בשנים האחרונות עוברת מערכת הבריאות מהפכה דיגיטלית, שמנגישה את שירותי הבריאות לאזרחים בעידן האון-ליין והופכת את ישראל לשחקן משמעותי בשוק הבריאות הבינ"ל. וועידת dHealth2019 שתיערך זו השנה העשירית ב-12.12.19 בהפקת קבוצת "אנשים ומחשבים", תבחן כיצד מתמודדת מערכת הבריאות עם אתגרי הדיגיטל ומהן המגמות הטכנולוגיות החדשניות בבריאות הדיגיטלית ל- 2020.
בין הנושאים שידונו בוועידה: רפואה מותאמת אישית, רפואה מרחוק, המעבר לענן במערכת הבריאות, בינה מלאכותית, IOT, סייבר ואבטחת מידע ועוד. במסגרת הוועידה תתקיים תחרות סטארט-אפים בהובלת IBM Alpha Zone Accelerator המסייעת למיזמים בשלבים מתקדמים בפיתוח המוצר וביצירת בסיס לשיתוף פעולה טכנולוגי-עסקי עם IBM בעולם. לדברי יהודה קונפורטס, עורך ראשי של "אנשים ומחשבים" וממארגני התחרות, "המהפכה הדיגיטלית מאפשרת להציע שירותי בריאות המבוססים על חיישנים מתקדמים, ראייה ממוחשבת, אינטליגנציה מלאכותית, תקשורת מאובטחת, אפליקציות ונתונים מביג דאטה. השילוב של 'אומת הסטארט-אפ' עם מחקר אקדמי ברמה גבוהה ועם מערכות בריאות ריכוזיות שהשקיעו בתשתיות מידע, מניב פירות בדמות חברות סטארט-אפ עם פתרונות חדשניים. מטרת התחרות היא לקדם חדשנות ב-Digital Health בישראל, ולתת במה ליזמים".
"רפואה מגדרית: צורך ממשי כמו רפואת ילדים"
מי שנמנית עם צוות השיפוט של התחרות היא עדי זמיר, השופכת אור על תחום מרתק ברפואת המחר: רפואה מגדרית. "ב'רפואת ילדים' הגיוני שמתקיימת הפרדה באופן שבו מאבחנים ומטפלים בילדים ובמבוגרים, זאת מפאת השונות בגודל האיברים ובתהליכים ההתפתחותיים. מטרת הרפואה המגדרית היא לאפשר, בדומה לרפואת ילדים, לאבחן ולטפל באופן שמותאם לשוני בין המינים. ההנחה המקובלת היא שהשוני מתבסס על השונות במערכת המין, אבל הרפואה המגדרית מסתכלת מעבר לכך להתמחויות בגניקולוגיה או אורולוגיה. הכוונה היא להתייחסות לאותם איברים שמתפקדים אחרת בגבר ובאישה, וגם למחלות משותפות הפוגעות באופן שונה, וכך גם ההתאמות הנדרשות בטיפולים, מינונים תרופתיים וכיוצ"ב".
כדוגמה לכך מספקת זמיר את הדיפרנציאציה בסימפטומים להתקפי לב. בקרב נשים, מסבירה זמיר, התפתחות הסימפטומים הדרגתית, והם לעיתים חולפים מבלי שקיימת המודעות לאירוע המשמעותי. ההשלכה היא שהאישה לא בהכרח תיבדק, ואם תיבדק, לא בהכרח תקבל אבחון לאור הסימנים "המקובלים" האופייניים לגברים". דוגמאות נוספות ניתן למצוא בהתאוששות משבץ מוחי, אוסטאופורוזיס, מיגרנה, תסמונות פוסט-טראומטיות ועוד. על מנת להתמודד עם השונות, הטכנולוגיות צריכות להתאים את עצמן כבר בשלב התיקוף הקליני, לכלול נשים במחקר ולהתאים את הפרמטרים גם למתן טיפול בהמשך.
"קיצור התהליך הדיאגנוסטי בסיוע ביג דאטה"
זמיר, מנכ"לית ומייסדת מיזם Pink of View המפתח אינדיקטור דיגיטלי לחיזוי סרטן השד בקרב נשים ללא גנטיקה או רקע משפחתי, מספרת על הפיתוח: "המוצר מיועד לנשים בריאות ללא רקע ידוע, המהוות כ-85% ממקרי סרטן השד. המשתמשת משיבה על שאלות המתייחסות לגורמים מסכנים ומגנים ובכך יוצרת את פרופיל הסיכוי לחלות. לאחר מכן, מבוצעת השוואת הפרופיל באמצעות אלגוריתם שמפותח על בסיס חקר נשים שחלו, והתוצאה כוללת קטגוריית סיכון, גורמי סיכון מרכזיים והמלצות לפעולה. האינדיקטור מיועד לשימוש על בסיס שנתי, המאפשר לנהל את הסיכון באופן עקבי ופרסונלי. בימים אלו התחילה החברה בפעילות במסגרת האקסלרטור של בית חולים "הדסה" בשיתוף IBM, שיתרמו לפיתוח הטכנולוגי ולתיקוף הקליני. בהמשך, עתיד האינדיקטור להיות מיושם גם במחלות נוספות".
