עובד חדש הצטרף לארגון. הוא מקבל משימה ויתאמץ מאוד להצליח בה. עם זאת, הוא יודע שאם על הדרך הוא ירמה או יבצע מעשה פלילי הוא יסיים בכלא. המנהל שלו לא נדרש כמובן להזכיר לו את זה כל בוקר. המצב הזה נכון כשמדובר בבן אנוש, אבל כשהעובד הוא סוכן AI המציאות כבר אחרת. אותו סוכן יעשה פשוט הכל, ישתמש בכל האמצעים (חוץ ממה שהוגדר לו כאסור), כדי להשלים את המשימה.
"זה בדיוק מה שמסתמן מדיווחים בחודשים האחרונים, שחושפים עשרות אלפי חריגות של סוכני AI", אומר ולאד קורסונסקי, ה-CTO הגלובלי של Tenable העולמית, ומנהל טנאבל ישראל. "המספר הגבוה הוא בעיקר סימן שהחברות התחילו למדוד ולדווח, וזה דבר טוב. רוב החריגות האלה לא גרמו נזק אמיתי.אבל צריך להבחין בין שני דברים: חריגה היא כשסוכן עושה משהו שלא התכוונו שיעשה. מתקפה היא מהלך זדוני, ואת המתקפות כבר רואים בעולם האמיתי.


"כשהשתתפתי השנה בכנס הסייבר של הפורום הכלכלי העולמי, זה היה אחד הנושאים המרכזיים" הוא מוסיף. "לפי הדוח של הפורום, 87% ממנהלי הסייבר בעולם רואים בסיכון שקשור ל-AI את הסיכון שגדל הכי מהר. הטכנולוגיה רצה מהר יותר מהיכולת שלנו להגן עליה".
- מהי גישת ה-Exposure management שאתם מתמחים בה?
"מדובר בתחום בהגנת סייבר ש- Tenableהיתה החלוצה בהבאתו לעולם, ועד היום היא מדורגת כמובילה גלובלית בקטגוריה. הפלטפורמה שלה עובדת כמו סוג של 'רפואה מונעת' לאבטחת סייבר. בודקים באופן שוטף היכן הארגון חשוף, מזהים נתיבי תקיפה אפשריים שמובילים לנכסים החשובים של הארגון, והיכן אפשר לחסום את דרכו של התוקף. ואז מטפלים לפני שמישהו מנצל את זה לרעה, תוך מיקוד המשאבים בפעולות שיפחיתו את הסיכון המשמעותי ביותר. בעידן ה-AI, כשמתקפה לוקחת ימים ולא חודשים, היכולת הזאת הופכת לעוגן עבור הגנה פרואקטיבית.
"ככל שה-AI מוצא יותר חולשות ומהר יותר - כך השאלה 'מה לתקן קודם' נעשית קשה וחשובה יותר. למצוא באגים בתוכנה או חולשות בקוד כבר לא קשה כמו פעם. ה-AI מוצא אותם באלפים. האתגר הוא לדעת אילו מהם באמת מסכנים את העסק, ולתקן אותם לפני שמישהו מנצל אותם. והחדשות הטובות: אותה טכנולוגיה שיוצרת את הסיכון עובדת גם בשבילנו. לתוקף יש AI, וגם לנו. ההבדל הוא שאנחנו מכירים את הארגון מבפנים: כל מערכת, כל הרשאה וכל דרך שמובילה למה שחשוב. AI בלי ההקשר הזה הוא כמו רופא בלי תיק רפואי. אנחנו משתמשים ב-AI כדי לחשוב כמו התוקף, ולסגור לו את הדרך לפני שהוא מגיע".
לדבריו, Tenable מקבלת אלפי פניות של ארגונים שאיבדו את הצפון ושואלים "מה עושים?". "הם פשוט לא יכולים לטפל בכל החולשות שה-AI מוצא אצלם בארגון", מספר קורסונסקי. "הם צריכים להבין מה לתעדף, במה לטפל לפני שהתוקפים מגיעים. זה הביקוש החדש. המגן בעידן ה-AI לא מנצח במודל - הוא מנצח בנתונים, בהקשר וב-Guardrails (מנגנוני הגנה) שבנויים מסביבו".
שש רכישות בישראל תוך שש שנים
ולאד קורסונסקי מונה לנהל את טנאבל ישראל לפני כמעט שנה, כשמאחוריו תפקידים ביחידות עילית טכנולוגיות בצה"ל ועוד 11 שנים במיקרוסופט - כסגן נשיא תאגידי, אחראי על מוצרי אבטחת ענן ו-AI.
