חיפוש

מספקים ביטחון אנרגטי ליישובים

טל מונד, מנכ"ל BLEnergy, רואה בחיוב את ההתפתחויות במשק האנרגיה המקומי אך סבור שהשוק עדיין איננו משוכלל דיו, מדבר על השלשת היקף הפרויקטים וכניסה לחו"ל. "טכנולוגיית האגירה תתפוס מקום של כבוד במשק האנרגיה", הוא מעריך

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
מתקן חולית של חברת דוראל אנרגיה. הפרויקט הראשון בישראל המשלב PV+Storage   קרדיט צילום BALZA- Total Media Solutions
מתקן חולית של חברת דוראל אנרגיה. הפרויקט הראשון בישראל המשלב PV+Storage   קרדיט צילום BALZA- Total Media Solutions
אינטגרציה של מערכות האגירה מבית CATL ע"י BLenergy. מתקן חולית של חברת דוראל אנרגיה. הפרויקט הראשון בישראל המשלב PV+Storage צילום: BALZA- Total Media Solutions
אינטגרציה של מערכות האגירה מבית CATL ע"י BLenergy. מתקן חולית של חברת דוראל אנרגיה. הפרויקט הראשון בישראל המשלב PV+Storage צילום: BALZA- Total Media Solutions
יואל צפריר, בשיתוף BLEnergy
תוכן שיווקי

יישובי עוטף עזה עולים בדרך כלל לכותרות כשנורים מטחי טילים מהרצועה לכיוון ישראל. אלא שלפני שנתיים, בפברואר 2021, רשם קיבוץ ניר יצחק בנגב המערבי היסטוריה קטנה, כאשר הותקנה בו המערכת הראשונה בישראל לאגירת אנרגיה. המערכת, בהספק כולל של 3.22 מגה-וואט, הוקמה על-ידי חברת BLEnergy, חברת בת פרטית מקבוצת בליליוס, עבור חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה. השקת המערכת זכתה לברכתם של אנשי משרד האנרגיה והייתה בבחינת יריית הפתיחה בתחום המתהווה של ביצוע פרויקטים כלכליים של אגירה, המייצרים מיקרו גריד (רשת כוח מקומית עצמאית) בקהילה מוגדרת.

BLEnergy עוסקת בתכנון, אספקה, הקמה, תפעול ותחזוקה של מערכות אגירה עבור חברות אנרגיה מתחדשת, קיבוצים, תחנות כוח (קונבנציונאליות ואנרגיה מתחדשת), רשת החשמל, קהילות מקומיות, צרכנים פרטיים ולקוחות מסחריים כדוגמת תחנות דלק, מרכזים מסחריים ועוד. החברה נחשבת כמובילת השוק הישראלי בתחום האגירה ומאז הפעלת מערכת האגירה הראשונה היא ממשיכה לבלוט בתחומה ומובילה בתכנון, אספקה והקמה של פרויקטי אגירה נוספים. עד סוף הרבעון הראשון של 2023 החברה עתידה לחבר לרשת החשמל מעל 250 מגה-וואט שעה, במגוון יישומים בעלי תועלת ללקוחות החברה ורשת החשמל.

לחברה שותפות אסטרטגית עם חברת CATL, יצרנית סוללות ומערכות אגירה הגדולה בעולם, והיא עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם מספר אינטגרטורים בין-לאומיים בתחום האגירה המתבססים על סוללות CATL. שותפות זו גם העניקה ל- BLEnergy הסמכה של CATL לאספקת תמיכה מקומית, לצד הסמכה של חברות ממירים גלובליות. CATL, נזכיר, מובילה את השוק העולמי הן בפיתוח הטכנולוגי והן בהיקף הייצור של סוללות לעולמות ה-EV וה-ESS ומחזיקה במפעלים בסין ובאירופה. היקף הייצור השנתי שלה הוא מעל ל-100 גיגה וואט שעה.

"בתהליך הקמת הפרויקטים החברה מפגינה איכות בלתי מתפשרת בכל השלבים - תפעול, תחזוקה, ניטור ותמיכה באתרים קיימים ועתידיים. אני סבור שאיכות זו נובעת לא מעט מהצוות שלנו, שמחזיק בידע ובניסיון רב בתחומי האנרגיה והאגירה", אומר טל מונד, מנכ"ל BLEnergy. "למעשה, החברה נוסדה לפני כשלוש שנים על-ידי גרעין של מומחים מתחומים אלה, כמו שי בהרב, סמנכ"ל פרויקטים והנדסה בחברה. אני עצמי הקמתי וניהלתי את חטיבת האגירה של 'אורמת טכנולוגיות' והייתי מנכ"ל משותף של 'כלל סאן', שתיהן חלוצות בתחומי האנרגיה הסולארית והאגירה. לצידי בחברה ניצבת שורה ארוכה של אנשי מקצוע בעלי ניסיון בפרויקטים גדולים של אנרגיה סולארית, גיאותרמית קונבנציונלית ואגירה בארץ ובעולם, לצד אנשי כלכלה ועסקים כמו אסף וסרצוג, שהיה עד לאחרונה סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר.

