חיפוש

"דוראל מובילה את השוק הסולארי בשילוב אגירה בישראל"

יקי נוימן, מנכ"ל דוראל אנרגיה, סוקר את השנה המוצלחת של החברה, שבמרכזה הנפקה בבורסה וזכייה במכרזי אנרגיה סולארית משולבת באגירה. בשנה הקרובה החברה צפויה להגדיל משמעותית את צבר הפרויקטים שלה ולהערכתו, היעד שקבעה הממשלה ל30%- אנרגיות מתחדשות ב-2030 הוא לא המילה האחרונה

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
יקי נוימן
יקי נוימן
יקי נוימן צילום: יח"צ
יקי נוימן צילום: יח"צ
יואל צפריר
תוכן שיווקי

שנת 2020 היתה שנה מוצלחת לחברת דוראל אנרגיה. גידול חד בהכנסות, הנפקה בבורסה בתל-אביב - שלאחריה נסקה המניה כלפי מעלה, תוך הרחבת הפעילות בחו"ל, ולקינוח - זכייה גדולה בשני המכרזים של רשות החשמל ל-PV משולב אגירה, בהיקף משותף של 300 מגה-וואט. "בשנה זו קצרנו את פירות ההשקעה והתכנון האסטרטגי שלנו בשנים האחרונות", מבהיר יקי נוימן, מנכ"ל דוראל אנרגיה.

חנתון
חנתון
חנתון צילום: יח"צ
חנתון צילום: יח"צ
שמעון מסיקה
שמעון מסיקה
שמעון מסיקה צילום: יח"צ
שמעון מסיקה צילום: יח"צ

עיון בתוצאות העסקיות של החברה ברבעון השלישי לשנת 2020 מאשש את הטיעון של נוימן. הוא מלמד, בין היתר, כי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2020, החברה נהנתה מגידול של כ-23% ממכירת חשמל ממתקניה המניבים, שהסתכמו בכ-50.1 מיליון שקלים, לעומת כ-40.7 שקלים בתקופה המקבילה ב-2019.

נוימן רואה בצמיחה בהכנסות וברווח מבוא לקראת הפרקים הבאים שייכתבו ב-2021, עם יישום החוזים והמכרזים שעליהם חתומה החברה ובהינתן הרוח הגבית מצד הרגולטורים בארץ ובעולם. נראה שהמאמץ העולמי להפחתת פליטות גזי חממה ייכנס לשלב חדש עם כניסתו הצפויה של ג'ו ביידן לבית הלבן. ירידת התעריפים המתמשכת של האנרגיה הסולארית, מול חלופת ייצור החשמל באמצעות טכנולוגיות מתחרות, עושה את שלה. "החברה ממשיכה להגדיל את פורטפוליו העסקאות שלה על מנת לעמוד ביעדיה העסקיים", מצהיר נוימן. "בתוך כך, אנו צופים להקמת מתקנים ראשונים במסגרת פעילותנו הבינ"ל כבר בשנה הבאה".

הסולארי הופך לחשמל הזול ביותר

מאז ההנפקה, מניית דוראל הציגה את התשואה הגבוהה ביותר ב-2020 מבין המנפיקות החדשות, כשעלתה בכ-200% לשווי של כ-2.2 מיליארד שקלים.

בוא נדבר על נקודת המפנה המרכזית שלכם בשנת 2020 - ההנפקה בבורסה בחודש יוני. זו הייתה, למיטב זכרוני, ההנפקה הראשונה בתקופת הקורונה.

"נכון, הגענו לטקס תחילת המסחר בבורסה עם מסכות ושמרנו על ריחוק חברתי, כשהרוד-שואו נעשה בזום... ביוני השלמנו את ההנפקה, שהייתה הנפקת מניות ראשונה שלנו לציבור (IPO), ובאוגוסט החברה כבר החלה להיסחר במדד ת"א-90 במסלול המהיר. בנובמבר היא נכללה במדד ת"א-קלינטק והחלה להיסחר במדד GLOBAL SMALL CAP MSCI ההנפקה שלנו נחשבת לאחת המוצלחות בבורסה, לפי התכנון העסקי, אנו צפויים להקים בקרוב מספר פרויקטי ענק - בארץ ובעולם - שיחייבו השקעות עצומות והבנו שהדרך הנכונה עבורנו הינה להנפיק את החברה כך שתתאפשר לנו נגישות להון כדי לממן אותם. אנחנו צפויים להקים בשנים הקרובות, במסגרת הפעילות שלנו בישראל, פרויקטים בהיקף של כ 2.5 מיליארד שקלים".

