הפאנל המרתק שפתח את כנס איגוד החברות הציבוריות שנערך לאחרונה בתל אביב עסק בסוגיה מאתגרת: הדרכים ליצירת ערך בשוק ההון במזרח תיכון חדש. על אף המציאות של אי ודאות סביב סיום המערכה עם איראן והתמשכות המלחמה בעזה, בשוק ההון הישראלי לא עוצרים ומנסים למצוא דרכים להיטיב עם הכלכלה הישראלית.
את הפאנל הוביל והנחה אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, והשתתפו בו בכירים מעולמות שוק ההון, הרגולציה והבורסה, בהם: רונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P מעלות; פלג פאר, משנה למנכ"ל לידר הנפקות; עו"ד אופיר איל, מנהל מחלקת פיתוח שווקים ברשות ניירות ערך; ורון קליין, סמנכ"ל כלכלה בבורסה לניירות ערך.
המשתתפים דנו באתגרים ובמגמות המרכזיות בשוק ההון הישראלי, לצד הזדמנויות לצמיחה, הנפקות, כניסת משקיעים זרים ושיפור הרגולציה. הפאנל שיקף את השיח הדינמי בין כלל הגורמים הרלוונטיים, תוך התייחסות להיבטים אקטואליים כמו המצב הביטחוני, שינויי רגולציה וחדשנות טכנולוגית.
שוק החוב: גיוסים שוברי שיאים
רונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P מעלות, פתחה את הפאנל בהתייחסות לשוק החוב: "שוק החוב הפתיע בהיקפי פעילות משמעותיים מאוד. ראינו ביקוש גבוה לאגרות חוב, והרבה מאוד הנפקות. שנת 2024, למרות שהייתה שנת מלחמה, הייתה שנת שיא מבחינת היקפי הגיוס. במחצית הראשונה של 2025 כבר גויסו 66 מיליארד שקל עד עכשיו, ואם הקצב הזה יימשך, זו תהיה שנת שיא נוספת שאף תעפיל על שנת 2024".
לדבריה, נתונים אלה מצביעים על יציבות השוק והעמידות שלו, ועל כך שהוא בית חם לכל החברות שרוצות לגייס. "שוק החוב הפך לאלטרנטיבה משמעותית מול ההלוואות הבנקאיות. המרווחים נמוכים והביקושים גבוהים, זה מצביע על אופטימיות גדולה מצד השוק והמוסדיים".
הנפקות: חזרה הדרגתית לשוק
פלג פאר, משנה למנכ"ל לידר הנפקות, סיפק סקירה של שוק ה-IPO. "ב-2021 היו כמעט 100 הנפקות, לפני שנתיים הייתה הנפקה אחת. היום אנחנו סביב עשר הנפקות, אבל רואים חזרה של אופטימיות ללחיים של המשקיעים. יש צפי שהריבית תרד בשלושת רבעי האחוז בשנה הקרובה, אנחנו מאמינים שזה ימשיך ויעלה את הרצון של המשקיעים. אנחנו מאמינים שיהיו עוד הנפקות עד סוף השנה, יש הרבה חברות ש'מתחממות על הקווים'. הבעיה היא ששוק ההון מעדיף חברות גדולות, והמוסדיים גדולים מדי מכדי להשקיע בחברות קטנות –זה אתגר מבני שצריך להתמודד איתו".
פאר הדגיש כי כניסה לשוק ההון היא הליך לא פשוט ושלא לכל חברה מתאים להפוך לחברה ציבורית. "שוק ההון דורש דרך התנהלות אחרת, צריך ממשל תאגידי ודירקטורים, ופתאום יש מישהו שמסתכל על מה שאתה עושה ומחליט לגבי השכר שלך. זהו הליך שמתאים לחברות שהן מסודרות ומבינות שדרך ההתנהלות שונה לגמרי השקיפות חשובה מאוד".
חשיפה למשקיעים זרים
רון קליין, סמנכ"ל כלכלה בבורסה לניירות ערך, הציג יוזמות לקידום הנפקות: "אנחנו מקדמים מודל של הנפקות גלובליות, המאפשרות לחברות להיחשף למשקיעים זרים תוך שמירה על זיקה מקומית. חברות לא צריכות למהר לוול סטריט – חלקן הולכות לשם מוקדם מדי ונעלמות. השוק המקומי מתאים יותר בגודל ובתמיכה, במיוחד לחברות בינוניות וגדולות, והוא מעניק גם חשיפה למשקיעים זרים. היו כמה חברות שעשו פה את המודל הזה בהצלחה. המודל הזה כולל גם אפשרות של ליווי של חתם זר, בשיתוף חתם מקומי, כשהחתם הזר מעניק את החשיפה למשקיעים הזרים".
אופיר איל, מנהל מחלקת פיתוח שווקים ברשות ניירות ערך, התייחס לצעדים שנעשים כדי להפוך את הבורסה לאטרקטיבית למשקיעים זרים. לדבריו, המהלך המשמעותי ביותר הוא שינוי ימי המסחר מראיון-חמישי לשני-שישי, שינוי שנעשה גם באיחוד האמירויות. "מהלך זה ייכנס לתוקף בתחילת 2026 וישפר את ההתאמה לשוק הגלובלי". עוד ציין איל את האפשרות של חברות לדווח באנגלית בלבד כשפה רשמית: "עד כה רק חברה אחת אימצה זאת. גם אם נעשה רפורמות מרחיקות לכת, אם המשקיעים לא יוכלו להבין את הדו"חות, הם לא ישקיעו. גם אם אנחנו נעשה את כל השינויים, החברות הן אלה שחייבות להרים את הכפפה לשינוי תודעתי לגבי הערך של משקיעים זרים וכיצד הם יכולים להשתפר בעזרתם. השוק יצטרך לעבור תהליך בנושא הזה, והשינוי לא יקרה ביום אחד, זהו תהליך".
