נדמה שברשות החשמל החליטו לא להסתפק עוד בתוכניות מגירה או בהצהרות על היערכות. השנה, הרשות משיקה הלכה למעשה את "מערכת ההפעלה" החדשה של משק החשמל: מבנה ארגוני מעודכן וחדשני, שנתפר במדויק כדי להתמודד עם האתגרים שעומדים בפני המשק, מבנה תעריף חדש, מותאם ושקוף והגדלת תחרות באופן משמעותי. הרשות מודל 2026 היא גוף דינמי וטכנולוגי, המשלב בתוכו יכולות בינה מלאכותית (AI) ופתרונות לרכב חשמלי, לצד קידום אגרסיבי של תחום האגירה והפיתוח ומבנה תעריפים שקוף, צפוי וחדש. יצאנו לשוחח עם שלושת הסמנכ"לים שמובילים את השינוי בחזיתות השונות - תחרות, מקרו וחדשנות.
תחרות ופיתוח רשת ההולכה
"חטיבת התחרות ופיתוח מקטע ההולכה עוסקת בשני תחומים בעלי קשר הדוק אחד לשני" מסביר עוז לוי, סמנכ"ל תחרות ופיתוח מקטע הולכה ברשות החשמל. "הראשון, הוא ביסוס ופיתוח התחרות במקטעי הייצור והאספקה במשק החשמל; החטיבה מגבשת את כללי שוק האנרגיה הסיטונאי, בו פועלים היצרנים השונים ועל בסיסם נקבע מחיר השוק החצי שעתי המשמש להתחשבנות של היצרנים והמספקים, מנטרת את הפעילות השוטפת בשוק וקובעת מנגנונים למניעת ניצול כוח שוק, וגם מסדירה את העסקאות הבילטרליות בין היצרנים והמספקים במסגרת אסדרות השוק ליצרנים בהולכה ובחלוקה. התחום השני בו עוסקת החטיבה הוא קביעת אסדרה וליווי פעילות היצרנים הפרטיים הגדולים המשולבים ברשת ההולכה החל משלב הייזום דרך שלב ההקמה ובמשך כל תקופת ההפעלה, וכל זה לכל תחנות הכוח הפועלות בגז טבעי, מתקני יצור באנרגיה מתחדשת ומתקני אגירה. החטיבה מעניקה את הרישיונות למספקים וליצרנים ומפקחת עליהם, קובעת את האסדרה הכלכלית למתקנים וכן את מנגנון שמירת המקום ברשת ואופן חיבורם לרשת".
מדובר בפעילות ענפה ורוחבית, מה נוכל לראות בשנה הקרובה?
"לאחר שבשנים האחרונות ביססנו וייצבנו את שוק האנרגיה הסיטונאי ובעקבות הגידול העקבי בייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, בשלו התנאים לפיתוח שווקים משלימים". לוי מחייך בסיפוק כי הוא יודע על מה הוא מדבר: בשנים האחרונות הוא הוביל את חטיבת "חשמל ורגולציה" ברשות. "אחד המהלכים המרכזיים הוא קביעת אסדרה לשירותי ייצוב תדר (FFR) בשיתוף עם חברת נגה. זה יבטיח למערכת יכולת תגובה מהירה לשינויים בתדר ויאפשר תמחור שקוף והוגן לשירות זה".
איך שומרים על תחרות הוגנת כשנכנסים שחקנים חדשים וענקיים?
"אנחנו מתכננים לחזק משמעותית את מנגנוני הבקרה: נגביר את ניטור השוק, נתקף את המגבלות על הצעות המחיר ונקבע כללי כניסה ברורים למניעת ריכוזיות בשוק. במקביל, כדי לייעל את השימוש ברשת הקיימת, נקבע מנגנונים שיאפשרו שיתוף חכם ויעיל יותר בתחנות משנה פרטיות".
וברמה המיידית, יש התייחסות למצב הביטחוני?
"כן, עם סיום המלחמה, התחלנו בתהליך של פיצוי מתקני ייצור שהקמתם התעכבה כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל ואשר זכאים לביטוח דרך התעריף מפני אירועי מלחמה".
"אין יותר הפרדה בין יצרן לצרכן"
"המטרה של החטיבה החדשה היא לאגד תחת קורת גג אחת את כל מה שמתממשק עם רשת החלוקה - מתחנת משנה ועד מונה" מסביר עידו שוואב, סמנכ"ל חטיבת החדשנות ופיתוח מקטע החלוקה החדשה. "היום, בעולם של ייצור מבוזר, רכבים חשמליים ואגירה ביתית, הצרכנים הופכים לשחקנים פעילים. הם יכולים לאגור חשמל בסוללות בשעות השפל ולפרוק אותו בשעות השיא, ובכך לא רק לחסוך כסף לעצמם אלא גם למנוע הפעלה של תחנות כוח יקרות ומזהמות. בנוסף, ניהול דינאמי, של יצרנים וצרכנים בהתאם לאילוצים והביקושים האזוריים יכולים לחסוך גם בהקמה של רשת חשמל. הסתכלות הוליסטית כזו תאפשר לנו לייצר רגולציה שממקסמת את היעילות המשקית לרווחת כולם".
