כיצד ניתן להפוך את דיווחי החברות הציבוריות בישראל למסמכים קריאים וידידותיים למשתמשי הקצה? פאנל ייחודי ומסקרן בכנס השנתי של איגוד החברות הציבוריות עסק ברפורמה הנדרשת בדיווחי החברות הציבוריות בישראל, בעקבות יוזמת הרשות לניירות ערך לבחון את מבנה הדיווחים, באמצעות ועדה בראשותו של פרופ' אסף חמדני. מטרת הוועדה היא לבחון את פורמט הדיווחים התקופתיים והמיידיים של חברות ציבוריות בישראל ולהמליץ על השינויים הנדרשים בהם. הדיון בפאנל התמקד בצורך להפוך את הדו"חות לברורים יותר, תמציתיים, עדכניים ומותאמים לטכנולוגיות החדשות.
את הפאנל הנחתה עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, מייסדת משרד פילצר סומך עו"ד; וכן השתתפו בו פרופ' מורן אופיר, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; עו"ד ליאור פורת, שותף מנהל מוביל תחום תאגידים ושוק ההון, במשרד גורניצקי GNY; גת מגידו, שותפה מייסדת ומנכ"לית, בית ההשקעות פינסה קפיטל; ודני ויטאן, שותף וראש המחלקה המקצועית, KPMG ישראל.
עו"ד פילצר סומך פתחה ואמרה כי באיגוד החברות הכינו נייר עמדה מעמיק בתגובה לקול הקורא שפרסמה ועדת חמדני, לאחר שהוקמה בו ועדת היגוי שהורכבה מנציגי החברות הציבוריות גם בפן המשפטי וגם בפן הפיננסי. נייר העמדה מציג את הליקויים המרכזיים בשיטת הדיווח הקיימת כיום: הדו"חות ארוכים, חוזרים על עצמם, ומחמיצים את מטרתם העיקרית - שימוש בהם ככלי אפקטיבי לקבלת החלטות על ידי משקיעים. "המלצת האיגוד היא להפוך את הדו"חות לדומים לאלו הנהוגים בארה"ב, שהם תמציתיים וברורים יותר למשקיעים. אני מאוד מקווה שברשות ניירות ערך לא יחמיצו את ההזדמנות החשובה הזו. המטרה היא ליצור רפורמה מקיפה ושינוי יסודי ולא רק לשפץ את התקנות הקיימות בשיטה של טלאי על טלאי. הדו"ח חייב להפוך לכלי ניהולי ואינפורמטיבי אמיתי, המתכתב גם עם חידושי הטכנולוגיה בתחום ה-AI, כזה שמשרת את המשקיע ולא רק את הרגולטורים", אמרה עו"ד פילצר סומך.
גת מגידו הציגה את נקודת המבט של המשקיעים המוסדיים והסבירה כי: "הבעיה המרכזית היא עודף המידע והכפילות שמקשים על ניתוח נכון של המידע. הדו"חות הם ארוכים וחזרתיים, ולעיתים משמשים להסתרת מידע מהותי. יש צורך בדו"ח דירקטוריון חדש, הכולל תמצית עניינית, שורות תחתונות, נתונים מהותיים ותחזיות. גם מועדי הדיווח חשובים – אין מקום לפרסום דו"חות באמצע יום מסחר". היא אף תמכה בהקדמת פרסום תמצית נתונים בתוך זמן קצר מתום הרבעון.
עו"ד ליאור פורת טען כי הדו"חות הכתובים על ידי עורכי דין מורכבים מדי, ולטענתו יש לשאוף לדו"חות תמציתיים, בהירים וכתובים בלשון ברורה. "דו"ח הדירקטוריון צריך להפוך למסמך ראשון וענייני עבור המשקיע", עו"ד פורת אף הציע לקצר את התקנות, למנוע כפילויות, ולהפוך את הדו"ח למסמך עם ערך אסטרטגי למשקיעים – כולל ניתוחים, מגמות, והשוואות תחרותיות.
דני ויטאן טען כי מעבר לרגולציה, חשוב שהשוק יתגמל חברות שמפרסמות דו"חות ברורים, כפי שנעשה בארה"ב, וכי כיום חסרה בהם התייחסות לתחזיות ולאסטרטגיה – לדבריו משקיעים מחפשים מידע וערך מוסף אמיתי לגבי העתיד, לא רק על ההיסטוריה.
פרופ' מורן אופיר התייחסה לטכנולוגיות הבינה המלאכותית החדשות המשפיעות על עולם הדיווחים: משקיעים משתמשים בכלי AI לזיהוי חדלות פירעון ותרמיות, ומנסים אפילו לזהות סנטימנט שוק מתמונות בעיתון. היא טענה כי תופעת ה-AI Washing דורשת רגולציה, והציעה למסד שימושים טכנולוגיים מתקדמים בדיווחי החברות.
האם המצגת היא הדו"ח החדש?
שיח נוסף בפאנל עסק במעמד המצגות –האם עליהן להפוך חלק רשמי מהדו"חות או להישאר כלי נלווה? גת מגידו טענה כי יש לפרסם את המצגות בצמוד לדו"חות ובתוך מסגרת אחריות ברורה. עו"ד ליאור פורת אף העלה אפשרות שדו"ח הדירקטוריון יוגש בפורמט מצגת.
עו"ד פילצר סומך טענה כי "המציאות כיום היא שבשל מורכבותם של הדו"חות והדרך המסורבלת שבה הם כתובים, חלק לא מבוטל מהמשקיעים קורא רק את המצגת. ככל שדו"ח הדירקטוריון החדש יהיה תמציתי, ענייני ויכלול ניתוח איכותני של נתוני הדו"חות הכספיים ולא חזרה על נתונים שממילא כלולים בו, אז המצגת תוכל לחזור לתפקידה המקורי - תומכת של הדו"ח ולא תחליף לו".
פרופ' מורן אופיר הציגה מחקר שערכה לאחרונה, אשר בחן התנהגות של שוקי ההון בישראל ובארה"ב בזמן הפסקות מסחר. מסקנת המחקר הייתה שלמרות הדואליות במסחר של חברות, עיקר הניתוח והתמחור נעשים בישראל ולא בארה"ב – דבר המחזק את הצורך בשוק הון מקומי חזק. "על אף שאלו חברות דואליות שנסחרות גם בארה"ב וגם בישראל, התמחור ועיקר המסחר והעבודה של ניתוח המידע, נעשית בשוק המקומי ולא בשוק הזר. לכן אולי השווקים הם פחות גלובליים ממה שאנחנו חושבים, השוק האמריקאי מחכה לראות מה קורה אצלנו כדי להבין את המשמעות לגבי המניות. בנוסף לאיתנות שהוכיח שוק ההון המקומי, זו עוד סיבה טובה לחברות ישראליות להנפיק בישראל ולא בהכרח בחו"ל. פה נמצאים המשקיעים שלומדים, שמנתחים, שמכירים את החברות, שיש להם עלות עיבוד מידע שהיא יותר נמוכה", היא הסבירה.
דני ויטאן סקר את השפעת התקן החשבונאי IFRS-18 שייכנס לתוקף ב-2027. לדבריו, התקן ישנה את פורמט הדיווחים ויחייב שילוב נתוני Non-GAAP בתוך הדו"חות הכספיים. כך הוא יביא לראשונה לביקורת פורמלית על נתונים אלו, והדבר יעלה את אמינותם, יוסיף גילוי נדרש וייצור סטנדרט אחיד בין החברות.
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