טל מונד צילום יחצ
טל מונד צילום יחצ
טל מונד צילום: יח"צ
טל מונדצילום: יח"צ
שי בהרב | צילום: יח"צ
שי בהרב | צילום: יח"צ
שי בהרב צילום: יח"צ
שי בהרבצילום: יח"צ
אסף וסרצוג צילום יחצ
אסף וסרצוג צילום יחצ
אסף וסרצוג צילום: יח"צ
אסף וסרצוגצילום: יח"צ

"יתרון נוסף של החברה הוא חוזי אספקה ארוכי טווח עבור מערכות אגירה והציוד הנלווה בהיקפים גדולים, עובדה המאפשרת לנו להוציא לפועל את הפרויקטים בלוחות הזמנים המהירים ביותר בענף", הוא מוסיף.

מקסום הערך הכלכלי של המערכת
לדברי מונד, הפרויקט בניר יצחק הניע תעשייה שלמה בתחום המיקרו גריד. הוא גם הגביר מאוד את השיח המקצועי סביב הנושא, שהופך להיות פתרון יותר חכם ויותר יעיל עבור קהילות שונות, לרבות אלה המעוניינות ב"חשמל כשר", כמו בבני ברק או בלוד.

"אין לי ספק שבעתיד הנראה לעין המיקרו גריד יתפוס מקום של כבוד במשק האנרגיה הישראלי, בעיקר בקרב אזורי תעסוקה, מתחמים עסקיים, בתי חולים, מלונות ואוניברסיטאות, שכונות עירוניות וכמובן קיבוצים, קטנים כגדולים. לגורמים אלה יש כיום בעיות עם אספקת החשמל והם מעוניינים ברשת חשמל עצמאית וחכמה כדי להגביר את פעילותם ולנהל משק אנרגיה יעיל, וכל זאת מבלי לפגוע בהתנהלות השוטפת", מציינת עו"ד עדי מוטולה ספיר, דירקטורית פיתוח עסקי בחברה. "מיקרו גריד הוא לא עוד סיסמה ואנחנו נהיה שחקן מוביל בתחום זה כאינטגרטור היודע לתכלל מוצרים, שירותים וטכנולוגיות. כל זה יתרחש במקביל להוספת אנרגיה ירוקה לרשת וניהול חכם של הצריכה, כאשר המטרה היא להוזיל עלויות לצרכנים הסופיים. הרי האגירה מאפשרת להשתמש בחשמל הירוק גם בשעות הערב ובשעות שיא צריכת החשמל".

עדי מוטולה ספיר צילום רז רוגובסקי
עדי מוטולה ספיר צילום רז רוגובסקי
עדי מוטולה ספיר צילום: רז רוגובסקי
עדי מוטולה ספירצילום: רז רוגובסקי

"העובדה ש- BLEnergy מקדמת חדשנות טכנולוגית מאפשרת לה להתאים את המערכות לדרישות של רגולציה מקומית, דרישות רשת החשמל ודרישות לקוחותיה, לפי הוראות הפעלה שונות של המערכת ולטובת צרכי הלקוח", מציין בהרב. "הדבר מאפשר את מקסום הערך הכלכלי של המערכת תחת אילוצי דרישות הלקוח, כדוגמת 'חשמל כשר' בשבת. לשם כך נוכל למנף את הממשקים והשותפויות הטכנולוגיות שלנו עם CATL ועם חברת Contel Technologies ביישום מערכת EMS (Energy Management System) הגמישה לשינויי שוק ומודלים עסקיים משתנים וכמענה לזיהוי הזדמנויות ואתגרים".

מיהם הלקוחות כיום?
"בעיקר חברות האנרגיה המתחדשת המיישמות פרויקטים סולאריים גדולים עם אגירה, לצד לקוחות מסחריים, מפעלי תעשייה ורשויות מקומיות, ולמעשה כל צרכן אנרגיה משמעותי וחדשני. העובדה שהיינו ראשונים בתחום האגירה נותנת לנו יתרון בפרויקטים חדשים. אנחנו נושאים עיניים לתחום התחבורה החשמלית עם מענה אנרגטי עבור מטענים מהירים. היינו הראשונים לשלב אגירה במתקני טעינה מהירה עבור רכבים ואוטובוסים חשמליים".

