אם יש משהו שעולה מכל נאומי הפתיחה והראיונות המרכזיים בוועידה השנתית של איגוד החברות הציבוריות הוא העובדה שהמגזר העסקי מוביל את המשק הישראלי קדימה, ובהצלחה רבה, גם בזמנים של קושי ומלחמה.
ח"כ אביגדור ליברמן, שר האוצר לשעבר ויו"ר ישראל ביתנו, שרואיין על ידי אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר בוועידה כי "המגזר העסקי הפך לעמוד התווך האמיתי והחשוב ביותר של החברה הישראלית. ראינו זאת גם אחרי 7 באוקטובר. כשהשלטון קרס, מה שתפקד זה אך ורק הסקטור הפרטי, כולל רכישה של שכפ"צים וקסדות ורחפנים ואוכל לחיילים. ומהם שני התחומים שהכי משגשגים בשוק הפרטי? ההייטק והפיננסים - היכן שהמעורבות הממשלתית היא הנמוכה ביותר. לכן חשוב להוריד את הממשלה ממעורבות כלכלית ולתת לסקטור הפרטי לעשות את מה שהוא יודע לעשות".
עוד אמר ליברמן כי: "אני חושב שאחד ההישגים הכלכליים הגדולים שלנו במדינת ישראל, הוא שהצלחנו להוריד את הנתח של תקציב הביטחון כאחוז מהתל"ג, כמובן בזכות הצמיחה במשק, לא בגלל הקיצוצים בתקציב הביטחון. כתוצאה מכך, הצלחנו לפתח את הכלכלה בצורה משמעותית".
בנוגע לקושי התקציבי הנובע מהמלחמה אמר ליברמן: "כדי להבטיח מיגון ראוי ללוחמים, חייבים לקצץ לפחות 10% מהתקציבים הקואליציוניים, שעומדים על 5.4 מיליארד ש"ח - ולהעביר לפחות 540 מיליון ש"ח לטובת חיזוק ביטחון הלוחמים בשטח. בנוסף, יש לבטל מחצית ממשרדי הממשלה המיותרים ולהחזיר את המדינה למסלול של ניהול אחראי ובעל סדר עדיפויות נכון. נדרשת גם התייעלות בסקטור הציבורי המנופח".
"אנחנו בעיצומו של מרוץ החימוש הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה", הוסיף ליברמן. "מדינות נאט"ו, כולל הולנד וגרמניה, מקצות 5% מהתמ"ג לביטחון והיערכות לעימותים עתידיים. איראן, בשיתוף פעולה עם סין וצפון קוריאה, משעבדת את כל יכולותיה למען מלחמת נקם נגד ישראל. ובישראל - הוויכוח בין משרד האוצר למשרד הביטחון הביא לשיתוק מוחלט. התעשיות הביטחוניות תקועות, ולא נרכשים חימושים, בזמן שמדינות העולם רוכשות, מייצרות ומתחמשות. חייבים לקבוע יעד ברור: 8% מהתל"ג יוקצה לביטחון ישראל. זו לא רק השקעה בביטחון, זו השקעה בהישרדות שלנו כאן במזרח התיכון".
המרוויחים והמפסידים בעולם הנדל"ן
פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה והיועץ הכלכלי של ראש הממשלה, התייחס בתחילה גם הוא לתקציב הביטחון: "אני מעריך שתקציב הביטחון יילך וירד עם השנים. הוא הגיע לשיא בשנים 2024-2025, כי היה צריך למלא תחמושת ולהחליף כלים שנשחקו. אנו הולכים ומתייצבים, לנקודה בה הגירעון בתקציב המדינה ירד בצורה משמעותית. לפני המלחמה, בנק ישראל חשב שהגרעון יעמוד על 4.2% (עבור הרבה מדינות באירופה זה בסדר); להערכתי זה יהיה מעט יותר, אך באותה קידומת 4".
עוד אמר שמחון כי "לגבי התלונות של האמריקנים כלפי העולם וישראל, יש בהן הרבה מן הצדק. בהינתן עודף מסחרי, אז הם דורשים להסיר חסמים לייבוא אמריקני. אנו עושים הכל כדי להסיר חסמי יבוא, מרמת ראש הממשלה ומטה. הגענו איתם להסכם מסגרת של כל משרדי הממשלה, מה שאומר שמבחינתם אנחנו 'בצד של הטובים'. אנו משלמים את המכס הכי נמוך, ואני מאמין שבראשון לאוגוסט הם יגיעו לנוסחה חדשה, ואנו נישאר ברף זה, ונקבל את שיעורי המכס הנמוכים שלהם. עניין יוקר המחיה מפריע מאוד. הממשלה שמה זאת גבוה בסדר העדיפויות, אך המלחמה שיבשה את היכולת לחזור לאותו סדר עדיפויות".
