"אנחנו נמצאים היום בעיצומה של מהפכה בעולם הרפואה הדיגיטלית, וכשאני חושב על תחילת דרכה של חברת Takeda, לפני 239 שנים, מעניין לראות כיצד מחד עברה החברה שינויים משמעותיים ביותר בעולמות הדיגיטל, המחקר והפיתוח, ומאידך כיצד לא חל שינוי בבסיס הערכים הטובים והישנים מהם יצאה Takeda לדרך לפני מאות שנים", אומר אריה קרמר, מנכ"ל החברה בישראל.
"הכל התחיל כשצ'ובי טקדה בן ה-32 פתח עסק למכירת תרופות יפניות וסיניות מסורתיות בעיר אוסקה, מרכז הסחר ברפואה ביפן", מספר קרמר. "החנות הקטנה שלו רכשה תרופות מסיטונאים, חילקה אותם למנות קטנות יותר ומכרה לסוחרי רפואה מקומיים ולרופאים. זו הייתה תחילתה של חברת התרופות Takeda – קבוצת סוחרים מהשורה הראשונה, שייחודה בעקרון עסקי שמשמעותו 'שביעות רצון משולשת'. שלושה עקרונות שהנחו את חברי הקבוצה: טוב למוכר, טוב לקונה וטוב לחברה. מה שאנחנו מגדירים היום כ-WIN-WIN-WIN. העקרונות האלה עומדים בבסיס פעילותה של חברת Takeda שגם היום, למרות השוק המורכב בו היא פועלת, מקבלת החלטות למען המטופלים והסביבה בה אנחנו חיים. אני יכול לומר שעקרונות אלו הם הבסיס לערכים שלנו והם מגדירים את Takeda לאורך ההיסטוריה הארוכה ליצירת ערך חברתי כבר מראשיתנו".
ערכים יפניים
Takeda, שהפכה עם השנים לקונצרן תרופות עצום ולאחת מעשרת חברות הפארמה הגדולים בעולם, מעסיקה 55,000 עובדים הפרוסים ב-80 מדינות ברחבי העולם, כולל נציגות ישראלית, בראשה עומד אריה קרמר.
התחומים העיקריים בהם פעילה Takeda בישראל הם גסטרואנטרולוגיה, אונקולוגיה, המטולוגיה, מחלות נדירות ומערכת העצבים המרכזית. זאת בנוסףלהיותה אחת השחקניות המובילות בעולם בפיתוח ובייצור טיפולים מבוססי פלזמה אנושית עבור מטופלים הסובלים מכשל חיסוני או נזקקים להשלמת פקטור קרישה. במסגרת זו עוסקת Takeda, יחד עם מספר חברות נוספות, בהובלת ה-NIH האמריקאי לפיתוח טיפול לקורונה מבוסס פלסמה של חולים שהחלימו מהמחלה.
"כחברה יפנית, יש ל-Takeda אוריינטציה יפנית, כלומר מערכת ערכים מאוד ברורה הנשמרת לאורך השנים", מסביר אריה. "החברה פועלת לטובת החולים, מתייחסת באופן הוליסטי לתהליך הטיפול ושואפת לאפשר למטופל איכות חיים משמעותית. המטופל נמצא בלב העשייה שלנו, כשקיימת הבנה שהיעד המרכזי של החברה אינו מתרכז רק בפיתוח תרופות אלא בפיתוח טיפול עם ערך מובחן וברור באופן משמעותי לחולה ולמערכת הבריאות. אם לא נשכנע את הקהילה שיש מאחורי התרופות שלנו ערך אמיתי, שמביא תועלת לחולים, לא הצלחנו במשימתנו. כחלק מתפיסת הערך ההוליסטית הזו אנו מצויים בסנכרון ובשיתוף פעולה מתמיד עם מהפכת הרפואה הדיגיטלית ומבינים שרתימת טכנולוגיות דיגיטליות תאפשר האצת תהליכים בצורה משמעותית. המהפכה הדיגיטלית במהותה מביאה לצרכן הקצה פתרונות הרבה יותר מהירים. בשנה האחרונה כולנו ראינו את משמעות ה-BIG DATA הלכה למעשה. תוך זמן קצר מגילוי נגיף הקורונה הופץ ריצופו הגנטי למאות מעבדות ברחבי העולם - עובדה שסייע רבות לתהליך פיתוח החיסונים. ב-Takeda אנו שואפים להגיע למצב שתוך מספר שנים כל בסיסי הנתונים והמערכות שלנו יישבו על פלטפורמת ענן אחת כדי לאפשר יעילות דומה. אחד האתגרים שמונחים לפתחנו הוא למידת השפה הטכנולוגית. חברות התרופות הן חברות מסורתיות בעיקרן אבל העידן החדש מצריך הבנה משמעותית בטכנולוגיה ובחדשנות".
