ב-9 בנובמבר יגיעו לתל אביב מומחי סייבר מכל העולם לשבוע הסייבר, כדי לשמוע כיצד ישראל מגינה על התשתיות הקריטיות שלה. לישראל יש גוף לאומי קבוע שזה תפקידו וזה ייעודו, מערך הסייבר הלאומי, ובצדק היא נחשבת למעצמת סייבר. מי שישאל איך היא מגינה על הבחירות שלה יגלה תמונה אחרת.
ברשת X פועלת "יערה", שמציגה את עצמה כצעירה ישראלית עם מגן דוד מצויר על כף היד ומעלה סרטונים פוליטיים כמעט כל יום. את הסלפי שלה יצר מחולל תמונות, והסרטון הנצפה ביותר שלה, שבו נראים חרדים תוקפים אוטובוס, נוצר בבינה מלאכותית ונצפה כמעט 700 אלף פעמים. לפי חברת המודיעין Golden Owl, היא מרכז התוכן של רשת של מאות דמויות ישראליות מזויפות, שהחברה מייחסת למשטר האיראני ושהפוסטים שלהן נצפו לפחות 4.7 מיליון פעמים בחודשיים שלפני הבחירות. רוב מקרב אלה ששיתפו אותן נמצא בישראל.
אז על מי מוטל לאתר דמויות כאלה ולספר עליהן לציבור?
לפי מבקר המדינה, אין גוף כזה. ביולי קבע המבקר שתשע שנים אחרי שהאיום של התערבות זרה זוהה לראשונה, ב-2017, עדיין אין לישראל מדיניות לאומית נגדו ואין גוף ממשלתי שמוביל את הטיפול בו. בתקופת הבחירות, השב"כ פעל בסמכות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, עקב מראש אחרי ניסיונות התערבות והפעיל חמ"ל משותף סביב יום הבחירות. זה כמובן עזר, אבל ההסדר הזה תקף רק לתקופת הבחירות, ואין מנגנון שמחייב לדווח לציבור על מה שמתגלה.
באפריל פרסמה קבוצת ההאקרים האיראנית "חנדלה" אלפי תמונות ומסמכים פרטיים של הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי. חומר כזה אפשר להחזיק במגירה ולהדליף ערב בחירות, ברגע שבו קשה לבדוק אותו.
על המחשבים של הבחירות ישראל יודעת לשמור. מערך הסייבר וועדת הבחירות המרכזית הכריזו לפני הבחירות על מבצע בשם "מגן הבחירות", שהגן על המערכות הממוחשבות מפני חדירה ושיבוש, וזו בדיוק המשימה שמערך הסייבר בנוי לה. אבל דמות כמו "יערה" לא פורצת לשום מערכת. היא פונה ישירות לאזרחים ומולה עומדים כמה גופים שכל אחד מהם רואה רק חלק מהתמונה, וזאת רק בתקופת הבחירות. כשהבחירות נגמרות, אף גוף קבוע לא שומר את מה שנלמד.
כך היה גם ב-2019. לפני הבחירות בחודש אפריל הזהיר ראש השב"כ שמדינה זרה מתכוונת להתערב, ואחרי בחירות ספטמבר נמסר לציבור שההתערבות לא הצליחה. אך הציבור מעולם לא קיבל דין וחשבון על מה שנוסה ועל מי שעמד מאחורי זה, ושבע שנים אחר כך המבקר תיאר את אותו פער בדיוק.
על המדינה לפרסם דו"ח פומבי
הטענה הצפויה היא שגופי הביטחון לא יכולים לפרסם את מה שהם יודעים בלי לחשוף מקורות. ארה"ב הראתה שאפשר. במרץ 2021 פרסמה קהילת המודיעין שלה גרסה גלויה של ההערכה על האיומים הזרים בבחירות 2020, פירטה בה אילו מדינות פעלו ומה ניסו לעשות, וקבעה שלא נמצא סימן לכך שאחת מהן ניסתה לחבל בתהליך ההצבעה עצמו. ב-2025 סגרה וושינגטון את המרכז שהופקד על המעקב אחרי השפעה זרה, אבל התקדים שלה עדיין תקף.
המדינה צריכה להתחייב כבר עכשיו לפרסם דו"ח פומבי בתוך כמה חודשים מיום הבחירות: אילו קמפיינים זרים הגיעו לבוחרים, מי הפעיל אותם, מה נגנב או הודלף ומה סוכל. ולפני הבחירות הבאות, הממשלה צריכה למנות גוף קבוע שאחראי על ההגנה על הבחירות בישראל, כמו שמערך הסייבר אחראי על ההגנה על התשתיות.
הידע קיים, חסרה רק החלטה
כאמור, השאלה הזאת תעמוד במרכז שבוע הסייבר, שייערך בפעם ה-16 באוניברסיטת תל אביב בין ה-9 ל-12 בנובמבר. ב-11 בנובמבר, כשבועיים אחרי הבחירות, יידון הנושא במושב "הדמוקרטיה אחרי האלגוריתם: בחירות בעידן ה-AI" בו נבחן מה למדנו מהקמפיין הזה ומי צריך להחזיק בתיק בפעם הבאה. ישתתפו בו עו"ד דין ליבנה, ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, ד"ר אייל חולתא, ראש המל"ל לשעבר, והאדמירל (בדימוס) מארק מונטגומרי, שיספר מה למדה וושינגטון מבחירות 2024.
חלק מהאורחים שיגיעו ללמוד איך ישראל מגינה על התשתיות הקריטיות שלה ישאלו גם מי מגן על הבחירות שלה. את הידע ואת האנשים יש לישראל כבר היום, וחסרה רק ההחלטה להפקיד את המשימה בידי גוף קבוע אחד.
הכותב חוקר מבצעי השפעה ותקיפות סייבר של מדינות וארגונים חמושים. הוא ראש תחום קשרי ממשל וציבור במרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק ומנהל מכון בוריס מינץ באוניברסיטת תל אביב. הדברים נכתבים בשמו בלבד
