בשנת 2012 משרד התחבורה הגדיר לראשונה מהו יעד שיעור הנסיעות שיתבצעו בכל אמצעי הנסיעה אשר קיימים או מתוכננים להיות בישראל: רכב פרטי, רכבות כבדות, מטרו, רכבות קלות ואוטובוסים. גולת הכותרת של אותה הגדרה הייתה הצבת יעד של 40% נסיעות בתחבורה הציבורית מכלל אמצעי הנסיעה, כאשר מחצית מן הנסיעות בתחבורה הציבורית מיועדות להתבצע בשירות האוטובוסים.
אך כיצד משיגים את היעד הזה? ובכן, באמצעות פיתוח של כלל מערכות התחבורה הציבורית: רכבות כבדות ארציות שיקשרו בין המטרופולינים, מטרו ורכבות קלות שיאפשר הסעת המונים בתוך המטרופולינים, רשתות שבילים ומסלולי אופניים, וקווי אוטובוסים שיתנו כיסוי גבוה בשכונות, אזורי תעסוקה, מוקדי חינוך, תרבות ובילוי, ויספקו מענה לקשרים שאינם זוכים למענה על-ידי המערכות המסילתיות.
בהינתן שיעורי הגידול גבוהים של האוכלוסייה בישראל, שמתבטאים בכך שבכל חמש שנים מצטרפים אלינו כמיליון תושבים חדשים, כאשר שיעור הנסיעות הנוכחי באוטובוסים עומד על 8% בלבד, המשמעות של הגשמת יעד הפיצול הוא ש-40% מהנסיעות יתבצעו בתחבורה ציבורית, כלומר, יותר מהכפלה של שירות האוטובוסים בישראל.
מועדי הפתיחה של פרויקטי המטרו והרכבות הקלות, שעתידים להשלים את שירות התחבורה הציבורית, ידרשו תוספות שירות לענף האוטובוסים בכדי ליצור רשת תחבורתית הוליסטית רציפה ויעילה, שתספק פתרונות גישה First mile ו-Last mile אל אמצעי תחבורה שונים. אותן תוספות השירות הנרחבות צריכות לקרות כבר בשנים הקרובות בכדי להציב פתרונות מיידיים וארוכי טווח.
התשתית הכי קריטית
בשנת 2019, משרד התחבורה הציב יעד שאפתני וחיוני נוסף - עד לשנת 2035, 100% מן האוטובוסים העירוניים בישראל יהיו חשמליים, כאשר 60% מן האוטובוסים העירוניים יהיו חשמליים כבר בשנת 2026. המשמעות היא אלפי אוטובוסים חשמליים, שקטים וטכנולוגיים יותר, שצריכים לעלות על כבישי ישראל בטווח הזמן הקצר מאד.
אז איך עושים את זה?
התנאי הבסיסי ביותר להפעלת מכשירים מבוססי חשמל הוא חיבור מתח ומתקן טעינה. אוטובוסים חשמליים אינם שונים בכך. כאשר מדובר על אוטובוסים אז נדרש שעמדות הטעינה יהיו צמודות לחניות האוטובוסים. כלומר, המרכיב הראשון להשגת היעד הוא איתור שטחים לחניונים ומסופים של אוטובוסים. אל החניונים והמסופים מגיעים הקווים בסוף המסלול, מורידים את אחרון הנוסעים, ולאחר מכן מבצעים חניה או טעינה בין הנסיעות. בפרק הזמן הזה גם הנהגים יכולים לנוח ולהתרענן לקראת הנסיעה הבאה.
שלב איתור המיקומים והקצאת תאי השטח המדויקים, כלל תיאומים עם מעל ל- 200 רשויות מקומיות ברחבי המדינה, מינהל התכנון, מנהלות אזורי תעשייה ועוד גורמי עניין רבים נוספים. המיקומים של החניונים והמסופים נקבעו כך שמצד אחד הם תומכים בתפיסת שירות התחבורה הציבורית באותן הרשויות, אך מצד שני משתלבים באופן מיטבי עם תוכניות הפיתוח שלהן. בסופו של התהליך התקבלה התוכנית האסטרטגית הארצית למתחמי תחבורה ציבורית חשמליים. תוכנית זו הינה פרי שיתוף פעולה הדוק ומאמץ משותף, שמוביל משרד התחבורה עם הרשות לתחבורה ציבורית, נתיבי איילון וצוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים. תוצר התוכנית הוא פריסה ארצית של כ-650 מתחמי תחבורה ציבורית חשמליים בשטח כולל של כ-6,000 דונם.