אנחנו שומעים הרבה על אמינות אספקה. איך זה פוגש את הציבור?
"כלכלה מתקדמת תלויה בחשמל אמין. ככל שיותר סקטורים עוברים לחשמל - תעשייה, תחבורה שימוש בבינה מלאכותית, הרשת חייבת להיות זמינה ב-100%. לכן אישרנו תוכנית פיתוח שבה כ-20% מהמשאבים מיועדים לשדרוג הרשת הקיימת: תוספת קווים, הטמנת תשתיות, והכנסת מערכות מתקדמות כמו מונים חכמים, מערכת ניהול רשת ובקרה דינמית לניטור עומסים, כל אלו אמורים לשפר את אמינות ואיכות החשמל לצרכנים".
איך הרשת מתכוננת לשילוב חוות השרתים והגדלת הייצור באנרגיות המתחדשות?
"כ-70% מההספק המתוכנן לחיבור אנרגיות מתחדשות יהיה לרשת החלוקה כאשר ברובה היא תשתית ותיקה שלא בהכרח הוקמה כדי לעבוד באופן דו כיווני של זרימת אנרגיה. לכן הגברת השימוש באמצעים חדשניים היא חיונית לצורך חיבור של אנרגיות מתחדשות ללא סיכון למערכת החשמל הן באמצעות בקרה (ניהול דינמי) טובה יותר והן בהקמה של מתקני אגירה. לצורך כך נדרש לייצר מנגנונים כלכליים ולקבוע רגולציה דינמית שתאפשר שליטה מבוקרת ויעילה יותר של ההספק המיוצר לפי זמן ואזור".
"באשר לחוות השרתים - מדובר בצרכנים שדורשים הספקים גדולים מאוד וחיבור חשמל בזמן קצר, לרוב הם גם פטורים מהליכים סטטוטוריים מורכבים. הבעיה היא שהביקוש אליהם מתרכז כיום במרכז הארץ, אזור שכבר כורע תחת עומסי חשמל (בשל דיור, תחבורה, תעסוקה). המטרה שלנו היא לגבש רגולציה שתקדם את הקמת החוות הללו באזורים בהם יש עודף ייצור של אנרגיות מתחדשות. כך שמי שילך למקום שבו האנרגיה מיוצרת, יקבל חיבור מהיר יותר וחשמל נקי יותר".
תעריף על אוטומט
"השינוי הגדול ביותר שעשינו בדצמבר האחרון הוא שינוי התפיסה: התעריף הוא לא רק כלי לכיסוי הוצאות לחברת החשמל, אלא מנוע כלכלי" מסביר איתי גוטגליק, סמנכ"ל מאקרו ופיתוח המשק. "עברנו ממודל שנתי המבוסס על הערכות ותחזיות, למודל של עדכון אוטומטי דו-שנתי. מעכשיו, מחיר החשמל ייקבע על בסיס מדדים אובייקטיביים 'קשיחים' – בעיקר על שער הדולר, מדד המחירים לצרכן ובמקדם ידוע המשכלל את עלויות פיתוח הרשת. זה מנטרל רעשי רקע ומייצר ודאות ושקיפות למשק".
מי שמזהם - משלם
גוטגליק מוסיף כי "במהלך השנה הקרובה אנחנו מתכננים להשלים שני מהלכים משלימים עליהם פירטנו בהרחבה במסגרת הקול הקורא. מהלכים אלו יהפכו את התעריף לכלי המעודד תחרות ואנרגיה ירוקה. הראשון הוא הטמעת רכיב ה-MCP (מחיר שוק) בתעריף, כך שהתחרות בין היצרנים תתגלגל ישירות לכיס של הצרכן. השני הוא איתות כלכלי לגילום העלויות החיצוניות של פליטות פד"ח ברכיב הייצור: העיקרון הוא שמי שמזהם משלם יותר, וההכנסות הללו יממנו את סבסוד האנרגיות המתחדשות. כך אנחנו משיגים תמריץ ירוק בלי להעמיס עלויות נוספות על הצרכנים".
באשר לעבודה נוספת לקידום ה"חשמל הירוק" מסביר איתי כי "במקביל הרשות פרסמה בימים האחרונים עבודה מקיפה להתייחסות הציבור לצורך ייעוץ לשר האנרגיה בעניין יעדי 2035 באנרגיות מתחדשות. אנו שואפים להגיע ליעד של 35% אנרגיות מתחדשות ובתרחישים מסוימים אף מעבר לזה בשנת 2035, זהו יעד שאפתני אך אפשרי ומצריך התגייסות של כלל גורמי הממשלה, הסביבה והשוק הפרטי".
הוא מסכם כי "התחרות היא דבר בריא והכרחי, בשנים האחרונות פתחנו את השוק לתחרות אך הכל צריך להיות באופן מאוזן, תפקידנו לבדוק כי הגורמים המשתתפים בתחרות אינם ריכוזיים. תקנות הריכוזיות פקעו בסוף שנת 2024 ומאז כתיבתן נכנסו טכנולוגיות חדשות למשק, בעיקר בתחום האגירה. אנו עובדים בימים אלו עם כלל גורמי הממשלה לתת ודאות למשק באמצעות תקנות חדשות".
