חיפוש

מסתערים על השוק האמריקאי עם רוח גבית מהממשל הפדראלי

נוסטרומו הישראלית מתקינה מערכות חכמות לאגירת אנרגיה בארה"ב ומתקדמת לקראת קבלת מימון ממשרד האנרגיה האמריקאי בהיקף של עד 189 מיליון דולר להתקנת כ-120 מערכות בשלב ראשון. "אגירה היא אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים לאנרגיות מתחדשות - הטכנולוגיה שלנו יכולה להיות חלק חשוב מהפתרון", אומר יורם אשרי, מנכ"ל החברה

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
מתקן במדינול2
מתקן במדינול2
המתקן במדינול צילום: נוסטרומו
המתקן במדינול צילום: נוסטרומו
אגם קדם לוי, בשיתוף נוסטרומו
תוכן שיווקי

העולם מתקשה לעמוד ביעדי המעבר לעתיד אנרגטי ירוק יותר. על מנת לעצור את שינוי האקלים, מדינות, חברות וצרכנים פרטיים מנסים לאמץ בקצב גובר והולך מקורות אנרגיה מתחדשים. בארה"ב למשל, 12.4% מסך כל צריכת האנרגיה בשנת 2021 הגיעו ממקורות מתחדשים: אנרגיה סולארית, אנרגיה הידרואלקטרית ואנרגיית רוח. אולם הדרך לאיפוס מלא של פליטות הפחמן עודה ארוכה, ובינתיים לא רואים איך העולם יעמוד ביעד של איפוס פליטות עד 2050 אליו התחייבו אומות העולם באמנות פריס.

אחד המכשולים משמעותיים בדרך לאימוץ נרחב של אנרגיה מתחדשת היא חוסר היציבות וזמינות קבועה, והפתרון לכך הוא אגירה. "ברור לגמרי שהמעבר לאנרגיות מתחדשות הוא מרכיב מהותי בהתמודדות עם משבר האקלים, אך צוואר הבקבוק המרכזי של ייצור האנרגיה המתחדשת בעולם הוא שילוב של מתקני אגירה", אומר יורם אשרי, מנכ"ל חברת נוסטרומו. "באופן טבעי, מקורות מתחדשים הם לא יציבים: השמש שוקעת במהלך הלילה ותנועת הרוח אינה קבועה. לכן, לפני שנוכל לאמץ את האנרגיה המתחדשת באופן רחב יותר, עלינו למצוא פתרון לאגירת אנרגיה לאורך זמן. מאגרי האנרגיה יתמלאו בשעות שבהן ייצור האנרגיה גבוה ומהם תישאב אנרגיה בשעות שבהן הייצור נמוך".

יורם אשרי מנכל נוסטרומו. קרדיט - מארק נומדר
יורם אשרי מנכל נוסטרומו. קרדיט - מארק נומדר
יורם אשרי צילום: מארק נומדר
יורם אשריצילום: מארק נומדר

אלא שאגירה בצד הייצור מעמיסה את רשת החשמל ובכך יוצרת חסם נוסף. אגירה בצד הצרכן ("מאחורי המונה") אינה תלויה בתשתיות ולכן היא כלכלית וזמינה יותר. עד היום לא היו פתרונות לאגירה בצד הצרכן בהיקפים משמעותיים. טכנולוגיית האגירה העיקרית היום, בטריות ליתיום-יון, המשמשת גם למכשירי חשמל ניידים ורכבים חשמליים, אינה בטוחה, קשה לקבל אישורים להתקנתה בבניינים ואורך חייה מוגבל. לכן, בטריות ליתיום אינן מתאימה להתקנת בבניינים בקיבולת ולתקופה משמעותית.

חברת נוסטרומו הישראלית מצאה פתרון לבעיית האגירה בבניינים. היא פיתחה מערכת מתקדמת לאגירת אנרגיה בבניינים מסחריים, בהיקפים גדולים, שנועדו לסייע לפתרון הסוגייה שמעכבת את אימוץ האנרגיה הירוקה. רק כדי לסבר את האוזן: בניינים צורכים כ-74% מהיקף ייצור החשמל ו- 60% במגזר המסחרי ובתעשייה.

