לפני כ–12 שנה, עם כניסתו של פרופ' אריה מהרשק לתפקיד נשיא המכללה האקדמית להנדסה בראודה, הוא החליט לפעול בכל העוצמה כדי להובילה לשינוי. היעדים של המוסד האקדמי בגליל ומהות תוארי המהנדס שהמכללה מעניקה לבוגריה היו חלק מהמהפכה שהובילה לשיפור איכות ההוראה. את תוצאות המהלך של פרופ' מהרשק ניתן לראות בביקוש הגובר ללימודים במכללה, גם הרחק מאזור פעילותה, ואת השתלבותם של הבוגרים בחזית התעשייה הישראלית.
"המכללה יצרה במהלך שנות פעילותה ערך לאומי חשוב והשפיעה על עיצוב מהנדסי העתיד של ישראל, המשלבים למידה עם יצירתיות ומקצועיות", אומר פרופ' מהרשק.
משנים כיוון
המכללה האקדמית להנדסה בראודה (לשעבר אורט בראודה) הוקמה לפני כ–30 שנה לשם הנגשת האקדמיה גם לפריפריה. בראודה הוקמה יחד עם מכללות נוספות ברחבי הארץ, שהעניקו תארים עצמאיים או בחסות האוניברסיטאות הגדולות.
פרופ' מהרשק וסגל המכללה הציבו רף לימודים גבוה והעמידו לרשות הסטודנטים מערך למידה מקיף, הכולל פלטפורמות לימוד חדשניות, מעבדות מתקדמות, מרצים מעולים מהאקדמיה ומהתעשייה, חונכים אישיים, מלגות והתמחות ייעודית בתעשייה. כל אלה יחד יצרו חינוך הנדסי מתקדם הניצב בחזית הקדמה המדעית.
"האוריינטציה שלנו תעשייתית, ולכן החלטנו לפעול בכיוון זה. כרתנו ברית עם התעשייה, אשר בכיריה משתתפים במוסדות המנהלים שלנו ומשפיעים על אופי המוסד. התוכנית הייחודית כוללת רכיב התמחות (סטאז') בתעשייה בשנה הרביעית, בהדרכת מהנדס בכיר ובליווי איש סגל אקדמי", מסביר פרופ' מהרשק.
צורך העולה מהשטח
השינוי האסטרטגי במכללה הביא עמו מניפה של תארים בהנדסה שמשכו אליהם סטודנטים מכל אזור כרמיאל, זכרון יעקב, נתניה ואף מאזור המרכז והדרום. המכללה מציעה כיום תואר ראשון (B.Sc) בהנדסה אזרחית, הנדסת ביוטכנולוגיה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מכונות, הנדסת מערכות מידע, הנדסת תוכנה והנדסת תעשייה וניהול. בנוסף, עם השנים היא הוסמכה להעניק תואר שני במדעים (M.Sc) בביוטכנולוגיה, הנדסת מכונות, הנדסת מערכות, הנדסת תוכנה והנדסת תעשייה וניהול. "לאחרונה פעלנו וקיבלנו הסמכה מהמועצה להשכלה גבוהה להציע תואר שני מחקרי בביוטכנולוגיה. הדבר משרת היטב את מטרות המכללה, שלפיהן הוראה מעולה מחייבת פעילות מחקרית בקרב הסגל האקדמי".
יש לכם מה להציע בתחום התעסוקה לסטודנטים המתמחים במפעלים?
"בהחלט, אנחנו מחוברים מאוד לתעשייה באזור וההיצע גדול — יש לנו קשרים עם יותר מ–200 מפעלים. על הסגל האקדמי שלנו נמנים מהנדסים מאלביט, ישקר ורפאל, המעבירים קורסים בתחום התמחותם. אנחנו מאוד ממוקדים, כך שהחיבור בין המכללה לבין התעשייה מאפשר לנו לשדך בין צורך במפעל לבין סטודנט בשנה ד', הנהנה מקשרי התעשייה שלנו ומההזדמנות להיחשף לעולם האמיתי עוד בתקופת הלימודים. מקום הסטאז' מהווה עבור לא מעט סטודנטים את מקום עבודתם הראשון".