השתתפתם לאחרונה בשני מכרזים חשובים של רשות החשמל להקמת מתקני ייצור חשמל סולאריים, שכוללים קיבולת אגירה, וזכיתם בנתחים הגדולים מתוכם. מה זה אומר על מעמדכם בשוק?

"דוראל הופכת למובילת שוק בישראל ואנחנו השחקן הבולט בשוק הסולארי בשנים הקרובות. בעקבות הזכייה במכרזים, אנחנו מדברים על הקמת מתקני אגירה בהיקף של כ-1.5 ג'יגה-וואט. זה עצום בכל קנה מידה ואנחנו הופכים להיות אחד מקנייני ויזמי האגירה הגדולים בעולם. התחום של אנרגיה סולארית בשילוב אגירה יילך ויתפוס מקום נרחב בשוק, זה בוודאי נכון אם רוצים לעמוד ביעדים שהציבה הממשלה לשנת 2030 המצריך, להערכתנו, היקף של כ 4,000 מגה-וואט אגירה. ישנה חשיבות עצומה לשילוב מתקני אגירה ככל שנלך ונתקדם עם פרויקטים של אנרגיות סולאריות. אגירת החשמל תאפשר את פיזור החשמל על פני כל היממה".

זה מתכתב עם העובדה שלאחר שמשרד האנרגיה ורשות החשמל ראו את ההצלחה של המכרז הראשון הם פעלו מיידית לפרסום מכרז שני, ובו חולקו מכסות בהיקף של פי-ארבעה.
"נכון, וחשוב מכך - הם שינו את התפיסה ביחס לעתיד משק החשמל והכריזו על ביטול תוכניות להקמת תחנות כוח גדולות, כי מחלחלת ההבנה שאנרגיה סולארית משולבת אגירה מביאה להפחתת מחירים. המחיר במכרז השני היה נמוך ב-14% מהראשון וזה אומר הרבה על הכיוון והמגמה. היום החשמל הסולארי הופך לחשמל הזול ביותר מכל החלופות, והשילוב עם האגירה מבטיח יציבות באספקה, ולכן ישראל, כמו גם מרבית מדינות העולם ילכו בכיוון הזה".

מכפילים את היקף הפעילות באירופה

במקביל לפעילות בישראל, דוראל פעילה מאוד גם בחו"ל, בדגש על ארה"ב ואירופה. המגמה של מעבר לאנרגיות מתחדשות זוכה לגיבוי מצד הממשלות במדינות בהן פועלת דוראל וגם קלות עשיית העסקים בהן מעודדת את החברה להרחיב את השקעותיה במיזמי אנרגיה מתחדשת.

תאר את הפעילות שלכם בתחום הגלובלי.

"פעילות החברה בארה"ב הגיעה להישגים אדירים עם פיתוח שדות סולאריים וטורבינות רוח בהיקפים גדולים ובהשקעות צפויות של מאות מיליוני דולרים. אנחנו פעילים במספר מדינות, לרבות פנסילבניה, אינדיאנה ודלאוור. בשנה שחלפה המשכנו בפיתוח הפעילות באינדיאנה והתקשרנו בהסכמי אופציה לשכירת מקרקעין נוספים בהיקפים נרחבים. בהתאם להתקשרות זו, החברה הרחיבה את פרויקט אינדיאנה בכ-300 מגה-וואט נוספים, כך שהיקף הפרויקט העדכני הינו 1,300 מגה-וואט. זהו אחד הפרויקטים הגדולים בארה"ב ובעולם כולו.