לאחרונה עברה החברה שלב קריטי בדרך לאישור הלוואה בסך 189 מיליון דולרים ממשרד האנרגיה האמריקני לצורך מימון התקנת 120 מערכות אגירה בארה"ב. "אנחנו מבצעים מהלכים להגדלת כושר הייצור וההתקנה שלנו, על מנת לתת מענה להגדלת היקף הפעילות שלנו ומעבירים חלקים מפעילותנו לארה"ב", מספר אשרי.

מתמקדים בעולם מיזוג האוויר
"היתרונות של אגירה בצד הלקוח הם ברורים: היא פותרת את בעיית התשתית, מאפשרת לאזן את הביקוש ברשת החשמל עצמה ומסייעת להתמודדות עם בעיות של עומסים והפסקות חשמל. מנגד, עד לאחרונה לא היה קיים בשוק פתרון שניתן לנהל בצורה נוחה בצד הלקוח", מבהיר אשרי.

"הפתרון שלנו מתמקד בעולם מיזוג האוויר", הוא מדגיש. "ברוב העולם, מיזוג האוויר אחראי ל-50% מצריכת החשמל של בניינים, ועל רשת החשמל בשעות השיא. זה פוטנציאל עצום של אנרגיה, שאם נוכל לספק אותו באמצעות אגירה, אפשר לקלוט כמויות אדירות של אנרגיה מתחדשת ולהוריד בחצי את העומס על הרשת כדי לאזן אותה בשעות שיא. את המערכת של נוסטרומו ניתן לטעון בשעות עודפי אנרגיה נקייה, או כשיש שפל בביקושים, כמו כל מתקן אגירה".

הדמיה מערכת נוסטרומו הילטון
הדמיה מערכת נוסטרומו הילטון
אילוסטרציה של המתקן בהילטון צילום: נוסטרומו
אילוסטרציה של המתקן בהילטון צילום: נוסטרומו

מערכת אגירת האנרגיה של חברת נוסטרומו עושה שימוש בחומר מפתיע: מים. "לא כולם יודעים שכמות האנרגיה שמים אוגרים במעבר בין מצב נוזל למצב מוצק היא אדירה. פי-80 יותר מאשר בשינוי טמפרטורה. הארגון מחדש של המולקולות דורש כמויות אדירות של אנרגיה ומשחרר את אותה אנרגיה במהלך הפריקה", מסביר אשרי. "אנחנו פיתחנו מערכת שמאפשרת למים לקפוא מהר יותר בטמפרטורה גבוהה יותר - מה שמסייע לנו לייצר אנרגיית קור מאנרגיה חשמלית בצורה מאד יעילה ואז לפרוק אותה כדי לקרר בניינים, במקום מערכות המיזוג הרגילות, ולהוריד בזה עד מחצית מצריכת החשמל של הבניין".

יתרונות כלכליים משמעותיים
אגירה מאפשרת לייעל את רשת החשמל בצורה משמעותית. היא יכולה למנוע את בזבוז של אנרגיה מתחדשת בשעות שלא ניתן לצרוך אותה, או לחסוך בתשתיות כדי לעמוד בשיאי ביקושים. אספקת חשמל מאגירה בשעות עומס גם מונע הפעלת מקורות מזהמים במיוחד, המופעלים רק בשעות בהם המקורות הנקיים לא מספקים או זמינים. "הואיל ואנחנו מפחיתים מאוד את צריכת החשמל בשעות השיא, אנחנו מונעים מצבים שבהם מנהל רשת החשמל יצטרך להשתמש בדלקים מזהמים כדי לתת מענה לצריכה הגבוהה. מבחינת הלקוחות העסקיים, הטכנולוגיה שלנו מאפשרת להפחית משמעותית את טביעת הרגל הפחמנית".

