בשעת אחר הצהריים בתחילת ינואר 1837, רעש אדמה פתאומי טלטל את עולמם של תושבי צפת וטבריה. הימים הם ימי האימפריה העות'מאנית, ובארץ ישראל התגוררו רק מעט יהודים בני היישוב הישן. באותו אחר צהריים, בלי התרעה מוקדמת וללא אמצעי בטיחות – החלה האדמה לרעוד. אלפי בני אדם נהרגו, בניינים רבים קרסו והרס בלתי נתפס מילא את צפון הארץ.
מאה שנים אחר כך זה קרה שוב. ב-11 ביולי 1927 הכתה בארץ ישראל רעידת אדמה נוספת. הפעם מוקד התנועה הטקטונית היה צפון ים המלח – והנזק המשמעותי התחולל בירושלים וסביבותיה. מאות בני אדם נהרגו במהלך רעידת האדמה של 1927, שהותיר חותם קשה על בני אותו הדור. זהו לא צירוף מקרים. ארץ ישראל ממוקמת על תוואי הבקע הסורי-אפריקני (המכונה גם השבר הסורי-אפריקני), אזור שמאופיין בסדקים ושקעים בלוחות הטקטוניים של כדור הארץ – כתוצאה ממפגש בין הלוח הטקטוני הערבי ללוח הטקטוני האפריקני. עמק החולה, בקעת הירדן ובקעת ים המלח שאנחנו מכירים היטב – הם כולם סממנים גיאוגרפיים של אותו בקע גיאולוגי.
המפגש בין שני הלוחות הטקטוניים הללו מגביר משמעותית את הסיכון להתרחשות רעידות אדמה משמעותיות – כמו אלו שהתרחשו בארץ ישראל ב-1837 וב-1927. המימרה הידועה בעולם הגיאולוגיה גורסת כי בכל מאה שנים מתרחשת בארץ ישראל רעידת אדמה משמעותית. כמעט מאה שנים חלפו מאז הרעידה האחרונה, וישראלים רבים נותרו עם שאלה נוקבת ולא ברורה: האם אנחנו ערוכים לאירוע הטקטוני הבא?
דוח המבקר החריף
תזכורת נוספת לסכנה קיבלנו כולנו בתחילת שנת 2023, כאשר התחוללו בפברואר סדרה של רעידות אדמה בסוריה ובטורקיה. אותן רעידות אדמה שאירעו בקצה הצפוני של הבקע הסורי-אפריקני גרמו להרס עצום בשתי המדינות – וגבו את חייהם של לפחות 55 אלף בני אדם. כ-130 אלף איש נפצעו, עשרות אלפים הוכרזו כנעדרים – ומאות אלפים איבדו את קורת הגג שלהם.
אחרי האסון רבים ציינו כי טורקיה היתה אמורה להיות ערוכה דווקא לרעידת אדמה מסוג זה. אחרי רעידת אדמה קטלנית שהתרחשה במדינה בשנת 1999, השלטון בטורקיה הכריז על מס מיוחד שהוטל על הציבור – ונועד לממן את ההיערכות לרעידות אדמה עתידיות ואת מאמצי החילוץ והשיקום אחריהן. לפי מתנגדיו של הנשיא הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, סכומי הכסף שגויסו לאורך השנים לא נוצלו כהלכה – וחלקם הגדול מימנו מיזמי תשתיות ראוותניים שאין קשר בינם לבין ההיערכות.
מה בנוגע לישראל? לפי הערכות, המצב בארץ לא מזהיר. בשנת 2018 פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דוח חריף – שמנה שורה ארוכה של ליקויים במוכנות המדינה לרעידות אדמה. בין היתר ציין המבקר כי תוכנית תמ"א 38, שהיתה אמורה לחזק מבני מגורים קיימים, לא הופעלה בהיקפים משמעותיים: "עד סוף שנת 2015... אושר חיזוקם של 2,780 מבני מגורים בלבד. באזורי הפריפריה, הקרובים לקווי הבקע המועדים לרעידות אדמה... תמ"א 38 כמעט שאינה מיושמת".
עוד כתב המבקר בדוח כי גם תקני הבנייה הקיימים בישראל עלולים שלא לתת מענה הולם לרעידות אדמה: "טרם אומצה תקינה בינלאומית של הבטון. שימוש בבטון שאינו עומד בתקן הבינלאומי עלול להשפיע לרעה על יציבותם של מבנים בעת רעידת אדמה עזה". במסמך הסיכום של הדוח כתב המבקר כי התרחשותה של רעידת אדמה חזקה היא כמעט ודאית – ומנה הערכות לפיהן המדינה נדרשת להיערך לתרחיש רב-נפגעים במסגרתו מאות אלפים יאבדו את בתיהם.
המוצא האחרון: ביטוח
בשנת 1980 אומץ בישראל תקן בנייה חדש ויציב יותר – שאמור להעניק עמידות גבוהה יחסית במקרה של רעידות אדמה. אלא שחלקים משמעותיים מהאוכלוסייה עדיין מתגוררים במבנים שהוקמו לפני אימוץ התקן החדש. בתי מגורים ישנים, בנייני דירות וגם מבני ציבור וחינוך – כל אלו נמצאים בסיכון גבוה להתמוטטות ברעידת האדמה הבאה.
למרות הערכות מבקר המדינה, המדינה גוררת את רגליה בקידום תוכניות התחדשות עירונית לחיזוק הבנייה הקיימת בישראל – ואף פועלת לביטול תוכנית תמ"א 38. כך נוצר מצב שבו בעלי דירות רבים עלולים למצוא את עצמם ברחוב – פשוטו כמשמעו – באירוע הקיצוני הבא. מעבר לכך, חשוב לזכור שהמדינה לא מחויבת להעניק לתושבים פיצוי כספי על נזקים כתוצאה מרעידות אדמה.
כאן נכנס לתמונה ענף הביטוח, שמציע מגוון פוליסות ביטוח מבנה למקרה של רעידות אדמה. אותן פוליסות יכולות לסייע לבעלי דירות לקבל פיצוי כספי בשווי הנכס במקרה של התמוטטות – ואף לזכות בסיוע למימון הסדר מגורים חלופי.
כיום המפקח על הביטוח מחייב לכלול כיסוי כנגד רעידות אדמה בכל ביטוח דירה תקני – והבנקים דורשים הגנה דומה בכל ביטוח משכנתה. כלומר, אלא אם כן הלקוח חתם על מסמך ויתור – ביטוח דירה סטנדרטי אמור להעניק הגנה בתרחיש של רעידת אדמה.
פוליסות ביטוח אחרות יכולות לתת מענה לביטוח עסקים, ביטוח רכב או ביטוח פריטים יקרי ערך אחרים. הפוליסות השונות נבדלות ביניהן בסכום הפיצוי המובטח ובשיעור ההשתתפות העצמית הנדרש מהמבוטחים.
בנוסף, סעיפים מיוחדים שמציעות חברות הביטוח נותנים מענה גם לתרחישים אחרים – בהם למשל תרחיש של התמוטטות בניין דירות משותף וחוסר יכולת של הדיירים האחרים לממן את הבנייה המחודשת.
בתרחיש של רעידת אדמה קטלנית והרסנית שתפגע במדינת ישראל, ניתן לצפות לנזקים אדירים לבתי מגורים – וכן לנזקי משנה משמעותיים. כאשר צל כבד מרחף מעל מוכנות המדינה ובמציאות שבה ישראל מלאה במבנים ישנים ולא-בטוחים, הישראלים פונים לפתרון המוצא האחרון: ביטוח רעידות אדמה.
