הרשויות המקומיות הן הרובד השלטוני המשפיע ביותר על איכות החיים היומיומית של תושבי ישראל. השירותים שהן מספקות: תברואה, תכנון ובנייה, תרבות, ניהול מערכות החינוך העירוניות וניהול שירותי הרווחה, הם כולם שירותים משמעותיים שפוגשים את התושבים ביומיום.
איכות השירותים העירוניים שמספקות הרשויות המקומיות, מבוססת בעיקר על היקף הכנסות לא ייעודיות שנכנסות לקופת הרשות, והרשות מנהלת אותן בהתאם למדיניות העירונית. כ-91% מההכנסות הלא ייעודיות של הרשויות העצמאיות מבוססות על ארנונה, אשר מהווה כ-46% מכלל ההכנסות בממוצע. אם נתייחס למענקי האיזון כהכנסה שוות ערך לארנונה, נקבל מספרים דומים גם ברשויות הנתמכות – כלומר השילוב בין ארנונה למענקים מגיע לכ-90% מההכנסות הלא ייעודיות של הרשויות. מודל ההכנסות של הרשויות המקומיות מבוסס בעיקר על ארנונה (ומענק איזון המשלים את היעדר ההכנסות הללו) ולמרות שמס זה יציב ברובו, התלות של הרשויות בארנונה מהווה חסם ביכולתן לשפר את השירותים שהן מספקות, כמו גם חסם אשר מגביל את יכולתן לייצר הכנסות, לרוב עם השפעה מוגבלת מצידן - במיוחד ברשויות בפריפריה אשר מתקשות למשוך עסקים ולהרחיב את הכנסותיהן.
תאגידים עירוניים ככלי לגיוון הכנסות
במרבית הרשויות המקומיות בישראל התאגידים העירוניים הם כלי חשוב ביצירת גמישות תפעולית וקידום שירותים ותשתיות לתושבים. עם זאת, היום ברור, יותר מתמיד כי התאגידים העירוניים ובפרט החברות הכלכליות, הם האמצעי העיקרי שבעזרתו הרשויות יכולות להתמודד עם האתגר הגדול של גיוון מקורות הכנסה.
על פי נתוני משרד הפנים לסוף שנת 2020, בישראל פועלים כ-554 תאגידים עירוניים במנעד רחב של תחומים (לא כולל תאגידי מים וביוב), כאשר מתוכם כ-235 מוגדרים כחברות, 277 כעמותות עירוניות ו-42 נוספים בהגדרות אחרות. בממוצע, כל רשות מקומית מחזיקה תחתיה חברה עירונית אחת או עמותה עירונית אחת, לרוב גם וגם.
אם בעבר ההתייחסות לתאגידים העירוניים הייתה תפעולית בלבד, היום ברור כי התאגידים העירוניים, ובמיוחד החברות הכלכליות, הם גם מנוע צמיחה כלכלי שיכול להביא לשינוי ולשיפור תמהיל ההכנסות הלא ייעודיות של הרשויות המקומיות. כיום יותר ויותר חברות נכנסות לתחומי ייזום במגוון אפיקים: נדל"ן, תיירות, אנרגיה מתחדשת, תרבות ועוד- ומצליחות כבר היום לייצר שינוי בתמהיל ההכנסות של הרשויות בהן הן פועלות.
על מנת להבין ולדייק את אפיקי הפיתוח ומנועי הצמיחה של העיר, יש להוביל תהליכים של תכנון אסטרטגי המבוסס על מיפוי החוזקות של העיר – ייחודיות, DNA, מיקום גיאוגרפי – ותרגומן למנועי צמיחה הנשענים על היתרונות היחסיים של העיר והרשות המקומית. כאשר יוזמות אלה ואחרות מצליחות, הן מייצרות תמריץ לשוק החופשי ליזום ולהגדיל, לחזק ולגוון את הכלכלה העירונית.
חשוב לזכור כי אנו נמצאים בתקופה של שינויים תדירים המשפיעים גם על הרגלי הצריכה, דבר המעלה לדיון את שאלת עתידו ותפקודו של המרחב העסקי בעיר והשפעתו על ההכנסות של הרשויות המקומיות. מציאות זו מחייבת את הרשויות המקומיות לפתח חשיבה אסטרטגית-יצירתית בנוגע לאפיקי הכנסה בעתיד הקרוב והרחוק.
יתרונות נוספים של התאגידים העירוניים ביצירת מנועי צמיחה:
1. רשויות מקומיות אינן גוף למטרות רווח ואין להן את הקשב או את ה-DNA לעסוק בכך – בשונה מחברות כלכליות שזה תפקידן
2. הרווחים מיוזמות אלה לא נשענים על הכנסה מהעסקים בעיר בדמות ארנונה או מס כלשהו.
3. תאגידים עירוניים יכולים לשלב מדדים של תועלות ציבוריות לצד מדדי הרווח וכך להגדיל את הרווחה הציבורית, שיקול שאינו קיים במיזמים פרטיים.
4. תאגידים עירוניים יכולים לקחת יותר סיכון במיזמים במרחב העירוני, כגון הקמת מערך נקודות טעינה למכוניות חשמליות. הקשר השוטף מול המחלקות העירוניות מאפשר לתאגיד להתמודד טוב יותר עם חבלי לידה של מיזמי תשתיות וכך לסלול את הדרך לשוק הפרטי.
5. תאגידים עירוניים יכולים לבצע שותפות עם המגזר הפרטי.
השנתיים האחרונות, בהן נאלצו הרשויות להתמודד עם משבר הקורונה והיעדר תקציב מדינה, המחישו את החשיבות של פיתוח מנועי הצמיחה העירוניים אשר יכולים לייצר לרשויות הכנסות מגוונות יותר, גיוון תעסוקתי גדול יותר ושירותים עירוניים חדשים. התאגידים העירוניים בכלל והחברות הכלכליות בפרט נמצאים בחוד החנית של משימה זו אשר התוצאה העיקרית שלה היא שיפור איכות החיים של התושבים.
הכותב הינו כלכלן מוניציפלי, שותף מנהל במחלקת הכלכלה המוניציפאלית בחברת "בילד אסטרטגיה אורבנית" המתמחה במינוף, התחדשות ויצירת ערך לרשויות מקומיות בישראל. החברה עוסקת בתחומי הכלכלה המוניציפלית, תכנון עירוני אסטרטגי, תשתיות קהילתיות ומיתוג ערים. במסגרת עבודתה מלווה החברה תאגידים עירוניים בגיבוש אסטרטגיה ליצירת מנועי צמיחה מבוססי יתרונות יחסיים. לאתר