"גם באיטליה הגדלנו את היקף הפעילות והיא הגיעה לסך מצטבר של כ-450 מגה-וואט במגוון פרויקטים, רובם בדרום איטליה בסיציליה. עד כה, התקבל אישור לשמירת מקום ברשת החשמל לפרויקטים בהיקף של כ-193 מגה-וואט, מתוכם כ-178 מגה-וואט לפרויקטים המתחברים לרשת מתח-עליון של TERNA. כמו כן, התקבל אישור לשמירת מקום ברשת החשמל בהספק מצטבר של כ-15 מגה-וואט (AC) למתקנים שיחוברו לרשת מתח-גבוה של ENEL, המקודמים במסגרת הליך ישיר להיתרי בנייה (PAS)".

הפעילות שלכם בפולין מאוד מסקרנת. מה למדינה מזרח אירופית ולאנרגיה סולארית?

"שוק האנרגיה המתחדשת הפולני צפוי לצמוח משמעותית בשנים הקרובות. הסיבה לכך היא כפולה: פולין היא הכלכלה הגדולה ביותר בקרב מדינות מרכז ומזרח אירופה שהיו בעבר חלק מהגוש הסובייטי וייצור החשמל בה נשען עדיין ברובו על דלקים פוסיליים, בעיקר פחם. זה גורם לכך שמחירי החשמל בפולין הם מהגבוהים ביבשת ומאלץ אותה לייבא חשמל משכנותיה, בעיקר מגרמניה ושוודיה. הממשלה שם קבעה יעד ייצור של 30% מאנרגיות מתחדשות עד 2030, כמו אצלנו, בשאיפה להיגמל מהתלות בפחם. כיום חלקן של האנרגיות המתחדשות במדינה הוא עדיין נמוך יחסית לממוצע באירופה, אך הוא גדל בהתמדה ולמעשה אמור להכפיל את עצמו בעשור הקרוב. להערכתנו, השילוב של גודל השוק, הזינוק בהספק האנרגיות המתחדשות, עלותן הנמוכה של אלו בהשוואה לחלופות הקונבנציונליות, בתוספת מנגנון המכרזים הממשלתי, הופכים את פולין לשוק יעד אטרקטיבי עבורנו ולכן סימנו אותו כיעד אסטרטגי שלנו וכחלק מההתרחבות שלנו באירופה. חתמנו על מזכרי הבנות לייזום פרוייקטים סולאריים בהספק כולל של כ-423 מגה-וואט במדינה, כאשר 23 מגה-וואט מתוכם נרכשו על-ידינו באופן מלא ומוכנים להקמה והיתר נמצאים בשלבי ייזום שונים. הפרויקטים הללו מכפילים את היקף הפעילות שלנו באירופה".

"כניסת ביידן לבית הלבן תשפר את כלכליות הפרויקטים"

כחברה שפעילה הן בישראל והם בשווקים בחו"ל, נוימן יודע להצביע על הבדלים משמעותיים בין המשטרים הרגולטוריים. "ההבדלים הם מובהקים", הוא קובע. "במדינות בארה"ב בהן אנו פעילים ההשפעה של הרגולטורים היא נמוכה והשוק מכתיב את הביקושים, בעיקר התאגידים הגדולים שקיבלו החלטה של 100% צריכת אנרגיה מתחדשת. במדינות אלו קיימת פלטפורמה משוכללת לסחר בחשמל, המאפשרת גם לייצר הסכמים ישירים מול צרכנים גדולים. בישראל פועלים כרגע על-פי מכסות ובקצב שמכתיב הרגולטור. לרשות החשמל יש הישגים יפים מאוד בשנים האחרונות, התעריפים יורדים וזה ישפיע לטובה על יוקר המחייה, אבל אני מאמין שבסוף גם ישראל תעבור לשיטה שנהוגה בחו"ל. המודל של שוק חופשי עדיף בעיניי".

אגב, מהו המודל התפעולי שלכם בחו"ל - פעילות ישירה או עם שותפים?

