עם פרוץ משבר הקורונה, החשש הגדול היה פגיעה קשה במערכת הבריאות. בשנתיים האחרונות נוכחנו לדעת כי לפגיעה כזו השפעה חזקה מאד על כל ענפי המשק - על הכלכלה, עולם העבודה, החינוך והרווחה ואפילו על מגזרים נוספים כמו תחבורה, בידור, פנאי ותיירות.
מגפת הקורונה פגעה בכל המגזרים בצורה קשה ובייחוד במגזר הבריאות - מעבדות מחקר, רופאים, אחיות, ומרפאות הגיעו לקצה גבול היכולת שלהם בשל מספר הנדבקים. יצרני טכנולוגיה רפואית היו צריכים לספק משאפים ומכונות הנשמה בשל העלייה הגדלה בביקוש. המדענים חקרו את החיסון במהירות עצומה, כדי שהנתונים יהיו זמינים למקבלי ההחלטות. בתי החולים נפגעו גם מכך שהיו צריכים לדחות ניתוחים ופרוצדורות רפואיות מתוכננות, במטרה לשמור על היכולת לקלוט חולי קורונה קשים. אזרחים רבים דחו הגעה למרפאות ולבתי החולים והדבר השפיע על בריאותם וללא ספק יהיה בעל השלכות לעתיד.
מגפת הקורונה והשפעותיה תעסיק אותנו עוד זמן רב. השלכותיה מחזקות את הצורך בשינוי דיגיטלי של הארגונים הרפואיים במטרה להשיג גמישות, להיטיב את הטיפול בחולים ולפעול ביעילות מבחינת שיקולי עלות ותועלת.
השינוי הדיגיטלי הציב במהלך השנים האחרונות אתגרים רבים עבור ארגונים רבים. למרות זאת, בחלק מהארגונים, כמו ארגוני הבריאות, חלק מהאמצעים הדיגיטליים כבר היו קיימים ואפשרו טיפול מרחוק והקצאת מרשמים דיגיטליים. גם מערך התוצאות הדיגיטליות של הבדיקות שוכלל בעקבות המגפה. לנו נראה היום מובן מאליו שאיננו צריכים להגיע למרפאה כדי לקבל תוצאות של בדיקות קורונה, אבל רק חישבו מה היה קורה אם מגפה כזו הייתה פורצת לפני עשור או יותר. הדרך שארגוני הבריאות עשו בשנים האחרונות מעידה על המהירות שבה ניתן לבצע מהפכים דיגיטליים. גם במהלך המשבר, ארגוני הבריאות היו צריכים להיות יצירתיים ולחשוב כיצד ניתן לפעול בצורה היעילה ביותר בזמני מגפה שדורשים בידוד חברתי.
האתגרים הם גדולים. במטרה להתגבר עליהם, מוסדות הבריאות חייבים להיות מאופיינים בביצועים גבוהים, להיות בעלי יכולות שדרוג ולאבטח את התשתית הדיגיטלית יותר מאי פעם. זה יאפשר להם למקסם תהליכים, לשפר את הטיפול למטופלים, לאפשר לעובדים לנוח ולהאיץ את המחקר הקליני. וירטואליזציה, מחשוב ענן ומעל הכל הזמינות, המהירות והאבטחה של הנתונים משחקים תפקיד חשוב בכל זה.
מומחים משערים שבעתיד הקרוב נראה יותר אמצעים רפואיים דיגיטליים לא רק בביקורי רופא מהבית או במרשמים ובדיקות, אלא גם במעקב אחר מדדים בעזרת מכשור לביש. מכשירים כאלו יוכלו להתריע לנו בעוד מועד על שינויים בקצב הלב, בלחץ הדם, ברמות הסוכר ובמדדים אחרים ולהפנות אותנו בזמן לבדיקות. בכל מקרה סביר שגם לאחר תום משבר הקורונה, לא נחזור למה שהיה לפניו. המודל שיציעו ארגוני הבריאות למטופלים יהיה כנראה מודל היברידי וטכנולוגי יותר והוא יאפשר גם טיפול טוב יותר בחולים מצד אחד, וגם יחסוך אשפוז בבית החולים, או הגעה מיותרת למרפאות ולחדרי המיון, מצד שני. בצורה כזו יוכלו האמצעים הדיגיטליים להקל על העומס ממנו סובל מגזר הבריאות גם בזמני שגרה.
משבר הקורונה הוכיח גם את חשיבות הנתונים בהם מחזיק הממסד הרפואי, כאשר קריאות לשקיפות מופנות יותר ויותר מצד הציבור כלפי חברות הפארמה והבכירים במשרד הבריאות. כמויות הנתונים בהם מחזיקים הגופים הבריאותיים הולכת וגדלה ולכן האחסון והאבטחה שלהם מקבלים חשיבות מיוחדת. נתונים אלו יוכלו לסייע לא רק במלחמה בקורונה, אלא גם במגפות עתידיות ובמחקר מחלות אחרות וגנטיקה. הנתונים גם מהווים פוטנציאל למגזר הרפואי. לפי מחקר שנעשה על-ידי Accenture, מרפאות יכולות לפצות על חלק מההפסדים הקשורים למשבר הקורונה בזכות השימוש באנליזות של אינטליגנציה מלאכותית. תשתיות המבוססות על נתונים הן לכן חיוניות לטיפול טוב יותר בחולים ולהצלחה עסקית. אינטליגנציה מלאכותית, מחקר רפואי ותחנות עבודה וירטואליות מצריכים ביצועים גבוהים ותשתית מאובטחת - במערכות הארגון, בענן הפרטי או בענן הציבורי. הענן מביא עימו גמישות ויכול להאיץ את האספקה של שירותים חדשים ולכן יש בו הבטחה רבה למגזר זה.
הכותב הוא CTO נטאפ ישראל