עד שהגיע, הספיקה Tenable העולמית לרכוש שש חברות סטארט-אפ ישראליות בשש שנים, בהיקף של כחצי מיליארד דולר, בהן Indegy, Ermetic, Cymptom, Eureka Security,Vulcan Cyber ו-Apex Security. "חלק מהרכישות נעשו בעיצומה של המלחמה, וזו הבעת אמון ברורה בתעשייה הישראלית, כמו גם העובדה שהחברה האמריקאית בחרה להושיב אותי כ-CTO גלובלי, במרכז הטכנולוגי בתל-אביב", הוא מדגיש.
לצד ניהול טנאבל ישראל, קורסונסקי אחראי לחזון הטכנולוגי של החברה העולמית, לפיתוח הפלטפורמה, לאסטרטגיית ה-AI שלה, לרכישות והשקעות. כיום האתר הישראלי הוא השני בגודלו של Tenable בעולם, אחרי ארה"ב. 300 העובדים הישראלים אחראים לחלק מרכזי בפיתוח של טכנולוגיות הליבה של החברה.
"ישראל הפכה לבית שני של Tenable בזכות האנשים והידע שיש כאן. מצאנו כאן יזמים וצוותים שיודעים לזהות בעיה מורכבת ולבנות לה פתרון. היום הם חלק מהעשייה הגלובלית שלנו ומשפיעים על הדרך שבה ארגונים ברחבי העולם - בהם יותר מ-40,000 הלקוחות של Tenable - מגנים על עצמם".
לאתר ולתקן פרצות אבטחה
ארגונים מכניסים היום סוכני AI, שמקבלים החלטות לבד וניגשים למערכות. כל סוכן כזה הוא בעצם עובד דיגיטלי עם מפתחות לבניין. "זה מנוע צמיחה אדיר, אבל יש כאן גם משטח תקיפה חדש לגמרי", מדגיש קורסונסקי. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עמוק עם Anthropic ועם OpenAI. בפועל, Tenable שותפה ב-Project Glasswing שמובילה אנתרופיק, שמטרתו להשתמש בבינה מלאכותית מתקדמת כדי לאתר ולתקן פרצות אבטחה בתוכנות ובתשתיות קריטיות, לפני שהאקרים יוכלו לנצל אותן. אנחנו גם משלבים את Claude Mythos 5 של אנתרופיק כדי לשחזר איך תוקף יכול להתקדם מנקודת כניסה ועד למערכות הקריטיות של הארגון. שיתוף הפעולה שלנו עם OpenAI כולל בחינת יכולות לזיהוי ולתעדוף סיכונים, לצד פיתוח תהליך לסריקת סוכני AI לפני הכנסתם לסביבה הארגונית.
"היתרון שלנו בשותפות הזו הוא לא המודל, כי המודלים זמינים לכולם בשוק. היתרון הוא הדאטה שלנו: תמונת מצב של עשרות אלפי ארגונים, שמאפשרת ל-AI להבין מה באמת מסוכן ולא רק מה נראה מסוכן".
- כשהסוכן פועל על דעת עצמו, יש לארגונים דרך לעצור אותו בזמן אמת?
"כן, אפשר לעצור סוכן בזמן אמת, כמו שעוצרים בזמן אמת מתקפות סייבר על ארגונים. אבל זה לא מספיק. הגישה שבה מחכים לזהות אירוע ורק אז מגיבים כבר לא מתאימה לעולם של סוכני AI. יש לזה שתי סיבות: הראשונה היא מהירות. סוכן פועל בשניות. עד שמישהו שם לב שמשהו לא בסדר, מבין מה קרה ומחליט מה לעשות, הנזק כבר נעשה. השנייה היא שסוכן לא נראה כמו פורץ. הוא משתמש במפתחות שנתנו לו, כך שמבחוץ זה נראה כמו עבודה רגילה. קשה לזהות אירוע כשכל פעולה בנפרד נראית לגיטימית.
"ויש עוד בעיה: במחקר שלנו, זיהינו כי שבעה מכל עשרה ארגונים כבר מריצים רכיבי AI שמחלקת האבטחה לא מנהלת. אי אפשר לעצור את מה שלא רואים.
"לכן צריך לשנות את סדר הפעולות", מסכם קורסונסקי. "במקום לשאול 'איך נגיב כשזה יקרה', שואלים 'מה נסגור עכשיו כדי שזה לא יקרה, או שהנזק יהיה קטן'. נותנים לכל סוכן רק את מה שהוא צריך, מבטלים מפתחות ישנים שאף אחד לא משתמש בהם, ומחייבים אישור של אדם לפני פעולות שאי אפשר לבטל. זו בעצם רפואה מונעת לאבטחת סייבר בארגון. חדר מיון עדיין חיוני, אבל זה לא המקום שבו מתחילים לשמור על הבריאות".