"אנחנו עובדים רק עם שותפים מקומיים. התפיסה המנחה אותנו היא לבחור בכל מקום ומקום בו אנו פועלים פרטנר אמין, מנוסה, שיש לו היכרות מעמיקה עם הרגולציה המקומית והתנאים בשוק המקומי, והכי חשוב - שיש לנו עימו מכנה משותף עסקי וערכי. שיתוף הפעולה מבוסס על הרוח היזמית, הידע, והמומחיות שלנו בענף מצד אחד, ועל המומחיות ויכולת הניהול של השותף המקומי, מצד שני, שמכיר היטב את כל הפרוצדורות המקומיות. זה מתכון מנצח והוא יוצר סינרגיה בין היתרונות היחסיים של כל אחד מהשותפים".

כניסתו של ביידן לבית הלבן עם ההבטחה ל"גרין ניו דיל" בוודאי תעניק רוח גבית לכל תחומי האנרגיה המתחדשת.

"זו דרמה גדולה. ביידן התחייב לכך שארה"ב תהפוך למדינת נטולת פליטות פחמן עד 2035. זה יחייב הרבה מאוד השקעות, בהיקף שלטריליוני דולרים בתשתיות ובהטבות מס למתקני אנרגיה מתחדשת. זה ללא ספק ישפר את הכלכליות וההיתכנות של פרויקטים רבים. יש רוח חדשה באמריקה ומורגשת התעוררות".

אתם שוקלים לפעול באיחוד האמירויות?

"קיבלנו כמה פניות ואנחנו בוחנים הצעות שונות, הכל עדיין בגדר גישושים שעוד לא התפתחו למשהו קונקרטי. אנחנו בהחלט רוצים להרחיב את הפעילות שלנו בכל מקום שבו קל וטוב לעשות עסקים ושבו נוכל להביא לידי ביטוי את היתרונות היחסיים שלנו".

"30% אנרגיות מתחדשות צריך להיות רק יעד ביניים"

קבוצת דוראל היא חברה וותיקה הקיימת כבר 25 שנה ופעילה מאוד במרחב הכפרי. ב-2007 נוסדה דוראל אנרגיה וכבר ב-2008 היא הקימה את המתקן הסולארי הראשון בארץ במסגרת הסדרות רשות החשמל באזור התעשייה הקצרין. לחברה שותפויות עם יותר מ-180 קיבוצים ומושבים. היא יוזמת, מפתחת, מקימה ומתפעלת פרוייקטים שונים בכל תחומי האנרגיה המתחדשת - סולארי, אנרגיית רוח, אגרו-וולטאי, ביו-גז וטיפול בפסולת ובשפכים. נכון לספטמבר 2020, החזיקה דוראל אנרגיה במאות מערכות פוטו-וולטאיות בהפעלה מסחרית בישראל, יחד עם קיבוצים, הפועלות במסגרת הסכמים ארוכי טווח ובהתאם לאסדרות השונות. הפעילות הסולארית כוללת מתקנים, קרקעות, מתקנים צפים, גגות ו דפנות מאגרים.

בתחום של אנרגיית רוח החברה פועלת במסגרת הסדרת רשות החשמל בנושא, והקימה פרויקט ראשון בשיתוף פעולה עם קיבוץ מעלה גלבוע ועם חברת Northern Power - יצרן הטורבינות הבינוניות הוותיק והמנוסה ביותר בשוק העולמי. בתחום של ביו-גז החברה שותפה עם אחרים בהקמת מתקן להפקת חשמל מזבל אורגני בקיבוץ להב, מתקן שישרת גם את הקיבוצים השכנים.

מתקנים סולאריים על גג מפעל הפלסטיק בשער הגולן | צילומים: יח"צ
מתקנים סולאריים על גג מפעל הפלסטיק בשער הגולן | צילומים: יח"צ
מתקנים סולאריים על גג מפעל הפלסטיק בשער הגולן צילום: יח"צ
מתקנים סולאריים על גג מפעל הפלסטיק בשער הגולן צילום: יח"צ

ההתרחבות שלכם נשענת, בין היתר, על שינוי מגמה מצד משרד האנרגיה, שהגדיל את היעד לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות והעמיד אותו של 30% מסך ייצור החשמל ב-2030. עם כל השינוי המבורך, האם היעד הזה הוא מספיק ביחס לעולם?

