבוך, סגן מנהל מחלקת אף-אוזן-גרון בבית החולים רמב"ם, שלמד בסטנפורד, הוכשר בתוכנית הביודיזיין ושימש בה כמנטור בזמן שהותו שם.
"בשהותי בסטנפורד פגשתי לא מעט משקיעים וקרנות ששיתפו אותי בתחושות שהסטארט-אפים הישראליים במרבית התחומים מגיעים בשלים יותר מסטארט-אפים בתחום הבריאות, החסרים את ההבנה של מערכות בריאות מחוץ לישראל ומבנה התמריצים הכלכליים. לנגד עינינו שליחות והזדמנות להנגיש לאקוסיסטם הישראלי הידוע בתרבות נטילת הסיכונים וביכולות הטכנולוגיות הגבוהות שיטה המגשרת על הפער בכלים לניתוח אסטרטגי וקבלת החלטות", הוא מספר.
המדריכים והמדריכות מגיעים מתחומים שונים ברפואה ובהנדסה והוכשרו במסלול המדריכים בסטנפורד. עיקר פעילותו של מרכז ביודיזיין-ישראל אינו ליווי סטארט-אפים, אלא הכשרה של מנהיגים וטאלנטים לראיית-על של הצרכים בבריאות שעולים מהשטח ותרגום חכם של צרכים אלה לפתרונות טכנולוגיים.
קורס הדגל של המרכז, Biodesign Innovation Course, מתנהל בשיתוף פעולה עם הטכניון, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית והיחידה ללימודי חוץ, אוניברסיטת חיפה, כמו גם Road 2 בחיפה ו"האבריאות" מטעם חטיבת טכנולוגיות רפואיות של משרד הבריאות. מחזור נמשך שנה אקדמית, וגיוון ושונות הם שם המשחק. מדובר בתוכנית אקדמית לאומית מיוחדת במינה הפתוחה לכל, שאליה מתקבלים 48 גברים ונשים מתחומי עיסוק מגוונים, בגילים שונים וברמות השכלה, הכשרה וניסיון שונות, המחולקים לקבוצות של שישה. בכל קבוצה שני קלינאים וקלינאיות (צוותי רפואה וסיעוד), שני טכנולוגים ושני משתתפים בעלי אוריינטציה ניהולית-עסקית. הקבוצה, המורכבת על ידי המרכז, מקבלת בתחילת השנה תחום בבריאות שאליו נחשפים חבריה באמצעות תצפיות וראיונות שטח, בין הנושאים תחומים כגון מחלת סוכרת הנעורים, תסמונת גיל המעבר וחדר המיון.
בוחבוט: "בשלב הראשון יש פירוק של הנושא הקליני לגורמים. הקבוצה מנהלת תצפיות וראיונות, במטרה להבין את כל המעגל הטיפולי – בקהילה ובבתי החולים. היא חוקרת את הצרכים העולים מהשטח ומנהלת מערך שיקולים וסינונים עד לקבלת החלטה במה להתמקד.
"השלב השני כולל פיתוח רעיונות הבאים לענות על הצרכים שמופו, ובשלב השלישי נכנסים האלמנטים העסקיים – החל בבניית תוכנית עסקית וכלה בהכנת מצגות, עמידה מול קהל, זיקוק הפיץ' והעברתו בצורה נהירה. לכל קבוצה יש צוות רב-תחומי של מנטורים שמלווים אותם בכל ההיבטים השונים של התהליך, וכן סטודנטים לעיצוב ממכללת תלתן וצוות של פסיכולוגיות ופסיכיאטרית המסייעות בתהליכי דינמיקה קבוצתית, תקשורת בין-אישית, תיאום ציפיות ועוד".
כלים משני קריירה
המטרה, מבהירה בוחבוט, אינה להקים חברות סטארט-אפ מתוך קבוצות הפרויקט. "המטרה שלנו היא הכשרת יזמים ויזמות, וההשתתפות בהחלט משנה מסלולי קריירה", היא אומרת. "המשתתפים מגיעים מוכנים יותר, עם הבנה עמוקה של התהליכים שחברה חייבת לעבור משלב הרעיון, ואפילו קודם לכך, ועד היישום. עם זאת כבר היו לנו הצלחות, וקבוצה מהמחזור הראשון כבר עמוק באמצע ניסויים קליניים, וקבוצות נוספת מהמחזור השני בשלבים של פיתוח אבטיפוס ראשוני. הנושאים מגוונים, והקבוצות מאתרות את הצורך שעולה מהשטח ומוצאות פתרונות ישימים ויעילים".
מלבד קורס הדגל, מרכז ביודיזיין-ישראל מציע קורסים וסדנאות נוספים, בהם: קורס מנהלים מזורז, סדנאות בהתאמה אישית לחברות עם מרכזי R&D בישראל, תוכנית הכשרה לאחיות שמפותחת בימים אלה כפיילוט מקומי בשיתוף גברת גילה היימס, מנהלת מערך הסיעוד ברמב"ם, ועתידה להפוך בהמשך לתוכנית לאומית.
"התהליך עבור חברות קיימות שונה מהתהליך עבור בודדים, אך חשוב לא פחות", מוסיפה בוחבוט. "גילינו שחברות רבות, בעיקר גדולות ומבוססות, מדלגות על שלבים שנתפסים בעינינו כקריטיים בפיתוח מוצרים ופתרונות חדשים, והתרומה בניהול תהליך מחשבתי מובנה, ניתוח עומק של השוק, בעלי העניין ומיפוי הפערים לא תסולא בפז. הבוגרים שלנו הם הראשונים להביא את החברות שבהן הם מועסקים לקיים סדנאות בתוך הארגון, כי הם מבינים כמה השיטה יכולה לתרום. חברות מוזמנות ליצור עמנו קשר ישירות, ויחד עמן נמפה את הצרכים ונבנה תוכנית מותאמת".
בימים אלה מתקיים המחזור השלישי של קורס החדשנות, ההרשמה למחזור הבא תיפתח באפריל, ובמקביל מתקיימות סדנאות בחברות ובמרכזים רפואיים.
מרכז ביודיזיין-ישראל
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף מרכז ביודיזיין-ישראל