ישנם צרכים שעולים מהתעשייה שאתם יודעים לתת להם פתרונות באמצעות המכללה או הסטודנטים שלה?
"בהחלט, המדובר בפן נוסף של קשרי התעשייה, שבו המרצים שלנו מציגים צרכים העולים במפעלים ואנחנו פועלים לעיצוב פתרונות יצירתיים במסגרת יחסי הגומלין בינינו. למשל, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול מקיימת שיח שבמסגרתו יושבים תעשיינים עם סגל המחלקה ומציגים את המגמות העדכניות בשוק. יחד הם תרים אחר תהליך לשילוב צורכי השוק עם החינוך ההנדסי".
ארגז כלים וחזון
מאז הקמתה הסמיכה המכללה האקדמית להנדסה בראודה כ–10,000 בוגרים, שהשפיעו דרמטית על האזור, הכלכלה, התעשייה והתרבות. כיום לומדים במכללה כ–3,200 סטודנטים, הנהנים מהשכלה רחבה ומארגז כלים רלוונטי המעצב את "מהנדס המאה ה–21".
המכללה עושה זאת תוך קידום החינוך ההנדסי באמצעות "המרכז לחינוך הנדסי וליזמות", האמון על הכשרת הסגל האקדמי בהתפתחויות ובשיטות הלימוד העדכניות. "אנו רואים בחינוך מהנדסים הרבה מעבר להוראה גרידא", אומר פרופ' מהרשק.
"אנו משתתפים פעילים בפורום לעיצוב דמות המהנדס במאה ה–21, שאותו מוביל מוסד שמואל נאמן בטכניון, ומביאים רעיונות רבים לכדי מימוש", מספר פרופ' מהרשק. "החינוך ההנדסי תופס לאחרונה מקום של כבוד בעולם הרחב ועיקרו — בידול הוראת ההנדסה מההוראה האקדמית המסורתית והסטת הדגש מהוראה עיונית־מדעית ללמידה פעילה ומוטת תוכן. תפישה זו מרבה להשתמש בכלים יישומיים, כגון למידה באמצעות פרויקטים. בניגוד לתפישת המקצוע בעבר, ההשכלה שרכש המהנדס מהווה בסיס חשוב וחיוני אך עליו להוסיף ידע לאורך כל חייו המקצועיים. הטכנולוגיה מתפתחת, פריצות דרך מתרחשות והוא נדרש להתעדכן תדיר. לאחרונה הוספנו לתוכניות ההוראה במכללה פרמטר החיוני להכשרת מהנדס העתיד — אוריינות דיגיטלית. המדובר בבינה מלאכותית, נתוני עתק ואלגוריתמיקה אשר יתנו בידי המהנדס, הבוגר שלנו, חשיפה והתנסות עם חזית הידע הטכנולוגי המכונה 'המהפכה התעשייתית הרביעית' (תעשייה 4.0), שעיקרה דיגיטציה — המשפיעה על כל תחום בחיינו כיום".
פרופ' מהרשק חוזר ומדגיש כי האוריינות הדיגיטלית משולבת כיום בכל מקצועות ההנדסה במכללה ובכל תוכניות הלימוד, ומציין, "אנחנו מעניקים לבוגר שלנו תואר אקדמי הנדסי מהמובילים בישראל, שבמסגרתו הוא מקבל כלים שנועדו להעצימו ולהתאימו למציאות בהווה ולשינויים הצפויים בעתיד. כך, באופן טבעי, מוכשר הבוגר למנהיגות הנדסית בתעשייה הישראלית. עובדה היא כי בוגרינו נקלטים מיידית בעבודה בתום לימודיהם, חלק ניכר מהם במפעלים שבהם ביצעו התמחות (סטאז'). ארגז הכלים שלנו מתכתב עם חזון המכללה ועל זה אני מאוד גאה".
