אחרי עשור של עבודה כאנליסט פטנטים ב"טבע" הרגיש ד"ר חן טובי תחושת מיצוי. כאיש של אנשים העבודה המשרדית, רק הוא והמחשב, כבר פחות קרצה לו. הסבה להוראה שעשתה אשתו כמה שנים קודם לכן גרמה לו להרהר אם זו צריכה להיות גם דרכו.
עוד מימיו כסטודנט לתארים מתקדמים במחלקה לביוכימיה באוניברסיטת תל אביב, נשא איתו חן את הרגשת קורת הרוח שהסבה לו עבודתו כמתרגל לסטודנטים צעירים. אלא שעוד לפני שטובי הגיע להחלטה — החליטו החיים בשבילו. "בתחילת 2018, בשיא המשבר בחברת 'טבע', נודע לי שנפתחה תוכנית הסבה מיוחדת לאקדמאים, המחפשת אנשי כימיה", הוא נזכר. "עוד לפני כן, במגירת השולחן, כבר היתה מונחת אצלי מעטפת רישום ללימודי הוראה באחת האוניברסיטאות, אך קצת חששתי מכך — שכן היה מדובר בתהליך ארוך של שנה עד שנה וחצי. לעומת זאת תוכנית 'מהייטק להוראה', שנבנתה בשיתוף עם הפיקוח על הוראת הכימיה במשרד החינוך ומכללת בית ברל, היתה ממוקדת וייעודית לכניסה מיידית ומהירה לעולם ההוראה. את הכימיה עצמה היה צריך פחות ללמד ולכן סמסטר אחד אינטנסיבי שבו למדנו את עיקר הפדגוגיה עשה את שלו וחצי שנה לאחר מכן מצאתי את עצמי מורה במגמת כימיה, באולפנת אמי"ת בגבעת שמואל. מאז אני שם, זו השנה השביעית. כיום אני מלמד את כל תלמידות המגמה באולפנה ומלמד בנוסף כימיה לכיתות ט'". שבע שנים אחרי משמש חן כמדריך ארצי לכימיה ולאחרונה אף זכה בפרס המורה הצעיר המצטיין מטעם החברה הישראלית לכימיה. "זו הזדמנות להודות למינהלת 'מהייטק להוראה' ולעומדים בראשה, יחד עם הפיקוח על הכימיה במשרד החינוך, על האפשרות והליווי הצמוד לאורך כל הדרך".
ממורים מהמניין ועד לרכזי מקצוע ומגמות
תוכניות הסבת אקדמאים, אנשי הייטק, להוראה במתכונתן הנוכחית קיימות מ-2012, אז החליט משרד החינוך להגדיל את מספר לומדי 5 יחידות מתמטיקה ומדעים ולצורך כך נדרש לכוח אדם נוסף. התובנה שעלתה בקרב מקבלי ההחלטות במשרד החינוך, בשיתוף קרן טראמפ, היתה שייתכן שישנו מאגר מורים פוטנציאלי בקרב מהנדסי הייטק ותיקים. כאלו שכבר עברו שנים רבות בתחום, מיצו אותו ועשו לביתם וכעת מעוניינים לעסוק במשהו אחר, הכולל גם ממד של משמעות ושליחות. בסיוע הקרן נבנו תוכניות הסבה ייחודיות במוסדות אקדמיים להכשרה ונקבע יעד של הסבת 300 מורים מדי שנה, שמחציתם מיועדים להוראת מתמטיקה — פוזיציה המחייבת תואר מתמטי מובהק. המכללות אורנים, בית ברל, לוינסקי וסמינר הקיבוצים התחילו במלאכה, ראו הצלחה במעשיהן ובהמשך הצטרפו אליהן מוסדות נוספים כולל אוניברסיטאיים. בשלב מסוים, לאור צורך שעלה מהמוסבים עצמם, הקים משרד החינוך, בשיתוף קרן טראמפ ומכון מופ"ת, מינהלת "מהייטק להוראה" שתפקידה היה ללוות את המהלך, לחקור ולפתח דרכי הכשרה, ליווי וכדומה.
