כשסמואל גייסברג, יהודי ממוצא רוסי החי בארה"ב, הקים בבוסטון את חברת PTC בשנת 1985, הוא לא שיער בנפשו שאחד המפתחות לפריצת הדרך של החברה והצמיחה הגלובלית שלה יהיה קשור לנפילת מסך הברזל בברית המועצות לשעבר, דבר שקרה שנים ספורות לאחר מכן.
כשברה"מ התפרקה בשנת 1991, החלה עלייה מסיבית של יהודים רוסים למדינת ישראל, כמיליון איש הגיעו אז באותה תקופה, רבים מהם היו אקדמאים ובעלי ניסיון רב במדעי המחשב, הפיזיקה והמתמטיקה. גייסברג, שדרך חברים הכיר את האנשים שהגיעו לישראל, הבין שהם יכולים להיות כישרונות מצוינים, והקים כבר באותה שנה את מרכז הפיתוח הראשון של החברה בחיפה, שהיה מבוסס על אותם דוקטורים מברה"מ שעדיין לא ידעו עברית.
ההשקעה השתלמה. כיום מעסיק מרכז המו"פ בהרצליה יותר מ-300 עובדים. "חלק מהטכנולוגיה הכי מצליחה של החברה, שבזכותה החברה גדלה למה שהיא כיום, פותחה כאן בישראל", מסביר זיו בלפר, חבר בהנהלה הבכירה של החברה העולמית, ומשמש גם כמנהל מרכז הפיתוח של PTC בישראל וכסגן נשיא עולמי למחקר ופיתוח של החברה. עם השנים הקימה החברה שני מרכזי פיתוח בישראל, האחד בהרצליה והשני נמצא בתוך הטכניון בחיפה ומעסיק יותר מ-100 עובדים.
בלפר היה מהעובדים הישראלים הראשונים שלמדו הנדסה בישראל והצטרפו לחברה ב-1994. הוא בוגר שני תארים מהטכניון – בהנדסת מכונות והנדסת תוכנה, והחל את דרכו בחברה מלמטה, כמפתח אלגוריתמים. הוא התקדם במגוון תפקידים עם השנים, כולל במטה בארה"ב, וכיום הוא מנהל את כל חטיבת הפיתוח העולמי של החברה המונה כ-2,800 עובדים. במסגרת תפקידו הוא אחראי על כ-20 מרכזי הפיתוח של החברה ברחבי העולם, כולל אלו שבישראל.
PTC כיום היא חברת ענק הנסחרת בשווי של יותר מ-20 מיליארד דולר, נמצאת ברשימת 500 החברות הגדולות ביותר בנאסד"ק, מעסיקה 7,500 עובדים והיקף ההכנסות שלה עומד על כ-2.3 מיליארד דולר.
חלוצה בעולמות התיב"ם
PTC החלה את דרכה כחלוצה בתחום התיב"ם – תכנון באמצעות מחשב (CAD) למוצרים הנדסיים – כשפיתחה את התוכנה הראשונה של תיב"ם בטכנולוגיות תלת ממד פרמטרי ומכך נוצר גם שם החברה: ראשי תיבות של Parametric Technology Corporation.
"הטכנולוגיה הזו ניצחה ועם השנים התרחבנו לתמוך בכל תהליך תכנון הייצור והתמיכה במוצרים שמייצרים הלקוחות שלנו במגוון ורטיקלים: תעשיית הרכב, עולם התעופה, חברות אלקטרוניקה ועוד", מסביר בלפר. בין לקוחות החברה ניתן למצוא חברות ענק כמו BMW, פולקסווגן, מרצדס בנץ, למבורגיני, פרארי, וולוו, לוקהיד מרטין, בואינג, נאס"א, ג'ונסון אנד ג'ונסון, רוש ועוד רבות אחרות. בישראל יש לה לקוחות כמו רפאל והתעשייה הצבאית, וכאן היא מוכרת דרך השותף העסקי שלה: מטריקס.
"התחלנו בתוכנות להנדסת מוצרים, והתרחבנו למערכת PLM – Product Lifecycle Management – מערכות לניהול חיי המוצר, תחת שם המוצר WindChill", מסביר בלפר.
מה היתרונות של מערכות לניהול חיי המוצר?
"אם ניקח לדוגמא יצרנית רכב, המערכת מגדירה הכל: את שלב ההנדסה ותכנון המכונית, את כל החלקים המתחברים לייצור הרכב, את תהליך ייצור הרכב ועד לטיפול במכונית לאורך חייה אצל הלקוח הסופי, מהחלפת פילטר עד טיפול מלא. כל התהליך כיום הוא דיגיטלי במלואו ואלה מערכות שהן קריטיות מכיוון שהן אוספות את האינפורמציה על המוצר: רשימת החלקים שלו, מה ניתן להחליף ומה לא, התקלות שלו, אפילו איזה סוג גלגל בדיוק מתאים לרכב".