ייעוד המכללה והדרך לתעשייה 4.0
פרופ' מהרשק מספר כיצד שינוי הייעוד של המכללה קשור בהגברת הפריון בישראל: "המהפכה הרביעית באה לידי ביטוי בשינוי הייעוד של המכללה. במקורו התמקד הייעוד בגישור על פני פערים סוציו־כלכליים בעזרת השכלה גבוהה. לפני כשבע שנים הצגתי בפני הוועד המנהל את פערי הפריון התעשייתי בין ישראל למדינות ה-OECD והמלצתי למקד את הייעוד בהשבחת פריון התעשייה היצרנית במדינת ישראל".
שינוי זה הביא לפני כארבע שנים את המכללה, בשיתוף חברת תפן, לזכייה במכרז של משרד הכלכלה להקמת המכון הלאומי לייצור מתקדם. ייעוד המכון זהה לגמרי לייעוד המכללה: השבחת פריון התעשייה במדינת ישראל.
"לכל מפעל המבקש השבחה מציע המכון לייצור מתקדם אבחון ומפת דרכים המצמיחה את הפריון באמצעות הטמעת תובנות 'תעשייה 4.0': דיגיטציה לכל רוחב הטכנולוגיה — חיישנים, עיבוד אותות מהיר, אוטומציה, רובוטיקה, טכנולוגיות ענן, מדפסות תלת־ממד ועוד", אומר פרופ' מהרשק. "אנחנו רואים כיצד המכון אכן הוביל לשיפור הפריון במספר רב של מפעלים ואנחנו גאים מאוד בתהליך זה".
פרופ' מהרשק, אשר שינה את פניה של המכללה מאז נכנס לתפקידו, מדגיש גם את תפקיד המכללה בקירוב בני הנוער לעולמות המדע וההנדסה. 10,000 נערות ונערים, מכרמיאל ומהסביבה, נחשפים בכל שנה — במסגרת יחידת ההעשרה המכללתית — למעבדות מתקדמות הפותחות בפניהם צוהר לעתיד ומציגות אופציה מרתקת להתפתחותם האישית.
לצד זאת ניתן דגש חשוב על שיתופי פעולה בינלאומיים עם מוסדות אקדמיים בעולם, במסגרת חילופי סטודנטים ואנשי סגל אקדמי מארצות הברית, אירופה ואפילו סין. "אנחנו מעודדים חילופי מרצים וסטודנטים מצטיינים, ולצד התמחות בתעשייה אנו מעודדים סטודנטים שלנו להתמחות מחקרית של שנה באקדמיה בחו"ל", אומר פרופ' מהרשק. "הם שוהים לצד חוקרים מובילים — באוניברסיטת פיטסבורג, ב-MIT ועוד — ומשתתפים במחקריהם. עם שובם למכללה הם משלימים את התואר הראשון וחלק מהם פונים ללימודי תואר שני ותואר שלישי. אנו גאים במרצים בעלי תואר דוקטור אשר למדו והוסמכו לתואר ראשון כאן, בבראודה. חלק מהם נמנים על צוות ההוראה במכללה".
בניתם גם אקוסיסטם מכללתי. מה הוא כולל?
"האקוסיסטם התגבש במכללה סביב פעילויות ההוראה והמחקר. במהלך השנים צמח 'המרכז ליזמות', שאותו היתה לי הזכות לייסד בעבר הרחוק, ל'מרכז לחינוך הנדסי וליזמות', המכשיר את סגל המכללה ומקיים אירועי 'האקתון' שבהם מתבקשים הסטודנטים להציע פתרון הנדסי לבעיה מתחום מוגדר — עבור עולם הרפואה, עבור בני הגיל השלישי או עבור אנשים עם מוגבלויות. חלק גדול מהפרויקטים, בעלי אופי חברתי, מהווים מרכיב בסל הערכים והחינוך שאנו מקנים לסטודנטים שלנו. כמי שנמנה על צוותי השיפוט אני נפעם מהיצירתיות ומהמעוף המחשבתי המופגן על ידי הסטודנטים שלנו, ולא אחת הם הוגים פתרונות מצוינים בעלי פוטנציאל יישומי ואף מסחרי".
