משק האנרגיה הישראלי בכלל והמגזר הקיבוצי בפרט, עובר מהפכה דרמטית בעשור האחרון. עד לפני כעשור שלטה חברת חשמל לישראל (חח"י) כמעט ב-100% מהפעילות בכלל המקטעים והיוותה "מונופול טבעי" במשק החשמל בישראל. נכון להיום, מקטע הייצור נמצא בשלבי הפרטה מתקדמת, כאשר בשנת 2020, כ-36% מהחשמל יוצר על-ידי יצרני חשמל פרטיים (יח"פים) והתחזית הינה שעד שנת 2025, יעמוד הייצור הפרטי על מעל 50% מייצור החשמל במשק.
ניהול המערכת הופרד מחח"י לחברה חדשה (חברת נגה) ואילו מקטעי התשתיות (הולכה וחלוקה) הוגדרו כ"מונופול טבעי" של חח"י, למעט כ-5% מתחום החלוקה שנמצא בקיבוצים שהינם "מחלקי חשמל היסטוריים", ומהווים את מרבית מחלקי החשמל הפרטיים בישראל כיום וגם בתחזית העתידית.
אנרגיה מתחדשת - יעדים ותעריפים
נכון להיום חוברו לרשת בישראל כ-2,500 MWp מתקני אנרגיה מתחדשת (בעיקר אנרגיה סולארית) המייצרים כ-6% מצריכת החשמל בלבד. על-פי יעדי המדינה, עד סוף שנת 2050 יוקמו עוד כ-8,000 MWp של אנרגיה מתחדשת, בהשקעה מצרפית של עשרות מיליארדי שקלים. בכדי לעמוד ביעדי הייצור, יש צורך בשטחים בהיקף של כ-150 אלפי דונם שיכוסו בפאנלים סולאריים. כיוון שישראל הינה מדינה קטנה וצפופה, שאיננה משופעת בשטחים פתוחים, הוחלט להגביל את הפרויקטים על גבי שטחים פתוחים לכ-20 אלפי דונם בלבד ועל כן עיקר הצמיחה הסולארית תהיה על-ידי הקמת מערכות סולאריות בדו-שימוש, על גבי גגות מבנים, על מאגרי מים, גדרות, במחצבות, בשטחים מופרים שונים, ושטחים חקלאיים.
בכדי לנצל את מלוא שטחי הגגות, המדינה אפשרה בשנת 2020, ייצור חשמל סולארי במערכות תעריפיות קטנות, על גבי גגות בשטח שעד לכ-2,500 מ"ר בתעריף הזנה לרשת (FIT) של 0.45 שקלים מובטח ל-25 שנים. כפועל יוצא מכך הייתה שנת 2020 שנת שיא בהקמה של מערכות סולאריות קטנות ובינוניות על גבי מבנים מסחריים. למרות היעדים השאפתניים שהציב משרד האנרגיה, הרי בשנת 2021 הורעו התנאים לבעלי גגות. השטח האפשרי למערכות תעריפיות צומצם לכ-1,500 מ"ר בלבד והתעריף נשחק לכ-0.41 שקלים, דבר שפוגע בקצב הצמיחה של מערכות בשנה האחרונה.
בנוסף לפרויקטים הסולאריים על גגות ממשיכה ההתפתחות בתחום המערכות הגדולות על גבי שטחי חקלאות ומאגרי מים. בשנת 2017, עברה רשות החשמל למודל של מכרזי תעריף עבור מערכות סולאריות על גבי שטחים גדולים, כאשר עד היום פורסמו כבר תוצאות של 11 מכרזים בהספק מצטבר של כ-3,500 MWp בתעריפי הזנה לרשת (FIT) שנעים בין 19.9 אגורות לקוט"ש במכרז הקרקעי הראשון ל-17.05 אגורות לקוט"ש במכרז האחרון שפורסם להקמת מערכות בדו- שימוש.
אגירת אנרגיה - פוטנציאל כלכלי או מודל גבולי?
בשל העובדה שמערכות סולאריות פועלות רק בחלק משעות היממה, ובכדי להגדיל את חלק הצריכה של אנרגיה מתחדשת בסך כל צריכת החשמל במדינה, נדרש פתרון של אגירת האנרגיה המיוצרת במערכות סולאריות ושימוש בה גם בשעות החשיכה. בנוסף לכך, למערכות אגירה יתרונות המאפשרים הקטנת ההשקעה בתשתיות הולכת חשמל מהפריפריה למרכז הארץ.
על-פי מדיניות משרד האנרגיה עד שנת 2030 יותקנו בישראל כ-3,000 MW של אגירה משקית בסוללות ובטכנולוגיות נוספות. אגירת חשמל מתחלקת בין תחנות אגירה גדולות, בסמוך לקווי מתח עליון וגבוה, ותחנות אגירה בשטחי חלוקת חשמל, או בחצרי לקוח. טכנולוגיית האגירה, שלא הייתה מספיק בשלה בשנת 2020, החלה להיכנס לטווח הכלכלי ובשנת 2021 הותקנו במספר קיבוצים מערכות אגירת אנרגיה. תחום זה הינו תחום מתפתח ויש לו פוטנציאל כלכלי עתידי, אך יש להביא בחשבון שהמודל הכלכלי של פרויקטים אלו עלול להיות גבולי וצריך להיבחן באופן ספציפי.