בהקשר לאינפלציה אמר פרופ' שמחון ש"הגורמים החיצוניים לא מכוונים היום ל-3-4%. קצת פגענו בעצמנו עם העלאת המיסים, למשל העלאת המע"מ. אני מקווה שעם העובדה שיחס החוב-תוצר יחזור לשליטה, אפשר יהיה להוריד את המע"מ לרף הקודם".
עוד הסביר פרופ' שמחון לגבי שוק הנדל"ן: "נקודת המוצא שלי היא שמחירי הדירות בישראל למגורים הרבה יותר מדי גבוהים והייתי רוצה לראות, וזו גם המדיניות המוצהרת של ממשלת ישראל, ירידה במחירי הדירות. זאת המטרה שלנו. אפשר להתווכח אם זה טוב או לא, נדל"ן זה דבר מורכב. הלמ"ס מדווח על עלייה דרמטית במלאי הדירות הלא מכורות וזה קרה עכשיו בגלל שעליית המחירים מקשה מאוד על אנשים לקנות וכך גם עליית הריבית. שני אלו יחד הורידו את הביקוש, אבל הקבלנים לא הגיבו בהורדת מחירים כדי למכור את הדירות שלהם. זה קורה מפני שהבנקים הם אלה ששולטים בתמחור הדירות מכיוון שהם אלה שנותנים ליזמים את ההלוואות. הבנקים הכניסו סעיף שאם היזם רוצה לתת הנחה על הדירה, הוא חייב לקבל אישור מהבנק. כך שליזמים יש אינטרס למכור, ולפעמים אין להם ברירה אלא להוריד מחיר, אך הם מנועים על ידי הבנקים. כיום, שני בנקים נותנים 60% מההלוואות. זה נוח לבנקים, וזה נוח לקבלנים שלא רוצים שהמתחרים שלהם יורידו את המחיר, אבל זה פוגע בצורה קיצונית בתחרות".
הבורסה כעוגן בים של טלטלות
פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר הבורסה לניירות ערך, אמר בוועידה כי: "כלכלה יציבה חייבת שוק הון יציב, מכיוון שהמדינה צריכה מקור יציב למימון. יש מעט מדינות, אולי אוקראינה, שיכולות להשתוות איתנו על התואר של הכלכלה המטולטלת ביותר בשנתיים האחרונות. אבל בין אם אנחנו מחסלים ראשי חיזבאללה ונלחמים מול חמאס, מפציצים את איראן או סופגים טילים בליסטיים שחלקם גם גורמים לנו לקשיים, שוק ההון הישראלי נשאר יציב. זה מאוד מאוד לא מובן מאליו. במרכזו של השוק ניצבת הבורסה לניירות ערך, המשמשת לו עוגן. הבורסה פעלה כרגיל, והיו לנו ימים שבאמת שקלנו האם לפתוח את הבורסה, אבל החלטנו לפתוח אותה ויהי מה כי שוק ההון הישראלי חייב לתפקד כל יום, אחרת אנחנו בעצם מפסידים לאויבינו. הבורסה לא רק פעלה, היא אף שברה שיאים, היא העלתה לא רק את המדדים באמצע מלחמה אלא גם את היקף מחזורי המסחר".
הוא הסביר כי "כל זה נובע מאמון המשקיעים, ישראלים וזרים, ומאנשי שוק ההון הישראלי. אנחנו רואים את אמון הציבור גם של המשקיעים הקמעונאיים. יש כמות גדולה מאוד של פתיחת חשבונות בבורסה בזמן האחרון, ועל אף שראינו יציאה של כסף מהארץ בעידוד של כל מיני יועצים, התברר שלא כצעקתה, והכסף הישראלי מתחיל לחזור לארץ. הייתי שמח שמדינת ישראל תעודד קצת יותר ממה שהיא כבר עושה את ההשקעה בחברות מקומיות לעומת חברות זרות. במבט קדימה, לדעתנו השמיים הם הגבול להזדמנויות ואפשרויות של שוק ההון הישראלי, כולל הנפקות ופיתוח נוסף. אנחנו מאוד אופטימיים ועושים כל שביכולתנו בשיתוף כמובן עם רשות ניירות ערך ובהכוונה שלה".