מתוך הסכמה עם איל, סיפר רון קליין על שיתוף פעולה עם חברת טיפרנקס לפיתוח מערכת תרגום מבוססת בינה מלאכותית, לתרגום הדו"חות הכספיים של החברות הישראליות במדד ת"א 125 לאנגלית. "בקרוב תעלה גרסת בטא שתתרגם דיווחים לעברית ולאנגלית בזמן אמת. זו רמה גבוהה הרבה מעל תרגום אוטומטי רגיל – והיא תסייע לפתוח את השוק למשקיעים זרים. ברור לכולם עד כמה הדבר הזה מהווה חסם למשקיעים זרים, כי משקיעים לא ישקיעו כסף בחברה שהם לא יכולים לקבל מידע לגביה או לא מסוגלים לקרוא מה קורה בה. אנו מקווים שהמערכת תהיה באופרציה מלאה כבר בתחילת 2026 ויחד עם שינוי ימי המסחר אולי תיווצר מסה קריטית שתגרום למשקיעים זרים להיכנס לבורסה המקומית".
תהליך ההנפקה
פאר הרחיב על התהליך שחברה פרטית צריכה לעבור כדי לבצע הנפקה: "השלב המרכזי והארוך ביותר הוא המעבר לתקינת IFRS כי כך פועלת הבורסה. לאחר מכן נדרשים מינוי משרד עורכי דין, תיקונים משפטיים, דיווחים, מינויים לדירקטוריון, כולל מינוי אישה לדירקטוריון. תהליך של הכנת חברה להנפקה אורך כחצי שנה, פחות או יותר. בעל חברה צריך להבין שהעלויות להנפקה הן כסדר גודל של כמיליון שקל לשנה פלוס מינוס, אבל הכי חשוב להבין שההתנהלות של החברה צריכה להשתנות ממקום שבו בעל הבית מחליט מה עושים, לבין הליך סדור שאותו בוחנים בעין ציבורית".
לדבריו, חשוב להכניס משקיעים מוסדיים חזקים להנפקה: "גם אם קרן גידור מציעה מחיר גבוה יותר, אנחנו נעדיף להכניס משקיעים מוסדיים, כי הם שותפים יציבים, עם זרם כסף קבוע, והם דורשים סטנדרטים גבוהים".
דירוגים: שער לשוק החוב
הראל בן זאב ציינה כי "מעל 90% מהיקף הנפקות האג"ח כוללות דירוג". לדבריה, הדירוג מספק אמינות למשקיעים, מוזיל ריביות ומרחיב את קהלהיעד. חברות שמנפיקות ללא דירוג מפספסות משקיעים מוסדיים רבים".
בנוסף, היא התייחסה לדירוג גלובלי כדרך לגייס משקיעים זרים: "דירוג גלובלי אינו אומר בהכרח שהדירוג יהיה נמוך – מדובר באותה חברה עם אותו חוסן פיננסי. המשקיעים מכירים את השפה הגלובלית".
אילן פלטו העלה לדיון את הנקודה לפיה הרשות לניירות ערך האמריקאית הוציאה קול קורא כדי להקשות על הרגולציה של חברות זרות בארצות הברית. לדעת פלטו, זה יכול לדחוף חלק מהחברות הישראליות המונפקות בארה"ב לערוך רישום כפול גם כאן בישראל, דבר שאיגוד החברות הציבוריות נלחם עליו שנים רבות.
אופיר איל ענה בעניין זה כי הרשות לניירות ערך הישראלית פרסמה לציבור הזמנה להגיב או להתייחס לנייר העמדה של האמריקאים. "יש לנו יחסים ארוכי שנים וטובים מאוד עם הרגולטור האמריקאי, כך שבכל מקרה נהיה מעורבים בתהליך הזה".
ענפי השקעה מועדפים
הראל בן זאב סקרה את הענפים החזקים בשוק כיום: "תחום התעשיות הביטחוניות פורח. גם הסקטור הפיננסי נהנה מריבית גבוהה – אך יש חשש מהאטה בעתיד, בעיקר בגלל החשיפה לנדל"ן".
בתחום הנדל"ן נרשמת מגמה מעורבת: "הנדל"ן המניב באזורים מרכזיים עדיין חזק, אך יזמות נדל"ן מתמודדת עם אתגרים כמו מחסור בכוח אדם והתייקרות חומרי גלם".
רגולציה בונה שוק
אופיר איל התייחס לפעילות הרגולטורית: "יש תנופה של חקיקה פיננסית – אנחנו מקדמים תיקונים בחוק הייעוץ, באיגוח, בקרנות אלטרנטיביות ועוד. המטרה היא לצמצם פערים מול שווקים בינלאומיים ולשפר את האטרקטיביות של ישראל".
אילן פלטו הדגיש לסיכום את חשיבות התיאום בין שחקני השוק, חברות, רגולטורים, משקיעים – ליצירת סביבה תומכת, פתוחה ויעילה יותר.
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
