"משק האנרגיה משתנה בקצב שלא היה כמותו מעולם", קובע אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה. "לאור ההחלטה העדכנית כמעט ולהכפיל את היקף האנרגיה המיוצרת מהשמש בישראל, רשות החשמל, חברת החשמל וחברת ניהול המערכת נערכות לתוכנית פיתוח משלימה, שתאפשר ייצור היקף אנרגיה מתחדשת בהיקף משמעותי. כך הרשת לא תהווה מגבלה לעמידה ביעד אותו קבע לפני כחודשיים שר האנרגיה יובל שטייניץ: עד שנת 2030 יגיע 70% מהחשמל בארץ מגז טבעי ושאר ה-30% יגיעו מאנרגיית שמש ורוח.
להוביל מאמץ ממשלתי משותף
אדירי הגיע למשרד האנרגיה לאחר שצבר ניסיון באגף התקציבים במשרד האוצר, בו החל את דרכו בשנת 2005 כרפרנט תחבורה. משנת 2013 ועד לתפקידו הנוכחי כיהן כסגן הממונה על התקציבים במשרד האחראי על תחום התשתיות: תחבורה, אנרגיה, מחצבים, מים וחקלאות. הוא מכהן כמנכ"ל משרד האנרגיה מאוקטובר 2017, אז מונה לתפקיד על-ידי השר שטייניץ. כמנכ"ל המשרד שם אדירי דגש על הובלת תוכניות להפסקת השימוש בבנזין ובפחם ומעבר למשק אנרגיה אמין, זול ונקי יותר.
אתם מקדמים אנרגיה סולארית כפי שלא קודמה מעולם בישראל. מהם החסמים המרכזיים לקידום הקרקעי? האם רמ"י ומנהל התכנון שותפים לתוכניות שלכם?
"קיימים קונפליקטים רבים בין גורמי הממשל השונים, שכל אחד מהם מייצג אינטרס ציבורי אחר. החובה של כולנו ביחד היא למצוא את עמק השווה על מנת לקדם את התחום. המעבר ל-30% אנרגיה מתחדשת הוא אתגר אדיר שמחייב הקמה של למעלה מ-12,000 מגה וואט נוספים. על מנת שזה יבוצע בלוחות הזמנים שנקבעו, בעלות סבירה וללא פגיעה נרחבת בשטחים פתוחים - מתחייב שיתוף פעולה הדוק של גופים רבים, בהם רמ"י, מנהל התכנון, משרד המשפטים, משרד האוצר, השלטון המקומי וגופי חברה אזרחית. אנחנו כמשרד אנרגיה תופסים את האחריות שלנו כעמידה ביעד ועל כן תפקידנו הוא להוביל מאמץ ממשלתי משותף. רק לאחרונה הקמנו פורום מנכ"לים לקידום אנרגיית השמש ומספר צוותי עבודה שוקדים בימים אלה על סוגיות מפתח כמו קידום דו-שימוש בקרקע, קידום אנרגיית שמש בשטחים חקלאיים ועל מבני ממשלה, שלטון מקומי ומתקני מערכת הביטחון. רק מאמץ משותף של כל הגורמים, תוך גילוי גמישות, יוביל לעמידה ביעד באופן מיטבי".
אז אפשר לומר שמהפכת הדה-קרבוניזציה כבר הגיעה לישראל?
"בוודאי. אין ספק שיש מהפכה עולמית והיא נמצאת גם כאן. היא באה לידי ביטוי ביעדים, בטכנולוגיות המתפתחות ובירידה משמעותית בעלויות. ההחלטה להגיע ל-30% אנרגיה מתחדשת עד 2030 התקבלה לאחר עבודת מטה מקיפה שנמשכה כשנה ומכתיבה הכפלה של יותר מפי-שלושה בשימוש באנרגיה חלופית מהקיים כיום בישראל. המשמעות היא לשכפל את כל היקף הייצור הקיים בארץ באנרגיה קונבנציונלית לאנרגיה מתחדשת. אבל עוד לפני קביעת היעד הזה המשרד ביצע צעדים משמעותיים מאוד להפחתת טביעת הרגל הפחמנית של משק האנרגיה. השר קבע שעד 2025 יופסק לחלוטין השימוש בפחם בייצור חשמל ויוחלף בגז טבעי ואנרגיות מתחדשות. עד היום הפחתנו ביותר מחצי את השימוש בפחם בישראל. לאור השינויים מרחיקי הלכת ביצע משרד האנרגיה בשנתיים האחרונות שורה של עבודות אסטרטגיות, לטווח הבינוני והארוך. בימים אלו אנו מגבשים יעדים שאפתניים ביותר בנוגע להפחתת פליטות CO2 בהיקפים משמעותיים".
מהו האתגר העיקרי במשימה?
