העתיד כבר כאן וזה ברור. השאלה היא באיזה אופן הוא יסייע לאדם ומה צפוי לנו כבר בשנים הקרובות. לדברי ד"ר דפנה גץ ממוסד שמואל נאמן, "עולם הרפואה צפוי לראות חדירה דרמטית של רובוטים ומערכות אוטונומיות בתחומו. לפי הדו"ח "בריאות ורובוטים 2015-2020: מגמות, הזדמנויות ואתגרים" (Robotics Business Review, 2015), נהיה עדים בשנים הקרובות להופעת רובוטים רפואיים משלושה סוגים עיקריים:
א. רובוטים לטיפול ישיר בחולים: רובוטים אלה יטפלו באופן ישיר בחולים, ללא תיווך. הם כוללים רובוטי טלה-פרזנס עבור רופאים - כך שרופא היושב בישראל יוכל לתקשר ישירות ואף לטפל בחולה באפריקה באמצעות רובוט מתאים במקום; רובוטים שיוכלו לבצע ניתוחים בסיוע רופא (כגון רובוט דה-וינצ'י הידוע, אשר מבצע מאות אלפי ניתוחים בשנה ואלפים מיחידותיו פרוסות ברחבי העולם); או אפילו רובוטים שיוכלו לבצע ניתוחים כמעט לגמרי בכוחות עצמם (כגון רובוט ניסיוני שהודגם בסין וביצע ניתוח השתלת שיניים באופן אוטונומי). בשנים האחרונות, השתכללו הרובוטים הרפואיים באופן המעניק להם יכולות של הכוונת כלים רפואיים באופן מדויק בניתוחים כירורגיים בהתבסס על הדמיה רפואית מקדימה של המטופל, על מנת לצמצמם נזק אפשרי. בעתיד היכולות הרובוטיות צפויות אף להשתכלל ויתווספו אליהן יכולות חכמות שונות, כגון הבנת מצבים רפואיים שונים, תוך כדי הניתוח ופעולה בהתאם, כדוגמת תפירה או הכנסה אוטומטית של מחט. המגזין Scientific American קובע שתהליך של הוזלת מחיריהם של רובוטים בתחום הכירורגיה, אשר מחירם היום עדיין גבוה, עשוי להביא ל"סינגולריות ניתוחית", כלומר שיפור טכנולוגי מואץ שלא ניתן לצפות את השלכותיו מראש.
ב. רובוטים לטיפול עקיף בחולים: רובוטים לטיפול עקיף כוללים רובוטים לבית המרקחת, שיכולים להכין תרופות ותכשירים בדיוק על-אנושי ובמהירות גבוהה, רובוטי משלוחים (כולל רחפנים ורכבים אוטונומיים המסוגלים לשנע תרופות, תכשירים והתקנים רפואיים ליעד במהירות וביעילות, רובוטי ניקוי וסטריליזציה בבתי-החולים ובבתים פרטיים וכן, רובוטים כמדפסות תלת-ממד שיוכלו לייצר גלולות או אפילו סוגי מזונות המכילים מינונים מדויקים של חומרים תרפויטיים.
ג. רובוטים ביתיים: רובוטי טלה-פרזנס שיאפשרו לחולים ולקשישים המרותקים למיטותיהם להמשיך לקחת חלק בחיי היום-יום מחוץ לבית החולים. הם יוכלו להתחבר לרובוטים הללו דרך רשת האינטרנט, ולשלוט בהם גם במקומות מרוחקים. רובוטים אחרים לבתים יוכלו לספק גם טיפול מוגבל לחולים, כנשיאתם ברחבי הבית.
למידת מכונה בתחום הרפואה
התיאורים הללו שמציינת גץ נאספו בסקירה שעשו החוקרים מקבוצתה במוסד שמואל נאמן: אושרת כץ שחם, רינת קליין, ד"ר רועי צזנה, שלמה רוזנברג, אבידע שהם, אלה ברזני, ד"ר ערן לק וסימה ציפרפל.