"אנחנו רואים לנגד עינינו כיצד טכנולוגיות עתידיות של CATL, שיצטרפו לסוללות הליתיום-יון, יתנו מענה לאגירה לטווח ארוך, עם טווח קיבולת גדול יותר של עד שש שעות. כאינטגרטור של טכנולוגיות ומוצרים של CATL נוכל למנף את הידע והניסיון שלנו לטובת פרויקטים רבים וחדשניים של אגירה", מוסיף אסף וסרצוג, סמנכ"ל עסקי בחברה.

הרגולטורים חייבים לזוז מהר יותר
ההתפתחויות במשק האנרגיה המקומי, בדגש על מכרזי אנרגיה סולארית משולבים באגירה ופתיחת השוק לסחר באנרגיה בתחילת השנה הבאה, מעודדים מאוד את מנהלי החברות בתחומי האנרגיה המתחדשת, האגירה וספקי אנרגיה אחרים. "אנחנו בתחילתו של שינוי מהותי במשק האנרגיה הישראלי, אך הדרך עוד ארוכה עד שנגיע לשוק מתקדם ומשוכלל", מדגיש מונד. "הירידה בהיקפי הייצור של חברת החשמל לטובת יח"פים והאפשרות למכירת חשמל על-ידי יצרנים וירטואליים, מהוות בסיס לשינוי מהותי בדרך שבה מתנהלת מערכת החשמל כאן. במקום שהתעריפים ייקבעו על-ידי הרגולטור ובמקום שאנשי חקר ביצועים יקבעו את מודל התעו"ז, תתקיים פה בורסת חשמל אמיתית. זו תהיה פלטפורמה שתייצר שוק חדש ופתוח, תאזן בין היצע לביקוש ותדאג ליציבות הרשת. רק כך נגיע לשוק משוכלל של אנרגיה מבוזרת, שמשלבת סוגים שונים של יצרנים במגוון טכנולוגיות ויישומים.

"אני מאין שיפתח כאן עולם שלם שלא קיים של ניהול ביקושים וויסות עומסים, לצד שילוב של תמריצים, שיחליף את הכלים הכלכליים-הרגולטוריים הקיימים. אפשר יהיה לשלב בין אנרגיה שאובה בצפון ואגירת אנרגיה מבוזרת במערכת סוללות לבין אנרגיה סולארית בדרום, שיתנקזו כולן למוקדי הצריכה השונים".

איך האגירה תבוא לידי ביטוי?
"האגירה תוכל לגרום לכך שטכנולוגיות הייצור ותשתיות הרשת יבואו לידי ביטוי אופטימלי. שוק האנרגיה בישראל רק מתחיל להשתכלל ובמבנה הנוכחי יש מעט מאוד אפשרויות לייצר רווחים. האגירה לא מקבלת ביטוי כלכלי מספיק והתעו"ז לא מאפשר החזר השקעה בהיעדר אפשרות לאספקת שירותים נוספים.

"אנו בטוחים שהרגולטור יבין את הצורך לאפשר יישום מודלים חדשים, כמו שירותי רשת שונים, שיוך קל וגמיש יותר של לקוחות ומספקים ועוד. ככל שנוכל לשלב מערכות אגירה מוקדם יותר - כך נוכל לקדם פרויקטים רבים ולתמוך בענפי משק נוספים, כגון תחבורה חשמלית, בין אם פרטית או ציבורית".

אתה מדבר על כך שהשוק אינו משוכלל דיו ועל הצורך בשינויים רגולטוריים. מהם החסמים שמפריעים ליישום משק אנרגיה משוכלל?
"בנוסף למה שציינתי, יש חוסר תיאום בין הרגולטורים. רמ"י למשל, קבעה סכום חסר תקדים לאגירה על גבי קרקעות שכבר שינו את ייעודן. 70,000 שקל למגה-וואט שעה, שמשמעותן מיליוני שקלים לדונם. סכום זה עלול לחשק את התחום, במקום לאפשר לו לזרום ולהתפתח. כך למשל קובעים שניתן למכור רק ללקוח אחד. למה? אם אני רוצה להקים מתקן אגירה שימכור חשמל למספר מספקים - מה רע בכך? יש אי-וודאות רבה ואין כללי 'עשה ואל תעשה'. צריכים לגלות יותר אומץ ולהגדיר כבר עכשיו את הקצה של התהליך, במקום ללכת אליו בצעדים קטנים שמייצרים עיוות בשוק. אנחנו מצידנו מנסים לגרום לכך שיקשיבו לשוק. אנחנו גם רוצים שהמערכת תפעל מהר יותר.

"אני חושב שהרגולטורים מבינים את התועלות שיצמחו משוק אנרגיה משוכלל, כדי לשרת את המטרות שהם רוצים להשיג, כמו עמידה ביעדי אנרגיות מתחדשות. יישום טכנולוגיות חדשות של אגירה - ואף ספק וירטואלי לא יוכל להתקדם ללא אגירה שתיתן לו גיבוי - מחייבת חשיבה נועזת יותר".

