מגפת הקורונה המלווה אותנו האיצה משמעותית את עולם הבריאות הדיגיטלית, בעיקר בשל הצורך הרב באימוץ טכנולוגיות חדשניות בקרב לקוחות קצה וגופים גדולים. היום, בשל החשש מהדבקה, הגבלות על תנועה חופשית וריחוק חברתי - נוצר הכרח לשינוי אצל מערכות הבריאות ברחבי העולם.
ישראל היא אחת המדינות הבולטות והמתקדמות ביותר בתחום הבריאות הדיגיטלית, הן בגלל מערכות הבריאות מהמתקדמות בעולם, והן בשל היותה עמק הסיליקון של המזרח התיכון במובנים של פיתוח וחדשנות. האקו-סיסטם הישראלי בתחום הבריאות הדיגיטלית הוא עצום, למעלה מ-20 חממות, אקסלרטורים ופלטפורמות חדשנות בבתי חולים עם יותר מ-1,500 חברות פעילות העוסקות בחדשנות.
לאור הפיתוחים הרבים והמגוונים, יש עניין רב לרכישה ולשיתופי פעולה עם טכנולוגיות מבית כחול-לבן. אנו מזהים מגמות של שיתופי פעולה נרחבים בין מעבדות חדשנות בבתי החולים בישראל לענקיות תוכנה, דוגמת שותפות מוגבלת להשקעות בחברות מו"פ בין איכילוב טק ו-IBM ישראל. פרוסט אנד סאליבן מעריכים כי גודל השוק העולמי הוא כ-20 מיליארד דולר ב-2020 וצפוי להכפיל עצמו תוך שנתיים.
בכל הנוגע לבריאות דיגיטלית מבחינה כלכלית, במרבית המקרים ההשפעה היא בעיקר בחיסכון הנגרם כתוצאה מדיגיטציה המייעלת את מערכות הבריאות:
- בדיקות שתן (Healthy.io) בדיקה פשוטה הנעשית באופן קבוע לטובת מעקב אחר זיהומים אפשריים או סיבוכים. עד לאחרונה, חולים נדרשו לגשת למרפאה לבדיקה - פעולה שגוזלת זמן, הפסד ימי עבודה, חשיפה למחלות ויצירת עומס על מערכות הבריאות. היום בדיקות אלו נעשות מרחוק תוך סריקת התוצאה המגיעה ישירות לרופא - ניצול יעיל של משאבים וזמן, תוך מתן טיפול רפואי מקצועי.
- מערכת Care Tyto - מאפשרת ניטור מרחוק של בדיקות שגרתיות לילדים, כגון: אוזניים, גרון, טמפרטורת גוף, ריאות, קצב לב, עיכול ועור, ללא צורך בהגעה למרפאה. הילדים נבדקים בבית ומקבלים טיפול באופן מיידי.
במעבר לרפואה דיגיטלית, המטופל הופך ללקוח ולאקטיבי בבחירה כיצד לקבל טיפול, ובכך מתאפשר ניהול עומסים אופטימלי יותר למערכת הבריאות. בעיני מערכת הבריאות, לא רק שמדובר בחיסכון עלויות אדיר, או יכולת לטפל ביותר מטופלים באותה משבצת זמן, אלא גם ביכולת המערכת להפנות את מאמציה לניטור ולעיבוד מידע. ככל שיותר פרוצדורות יעברו דיגיטזציה, כך תוכל מערכת הבריאות ללמוד ולהבין טוב יותר מהו הטיפול הנדרש עבור כל מטופל (רפואה מותאמת אישית). יכולת זו, של זיהוי מחלות, טרם היווצרן, או מעקב אחרי אוכלוסיית יעד שמועדת לחלות בעתיד, היא אחד מהתחומים המבוקשים יותר במערכות הבריאות - הן ברמה של הצלת חיים והן ברמה של הפחתת עלויות.
בשנים האחרונות יש כניסה ברורה של עולמות הבינה המלאכותית (AI) למערכות הבריאות. שימוש בבינה מלאכותית מסייע בגילוי מחלות ומניעתן בזמן ועוזר בקבלת החלטות רפואיות תוך שימוש במידע קליני רחב. פן כלכלי נוסף עבור מערכת הבריאות היא עלייה בהעסקת מתכנתים ואנשי ביג-דאטא ואנליזה הנדרשים לצורך הנוכחי, תוך ירידה באנשי האדמיניסטרציה.
בהסתכלות על העתיד, תחום הבריאות הדיגיטלית ישפיע באופן מהותי על מערכת הבריאות הישראלית בכך שהיא תהפוך למערכת בריאות ביתית. שירותים רפואיים יינתנו בכל מקום ובכל זמן. במונחים פיננסיים, יש יעילות גבוהה יותר, אבחנה טובה יותר וירידה בעלויות.
ניתן לאמוד את השפעת הבריאות הדיגיטלית על הכלכלה בשני היבטים- הגדלת מכירות מצד אחד מול חיסכון ציבורי ופרטי מצד שני.
ד"ר טיראן רוטמן הינו מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר הבינלאומית פרוסט אנד סאליבן ישראל; ד"ר הדר כהן הלוי, מובילת תחום מדעי החיים בפרוסט אנד סאליבן ישראל.