לדברי החוקרים, קיימת ציפייה ברורה להשתלבות הולכת וגוברת של למידת מכונה בתחום הרפואה במספר כיוונים מרכזיים, כך שהרפואה תהפוך מדויקת יותר. למשל, פיתוח מודלים רפואיים מדויקים יותר, פענוח ממוחשב של הדמיות רפואיות, שיפור יכולות המחקר הרפואי והביולוגי, פיתוח מערכות לסיוע בקבלת החלטות רפואיות, מעקב אחר מטופלים ועוד. כל אלה נכללים במסגרת תחומי הבינה המלאכותית (AI). עם זאת מציינים החוקרים, כי למרות כל השימושים המבטיחים הללו, חשוב לציין שהבינה המלאכותית ולמידת המכונה עדיין לא הצליחו להשתלב במלואן במערכת הרפואית, ויש מקרים של "חיכוכים" בין המכונות לבין הסגל הרפואי, כאשר הקושי העיקרי נובע מכך שמכונות יכולות כבר היום לזהות מקרי מחלה טוב יותר מרופאים, אך מבלי שיסבירו איך ומדוע. לבינה המלאכותית ולמערכות האוטונומיות יהיו שימושים רבים הקשורים לאינטראקציה שיבצעו עם החולים והמטופלים. אינטראקציות אלה מחייבות הבנה של "נפש" החולה, רגשותיו ותחושותיו, ובאופן כללי מתן התייחסות אישית ורגישה לכל אדם כך שהדרך ללמוד את הנושא ארוכה ומורכבת.
אבטחת סייבר של מערכות רפואיות
אחד הנושאים המורכבים והקריטיים הוא להגן על הפרט ממתקפות סייבר בכל הנוגע למידע רפואי. כך למשל, נושא אבטחת הסייבר במערכות הבריאות זינק מחדש לכותרות בשנה האחרונה, כתוצאה מתקיפת תולעת WannaCry - נשק סייבר מתוצרת צפון קוריאה - שהצליחה לשתק אלפי מחשבים ולהפיל חלקים ממערכת הבריאות באנגליה. חשוב לציין כי עוד טרם המתקפה הוגדרה מערכת הבריאות כסקטור המותקף ביותר. ההשקעות בתחום באבטחת סייבר במערכות רפואיות בכל העולם בארבע שנים האחרונות ועד ל-2021 עשויות להגיע ליותר מ-65 מיליארד דולרים.
התחומים הספציפיים בהם תתרכז אבטחת הסייבר בתחום המערכות הרפואיות כוללים:
א. הגנה על פרטי המטופלים: קיים צורך דחוף בריענון המערכות הרפואיות המגנות על פרטי המטופלים, במיוחד במדינות בהן מערכת הבריאות מפוצלת למספר רב של חברות ביטוח רפואי ומרפאות שונות.
ב. הגנה על מיכשור רפואי בבית החולים: מיכשור רפואי בבית החולים מבוסס לעתים קרובות על מערכות הפעלה ישנות, שאינן יכולות לעבור שדרוג מחשש לשיבוש פעולתן. קיים צורך בהול במציאת פתרונות בתחום זה, שהיה אחראי במידה רבה לנזק הגדול שהסבה מתקפת WannaCry.
ג. הגנה על תקשורת רפואית: תחום הטלה-רפואה עומד להתפתח במהירות בעשור הקרוב, ורופאים ייתנו ייעוץ ואפילו טיפול דרך הרשת. מכיוון שכך, חשוב לאבטח את התקשורת בין הרופא לחולה ולוודא שהמידע אינו יכול לזלוג החוצה, או להיגנב.
ד. הגנה על מחשוב לביש ושתלים: מכשירים רפואיים לבישים אוספים מידע אודות המשתמשים על מנת לספק להם ייעוץ רפואי, אך ניתנים לפריצה ולאיסוף המידע מצד ישויות זדוניות. שתלים - כמשאבות אינסולין וקוצבי לב - ניתנים גם הם לפריצה, כפי שהוכח בשנים האחרונות. יש צורך לאבטח את ההתקנים הללו.
ה. אינטראופרביליות: ההתממשקות בין מערכות שונות פותחת נקודת תורפה גדולה מאד, במיוחד ברפואה בה חלק מהמערכות ישנות ופרוצות ואילו אחרות הן מודרניות ובטוחות (עד שמחברים אותן לקודמות).