מינהלת "מהייטק להוראה" פועלת במכון מופ"ת, העוסק במחקר ופיתוח להכשרת מורים. אנשי המינהלת, בראשותו של נחום חופרי, מלווים את כלל התהליך מול כל הגורמים המעורבים בו: מוסדות ההכשרה, משרד החינוך, בתי הספר ובעיקר — המוסבים עצמם.
"התהליך מתחיל למעשה בכך שמשרד החינוך מוציא מדי שנה קול קורא לפתיחת תוכניות ייחודיות להסבת אנשי הייטק להוראה. רק חלק ממוסדות ההכשרה מקבלים אישור מהמשרד לפתוח תוכנית הסבה כזאת", מסביר חופרי. "להכשרת מורים יש פורמט די קבוע, אבל להכשרת אנשי הייטק להוראה יש משהו מעבר לפורמט הזה — והוא נקבע על ידי משרד החינוך בסיוע שלנו. אנחנו מעורבים כחוקרים, יועצים ומפתחים ומקיימים שיח מפרה שמוליד רעיונות משותפים ומקדם את התחום. עם הזמן גם פיתחנו תוכניות ליווי ייחודיות לשנה הראשונה והשנייה לכניסתם של המוסבים להוראה".
אתם עומדים ביעד 300 המוסבים שהצבתם?
"מתשע"ט (2019-2018) ואילך אנו עומדים ביעד. יש שנים עם קצת יותר מ-300 ושנים עם קצת פחות. ישנם כיום למעלה מאלפיים איש שהוכשרו ומתוכם כ-1,600 הם מורים הנמצאים במערכת החינוך. קבענו יעדים שאפתניים להתמדה. הבנו שיש לבדוק כמה מאלו שעברו הכשרה גם נכנסו להוראה, ויותר חשוב: כמה מהם מתמידים בה. התוצאות מרשימות. כ-87% מהסטודנטים המתחילים את שלב ההכשרה נכנסים להוראה מיד עם סיומה וכ-92% מהם מתמידים במשך למעלה משלוש שנים. רובם אף מביעים רצון להמשיך מעבר לכך. אלו נתונים גבוהים מכל נתון אחר במערכת החינוך. אנו גם גאים על כך שאחוז גבוה מהמוסבים הפכו לאחר כמה שנים לרכזי מקצוע ורכזי מגמות של המקצועות שהם מלמדים. כך שמדובר בסיפור הצלחה של גיוס, הכשרה, התמדה ופיתוח קריירה של אנשי הייטק הפונים להוראה. המוסבים הפכו למשאב חשוב של מערכת החינוך בתחומי הוראת המתמטיקה והמדעים".
אנשי הייטק באים מתעשייה קרייריסטית עם משכורות גבוהות מאוד. איך זה שהם עושים את הסוויץ' למורה מול כיתה במשכורת ממוצעת?
"הבן אדם מגיע לגיל 50-45 ואז עוצר רגע ושואל את עצמו לאן הוא הולך. חלק מהם מרגישים שהם בפרשת דרכים של מציאת תפקיד חדש לאחר פיטורים/התפטרות — ואולי זה הזמן לשקול הסבה מקצועית להוראה. חלק מהם חווים תחושת מיצוי ורצון בשינוי, רצון בתפקיד עם משמעות ותרומה לחברה. מתוך כל אלה אנחנו מצליחים לגייס כ-300 איש בשנה, שזה לא כל כך הרבה מתוך כלל האנשים הרלוונטיים בתעשייה. משרד החינוך והמינהלת עומדים לרשות המוסבים ומסייעים למבקשים לעבור את תהליך ההסבה: סיוע במימון שכר הלימוד בהיקף כמעט מלא ושיפור שכר העבודה ההתחלתי של אלו שיש להם ניסיון קודם במקצוע שהם מלמדים. השכר הוא לא של מורה מתחיל, אלא כזה שמגלם את עברם בתחום שהם מלמדים. למשל, אם מורה למדעי המחשב עבד קודם שנים רבות כמתכנת — שנות הניסיון הללו יוכרו לו כוותק בהוראת מדעי המחשב וישפרו את השכר ההתחלתי שלו".