הוא מוסיף כי "על האקוסיסטם המכללתי נמנית חברת 'אופק אשכולות', התומכת ברעיונות של מרצים וסטודנטים — אשר חלק מהם אף הופכים לסטארט־אפ. להשלמת התמונה, הקמנו יחד עם שותפים את 'מאיץ הגליל' הפונה לכל יזם בעל רעיון — מהמכללה או מחוצה לה. אנו נסייע בשלבים הראשונים, החל משלב הוכחת ההיתכנות, דרך הפיתוח ועד בניית אב־טיפוס. ראינו לאחרונה כמה רעיונות שהתכנסו לכדי פתרון ממשי. הדבר מחזק את ייעודנו ואת מטרותינו — לתת את מניפת הכלים הנכונה לכל אחד ואחת על מנת שיוכלו לפתח, להתפתח, להצליח ולהגשים את עצמם בעולם המשתנה בקצב מואץ".
עוגן לצעירים
הצעדים שהוביל פרופ' אריה מהרשק הפכו את המכללה למוקד משיכה עבור צעירים, ומסייעים רבות להשבחת פריון התעשייה היצרנית בגליל ובחלקי המדינה האחרים. מניסיונו רב השנים הוא יודע כי צמיחה כלכלית נובעת ממפעלים המייצרים — ביעילות — מוצרים איכותיים וזוכים ליתרון בשוק הגלובלי, מהלך שגם המכללה האקדמית להנדסה בראודה שותפה בו דרך המכון לייצור מתקדם.
"על מדינת ישראל לפעול ולטפח מספר תעשיות מתמחות, מודרניות ומובילות, המשכילות לשלב טכנולוגיה מתקדמת — בחזית הידע — לשם השבחת הפריון והשגת יתרון תחרותי בשווקים הבינלאומיים", הוא אומר. "בעשור האחרון אנו רואים היטב את השלכות המהפכה על התעשייה. אני שמח על תרומתנו ועל חלקנו בדבר ועל העובדה שאחרים הולכים בעקבותינו ומאמצים את דרך הפעולה שלנו. זו המורשת שלי ואני מאוד גאה בה".
בעוד מספר שבועות יסיים פרופ' מהרשק את תפקידו, אך הוא לא נותן לדבר לעצור בעדו ממימוש חזונו ומדחיפתו קדימה. על הפרק: שיתוף פעולה מרתק עם עיריית כרמיאל. "יחד עם העירייה אנו מקדמים את הפיכת העיר והאזור למוקד 'תעשייה 4.0'. זו התפתחות דרמטית והמכללה, כמוסד אקדמי, ניצבת בליבת האקוסיסטם המקומי, 'מייצרת' את מהנדסי הדור הבא ומחוללת תמורה משמעותית בקידום האזור ובהפיכתו למרכז לאומי לתעשייה", הוא מספר.
משימות המכללה בצפון הארץ אינן נוגעות רק לפן הטכנולוגי וההנדסי. עם השנים הבינו הנשיא פרופ' מהרשק וצוותו כי חלה עליהם גם שליחות חברתית של ממש נוכח מספר הנוטשים את הגליל. הנהירה למרכז הארץ, מצפון ומדרום, מרוקנת את האזורים הללו מכוח אדם מעולה המסוגל להניע תעשיות מתקדמות, כולל ענף ההיי־טק, המרוכז ברובו בגוש דן.
"אמנם לא הצבנו לנו כמטרה לפעול להשארת הצעירים בצפון, אבל הדבר מתרחש עם הזמן, אם כי לא בהיקף מניח את הדעת. הפכנו לעוגן חברתי־כלכלי ונרתמנו לכך בכלים שבידינו", אומר לסיכום פרופ' מהרשק. "הבוגרים שלנו תופסים כיום עמדות בכירות בתעשייה ומשפיעים על התפתחותה, אולם אין לנו יכולת להעריך כמה מהם יישארו בגליל או כמה יעברו לתל אביב ולמרכז. חיזוק הגליל מהווה משימה לאומית ויש לתת לה עדיפות; אולי אפילו לממש סוף סוף את ההבטחה להקים כאן אוניברסיטה שתעניק לסטודנטים אופק לימודי ותעסוקתי המעודד מגורים, וגם עבודה, בחבל הארץ היפהפה הזה".
בשיתוף המכללה האקדמית להנדסה בראודה