"היעד הזה הוא סביר, ולטעמי מהווה יעד ביניים. ישראל צריכה לשאוף ליעד גבוה יותר בהמשך. עם זאת, צריך לזכור שההטמעה בשטח של מתקני אנרגיה מתחדשת אינה נעשית בן רגע בגלל הצורך בתשתיות נלוות. באזורים בהם מוקמים מרבית המתקנים - בנגב, בערבה ובצפון הארץ - רשתות החשמל לא מספיק חזקות כדי לקלוט את הייצור וייקח זמן ליישם את התוכנית הפיתוח ממשלתית להקמת ושדרוג תשתיות, שיאפשרו את חיבור המתקנים לרשת. אין לי ספק שמבחינת היזמים ובעלי המתקנים, הם יוכלו לעמוד ביעדים שהוצבו ואף מעבר לכך ולכן הממשלה צריכה להתחיל לתכנן את היעדים הבאים".
אתם מקדמים פרויקט ענק הקרוי "הדרי שאן". ספר על כך.

הדמיה הדרי שאן
הדמיה הדרי שאן
הדמיה הדרי שאן צילום: יח"צ
הדמיה הדרי שאן צילום: יח"צ

"זהו אכן פרויקט ענק, שמתוכנן לקום באזור עמק המעיינות, מדרום לבית שאן, על שטח כולל של כ-1,900 דונם ובהספק של כ-200 מגה-וואט. הוא יהיה השדה הסולארי הגדול בישראל וצפוי להתחבר לקווי מתח עליון. הפרויקט כבר קיבל את אישור קבינט הדיור, לאחר שסיים את הליך התכנון במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) אשר אמונה על פרויקטי התשתית הגדולים והחשובים בישראל. אישור התוכנית מאפשר הוצאת היתר בנייה להקמת המתקן וכן לתוואי שיחבר אותו לרשת החשמל הארצית. במקביל להוצאת היתר הבנייה לפרויקט אנו פועלים לקבלת אישור תעריפי, מכוח האסדרה הרלוונטית שתפורסם על-ידי רשות החשמל. מבחינתי, הפרויקט מהווה נדבך נוסף בתוכנית הצמיחה של החברה. אנחנו כל הזמן ממשיכים לפעול במרץ להגדלת צבר הפרויקטים שלנו, בארץ ובחו"ל, בהתאם לאסטרטגיית הצמיחה והיעדים שהצבנו לעצמנו".

מתקנים דו-תכליתיים

לאחרונה הודיעה דוראל על השקת פעילות ייחודית, מטעי דוראל, שנועדה להקים מתקן סולארי מעל שטח חקלאי ובכך לנצל את השטח לשימוש דו-תכליתי בקרקעות, המשלב חקלאות מתקדמת ואנרגיה סולארית באותו תא שטח. החברה החלה בחתימת הסכמי שת"פ עם גורמים חקלאיים רבים ברחבי הארץ, ובכלל זה הסכמי מסגרת עם תאגיד חקלאי גדול וקיבוצים רבים אשר חתמו על הסכמי התקשרות להקמת מטעים בשטחם. במקביל, החלה החברה לבחון שיתופי פעולה בחו"ל והיא בקשר עם חקלאים גדולים במדינות נוספות.

מטעי דוראל
מטעי דוראל
מטעי דוראל צילום: יח"צ
מטעי דוראל צילום: יח"צ

"בעצם אנו מרחיבה את הפעילות הפוטו-וולטאית שלנו", מסביר שמעון מסיקה, סמנכ"ל ייזום ופיתוח עסקי בדוראל. "מדובר במיזמים המשלבים מערכות סולאריות מעל גידולים חקלאיים - מטעים וכרמים - שיוצר יתרונות גדולים לחקלאים ומגדיל את הרווחיות שלהם. המתקן הסולארי לא רק מספק מקור הכנסה חדש, אלא גם משפר את התפוקה החקלאית, כי אנחנו יוצרים מטע חכם, יעיל ומיטבי עם אלמנטים של הגנה מפני מזג אוויר, ומגנון השקייה חכם, עם ניטור לכל עץ לבדיקת מדדי ריסוס והשקייה. שיטת הגידול החקלאי היא גידול בהדליה - כלומר, מתן תמיכה לצמח באמצעות עמודי מתכת, שיטה שמגדילה גם את היבולים. בזכות זה החקלאות תהיה כדאית. מתקן חלוץ בקיבוץ מעלה גלבוע אושר לאחרונה על-ידי המדען הראשי במשרד האנרגיה ותוכנית הבנייה כבר אושרה להפקדה בוועדה המחוזית. בעתיד גם נשלב אלמנט של אגירה. זה ייתן מענה לקידום החקלאות והסביבה גם יחד ויאפשר לחקלאים גם לספק חשמל עודף לצרכני חשמל גדולים בסביבה, כמו בתי קירור וכדומה. פיתחנו מומחיות בתחום וגייסנו אגרונומים ואנחנו נעמיד את הידע הזה לרשות החקלאים בקיבוצים ובמושבים".

