משק האנרגיה הישראלי בכלל והמגזר הקיבוצי בפרט, עובר מהפכה דרמטית בעשור האחרון, אשר קיבלה "רוח גבית" במספר החלטות חדשות שהתקבלו בשנת 2022, כפי שיפורט להלן. השינוי במשק האנרגיה מחייב חשיבה מחודשת והיערכות מחדש על-ידי כלל הצרכנים במשק והמגזר הקיבוצי בפרט.
עד לפני כעשור שלטה חברת חשמל לישראל (חח"י) כמעט ב-100% מהפעילות בכלל המקטעים והיוותה "מונופול טבעי" במשק החשמל בישראל.
נכון להיום, ייצור החשמל נמצא בשלבי הפרטה מתקדמת, כאשר בשנת 2021, כ-39% מהחשמל יוצר על-ידי יצרני חשמל פרטיים (יח"פים) והתחזית הינה שעד שנת 2025 יעמוד הייצור הפרטי על כ-50%. תחום אספקת החשמל נפתח לתחרות למספקים פרטיים וניהול המערכת הופרד מחח"י.
בשנת 2022 חלו התפתחויות מהותיות בתחום האנרגיה בישראל, אשר ישפיעו על כל משק האנרגיה:
- מתן רישיון אספקת חשמל ל-33 מספקים פרטיים ללא אמצעי ייצור.
- התחלת יישום אסדרת השוק, שמאפשרת למספקים פרטיים לרכוש חשמל ממתקני ייצור סולאריים וממתקני אגירת חשמל ולמכור לצרכנים פרטיים בהנחה.
- שינוי מבנה תעריפי התעו"ז - ביטול מקטע הגבע וצמצום מקטע הפסגה.
אנרגיה מתחדשת
על-פי מסמך מדיניות של הממשלה, יעדי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל יעמדו על 30% מכלל ייצור החשמל בשנת 2030. נכון להיום, רק כ-10% מהחשמל מיוצר מאנרגיה מתחדשת. עד סוף 2050 ידרשו עוד כ-13,000 MWp של אנרגיה מתחדשת בהשקעה מצרפית של עשרות מיליארדי דולר.
פרויקטים אגרו-סולאריים
עיקר פוטנציאל הצמיחה העתידי בתחום הסולארי הינו של דו-שימוש, שילוב בין גידולים חקלאיים לייצור סולארי במודל "אגרו-סולארי". אך האתגר הוא בהקמת מערכות סולאריות על גבי שטחים חקלאיים, ללא שינוי ייעוד הקרקע ובשילוב עם גידולים חקלאיים. משרדי החקלאות והאנרגיה תמכו בכ-180 תוכניות פיילוט בשטחים שעד 15 דונם לפיילוט בודד ובסך הכל כ-2,000 דונם. הפיילוטים מתבצעים במגוון גידולים חקלאיים, בכל האזורים בארץ ובמגוון טכנולוגיות, כאשר תעריף ההזנה לרשת, שהוגדר בגין ייצור חשמל בפיילוט, עומד על 20.91 אגורות לקוט"ש.
אם וכאשר התוצאות יראו על היתכנות טכנית, אגרונומית וכלכלית לייצור יעיל של אנרגיה סולארית בשילוב עם גידולים חקלאיים, צפוי כי תחום זה יוביל את האנרגיה הסולארית בעתיד. לאחרונה פרסם צוות בין-משרדי המלצות לקידום תחום האגרו-סולארי ובין השאר המליץ לאפשר לכל יישוב חקלאי 500 דונם נוספים לפרויקטים אגרו-סולאריים, אשר לא ידרשו השבת שטחים זמניים ולא יכללו במכסת שטחי התעסוקה של היישוב. ככל שהמלצות הצוות יאומצו, הדבר יספק הזדמנות כלכלית ניכרת, הן לחקלאות בישראל והן לשוק האנרגיה המתחדשת.
שינוי מודל תעריפי החשמל במשק
החל משנת 2023 שונה המודל של שעות הביקוש לחשמל (מש"ב). המודל החדש ביטל את מקטע ה"גבע" שהיה קיים בלוח התעריפים בשנת 2022 וכלל השעות בשנה חולקו בין פסגה (17% מהשעות) ושפל (83% מהשעות). המשמעות העיקרית הינה ששעות הבוקר והצהרים, שהיו השעות היקרות (פסגה) בלוח התעריפים לשנת 2022, הפכו לשעות "שפל", ואילו שעות הפסגה היקרות עברו לשעות אחר הצהרים והערב, בהן הייצור מהמערכות הסולאריות מסתיים.
לשינוי זה השפעות רוחביות על כל משטר האנרגיה במדינה בכלל ובקיבוצים בפרט. הוא פוגע בעיקר במערכות סולאריות באסדרת "מונה נטו" ובעסקאות חשמל פרטי מול יח"פ, אך השינוי גם מגדיל את הכדאיות למערכות אגירת אנרגיה בשטחי חלוקת חשמל (BTM). לאחרונה פרסמה רשות החשמל, תעריפי הגנה למערכות סולאריות "מונה נטו", אשר נפגעו משינוי התעריפים. תעריף ההגנה שפורסם תקף לתקופה של 15 שנה מיום הפעלת המערכת ומספק הגנה טובה לשינוי שחל במבנה התעריפים.