מתכננים לצאת לחו"ל
מונד רואה בחיבור שבין חדשנות טכנולוגית לבין ראשוניות וחלוציות את אחת החוזקות המובהקות של החברה. כך למשל, בפרויקט בניר יצחק הוטמעה מערכת של חברת Powin Energy, מבוססת CATL- אחת מחמש החברות המובילות בתחום בעולם. "השילוב בין טכנולוגיית האגירה של CATL לבין המערכות התומכות שלנו לניהול מיקרו גריד, ומערכות הבקרה וניהול האנרגיה של POWIN, מייצג לדעתי פתרון מהמתקדמים בעולם האגירה", הוא מדגיש. "אורך החיים של מערכות אלו מתאים לכ-20 שנות תפעול ויותר, ברמת הבטיחות הגבוהה בתעשייה".

לצד הפרויקט בניר יצחק וההשתלבות של החברה בפרויקט הפעלת מטרוניות חשמליות באזור חיפה והקריות על-ידי סופרבוס, הוא מצביע על פרויקט בהיקף של 11.2 מגה-וואט שעה אגירה שהוקם בקיבוץ חולית בדרום הארץ עבור דוראל אנרגיה, ומשלב בתוכו שדה סולארי בהספק 5.5 מגה-וואט. הפרויקט קיבל מחברת החשמל את אישור ההפעלה המסחרי הראשון בסגמנט ה-PV+Storage, ומיישם טכנולוגיה של DC Charging.

מהן התוכניות שלכם לשנה-שנתיים הקרובות? מה החזון לטווח הארוך יותר?
"אנחנו שואפים לשלש ואפילו לרבע את היקף הפרויקטים שבהם אנחנו מעורבים וזאת במגוון שימושים של אנרגיה גם שדות סולאריים, פרויקטים למתח גבוה Stand Alone - שמהווים גורם מאזן למספקים וירטואליים או לרשת לשם ניהול לקוחות- וגם מתח עליון ברגע שרשות החשמל תצא למכרז. אנחנו נהיה שחקן בולט בכל אחד מהתחומים הללו. במקטע האספקה נרצה להיות לא רק אינטגרטור, אלא גם שותפים בבעלות של פרויקט.

"החזון שלנו הוא להמשיך ולהוביל בתחומים שבהם אנו פעילים ולהמשיך ולהיות חלוצים. במקביל, נמשיך להוביל את המאבק להורדת חסמים במשק האנרגיה המקומי ולנצל את כל ההזדמנויות העסקיות שייווצרו בשוק עקב חדשנות טכנולוגית ושינויים רגולטוריים. אנחנו גם מתכננים לצאת לחו"ל בשנת 2023 ויש כבר ניצנים של הזדמנויות עסקיות מבחינה זו.

"אני מאמין שהאגירה תהפוך למרכיב מרכזי במשק האנרגיה העתידי ותשתלב גם בשוק הביתי וגם בשוק המסחרי והתעשייתי. BLEnergy פועלת במרץ כדי לשרת את השוק המתפתח בישראל ובעולם לשנים רבות קדימה".

בשיתוף חברת BLEnergy

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    אבי מלכה. "אילולא הסיפור עם אופיס דיפו, לא היה סיכוי בעולם שאתמוטט. ב–2012 הרווח הנקי שלי היה 12 מיליון שקל"

    הוא היה "מלך העולם" בעסקים וקרס: "לקחו ממני הכל. עכשיו אני מחפש צדק"

    ענת ג'ורג'י
    פיראס גועבה, מנהל סניף מחסני השוק בקטמון, עם העובדים החדשים: "כל דבר שאני מבקש הם אומרים לי 'כן בוס'"

    "הם באים לעבוד, בלי סיגריות וטלפונים כל היום. אף פעם לא מחסירים ימים"

    אוריאל שכטר
    אלי לאוניד פרמן

    "סיימו תואר בטכניון עם ממוצע 90 פלוס, ומתקשים למצוא עבודה"

    שלומית לן
    הכור הגרעיני KK ביפן. "הקריבו אותנו למען הפיתוח של טוקיו"

    "המשימה - אספקת אנרגיה לכל המדינה": הכירו את הכור הגרעיני הגדול בעולם

    אקונומיסט
    ארנסט אנד יאנג לונדון

    האם אלפי סטודנטים צריכים לדאוג? "זה לא הייטק. לא יחליפו אותם כל כך מהר"

    אפרת נוימן
    בית קפה בתל אביב בזמן המלחמה עם איראן, בשבוע שעבר

    מתווה הפיצוי לעסקים עוד לא הוכרז — אבל אפשר להיערך אליו כבר עכשיו