באילו דרכים נוספות באה לידי ביטוי המהפכה הדיגיטלית בעבודתה של Takeda?
"כבר שלוש שנים ש-Takeda משתפת פעולה עם המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), הנחשב לאחד ממוסדות הלימוד הטובים בעולם, בתוכנית MIT-TAKEDA השואפת לרתום את הפיתוח והיישום של יכולות בינה מלאכותית (AI) לטובת בריאות האדם ופיתוח תרופות. בתהליך זה נבחרו תשעה פרויקטים מחקריים שמטרתם: אבחון מחלות, חיזוי תגובת הטיפול, פיתוח סמנים ביולוגיים חדשים, בקרה ושיפור תהליכים, פיתוח תרופות חדשות ואופטימיזציה של ניסויים קליניים. אם ניקח לדוגמה את המיקרוביום: כל מערכת המעי שלנו מורכבת ממאות מיליארדי בקטריות, שעד לא מזמן הבנת השפעתן על מערכת הבריאות הכללית של האדם לקתה בחסר. כיום ידוע שיש להן השפעה דרמטית על מגוון תחומי בריאות: מספיגת אוכל ותרופות, דרך מערכת החיסון, מערכת העצבים ועד ומצבים פסיכולוגים. אנחנו עדיין לא יודעים במדויק מהי מערכת הקשרים הזאת, אבל שיתוף הפעולה בין הביולוגים של Takeda למהנדסי MIT, תוך שילוב כלי בינה מלאכותית, ייצר, כך אנו מאמינים, הבנה הרבה יותר משמעותית של הרצף. אם נבין את ה-DNA וה-RNA נבין דרכם גם את פעולת מערכת הבקטריות והמנגנונים שמאחוריה. הבנה כזאת תאפשר לנו לייצר תרופות יעילות למעי הגס, וזוהי רק דוגמה אחת מרבות אחרות לתהליכי פיתוח חדשניים בהם אנו מצויים בימים אלו".
חוכמת הבינה המלאכותית בתעשייה המסורתית
תחום נוסף אליו שואפת Takeda לרתום בינה מלאכותית ולמידת מכונה הוא שיפור תהליכי ייצור. אריה: "במפעלי הייצור שלנו מתקיים תהליך בקרת איכות למוצרי הזרקה. סריקה אנושית של החלקיקים הנוצרים בתהליך הייצור גוררת איטיות ותלות משמעותית בגורם האנושי. בנוסף, מתקיים צילום אוטומטי של התוצרים. כחלק מתהליך הטמעת ה-AI ולימוד המכונה אנו משתמשים בטכנולוגיות פיענוח ויזואליה ומפעילים למידת מכונה על הצילומים שאוספת דאטה. על המידע הזה מפעילים את כל הידע האנושי של זיהוי חריגות בייצור ומלמדים את המכונה להבין ולזהות בעצמה מופעים שונים של תקלות. המכונה הופכת לעצמאית, מטייבת את פעילותה ולומדת לשפר את תהליכיה. בשורה התחתונה זה מספק האצה משמעותית לתהליך ייצור מוצרי ההזרקה, וכך פותרות הטכנולוגיות הללו אתגרים שרובוטיקה 'רגילה' לא יכולה לפתור, כי נדרשת התערבות אנושית. הבינה המלאכותית ולמידת המכונה יכולים להאיץ תהליכים שעד עתה היו רק חצי-אוטומטיים".