אגירת אנרגיה ואספקה פרטית
באוגוסט 2022 פרסמה רשות החשמל את החלטה 63704 - "אסדרת השוק", אשר מאפשרת לבעלי רישיונות אספקת חשמל לרכוש חשמל ממנהל המערכת, והחל משנת 2024, גם ממתקני ייצור סולאריים או אחרים וממתקני אגירת חשמל, במחיר שיקבע בין קונה למוכר מרצון ובמטרה לספק את החשמל בהנחה לצרכנים. שילוב של מתקן אגירה בשטחי חלוקת חשמל של קיבוצים (BTM) מאפשר למספקים פרטיים להציע הנחות משמעותיות בגין צריכת החשמל על כל השעות בשנה (פסגה ושפל) בשיעורים תחרותיים ביחס לעסקאות הפרטיות מול היצרנים הפרטיים. ישנם כיום מספר יזמים שמציעים לקיבוצים שילוב מתקני אגירת חשמל והגדלת שיעור ההנחה על החשמל הנרכש.
אסדרת השוק מאפשרת לבעלי מתקני ייצור סולאריים, שמשולבים באסדרות התעריפיות, לבקש לעבור לאסדרת השוק ולמכור את החשמל בשוק החופשי. אפשרות זו הינה בעלת פוטנציאל להגדלת הערך של הפרויקט הסולארי, בעיקר בשדות הסולאריים הקרקעיים שם תעריף ההזנה לרשת (FIT) הינו נמוך ובהתאמה אפשרות זו מהווה פוטנציאל להגדלת דמי השימוש בקרקע לישוב.
הזדמנויות ואתגרים בקיבוצים
כיום, לאחר יותר מעשור מאז פרסום "המתווה להסדרת פעילותם החוקית של מחלקי חשמל היסטוריים", ישנם כבר כ-195 קיבוצים שהקימו והפעילו בשטחם חברה פרטית לחלוקת חשמל. הפעלה זו מאפשרות לקיבוצים לנצל הזדמנויות ולהשתלב בהתפתחויות המהירות העוברות על משק החשמל, תוך שהם מהווים את הקטר המוביל לעמידה ביעדי ייצור האנרגיה המתחדשת שהוגדרו על-ידי המדינה, וזאת באמצעות פיתוח מגוון רחב של פרויקטים סולאריים, על גבי גגות של רפתות, לולים, מבני ציבור שונים, מאגרי מים ועוד.
יעדי המדינה להרחבת ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות במאות אחוזים, וכן התחלת יישום אסדרת השוק ומעבר למשק חשמל משוכלל, תוך שילוב של טכנולוגיות אגירה, מייצרים לקיבוצים הזדמנויות עסקיות בהיקפים גדולים, במגוון פרויקטים של אגירה מערכתית (במתח עליון ומתח גבוה), פרויקטים אגרו-סולאריים המשלבים חקלאות וייצור אנרגיה ועוד.
ניהול עצמי של שטח חלוקת החשמל בקיבוץ מהווה פוטנציאל לשילוב בין ייצור חשמל עצמי, אגירת אנרגיה, עסקאות פרטיות מול מספקים, פיתוח עמדות טעינת רכב חשמלי ורשת חכמה grid) smart ), אשר יאפשרו שימוש מיטבי בחשמל, הן לצריכה העצמית והן לצורך מכירה לרשת הארצית כ"ענף אנרגיה" בקיבוץ.
לצד ההזדמנויות הגלומות בניהול עצמי של משק האנרגיה בקיבוץ, ישנם גם אתגרים הנגזרים מהמורכבות ההולכת וגדלה של משק האנרגיה בישראל ומחובותיה של חברת חלוקת החשמל בקיבוץ כ"ספק שירות חיוני" (סש"ח), המחויב בעמידה בהוראות הרגולציה ואמות המידה של רשות החשמל. אתגרים אלה גדלים בעסקאות משותפות שמבצעים קיבוצים רבים עם יזמים פרטיים, כאשר ישנם לא פעם ניגודי עניינים בין היזם, שרוצה למקסם את הפוטנציאל הכלכלי לקיבוץ ולחברת חלוקת החשמל, שנדרשת לאשר את הפרויקט בהתאם להוראות הרגולציה.
אנו סבורים שעל המגזר הקיבוצי להמשיך ולנצל את יתרונותיו היחסיים בהשתלבות במשק האנרגיה ולפתח פעילויות עסקיות במסגרת "ענף אנרגיה" ייעודי המתמחה בכך, אולם יחד עם זאת לא ללכת "בעיניים עצומות" אחרי החברות היזמיות, לשלב בפעילות מומחים מקצועיים ולבדוק כל פרויקט מנקודת הראות של הקיבוץ, בהיבט מקסום הערך לנכסי הקרקע, ייצור החשמל וצריכת החשמל בקיבוץ, וכן תוך צמצום החשיפה הפיננסית והחשיפה הרגולטורית של חברת חלוקת החשמל.
הכותב הינו שותף תחום אנרגיה, מים ותשתיות ב"מבט יועצים" מקבוצת ברית פקוח, אשר מלווה קיבוצים ומושבים רבים במגוון בדיקות כלכליות וליווי עסקאות בכל תחומי האנרגיה
בשיתוף "מבט יועצים"