בלפר מצביע על מוצר נוסף משמעותי של החברה: Codebeamer שהוא מערכת ALM Application Lifecycle Managment – ניהול תצורת תוכנה. "יש כיום יותר ויותר מוצרים בהם מושתלת תוכנה, בין אם זה במכונית שבה יש כמה וכמה מחשבים, ועד לטלפון, למדפסת, למקרר ולשלל מכשירים נוספים. ככל שיותר מכשירים מנוהלים באמצעות תוכנה, נדרש ניהול תצורת התוכנה בתחום וניהול הדרישות של ההנדסה או הייצור מהלקוח – ועל כך באה מערכת ה-ALM לתת מענה".
מערכת נוספת המשלימה את המערכות הללו היא מערכת SLM – Service Lifecycle Management – בה מתנהלות כל קריאות הלקוח לטכנאי וכל הידע הנצבר של הטכנאים על המוצר כולל ספר המוצר וכדומה, נשמרים בה. "הבינה המלאכותית משולבת במוצרים שלנו והיא תעשה את האימפקט הבא", מוסיף בלפר.
כיצד באים לידי ביטוי הנושאים שאתם מקדמים: התאום הדיגיטלי וה-Digital Thread?
"התאום הדיגיטלי של המוצר 'חי' למעשה בתוך המחשב ומתעדכן ומשתנה יחד עם המוצר עצמו. יש עליו את כל הידע של המוצר, מהמודל ועד החומרים וכל הרכיבים, וכאשר מטוס למשל, זוכה לשדרוגים ועדכונים אחת לשנה או שנתיים, כך גם התאום הדיגיטלי שלו במחשב מתעדכן בהתאם. "העקרון המשלים הוא 'חוט דיגיטלי'Digital Thread– שמעניק דרך להגיע לדאטה לכל שלב לאורך חיי המוצר וברגע שאתה נדרש לנתונים המעודכנים. זהו למעשה ה-DNA של המוצר, שמתחיל באדם שייצר אותו ועד איסוף האינפורמציה עליו לאורך כל חיי המוצר. כיום ניתן להנגיש את כל הדאטה בזמן הנכון, במקום הנכון, בכל פעם שיש שינויי גרסאות או רכיבים במוצר".
מהו הערך המוסף של התוכנות שלכם ליצרניות?
"יש ערך עצום בהגעה בזמן לשוק. השוק תחרותי מאוד, תראו מה קורה בעולם הרכבים החשמליים: לא פשוט לייצר במקצבים כאלה מוצרים חדשים שהם גם בעלי איכות גבוהה. הלקוחות מתמודדים עם שרשרת אספקה דינמית, המוצרים מסובכים יותר, הדרישות והתחרות עולה. המערכות שלנו מסייעות ללקוחות להגיע מהר יותר לשוק עם מוצרים באיכות גבוהה יותר".
ומה החזון לעתיד? בישראל ובכלל?
"אנחנו עובדים בימים אלה על הרחבת הפעילות שלנו בישראל.שיתוף הפעולה שלנו עם הטכניון מניב תוצאות משמעותיות עם דגש משותף על ייצור מתקדם. שותפות זו משנה את החינוך ההנדסי באמצעות פיתוח קורסים חדשניים, תוכנית התמחות המספקת ניסיון מעשי לסטודנטים, חשיפת עובדי PTC למערכת האקולוגית האקדמית והזדמנויות למידה לכל החיים, וייזום פרויקטים מחקריים משותפים. בעקבות ההצלחה בטכניון היו כמה מוסדות שפנו אלינו, וכעת אנחנו בודקים אפשרות להרחיב בארץ את מרכז הפיתוח והמחקר משמעותית. ישראל היא Hub טכנולוגי מדהים וזה בהחלט מקום שאנו מושקעים בו מאוד ורוצים להשקיע בו אף יותר".
"מבחינה טכנולוגית אנחנו עומדים לפני גל ענק עוד יותר של שילוב תוכנה במגוון מוצרים שנשלטים מרחוק, כמעט בכל מוצר יש כיום צ'יפ, חיישנים וחיבוריות לאינטרנט, התוכנה הופכת להיות חלק אינטגרלי במוצרים רבים – ואנחנו רוצים להמשיך ולהוביל את תכנון המוצר ותכנון ניהול חיי המוצר בכל סוגי המוצרים הללו, שם נמצא העתיד. כבר היום כל אחד מאיתנו נוגע מדי יום בלפחות כמה וכמה מוצרים שפותחו באמצעות כלי התוכנה של PTC".
בשיתוף PTC