"קביעת תוכניות פעולה לטווח הבינוני וביצוע בטווח המיידי. לכן, עיקר פעילות המשרד היא הסרת חסמים וביצוע כאן ועכשיו. לאחר מכן מירב הפעילות היא גיבוש תוכניות מפורטות לשנת 2030 ולצד זה קביעת יעדים אסטרטגיים ארוכי טווח. יש לזכור שבישראל לא קיימים כורים גרעיניים, אנרגיה הידרו-אלקטרית או אנרגיה גיאו-תרמית וגם פוטנציאל הרוח מוגבל ביותר. על כן אנחנו נאלצים להסתמך רק על אנרגיית שמש - שמצויה בישראל בשפע. היא נקייה וזולה, אך מייצרת חשמל במספר מוגבל של שעות ביממה. לכן, תנאי הכרחי להגעה ליעדים הוא יצירת יכולת אגירת חשמל בהיקפים משמעותיים. לפי נתוני האנרגיה העולמיים ישראל היא כבר כיום אחת המדינות המובילות בעולם בייצור אנרגיה מהשמש. היעד שלנו לייצור 30% אנרגיה סולארית עד 2030 הוא אחד היעדים הגבוהים בעולם לייצור אנרגיית שמש עד לשנה זו. אנחנו מאמינים שנעמוד בו. כבר הוכחנו יכולת ביצוע: בזכות המהלכים שכבר בוצעו - תחום האנרגיה בישראל הוא התחום היחיד שבו כבר היום המדינה משיגה את התוואי אליו התחייבה בהסכמי פריז ואף למעלה מכך. זה קורה רק במשק האנרגיה".
"הרפורמה בחח"י מתקדמת על-פי התוכניות ומצליחה"
הרפורמה בחברת החשמל מ-2018 מתרחשת, חברת ניהול המערכת קמה, חח"י כבר לא מקימה תחנות חדשות, אבל יש ביקורת ציבורית על הרפורמה. אדירי הודף את הביקורת ואומר, כי "בסיכום ביניים זהיר אפשר להגיד שעד עתה הרפורמה בחשמל מתקדמת על-פי התוכניות ומצליחה. עד היום הרפורמה מתבצעת באופן מלא ובהתאם למה שנקבע - להוציא חריג אחד: נמכרו שתי תחנות כוח גדולות של חברת החשמל במחירים גבוהים שאיפשרו גם את הפחתת התעריף לצרכן. בחברת החשמל פרשו כבר כ-1,000 עובדים והתחרות באספקת החשמל בהתאם לרפורמה עומדת להתחיל ברבעון הראשון של 2021, כך שכבר השנה רוב החשמל שייוצר במשק יהיה חשמל פרטי ולא כזה שמיוצר על-ידי חברת החשמל. חברת ניהול המערכת הוקמה אמנם באיחור והאחריות המלאה עדיין לא עברה אליה, אך גם זה עלה על תוואי של ביצוע, כשהעברת האחריות מותנית, כמובן, במוכנותה של החברה לקלוט את כל הפעילות המורכבת".
השאיפה במדינות המפותחות היא להגיע למשק חשמל משוכלל בו חשמל הוא מוצר שמחירו נקבע במנגנוני סחר של שוק חופשי. מתי נראה דבר כזה בישראל?
"מתבצעת כיום עבודה, שמטרתה ליצור תחרות בשוק אספקת החשמל ולאפשר לצרכנים לבחור בין מספר יצרנים. בעקבות הרפורמה הוקם לראשונה שוק למכירת חשמל בזמן אמת בין יצרנים וספקים. מכירתן של כלל תחנות הכוח בהתאם לרפורמה תקדם את המגמה. יש לציין שבשלב הזה אנרגיה מתחדשת בישראל עדיין זוכה לתעריף מובטח למשך 20 שנה ולא לפי מנגנון שוק, אך גם זה נושא שנמצא בבחינה, לאור הכניסה של אנרגיה מתחדשת בהיקף משמעותי".
יש ביקורת רבה על רשות החשמל בה אתה דירקטור. נטען שהרשות לא יודעת לתגמל ייצור בדו-שימוש ועל גגות. אנחנו ערב קיצוץ בכלכליות הגגות ואתם עומדים לפגוע באלפי יצרנים פוטנציאליים. זה ברור לכולם שאתם מעדיפים חשמל זול בייצור קרקעי, אבל מדוע אין לכם דרך לאזן בין הצרכים והתועלות של שני הסגמנטים הללו?
"חרף העובדה שמחירי האנרגיה שהתקבלו במתקנים קרקעיים גדולים נעו בין 8 ל-15 אגורות, קידמה רשות החשמל בשנתיים האחרונות בכל הכוח מתקנים על גבי גגות, למרות שעלות הייצור בהם נעה בין 20 ל-48 אגורות לקילו-וואט. אני חושב שבכך הרשות הוכיחה הרשות את מחויבותה לקידום אנרגיה מתחדשת בכלל המגזרים, לרבות שטחים פתוחים, גגות ומאגרי מים. בנוסף לכך, המשרד - בשיתוף מפעל הפיס - פעל להעמדה של קרן הלוואות בהיקף של כחצי מיליארד שקל שסייעה לכ-120 רשויות להקים למעלה מ-100 מגה-וואט מתקנים על הגגות רק בשנה האחרונה. לצד זאת יש לזכור שבסופו של דבר את תעריף החשמל משלם הצרכן ולכן הרשות מחויבת לאיזונים הנכונים גם כאשר היזמים רואים בכך - ובצדק - פגיעה ברמת הרווח שלהם. אני סבור שהגידול העצום בערכן הבורסאי של חברות האנרגיה המתחדשת הפועלות בישראל מעיד כאלף עדים על כך שמאנרגיית שמש בישראל לא רק הציבור נהנה, אלא גם היזמים העוסקים בכך - והכל באיזונים הנכונים".