לצד אישור המדען הראשי במשרד האנרגיה להקמת מתקן החלוץ, התקבל אישור תעריפי מרשות החשמל. "מדובר בפיילוט בהספק של כ-10 מגה-וואט עם אישור תעריפי שיהיה צמוד לתעריף החשמל במתקנים פוטו-וולטאיים על גגות ומאגרי מים", מבהיר מסיקה.

החברה גם חתמה על הסכמי שיתוף פעולה בהיקף של 15 מגה-וואט כל אחד עם קיבוצים ומושבים ברחבי הארץ. והיא צופה שתגיע לחתימה על עשרות עסקות נוספות, שכל אחת מהן תהיה בהספק של 15 מגה-וואט.

"אנחנו מעריכים כי מתקנים אלה יהוו את אחד ממנועי הצמיחה החשובים שלנו לשנים הקרובות", מציין מסיקה. "דוראל כבר פועלת בתחום המתקנים הדו-תכליתיים באמצעות הקמת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות, מאגרי מים ובריכות דגים והקימה מערכות רבות".
"צריך לראות את הפעילות האגרו-וולטאית שלנו כביטוי נוסף לחדשנות וליצירתיות שלנו", מסכם יקי נוימן. "יש לנו זרוע חדשנות, שמשקיעה משאבים רבים במו"פ אורגני, או בשיתוף פעולה סינרגטי עם חברות סטארט-אפ. למשל, עם חברת פינרג'י - של אביב צידון - בכל הקשור לטכנולוגיות אגירה".

מה החזון?

"המטרה שלנו היא להמשיך להיות חברה מובילה בארץ ובעולם בהקמת מתקני אנרגיה מתחדשת ולהחזיק בהם לטווח ארוך וכמובן לשמור על הרוח היזמית הפועמת בנו".

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    אבי מלכה. "אילולא הסיפור עם אופיס דיפו, לא היה סיכוי בעולם שאתמוטט. ב–2012 הרווח הנקי שלי היה 12 מיליון שקל"

    הוא היה "מלך העולם" בעסקים וקרס: "לקחו ממני הכל. עכשיו אני מחפש צדק"

    ענת ג'ורג'י
    פיראס גועבה, מנהל סניף מחסני השוק בקטמון, עם העובדים החדשים: "כל דבר שאני מבקש הם אומרים לי 'כן בוס'"

    "הם באים לעבוד, בלי סיגריות וטלפונים כל היום. אף פעם לא מחסירים ימים"

    אוריאל שכטר
    אלי לאוניד פרמן

    "סיימו תואר בטכניון עם ממוצע 90 פלוס, ומתקשים למצוא עבודה"

    שלומית לן
    הכור הגרעיני KK ביפן. "הקריבו אותנו למען הפיתוח של טוקיו"

    "המשימה - אספקת אנרגיה לכל המדינה": הכירו את הכור הגרעיני הגדול בעולם

    אקונומיסט
    ארנסט אנד יאנג לונדון

    האם אלפי סטודנטים צריכים לדאוג? "זה לא הייטק. לא יחליפו אותם כל כך מהר"

    אפרת נוימן
    בית קפה בתל אביב בזמן המלחמה עם איראן, בשבוע שעבר

    מתווה הפיצוי לעסקים עוד לא הוכרז — אבל אפשר להיערך אליו כבר עכשיו