לאחר איתור השטחים, נדרשנו לבצע להם הסדרה סטטוטורית, שתאפשר ייעוד קרקע תואם לשימושים וזכויות בנייה למבני השנאה וכמובן גם למבני מנוחה והתרעננות לנהגים. לשם כך משרד התחבורה ונתיבי איילון מקדמים היום בוועדה לתשתיות לאומיות כ-50 מתקנים, מצפת ומעלות בצפון ועד באר שבע ואשקלון בדרום, ב-15 תוכניות להסדרת חניונים ומסופי אוטובוסים. הנתון המעניין הוא שעד לשנת 2020 לא קודמה בוועדה לתשתיות לאומיות אף תוכנית למסופי תחבורה ציבורית. בשנת 2022, בסך הכל שנתיים אחרי, התמונה הפוכה לגמרי.
המסופים הם התשתית המקודמת ביותר בוועדה לתשתיות לאומיות, הגוף שאמון על קידום סטטוטורי של התשתיות החשובות בישראל. זאת אמירה ברורה וחד-משמעית של מדינת ישראל ומשרד התחבורה, שהחניונים ומסופי האוטובוסים החשמליים הם אחת מהתשתיות הכי קריטיות שצריך לטפל בהן בשנים הקרובות.
טכנולוגיות מתקדמות לניהול טעינה
התוכנית הראשונה כבר אושרה בתחילת השנה בממשלה, תת"ל 120, והיא כוללת תשעה מתקנים בלב אזורי הביקוש של גוש דן: בני ברק, פתח תקווה, חולון, ראשון לציון ונתב"ג. בנוסף, אושרה גם תת"ל 130 אשר מאפשרת הוספת זכויות למבני השנאה בכמעט כל מקום בו אוטובוסים חונים כבר היום ובכך למעשה מסירה את אחד החסמים המשמעותיים ביותר לחשמול מיידי של חניונים ומסופי אוטובוסים קיימים.
לכלל התוכניות המקודמות בוועדה לתשתיות לאומיות תהיה השפעה ענקית על שירות התחבורה הציבורית כבר בשנים הקרובות. הן יאפשרו להוסיף אלפי אוטובוסים חשמליים שיסיעו עשרות אלפי נוסעים בשעות השיא. המתקנים גם יאפשרו להפעיל קווי מערכות עתירות נוסעים חדשים ברחובות, נס ציונה, ראשון לציון, רמלה, באר יעקב ולוד - הקו החום והקו הכחול.
המרכיב השלישי הוא היציאה לביצוע. כיום אנו נמצאים בעיצומו של מבצע ביצוע להקמה ושדרוג של עשרות פרויקטים של חניונים ומסופי אוטובוסים מחושמלים בתל-אביב, חריש, כרמיאל, חולון, נתניה, קריית ים ועוד, ובמקביל עוד עשרות פרויקטים בתכנון הנדסי מתקדם וצפויים לצאת לביצוע עד סוף 2024.
המרכיב הרביעי הוא הטמעת טכנולוגיות מתקדמות לניהול טעינה. ההטמעה באה לידי ביטוי הן בצד החומרה - עמדות טעינה בסטנדרט ניהול טעינה מתקדם בין-לאומי – והן בצד התוכנה- מערכת לניהול טעינה בסטנדרט אירופאי עם ניסיון בפרויקטים בכל העולם. הן העמדות והן התוכנה צפויות להיות מוטמעות בכלל מסופי האוטובוסים ברחבי הארץ.
ניהול טעינה מתקדם מאפשר טעינה של מקסימום אוטובוסים במינימום העמסה על תשתית החשמל ובמינימום עלות, בהתאם לאילוצים השונים, לרבות לו"ז קווי האוטובוסים והתשתית הקיימת.
ובסופו של דבר, האם אכן אנו עוברים לאוטובוסים חשמליים?
לאחרונה פרסם משרד התחבורה על הגעת האוטובוס החשמלי ה- 1,000 לארץ. בשטח, תושבי בני ברק, רמת גן, פתח תקווה ותל-אביב רואים מידי יום את האוטובוסים החשמליים של חברת דן; תושבי ירושלים, חיפה וראשון לציון את האוטובוסים החשמליים של חברת אגד; תושבי נתניה רואים את האוטובוסים החשמליים של חברת אקסטרה; ובקרוב תושבי השרון יזכו לראות את האוטובוסים החשמליים של חברת מטרופולין.
אין ספק שענף התחבורה הציבורית נמצא על המסלול הנכון להגשמת היעד למעבר לאוטובוסים חשמליים, ואנו בנתיבי איילון גאים לקחת חלק משמעותי במהלך הכל כך חשוב הזה לרווחת הציבור.
הכותב הוא ראש אגף תחבורה ציבורית בנתיבי איילון