חן טובי: "אני אדם חרדי, שמאמין שמשכורת זה משמים ואני רק צריך לעשות את ההשתדלות. כשעשיתי את ההסבה גם ידעתי שהכנסות לא שופטים לבד, אלא מול הוצאות. אם יש פחות הכנסות — אפשר להשתדל לבצע פחות הוצאות. הייתי מוכן לעשות את הסוויץ' הזה והתוכנית סיפקה לי תשתית מצוינת לביצוע המעבר. ולראיה: לא רק שאני מדריך ארצי לכימיה, השנה קיבלתי את פרס המורה המצטיין לכימיה מטעם החברה הישראלית לכימיה".
המוסבים לא חוששים מהתדמית של מערכת החינוך כגוף שלא פשוט לעבוד בו?
חופרי: "התדמית הזאת בהחלט מחלחלת אבל אנחנו, כמינהלת, יודעים לאזן להם את התמונה. בסופו של דבר אני שומע מלא מעט מהנדסים דברים כמו 'די, מיציתי, עכשיו אני רוצה לעשות משהו יותר רגוע ויותר משמעותי, לתרום קצת'".
ואיך יודעים מי מתאים לעשות הסבה?
חופרי: "בסך הכול מהנדסי ההייטק המגיעים להסבה הם בעלי ניסיון וידע בתחומי הדעת שאותם ילמדו. הם גם בוגרים ובשלים יותר להשתלב בהוראה. אנחנו עורכים מבחן התאמה, שבו נבדקות היכולות להתמודד מול כיתה, להעביר מסר, להעביר שיעור, לרתום אנשים לרצות לדעת, לעורר סקרנות בקרב הלומדים. בעיניי, מי שיתאים להוראה הוא מי שקודם כל אוהב ללמד תלמידים ולהרצות. הוא צריך סבלנות ויכולת לעמוד מול קהל התלמידים ולהכיל גם דברים קצת פחות רגילים שקורים בתוך הכיתה. צריך גם לדעת לדבר עם הורים.
"מכיוון שרבים מהמוסבים מגיעים בגיל 45 והלאה, לרובם כבר יש, כאמור, ניסיון עם ילדים ועוד יתרונות רלוונטיים לתחום".
סיוע מקיף בפיתוח הקריירה
חופרי מודה שמעבר מהייטק להוראה אינו דבר פשוט. "זה מאתגר, זה מורכב — אבל אנחנו במינהלת עומדים לרשות המוסבים בכל דבר ועניין. מעבר למעורבות שלנו דרך משרד החינוך בתוכניות ההכשרה ובתוכניות הליווי, אנו מעורבים באופן ישיר מול המוסבים עצמם. כל מוסב יודע שיש לו כתובת שמלווה אותו, One Stop Shop, מהרגע שהוא מתעניין בתוכנית וחושב לקחת בה חלק, דרך בחירת מסלול ההכשרה, ההכשרה עצמה, שנת ההתמחות הראשונה, שנת ההוראה השנייה וגם הלאה — כחלק מרשת הבוגרים שלנו. אנחנו עוזרים למוסב בפיתוח הקריירה ומעורבים בכל הפרטים".
מה המוסבים בעיקר צריכים מכם?