אשרי מוסיף, כי בעל הבניין נהנה גם מיתרונות כלכליים משמעותיים. "אנחנו אוגרים את החשמל כשהוא זול ומשתמשים בו בשעות השיא כשהוא יקר", הוא מדגיש. "כמו כן, ברוב המדינות בארה"ב, ספקי החשמל או מנהלי הרשת, משלמים לצרכנים שיכולים להפחית צריכה בשעות השיא. זה משתלב בצורה אידיאלית עם הטכנולוגיה שלנו ומייצר להם זרם הכנסות נוסף. יש גם תשלום קרדיטים על הפחתת פליטות פחמן, שהיום הוא מועט, אבל הוא עשוי להגיע ל- 150 דולר לטון, שזה הרבה. גם זה טומן בתוכו יתרון כלכלי נוסף עבור הלקוחות. מערכת ממוצעת שלנו, בגודל שני מגה-וואט בשעה, יכולה לחסוך לכל בניין מעל 200 טון פחמן בשנה".

מ"הילטון" בוורלי הילס ועד למפעלי באדוויזר
תוכנית הסיוע של הממשל האמריקני מהווה חלק משמעותי בתוכניות ההתרחבות והצמיחה של נוסטרומו. "אנחנו נמצאים כיום בשלב ההשקה המסחרית בארה"ב, כאשר יש לנו מספר מערכות שעובדות בארץ ובקרוב בארה"ב, הראשונה במלון 'הילטון' בבוורלי הילס", מפרט אשרי. "המימון של הממשל האמריקני בצורת הלוואה בערבות מדינה תאפשר לנו להאיץ את הכניסה של המערכת שלנו לשוק, משום שהלקוחות יוכלו לממן את התקנת המערכת ולשלם עבורן מתוך החיסכון בהוצאות חשמל שהיא תניב להם, ועוד יישארו ברווח".

חברת נוסטרומו חתמה לאחרונה גם על מזכר הבנות להתקנת מערכת אגירת אנרגיה עם תאגיד אנהאוזר-בוש, יצרנית הבירה הגדולה בעולם, שמייצרת בין היתר את מותג הבירה המוכר "באדוויזר". "במסגרת ההסכם שלנו, אנחנו עומדים להקים עבורם מערכת אגירה במפעלי באדוויזר במתכונת פיילוט", מספר אשרי ומדגיש: "מפעלי תעשייה הם צרכן מאוד גדול של אנרגיית קור ולכן הפתרון שלנו משתלם מאוד מבחינתם. אם הפיילוט הזה יצליח אני מעריך שהטכנולוגיה שלנו תגיע למפעלים רבים נוספים".

בשיתוף חברת נוסטרומו

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    אבי מלכה. "אילולא הסיפור עם אופיס דיפו, לא היה סיכוי בעולם שאתמוטט. ב–2012 הרווח הנקי שלי היה 12 מיליון שקל"

    הוא היה "מלך העולם" בעסקים וקרס: "לקחו ממני הכל. עכשיו אני מחפש צדק"

    ענת ג'ורג'י
    פיראס גועבה, מנהל סניף מחסני השוק בקטמון, עם העובדים החדשים: "כל דבר שאני מבקש הם אומרים לי 'כן בוס'"

    "הם באים לעבוד, בלי סיגריות וטלפונים כל היום. אף פעם לא מחסירים ימים"

    אוריאל שכטר
    אלי לאוניד פרמן

    "סיימו תואר בטכניון עם ממוצע 90 פלוס, ומתקשים למצוא עבודה"

    שלומית לן
    הכור הגרעיני KK ביפן. "הקריבו אותנו למען הפיתוח של טוקיו"

    "המשימה - אספקת אנרגיה לכל המדינה": הכירו את הכור הגרעיני הגדול בעולם

    אקונומיסט
    ארנסט אנד יאנג לונדון

    האם אלפי סטודנטים צריכים לדאוג? "זה לא הייטק. לא יחליפו אותם כל כך מהר"

    אפרת נוימן
    בית קפה בתל אביב בזמן המלחמה עם איראן, בשבוע שעבר

    מתווה הפיצוי לעסקים עוד לא הוכרז — אבל אפשר להיערך אליו כבר עכשיו