במענה לשאלה מהן המגמות שהיא צופה ל- 2020, מפרטת זמיר: "רפואה מרוחקת מבוססת Medical Device ודיגיטל במטרה לאפשר אבחון עצמי, בדיקות ביתיות פשוטות והמשך מול רופא און-ליין או בוט. מגמה נוספת היא שילוב מאסיבי יותר של מערכות DSS תומכות החלטה, שיאפשרו את קיצור התהליך הדיאגנוסטי. מרבית הפתרונות משלבים טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית ומערכות לומדות (ML), שלהן נדרשים זמן ומאסת דאטה משמעותית. בשל כך ראוי ונכון להתחיל כבר עכשיו".
"הרפואה ההיברידית בשירות רפואת הקהילה"
"רפואת הקהילה בישראל מאוד מתקדמת, וכבר 25 שנה יש לכל מטופל תיק אישי ממוחשב", מסביר ד"ר דוד מוסינזון, סמנכ"ל רפואה של קופת חולים מאוחדת, שירצה בכנס על תחום חדשני המשלב טכנולוגיות ורפואה: הרפואה ההיברידית. "החזון של מאוחדת הוא להגיע למצב שבו הרפואה אינה מסתיימת ביציאה מהמרפאה, והזירה הביתית הופכת לחלק מזירת הטיפול בקהילה, באמצעות שילוב טכנולוגיות של רפואה דיגיטלית. כך נוצר מודל חדשני בעולם, 'רפואה היברידית' המבוסס על טכנולוגייתAmerican Well מארה"ב: רפואת קהילה שתגביר את הקשר של המטופל עם הרופא ותנגיש את השירות הרפואי. הרעיון נותן פתרון על רקע הצריכה הגדלה של שירות רפואי, אל מול המחסור הנרחב בכוח אדם - רופאים וצוות סיעודי.
"הדיגיטל חייב להשתלב כחלק מהרפואה הקהילתית. גם בביקור הדיגיטלי, המטופל מקבל שירות מהרופא האישי המכיר אותו ואת התיק הרפואי", מוסיף ד"ר מוסינזון, שבא להפיג את חששות הרופאים מכך שהדיגיטציה תפגע באיכות השירות. "ההיפך הוא הנכון", הוא מסביר. "הדיגיטציה בשילוב רפואת הקהילה תשפר את איכות הטיפול. אחד החסרונות של הרפואה הקיימת הוא שברגע שהמטופל עוזב את המרפאה, לרופא אין יכולת לדעת מה קורה בהמשך. המודל ההיברידי מאפשר גם מעקב אחרי חולים כרוניים.
"זאת ועוד, המטופל מציין כבר בקביעת התור את התלונה ויכול לצרף מסמכים רפואיים כמו תוצאות בדיקות, הדמיה, המלצת רופא מקצועי וכדומה. בביקור הדיגיטלי, הרופא יכול לקדם בתור חולים עם תלונות הדורשות טיפול דחוף. למודל יש יתרון בהנגשתו לכולם, גם בפריפריה, והנגשתו מסייעת לצמצם את אי-השוויון בשירותים רפואיים מול המרכז. בנוסף, מאוחדת החלה לצייד מטופלים במערכות בדיקה טכנולוגיות מתקדמות, כמו בדיקת שתן דיגיטלית, או אפליקציה לשידור מדידת סוכר עצמית".
באשר לביקור הדיגיטלי יש למודל גם יתרון ברמה לאומית. למשל, במענה לרפואה בשעת חירום, משום שהוא מאפשר להגיע לכל פינה בארץ. עם זאת, יישום המודל החדש כרוך במספר אתגרים, כגון תהליך אימוץ החדשנות על-ידי הרופאים, הצוותים והמטופלים. "כיום יש כמה עשרות רופאים שעובדים במודל החדש והם למעשה שגרירי החדשנות שלו. בשלב זה מדובר ברופאי משפחה, ילדים, נשים, פנימיים ורופאי עור, ובהמשך דגם זה יורחב לתחומים נוספים", מסכם ד"ר מוסינזון.