פיתוח אלגוריתמים לאבחון מחלות נדירות
מטרה נוספת אליה רותמת Takeda את העולם הדיגיטלי היא ההתמודדות עם מחלות נדירות. "כ-300 מיליון בני אדם בעולם חולים בכ-7,000 סוגי מחלות נדירות", אומר אריה. "בישראל יש מאות אלפי חולים במחלות נדירות, למעלה מ-80% מהן גנטיות, כך שמשפחות שלמות לעיתים חולות באותה המחלה. על מנת להבין וללמוד מה הם צרכי המטופלים אנחנו נמצאים בקשר מתמיד עם רופאים ועמותות חולים. כך למדנו שאחת הבעיות במחלות הנדירות היא זמן האבחון הארוך של החולה, מרגע התלונה הראשונה עד להופעת הסימפטומים, שפעמים רבות הינם שגרתיים ושכיחים, דרך חיפוש פתרון אצל רופאי משפחה ומערכת הבריאות ועד האבחון הנכון של המחלה הנדירה ממנה הוא סובל. זהו מסע ארוך, מייגע וקשה עבור המשפחות, 25% מהחולים במחלות נדירות ממתינים לאבחון בין 5 ל-30 שנה. מדובר בשנים ארוכות במהלכן נאלץ המטופל לסבול ולחיות באי ודאות מתמדת, מבלי לדעת ממה הוא סובל והאם יש לכך פתרון. כחברה שמתמקדת במחלות נדירות אנו מקיימים שיתופי פעולה רחבים עם גופי בריאות שונים בעולם, במטרה לפתח אלגוריתמים שבכוחם יהיה לייצר את האבחון המוקדם למחלה הנדירה".
על מנת לעבד את כל המידע הרפואי המתקבל אודות המטופלים ממגוון מקורות, נרקמים שיתופי פעולה רבים ביניהם: גיליונות רפואיים אלקטרוניים, ריצוף גנטי, בדיקות הדמיה, מידע ממכשור רפואי לביש ואפילו תמונות של המטופלים, שאצל חלקם המחלה באה לידי ביטוי במורפולוגיה של הפנים.
"המוח האנושי לבדו אינו מסוגל להגיע לאבחון ולכן מדובר בכלי חיוני עבור הרופא המטפל, שיוכל למנף את כל הידע המקצועי העשיר שיש לו עם כלל בסיסי הנתונים אודות החולים לטובת אבחון מדויק ומהיר יותר", אומר אריה.
"כחלק מהשאיפה לאפשר לעולם הרפואה בכלל, ולנו כחברה בפרט, להתקדם מהר יותר, יצרה Takeda שיתוף פעולה עם AWS של חברת אמזון וחברת אקסנצ'רס - מחברות הייעוץ הגדולות בעולם. במסגרת שיתוף הפעולה הזה נעביר 80% מכל האפליקציות שיש לנו לסביבת ענן, מתוך תובנה שהכול נמצא במקום אחד. כך ניתן לייצר האצה משמעותית של תהליכי קבלת ההחלטות בארגון".
רתימת הטכנולוגיה גם למימד הרגשי-נפשי
גם תחום המציאות המדומה, מסתבר, יכול לסייע ברפואה. מה בין משקפיים שגורמים למשתמש לדמות שהוא בהוואי ולא בפתח תקווה לבין רפואה? לדברי אריה יש עניין גובר בשימוש בטכנולוגיה זו בכדי להקל על התמודדותם של מטופלים. "טיפולים ממושכים הניתנים בעירוי מהווים עומס נפשי לא פשוט. נוסף למתח הכרוך בהיותך חולה כרוני יש צורך להתמודד עם הקושי הפיזי והרגשי שמתלווה לקבלת הטיפול", אומר קרמר. "שימוש במשקפי מציאות מדומה בעת הטיפול מסייע בהרגעה ומשרה תחושת שלווה, שיש קושי ליצור אותה בין כותלי חדר הטיפולים. לאחרונה יצרנו שיתוף פעולה משמעותי עבור המטופלים עם זרוע החדשנות של בית החולים שיבא ARC וחברת APPLIEDVR כך שחולים המטואונוקולוגיים יוכלו להשתמש במשקפי VR בעת קבלת הטיפול. כך יכולים המטופלים לצפות בנופים מרהיבים, לדמות צלילה עם דולפינים ולשחק משחקי מחשב, ובכך להסיח את הדעת ולהרגיע את הנפש בעת הטיפול. את החשיבות שיש לגוף ונפש אנו לוקחים לערוצים נוספים: מינוף ערוצי המדיה החברתית השונים, על מנת לדבר על פסיכולוגיה חיובית, תזונה, מוסיקה ומיינדפולנס. גם עולמות אילו יכולים לסייע בהפחתת חרדה, כחלק מהראייה ההוליסטית שלנו ומבט של 360 מעלות על עולמות המטופל".