אגרו-סולארי: הפיילוטים יקבעו האם קיימת היתכנות כלכלית
האתגר הבא הינו הקמת מערכות סולאריות על גבי שטחים חקלאיים, ללא שינוי יעוד הקרקע ובשילוב עם גידולים חקלאיים. משרדי החקלאות והאנרגיה פרסמו מכרז לפרויקטי פיילוט של שילוב מערכות סולאריות עם שטחי חקלאות ולאחרונה פורסמה רשימת הזוכים בתוכניות הפיילוט הכוללת כ-20 חברות יזמיות שזכו בכ-180 תוכניות פיילוט בשטחים שעד 15 דונם לפיילוט בודד ובסך הכל כ-2,000 דונם. הפיילוטים יבוצעו במגוון גידולים חקלאיים, בכל האזורים בארץ ובמגוון טכנולוגיות, כאשר תעריף ההזנה לרשת שפורסם לאחרונה בגין ייצור חשמל בפיילוטים יהיה 20.91 אגורות לקוט"ש.
אם וכאשר תוצאות הפיילוטים יראו על היתכנות טכנית וכלכלית לייצור יעיל של אנרגיה סולארית בשילוב עם גידולים חקלאיים, הדבר יספק הזדמנות כלכלית ניכרת.
רכבים חשמליים
כניסתם ההולכת וגדלה לשימוש של רכבים חשמליים, מחייבת היערכות תשתית מתאימה לטעינה וכן מגדילה בצורה משמעותית את צריכת החשמל של הצרכן, דבר המגדיל את הצורך בניהול מקצועי וכלכלי של תחום החשמל והאנרגיה.
ניהול עצמי בקיבוצים - הזדמנויות ואתגרים
בשנת 2009, פרסמה רשות החשמל את "המתווה להסדרת פעילותם החוקית של מחלקי חשמל היסטוריים", אשר הוביל לרפורמה דרמטית במשק החשמל הקיבוצי וחייב את מרבית הקיבוצים להקים בשטחם חברה בע"מ לחלוקת חשמל. כיום, לאחר יותר מעשור מאז פרסום המתווה, ישנם כבר כ-192 קיבוצים שהקימו והפעילו בשטחם חברה פרטית לחלוקת חשמל. הפעלה של חברה לחלוקת חשמל מאפשרות לקיבוץ לנצל הזדמנויות ולהשתלב בהתפתחויות המהירות העוברות על משק החשמל, תוך שהם מהווים את הקטר לעמידה ביעדי ייצור האנרגיה המתחדשת שהוגדרו על-ידי המדינה, וזאת באמצעות פיתוח מגוון רחב של פרויקטים סולאריים, על גבי גגות של רפתות, לולים, מבני ציבור שונים, מאגרי מים, גדרות, שטחים של מבני משק ושטחי חקלאות.
יעדי המדינה להרחבת ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות במאות אחוזים בעשור הבא, וכן שילוב של טכנולוגיות אגירה, מציבים מול הקיבוצים הזדמנויות עסקיות בהיקפים ענקיים בפרויקטים של אגירה מערכתית, פרויקטים אגרו-סולאריים המשלבים חקלאות וייצור אנרגיה ועוד.
ניהול עצמי של שטח חלוקת החשמל בקיבוץ מהווה פוטנציאל לשילוב בין ייצור חשמל עצמי, אגירת אנרגיה, עמדות טעינת רכב חשמלי ורשת חכמה (Grid Smart), אשר יאפשרו שימוש מיטבי בחשמל - הן לצריכה העצמית והן לצורך מכירה לרשת הארצית כ"ענף אנרגיה" בקיבוץ.
לצד ההזדמנויות הגלומות בניהול עצמי של משק האנרגיה בקיבוץ, ישנם גם אתגרים הנגזרים מהמורכבות ההולכת וגדלה של משק האנרגיה בישראל ומחובותיה של חברת חלוקת החשמל בקיבוץ כ"ספק שירות חיוני" (סש"ח), המחויב בעמידה בהוראות הרגולציה ואמות המידה של רשות החשמל. עניין זה חושף את הקיבוץ ומנהליו לתביעות במידה והפעילות איננה מתבצעת ברמת המקצועיות הנדרשת. אתגרים אלו גדלים בעסקאות משותפות, שמבצעים קיבוצים רבים עם יזמים סולאריים, או יזמי אגירת חשמל בשטחם, כאשר ישנם לא פעם ניגודי עניינים בין היזם הסולארי, שרוצה למקסם את פוטנציאל המערכות הסולאריות בקיבוץ, לחברת חלוקת החשמל, שנדרשת לאשר את המערכות בהתאם להוראות הרגולציה.
אנו סבורים, שעל המגזר הקיבוצי להמשיך ולנצל את יתרונותיו היחסיים בהשתלבות במשק האנרגיה ולפתח פעילויות עסקיות במסגרת "ענף אנרגיה" ייעודי המתמחה בכך, אולם יחד עם זאת לא ללכת "בעיניים עצומות" אחרי החברות היזמיות, לשלב בפעילות מומחים מקצועיים ולבדוק כל פרויקט מנקודת הראות של הקיבוץ, בהיבט מקסום הערך לנכסי הקרקע וצריכת החשמל בקיבוץ, וכן תוך צמצום החשיפה של חברת חלוקת החשמל.
הכותב הינו שותף תחום אנרגיה, מים ותשתיות במבט יועצים מקבוצת ברית פקוח, שמלווה קיבוצים ומושבים רבים בבדיקות כלכליות, בתהליכי מימון ובמו"מ מול חברות יזמיות בפיתוח פרויקטים סולאריים ופרויקטי אגירת חשמל וכן בייעוץ, ליווי ובקרה של חברות חלוקת חשמל קיבוציות בהיבטים כלכליים, חשבונאיים, מיסויים ורגולטורים
בשיתוף קבוצת מבט יועצים