"אנחנו משאבי האנוש שלהם. הם רגילים למחלקת משאבי אנוש יעילה וקשובה בחברות שבהן עבדו ואנו מנסים לייצר כאן תחושה דומה עבורם. ייתכן שהם יכולים בלעדינו, אבל אני שומע הרבה 'בלעדיכם זה לא היה קורה'. אנחנו שם בשבילם בהתלבטות הראשונה אם להיכנס להרפתקה הזו או לא. רובם עוברים אצלנו שיחות ייעוץ כאלו, שבהן אנו פורסים מולם את מסלולי ההכשרה השונים, יתרונותיהם וחסרונותיהם. בשלב ההכשרה עצמה אנו מסבירים להם את כל מה שצריך ומכינים אותם לקראת הבאות. לאחר מכן אנו עושים להם הכנה יסודית לכניסה להוראה ובשנתיים הראשונות מלווים אותם בהשתלמויות ייחודיות. אנחנו עוזרים להם ברוב נושאי הביורוקרטיה, שאינה פשוטה במערכת החינוך ודורשת תמיכה משמעותית. כשמורה מגיע לבית ספר עליו לטפל בשכר שלו, בוותק שלו, ברישיון ההוראה שלו. המון דברים. מהנדס הייטק לא רגיל לזה, הוא רגיל שבתעשייה מטפלים עבורו בהכול. אז אנחנו שם ללוות אותו, לעזור לו ולהדריך אותו".
"התהליך של המינהלת יעיל מאוד", מוסיף טובי. "הוא מלווה בבחינות, בסימולציית מחשב, בקליטה, בהדרכה ובסיוע בכניסה למשרד החינוך. המכון סייע לי להפוך לעובד משרד החינוך, עם כל התנאים המתבקשים — כולל הכרה בוותק שלי. זה היה תהליך מורכב ולא פשוט והמינהלת ניהלה אותו מצוין".
חופרי: "הכניסה להוראה היא שלב קריטי בקריירה של מורה. האם הוא יהיה מורה עם ברק בעיניים או שהוא יחטוף שוק מהעניין — ולא מעט חוטפים — ויחשב מסלול מחדש? אלו דברים שאנחנו מעורבים בהם ומסייעים למוסבים לשמור על הברק הזה בעיניים. אנחנו מכינים אותם ככל האפשר, אבל זה עדיין מעבר חד, מורכב ומאתגר. הם באים מעולם מסוים אל תוך עולם אחר לגמרי. עם זאת, מדי שנה אני מראיין כמאה מוסבים שכבר נמצאים במערכת כמה שנים ושומע מהם את אותו הדבר: יש להם ביקורת על מערכת החינוך בכללותה — ממשרד החינוך ועד לבית הספר — אבל הם אוהבים את ההוראה ואת התלמידים, ולכן הם נשארים".
טובי: "אני לא יכול להגיד שהשינוי שעשיתי הרגיש לי טבעי כל כך, אבל היתה לי המון מוטיבציה. רציתי בזה מאוד והרגשתי תחושת שליחות. הבנתי שהגעתי לנקודה שבה יש לי המון לתת ויהיה נכון להעביר את הידע והניסיון המקצועי שלי ואפילו את ניסיון החיים לדור הצעיר. העובדה שנפתחה אפשרות להשתלב מהר עזרה מאוד. התוכנית מסודרת, מתומצתת ומכניסה את המוסב מיד לשוק העבודה, מבלי שיעביר זמן רב ללא שכר. נעשתה כאן בנייה חכמה, שמאפשרת מעבר מהיר".
באיזו נקודה נמצאת התוכנית כעת?
חופרי: "השנה יש לנו יותר מ-300 אנשי הייטק הלומדים הוראה במוסדות ההכשרה השונים. אנו מקווים להמשיך את המהלך ובמקביל עוסקים בפיתוח יוזמות חינוך חדשות. ישראל ירדה בתוצאות מבחנים הבינלאומיים והתרומה של המורים המוסבים יכולה להיות משמעותית לתיקון המצב. אנחנו מאמינים שב-DNA של מהנדס הייטק יש יכולת יוזמה, שתסייע לו להציע פתרונות לכך, כפי שתסייע לו להתמיד ולהתפתח מקצועית במסלולו. כשאני מגיע לבית ספר ורואה בחדר המורים שלושה-ארבעה מורים שהגיעו מקורסי הסבה — אני מתמלא בקורת רוח. הם כבר יודעים היטב מהם הקשיים, מהו השכר, מהם החסרונות — אבל ממשיכים לעשות את מה שהם עושים, כי בעיניהם היתרונות גוברים".
לאתר >>> מהייטק להוראה
ליצירת קשר >>> 073-7599964
בשיתוף מכון מופ"ת
