בין האתגרים המורכבים שאיתם מתמודדת התעשייה ניצב אתגר מרכזי של מחסור במהנדסים, שאף צפוי להחריף. במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא לימודי הנדסה והביקוש הגובר למהנדסים במשק, שפורסם לפני כשנתיים, הודגש כי "קיים פער בהון האנושי ההנדסי בסדר גודל של בין 3,700 ל–4,500 בעלי מקצועות, שצפוי לגדול בשנת 2025 ולהגיע לסדרי גודל של בין 5,000 ל–8,000 בעלי מקצועות הנדסיים בתחום הבינוי והתשתיות".
עוד צוין במסמך כי לקראת 2030 הפער אף צפוי לגדול עוד יותר. עיקר החוסר, כפי שעולה מהמסמך, הוא במומחים ובהכשרה בתחומי הנדסת תחבורה ומנהור; חשמול, זרם חזק ואלקטרוניקת הספק; הנדסת מים, ניקוז, ביוב וטיהור שפכים והתמחות בגז טבעי.
"זה לא סוד שתחום ההנדסה עובר לא מעט טלטלות, כולל המחסור במהנדסים מכל התחומים", אומר גיא שעשע, יו"ר לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל. "בזכות היערכות נכונה אפשר להתגבר על המחסור. זה אומר לייצר מספיק הכשרות, לקדם תוכניות לימוד גם במוסדות החינוך ולשלב מסלולים ייעודיים באקדמיה".
שעשע, שעומד בראש הלשכה שציינה לאחרונה 100 שנים להקמתה, הוא בוגר תואר שני בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ועובד כראש תחום תקשורת לוויינים בתעשייה האווירית. לדבריו, מלחמת חרבות ברזל מוכיחה גם היא שהתעשיות הביטחוניות צריכות לקלוט את מיטב המוחות ולשלב את הפיתוחים הישראליים, המהווים יחד שובר שוויון בשדה הקרב.
"חשוב לייצר כמה שיותר הכשרות ואני לא בהכרח מדבר על לימודי תואר ראשון או תואר שני", הוא אומר. "יש לא מעט מומחי סייבר שסיימו תיכון והפכו למומחים, כי כבר מילדות הם למדו להכיר את חומרת המחשב, לפתח ולפצח קודים. מדובר בפלח שחשוב שיקבל הכשרות ייעודיות. עם זאת, כבוגר תואר שני בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, אני מבין את החלק המהותי והחשוב של האקדמיה בהכשרת מהנדסים בישראל, כולל ניסיון מעשי והובלת פרויקטים".
דרושות: נשים מהנדסות
יעד חשוב נוסף שעליו מצביע שעשע הוא שילוב נשים בהנדסה ככוח מוביל. "לשמחתי, אני נחשף בשנים האחרונות ליותר ויותר מהנדסות בתעשייה האווירית, שמאיישות תפקידי ליבה וניהול וגם מובילות פרויקטים גדולים", הוא אומר. "כדי לחזק את המגמה הזו אנחנו מעודדים בנות, כבר בגיל התיכון, להגיע ללימודי מדעים בכיתות י'־י"ב וגם בצבא. אנו עושים זאת באמצעות העברת מידע על עולם ההנדסה ומגוון התחומים השייכים לו, במסגרת כנסים ואירועים שאנו יוזמים. המציגות בכנסים אלה הן המהנדסות עצמן. כשעומדת על הבמה מהנדסת בכירה ומרצה על תחום החלל שהיא מובילה, ניתן לראות את הניצוץ בעיניים אצל אותן נערות. גם בצבא ניתן לראות יותר ויותר נשים בתפקידים טכנולוגיים. כך גם בתעשייה האווירית, שמציעה תוכניות הכשרה למנהלות העתיד".
מלבד הפעולות היזומות שנועדו לעודד נשים להשתלב בעולמות ההנדסה, הלשכה פועלת גם לפתיחת ההכשרות לכל המגזרים, עם הפנים לפריפריה. היא עושה זאת באמצעות תוכניות ייעודיות, שיתוף פעולה עם מרכזים להכשרת מגזרים ייעודיים והקמת שלוחות של הלשכה בצפון ובדרום, כדי להנגיש את המידע ואת ההכשרות לכל מי שמעוניין בכך. בנוסף, כל סטודנט זכאי לחברות חינם בלשכת המהנדסים בתקופת לימודיו ואף שנתיים לאחר סיום התואר, וכך הוא מקבל חשיפה נוספת לתכנים הרלוונטיים לתחום לימודיו.
