מגפת הקורונה הובילה לנסיקת שירותי הרפואה מרחוק במדינות המפותחות בעולם. בישראל בפרט, מתקיימים התנאים העשויים להפוך אותה לחוד החנית בכל הנוגע לשירותי רפואה מקוונים הודות לשילוב מנצח בין מאגר נתונים רפואי מבוסס שנאסף לאורך שנים רבות, יכולות חדשנות וטכנולוגיה, ואוריינות טכנולוגית מפותחת של האוכלוסייה. יחד עם זאת, ישנו מספר לא מבוטל של חסמי רגולציה, שימוש וטכנולוגיה, המקשים על אימוץ טכנולוגיות אלו והנגשתן לכלל האוכלוסייה בישראל. הסרת החסמים הללו תאפשר לישראל ליצור באמצעות הטלרפואה מנוע צמיחה כלכלי חסר תקדים.
תוכנית הבריאות הדיגיטלית, שהושקה לראשונה ב-2018 בדאבוס, הכריזה על נושא הבריאות הדיגיטלי כמנוע צמיחה לאומי. מטרת התוכנית כפי שהוצגה הינה לקדם טכנולוגיות, לאתגר את האקדמיה בתחום ולהפוך את בתי החולים לשותפים פעילים בכל הפעילות הדיגיטלית. התוכנית זכתה לתקצוב של 920 מיליון שקל - השקעה משמעותית, שיחד עם המובילות הטכנולוגית של ישראל בתחום הבריאות בשנים האחרונות ממחישה את הפוטנציאל הגלום במערכת הבריאות. ההסכם אשר התגבש עם חברת Pfizer לאספקת חיסונים לאזרחי ישראל הינו דוגמה נוספת ליכולת של מערכת הבריאות להוות מנוע צמיחה ולמשוך השקעות ותשומת לב גלובלית.
חכמים על חסמים
אולם אחד החסמים המרכזיים המכשילים אימוץ נרחב יותר של מערכות טלרפואה במערך הבריאות הכללי הוא הרגולציה המעט מסורבלת, שלעיתים מתקשה לעמוד בקצב השינויים וההתאמות הנדרשות. חלק מהמסגרות הרגולטוריות והתפעוליות הקיימות כיום אינן מתאימות לעידן הטלרפואה, ורגולציות בתחום הפרטיות והשימוש אינן מאפשרות את הגמישות הדרושה להתמודדות עם השינויים הטכנולוגיים המהירים. בנוסף, נראה כי המסגרות התפעוליות וההסדרים הכלכליים המצויים כיום אינם מתמרצים באופן מספק את השימוש בטכנולוגיה מצד רופאים ומטפלים.
חסם מרכזי נוסף הוא שימוש מופחת ולא מונגש לאוכלוסיות מרוחקות, מבוגרות, אוכלוסיות ממעמד סוציואקונומי נמוך וקהילות אורתודוכסיות, שמתקשות לאמץ חדשנות ושימוש בפלטפורמות דיגיטליות. כמו כן, ישנן ציפיות גבוהות מצד חולים רבים, שמעמידים דרישות גבוהות מדי מהמערכת, תוך רצון שמבוקשן יתמלא "כאן ועכשיו", ומתאכזבים כשהמענה אינו בהתאם. במקביל, רופאים רבים מודאגים מהאחריות המוטלת עליהם ומהקושי להכיר וללמוד מערכות המציעות פתרונות חדשים לעיתים קרובות. בשנים האחרונות קיים תגמול לרופאים על שירותי און ליין, אבל לא קיים תגמול עבור שירותי מניעה, כגון המלצות תזונתיות לשמירה על הבריאות או הטמעת כלים לניהול אורח חיים בריא.
עבור מערכות הבריאות נפתח חלון הזדמנויות להפוך את המשבר להזדמנות, ולעשות את הקפיצה הנדרשת להטמעה מואצת של שינויים דיגיטליים והתאמתם לאורח החיים בעידן המודרני. פתרונות הטלרפואה יכולים גם להוות גשר לצמצום פערים בין המרכז לפריפריה, לחזק אוכלוסיות חלשות, לייעל את תפקוד המערכת ואף לחסוך בעלויות.
יחד עם זאת, הגידול בעלויות הטיפול הרפואי, למול המימון המוגבל של מערכות בריאות, מאלצים את מקבלי ההחלטות להכריע לגבי תיעדוף המשאבים המוקצים לבריאות, תוך ניסיון לשמור על ערכי יסוד כמו שוויון ותמיכה חברתית. לצד מחסור תקציבי ואנושי מתמשך, המערכת מצליחה להתגייס בעיקר לטובת פתרונות קצרי מועד.
משבר הקורונה, המלווה את מדינת ישראל כמעט שנה, חשף את אתגרי המערכת, וגרם להפחתה דרמטית בטיפולים מניעתיים ובפעילות אלקטיבית, שנבעה מכך שרבים נמנעו מהגעה לבתי החולים ודחו התערבויות שאינן בהולות. עומסי הקורונה גורמים לכך שחולים הדורשים טיפול דחוף ומיידי, גם בהקשר המגפה, לא מקבלים את הטיפול המיטבי שהמערכת מסוגלת לספק. גם כאשר עומסי הקורונה יתמתנו משמעותית, צפויה מערכת הבריאות להיות במצב ספיקה קריטי הפוגע ביכולתה להתמודד עם עומסים ולהוציא לפועל פרוטוקולים מניעתיים וטיפוליים חשובים.
דיגיטלי ובריא
כדי לחבר בין מערכת הבריאות לעולם הטלרפואה, חייבת להתקיים סינרגיה טובה יותר בין מערכת הבריאות המסורתית לזו הדיגיטלית, להגביר את שיתופי הפעולה ולפעול בשיתוף פעולה כבר מהשלבים הראשונים של הפיתוחים הטכנולוגיים. יש לבצע פעולות דרמטיות להורדת החסמים המונעים את חדירתן של טכנולוגיות אל מערכות הבריאות, החל מגיבוש כללי אסדרה ייעודים, יעילים ומהירים ועד לשירותי חינוך והסברה בקרב המטפלים והמטופלים.
חשובה לא פחות היא המסגרת: על מערכת הבריאות בישראל לאמץ מודל דיגיטלי-וירטואלי-פיזי, לפיו השער לרפואה הוא דיגיטלי (Digital Front Door) ללא ידי אדם ומבוסס על כלים לביצוע טריאג' (כמו שמספר חברות ישראליות עושות ברחבי העולם), ולאחר מכן התקשורת עם המטפל תתבצע באופן וירטואלי, ואילו רק חולים הצריכים ביקור פיזי יבקרו במרפאה או בבית החולים. המסגרת הזו תאפשר לארגוני הבריאות לנהל עומסים, להוזיל עלויות ולשפר משמעותית את חוויית המטופל ואת בריאותו.
משבר הקורונה הוא חלון הזדמנויות, שהדגים את חשיבות המרחב הווירטואלי כחומת מגן וכגשר הנחוץ להצעיד את המערכת לעבר רפואת העתיד. יש לנצל תקופה זאת לחזק את שירותי הבריאות הדיגיטליים ולהפכם למנוע צמיחה חדש בישראל - לא רק כחזון אלא כצורך הכרחי - על ידי טיפול בחסמים המונעים משירותי הטלרפואה להפוך לאבן יסוד של הטיפול הרפואי בישראל.
שרון כהן היא שותפה וראש מגזר הבריאות ומדעי החיים ב-Deloitte. רני ארגוב הוא שותף ומנהל משותף ב-Deloitte Digital ומוביל סקטור הקמעונאות ב-Deloitte
