למלים יש חשיבות רבה. מדברים כיום על 'משבר האקלים' במקום על 'שינוי אקלים', מונח שהיה בשימוש עשרות שנים, ולכן הפוליטיקאים מבינים סוף סוף שאנו הבוחרים רוצים צעדים אפקטיביים, כאן ועכשיו.
אבל כיצד? הדמוקרטיות גרועות בכל הקשור לביצוע צעדים אשר כואבים בטווח הקצר על-מנת ליהנות מפירותיהם בטווח הארוך. "אנו הפוליטיקאים יודעים מה לעשות", אמר פעם ז'אן קלוד יונקר (Jean-Claude Juncker), נשיא הנציבות האירופית, "אולם איננו יודעים כיצד לעשות זאת - ולהיבחר מחדש".
לכלכלנים יש פתרון. אנרגיה 'מלוכלכת' מנפט וגז? תנו לכוחות השוק לפעול, לפתח אנרגיה נקייה ומתחדשת, כדי שה'כאב' ממדיניות האנרגיה יהיה מיותר. שהרי אם אנרגיה מתחדשת תהיה זולה, הממשלות יחבקו אותה בשתי זרועותיהן.
והפעם, הכלכלנים צודקים. עלות האנרגיה המתחדשת, מרוח ומשמש, ירדה פלאים בשנים האחרונות, יותר מהצפוי, הודות לטכנולוגיה ובעיקר לייצור ההמוני. ברוב מדינות העולם, אנרגיה מתחדשת היא זולה יותר מאנרגיה מנפט וגז. ועובדה זו, לא צעדי מדיניות, היא אשר משנה את העולם לטובה.
יש רווח, אין כאב
לפי דו"ח 'עלויות הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת לשנים 2018-2010', שפרסמה לאחרונה הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה מתחדשת (IRENA), העלות הממוצעת (ממוצע עולמי) של הפקת חשמל ממשאבים מתחדשים יורדת באופן תלול. כך, לדוגמה, עלות אנרגיית השמש אשר מופקת על ידי חברות חשמל ירדה ב-26 אחוזים ב-2018 – תוך שנה אחת!
גלובלית, עלותה של אנרגיית השמש עומדת על ממוצע של 8.5 סנט לקילוואט שעה, לעומת 37 סנט ב-2010; ביו-אנרגיה (המופקת מחומר אורגני) עולה כעת בממוצע 4.8 סנט לקילוואט שעה, ואילו אנרגיית רוח עולה כ-5.6 סנט לקילוואט שעה. והבשורה הטובה מכול: עלות החשמל מנפט וגז עומדת כעת על 7.5 סנט לקילוואט שעה. כלומר, בפעם הראשונה בהיסטוריה (!) ניתן לייצר חשמל נקי באופן זול יותר מאשר חשמל 'מלוכלך'.
הסיסמה הישנה 'no gain, no pain' – אם אין כאב, אין רווח – כבר איננה רלוונטית יותר. רווח גדול ובלי כאב הוא אפשרי וקיים - בתחום האנרגיה הנקייה. משמעות הדבר היא כי במקומות רבים, כולל בישראל, אנרגיה המופקת מהשמש ומהרוח מתחרה בהצלחה באנרגיה מזהמת. אם פעם היה צורך בסובסידיות לאנרגיה מתחדשת, הרי שכעת צורך זה נעלם במהירות.
כוחות השוק: הסיפור הקלאסי
מדוע זה קרה? חוות הרוח הן גדולות מאוד, ויתרון הגודל המאפשר ייצור המוני הוריד את עלות הייצור של תאים פוטו-וולטאים. זהו אותו סיפור קלאסי – וניתן לחיזוי – על האופן שבו כוחות השוק פועלים כדי להתמודד עם בעיה חברתית כואבת, כאשר טכנולוגיה חדשה מתחילה בעלויות יקרות אשר בהמשך יורדות פלאים.
יש לכך השלכות כבירות, לישראל ולעולם, ולמעשה כמעט על כל תעשייה. שווי השוק של חברת הענק Exxon, למשל, הגיע במאי 2014 לשיא של כ-100 מיליארד דולר, כאשר מאז הוא ירד ל-67 מיליארד דולר ולדעתי ימשיך לרדת. בשוק ההון מתחילים להבין כי אין עתיד בנפט.
ככל שיורדת עלות האנרגיה המתחדשת, המעבר למכוניות היברידיות וחשמליות צובר תאוצה. כאשר מכוניות חשמליות צורכות חשמל 'מלוכלך', הרווח הסביבתי מהן הוא מצומצם, אולם כשהן צורכות אנרגיה נקייה - הסביבה נהנית מכך מאוד.
אם ממשלת ישראל תפעל בחוכמה, ישראל תוכל להרוויח המון ממגמת ההוזלה של האנרגיה הנקייה. לישראל יש שפע של רוח, שמש וכן גז טבעי כדי לבצע את המעבר אליהם באופן חלק. לפני חודשים מספר, כתבה אורה קורן ב'הארץ' שחברי רשות החשמל היו 'מזועזעים' מהעלות הנמוכה שביקשו מועמדים במכרזים להפקת אנרגיה סולארית: פחות מ-4 סנט לקילוואט שעה. במילים אחרות, 90 אחוז פחות ממה שחוות חשמל סולאריות ביקשו בשנת 2008. עלות ההפקה של חשמל מהשמש, דיווחה קורן, נמוכה כיום בחצי מעלות ההפקה של חשמל מנפט.
היה זה חסר תכלית, מתברר, לחכות לממשלות שיאמצו אנרגיה נקייה. כוחות השוק פועלים מהר יותר. מודל הכלכלנים לשוק חופשי בשוקי ההון היה קטסטרופלי ב-2008 אולם הפעם, בתחום האנרגיה, נראה שכוחות השוק עובדים היטב.
סוכנות האנרגיה הבין-לאומית מדווחת כי כמות האנרגיה המתחדשת בעולם תגדל ב-50 אחוז תוך חמש שנים – בעיקר בגלל העלות הנמוכה והיורדת. מן המגמה הזו ישראל רק יכולה ליהנות.
פרופסור (אמריטוס) שלמה מי-טל - פרופסור (אמריטוס) בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, ועמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית של הטכניון.