כיצד אתם יוצרים את החיבורים המתאימים, בדגש על הקשר בין הידע התיאורטי לבין ההתנסות הפרקטית?
"בזכות העובדה שבלשכה פועלים 15 איגודים מקצועיים מכל מקצועות ההנדסה, כדוגמת חשמל, כימיה, אלקטרוניקה, תעופה וחלל ועוד, אנחנו מצליחים לשמר ולהעביר הלאה את הידע המקצועי. דוגמה לכך היא התקינה, תחום דינמי המחייב להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק, שקיבל מענה באמצעות יצירת הכשרות מתאימות וקידום יוזמות שלנו, שחלקן נותנות מענה לדרישות שמגיעות המשטח. באותו אופן אנחנו קשובים לבקשות שמגיעות מחברות במשק, שעל בסיסן אנחנו בונים תוכניות ומסלולי לימוד באופן שוטף".
בעניין זה הוא מוסיף: "כדי להצעיד את מהנדסי העתיד קדימה ולחשוף את הקהל הייעודי לחדשנות, אנחנו מקיימים כנסים וימי עיון העוסקים בהיבטים מתקדמים כדוגמת בינה מלאכותית וסייבר. זאת במטרה להציג את הנושאים הכי עכשוויים ולתת טעימה קטנה גם למי שאין לו מושג בתחום, ורוצה ללמוד ולהשתלב".
מלבד הפעילות השוטפת, עם פרוץ המלחמה בישראל התגייסו חברי הלשכה כדי להעניק סיוע ותמיכה לכוחות הלוחמים ולתושבים המפונים. "כמו כולם קטפנו, בישלנו ותרמנו ציוד לחיילים", מספר שעשע. "בנוסף, כעמותה מקצועית ניתבנו את הידע שלנו בתחומי ההנדסה להקמת חמ"ל הנדסי שנותן מענה לסוגיות הנדסיות שעלו במלחמה, החל בתשובות לאזרחים מודאגים ועד ליצירת פתרונות לחברות וארגונים — גם ביטחוניים, בכל תחומי ההנדסה. המהנדסים ששייכים לאיגוד מהנדסי הבטיחות, הנמנה עם האיגודים השייכים ללשכה, הובילו יוזמה בהתנדבות וסיפקו מידע על התנהלות נכונה במבנים מסוכנים. בנוסף יצרנו הרצאות בתחומי ההנדסה השונים במלונות שבהם שוכנו מפונים.
"זה גם המקום להדגיש כי מדינת ישראל היא בין המובילות בתחומי ההנדסה, כולל הסייבר והבינה המלאכותית. מדינות רבות מעוניינות לקדם שיתופי פעולה, והעולם צמא לידע שלנו בתחומים אלו. מדובר במנוע הצמיחה העיקרי של המדינה, וכולי תקווה שכך זה יישאר", הוא מוסיף ומציין כי בשנה שעברה חתמה לשכת המהנדסים עם מקבילתה במרוקו הסכם שיתוף פעולה הדדי.
יוזמים ומשפיעים בארץ ובעולם
לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל משמשת ארגון גג לאומי שמטרתו לתרום לפיתוח ולקידום ההון האנושי והידע הטכנולוגי בתעשייה. מטרות העמותה כוללות ייצוג כלל הציבור ההנדסי־הטכנולוגי בישראל, תוך הגברת השפעתו על המשק וכלכלת המדינה; יצירת קהילה אחת חדשנית, יוזמת, משתפת, מפתחת, תורמת ומתרחבת; קידום חקיקה בתחום; קידום מעמדם המקצועי של העוסקים בטכנולוגיה לאורך שנות עבודתם ובהתאם לצרכים המשתנים במשק, באמצעות הכשרות מקצועיות פוסט־אקדמיות, סמינרים, קורסים, כנסים, קונגרסים וימי עיון; קידום מקצועות ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה באקדמיה ובתעשייה והחיבור בין השניים ויצירת אינטראקציה מקצועית וחברתית בארץ ובחו"ל.
במהלך השנים הלשכה היתה שותפה להקמת מוסדות טכנולוגיים רבים, ביניהם מכון התקנים הישראלי, המכון לפריון העבודה והייצור והמכון לחקר הבנייה, גופים שבחלקם היא מיוצגת עד היום. באמצעות כל הפעולות האלה מבקשת הלשכה לא רק להתמודד עם המחסור במהנדסים, אלא גם לשמור על מעמדה של ישראל בחזית הטכנולוגית.
לפנייה טלפונית >>
לאתר לשכת המהנדסים >>
בשיתוף לשכת המהנדסים והאדריכלים
