עולם הרפואה הדיגיטלית צובר תאוצה בשנים האחרונות. אם בשל התפתחות טכנולוגית שמאפשרת שיפור תהליכי אבחון, התראה וטיפול, ואם בשל צרכי מערכות הבריאות, אשר מתקשות להתמודד עם הגידול באוכלוסייה והתבגרותה, לצד מצוקת כוח האדם האיכותי בתחומי הרפואה. עולם הרפואה הדיגיטלית מאפשר שיפור איכות הרפואה והנגישות לה ומהווה כר פורה ליזמות טכנולוגית. אך ההגנה על טכנולוגיות אלה מציבה לעיתים קשיים בפני היזמים. גורמים רבים משפיעים על סיכויי ההצלחה של מיזם, חלקם אינם בשליטת היזמים. אך ליזמים, ולפעולות שינקטו כבר מבראשית יש השפעה הרת גורל על סיכויי ההצלחה של המיזם. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר במיזמים בתחום הרפואה הדיגיטלית.


הגנה מיטבית במינימום משאבים
להלן כמה כללים פשוטים שיעזרו לכם להימנע מכמה מהטעויות הנפוצות של יזמים בראשית דרכם בהגנה על הקניין הרוחני שלהם:
1. תכננו אסטרטגיית קניין רוחני. הקניין רוחני של המיזם (הפטנטים, בקשות הפטנט, העיצובים, סימני המסחר, הסודות המסחריים, זכויות היוצרים, הידע וכדומה), הוא הנכס העיקרי, אם לא היחיד, של המיזם בתחילת דרכו. לכן, התייחסו לקניין הרוחני של המיזם בהתאם ותכננו את אסטרטגיית ההגנה עליו כבר בראשית הדרך. מטרת התכנון האסטרטגי היא לזהות את הנכסים המרכזיים של המיזם ולתכנן כיצד ומתי להגן עליהם. לשם כך, יהיה עליכם למפות את הקניין הרוחני שברשותכם - זהו אילו מתוכם מגינים על ליבת העיסוק של המיזם ואילו הינם פריפריאליים, תכננו את תזמון ההגנה על כל אחד על-פי המטרות העסקיות שהם נועדו למלא, התקציב העומד לרשותכם ומגבלות חוקיות אחרות שעשויות לחול על המיזם. תכנון אסטרטגי של הקניין הרוחני יבטיח הגנה מיטבית במינימום משאבים.
2. ודאו שהקניין הרוחני שפיתחתם אכן בבעלותכם. פעמים רבות יזמים מתחילים לפתח את הטכנולוגיה שבבסיס המיזם בעודם קשורים למקומות עבודה, או למוסדות אקדמיים. במקרים אלה עלולים אותם פיתוחים להיות קניינו של המעסיק הקודם, או הגוף האקדמי. כך למשל, סטודנט לתואר מתקדם או עובד בחברת היי-טק, שמפתח טכנולוגיה פורצת דרך בתקופת עבודתו או לימודיו עלול למצוא עצמו נטול זכויות בפיתוחיו, אף אם הפיתוחים דנן נעשו שלא תוך ניצול משאבי המעסיק או המוסד האקדמי. פעמים רבות, קל יותר למעסיק או למוסד האקדמי לשחרר או לוותר על זכויותיו כאשר המיזם בראשית דרכו, אך לא יוותר בקלות כאשר המיזם יצליח ויהיה שווה מיליונים.
3. אל תחפזו להגיש בקשות פטנט. תופעה שחוזרת במיזמים רבים היא ההיחפזות להגיש בקשות פטנט. אף שרצוי להקדים ולהגיש בקשות פטנט כדי שהתאריך שתתפסו יהיה מוקדם ככל האפשר, הגשה מוקדמת מדי, או לא מפורטת דיה, עלולה לגרום יותר נזק מתועלת ולהוסיף עליות שלא לצורך. אחת הדרישות מבקשת פטנט היא דרישת דיות התיאור - היינו שהתיאור יהיה מפורט דיו כדי לאפשר לבעל מקצוע בתחום ליישם את ההמצאה. אם בקשת הפטנט אינה כוללת תיאור מספק היא לא תוכל לספק את ההגנה המבוקשת. כך תמצאו עצמכם מפרסמים את הטכנולוגיה שלכם, אך לא זוכים להגנה מספקת. לפיכך, יש להגיש בקשת פטנט מוקדם ככל האפשר, אך רק כאשר יש בידיכם די מידע לגבי אופן הוצאת הרעיון מהכוח אל הפועל.
4. הקפידו על סודיות. יש סביבכם אנשים למודי ניסיון וכדאי לנסות ללמוד מניסיונם, אך הקפידו לשמור על המצאותיכם בסוד ולא לגלות את פרטיהן אלא תחת התחייבות לסודיות. אחת מדרישות הכשירות לפטנט היא שההמצאה לא התפרסמה בטרם הגשת הבקשה לפטנט. גם שיחה עם קרוב משפחה או חבר עלולה להיחשב פרסום שכזה ועלולה לפגוע ביכולת לקבל פטנט, או בהיקף הפטנט שניתן יהיה לקבל. לפיכך, בכל חשיפה של מידע וודאו כי בן שיחכם מודע לכך שהמידע שנמסר לו הינו מידע סודי שלכם ושהוא אינו מורשה לעשות בו כל שימוש, או לגלותו לצדדים שלישיים.
5. לימדו את המתחרים שלכם. קניין רוחני בכלל ופטנטים בפרט הינם אמצעי להקניית יתרון תחרותי על פני מתחרים. על מנת למצות את היתרון התחרותי שפטנטים יכולים להקנות, כדאי להכיר את מפת הקניין הרוחני של המתחרים, ואת השווקים בהם הם פועלים, מוכרים או מייצרים. כך תמנעו מנפילה למלכודות שטמנו לכם המתחרים מחד גיסא, ותדעו לתפור את הקניין הרוחני שלכם באופן שיקשה על מתחריכם להתמודד עמכם בשווקים המרכזיים שלכם, מאידך גיסא.
הכותב הוא עורך פטנטים ושותף בקבוצת הקניין הרוחני בפירמת עורכי הדין ועורכי הפטנטים הבינ"ל פרל כהן צדק לצר ברץ.