כלומר עולם הרפואה כיום אינו מספק רק פתרונות רפואיים אלא גם פתרונות נפשיים ורגשיים.
"אנו מבינים שפתרונות רפואיים הם לא רק לפתח, לייצר ולתת כדור כזה או אחר. פתרונות הרפואה העתידיים ישלבו פתרון למחלה עם שירות. המטופל ישתמש בכלים דיגיטליים שיסייעו לו וגם ימדדו את תגובת גופו לתרופה. כלים אישיים, דוגמת אפליקציות, יסייעו למטופל לנהל את המחלה. לכן, כשנשיק את התרופות העתידיות - הן יהיו משולבות בפתרונות דיגיטליים יוצרי ערך. המטרה היא לשנות את המיקוד העסקי מפיתוח הנוגדן, המולקולה או החיסון לפתרון הרבה יותר משמעותי שערכו לצורך האישי של המטופל ברור מאוד".
כיצד Takeda משתמשת בתעשיית הרפואה הישראלית המתקדמת?
"כמנכ"ל ישראלי בבירת החדשנות הישראלית אני יכול להעיד שאין ספק שרעיונות חדשניים צומחים כל הזמן באומת הסטארט אפ שלנו. כנציג חברה גלובלית אני מנסה להביא את הפתרונות האלה ולבחון האם הם תומכים באסטרטגיה של הארגון, כך שאני רואה את עצמי מחויב לבנות גשר בין חברה עם 55,000 עובדים לתשתית החדשנות המקומית, ולייצור חיבור אמיתי שמגיע מגובה העיניים. אנחנו לומדים כל הזמן מהרופאים על הצרכים שלהם ושל החולים וקשובים באופן מתמיד לכולם על מנת להבין מהו הצורך שמגיע מהשטח. בכדי לייצר את החיבורים הנכונים מתקיימים מפגשים רבים עם חברות הזנק, שחלקם מובילים לשיתופי פעולה. Takeda העולמית שותפה בחממת Future X בנס ציונה, כחלק משיתוף פעולה עם המדען הראשי לחיפוש ובניית הוכחת היתכנות לכיוונים חדשניים בתחומי הביוטק. מנהלי מחלקות המחקר והפיתוח של Takeda מגיעים לארץ באופן קבוע לצורך מפגשים עם מרכזים אקדמיים, מתוך רצון להיחשף לרעיונות ולכיוונים חדשים. גם עם פרויקט 8400 - המכוון לשדרוג פלטפורמת החדשנות סביב Healthcare- שיתפנו פעולה בשנתיים האחרונות, ואני יכול להעיד שאני כל הזמן מחפש באופן אקטיבי פתרונות שיכולים להשתלב עם תחומי העשייה שלנו".
ולסיום, לא קיים חשש שכל השימוש הזה בטכנולוגיות ייתר מקצועות רבים?
"העולם שלנו נמצא בתנועה מתמדת והטכנולוגיה אכן מייצרת ייתור של עובדים כאלו ואחרים, אך מצד שני יוצרת משרות חדשות לתפעול הכלים החדשים. כפי שאנחנו משנים את העולם במגוון ערוצים טכנולוגיים, עלינו להיות בהלימה עם הסביבה החדשה ולא לחשוש גם משינוי במקצועות שלנו ובתפקידים שלנו, כשברור שאין מה לחשוש, יש לנו עוד הרבה מה לעשות".