עוצמה יוצאת דופן
גדעון תדמור, יו"ר איגוד החברות הציבוריות, ומייסד ויו"ר חברת נאווטיס פטרוליום, אמר: "המחיר הכלכלי במערכות הצבאיות הוא אדיר, יש עלות מצטברת של למעלה מ-250 מיליארד שקל וממשיכים לספור. הגירעון בשנת 2025 צפוי להיות ככ-4.2% מהתמ"ג ויחס חוב תוצר עלה ל-70%. למרות כל זאת, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע לטובה, מפגינה עוצמה יוצאת דופן וגם כשהתותחים רועמים היא ממשיכה לצמוח, להמציא ולחדש.
"תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2025 עומדת על כ-3% למרות המלחמה. ההכנסות ממיסים ב-2025 צפויות להיות גבוהות ב-20 מיליארד ש"ח מהתחזית הראשונית למרות המלחמה. חברות הטכנולוגיה הישראליות ממשיכות לגייס הון ולייצר אקזיטים למרות המלחמה, והבורסה אופטימית. מדד תל אביב 125 טיפס בכ-28% מתחילת השנה, קרוב לשיא כל הזמנים. מדד 35 שובר שיאים וחצה את רף 3,000 הנקודות. במהלך המחצית הראשונה של 2025 הצטרפו לבורסה תשע חברות חדשות ועוד רבות אחרות בדרך, והן גייסו מעל 4 מיליארד שקל, כמעט כפול ממספר החברות שהצטרפו בכל 2024. במהלך תקופת המלחמה נוספו לשווי השוק המצרפי של המניות בבורסה כ-110 מיליארד ש"ח, והשווי הכולל של 650 החברות עומד היום ל-1.5 טריליון ש"ח. מחזורי המסחר גם הם בשיא של כל הזמנים, 2.9 מיליארד ש"ח ליום, שזו עלייה של 35%. ואפילו מניית הבורסה, שנסחרת כידוע, עלתה ב-51% מתחילת השנה. אז אין לי כל ספק שעם סיום הלחימה בעזה והתנעת תהליך של הסדרה מדינית אזורית חדשה בהובלת ארצות הברית עשויה להיכלל גם הרחבה של הסכמי אברהם ולישראל ייפתח אופק כלכלי אדיר. ריח השינוי כבר נישא באוויר, לרבות כאן בבורסה. דווקא בעת הזאת, אחריותנו במגזר העסקי, לרבות בחברות הציבוריות, לפעול בנחישות וביצירתיות, להיערך לבאות, לנצל את ההזדמנויות הכלכליות שייפתחו ולממש את הפוטנציאל הזה. כוחנו הכלכלי הוא עמוד השדרה של המדינה, שמאפשר לה לעמוד בהצלחה באתגרים ובמחירים הביטחוניים והמדיניים ולצאת מחוזקת ומשגשגת יותר מתמיד".
כללי אתיקה בעידן ה-AI
הדר צופיוף הכהן, מנכ"לית איגוד הדירקטורים, אמרה כי אינה יכולה להתעלם מסוגיית הדירקטורים בחברות ממשלתיות. "יש שני תהליכים שמתבצעים במקביל. מצד אחד יש ניסיון לבטל את נבחרת הדירקטורים בחברות ממשלתיות, מצד שני יש חקיקה שמאפשרת מינויים פוליטיים של דירקטורים בחברות ממשלתיות. שני מהלכים שבהחלט עלולים לערער את אמון הציבור ואת יסודות הניהול התקין. בתוך הסערה הזו, כולנו - אנשי ממשל, מגזר עסקי ודירקטורים, צריכים לבחור לא רק איפה אנחנו עומדים, אלא איך אנחנו עומדים. ובזמן שהמערכות הקלאסיות מתערערת, יש גורם נוסף שפורץ פנימה, הבינה המלאכותית. ה-AI כבר כאן, בדו"חות, בתהליכי קבלת החלטות, במשרדים, והשאלה היא לא אם, אלא איך. איך יוצרים כללי אתיקה? איך מתמודדים עם שינוי עמוק בלי לאבד שליטה?". היא אף הזמינה את משתתפי הכנס למלא סקר בנושא שימוש ב-AI בחברות, מתוך כוונה "לבנות הנהגה שיש בה ערכים, טכנולוגיה, ראייה רחבה ואומץ".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
