בעידן שבו טילים ושבבים, תודעה ודיסאינפורמציה, מלחמה פיזית והתקפות דיגיטליות שזורים זה בזה, ישראל נאלצת להתמודד יום-יום בחזית המאתגרת ביותר בזירת הסייבר העולמית. לא מדובר רק בהגנה, אלא גם בשאלה כיצד ממשיכים לקיים רציפות תפקוד, מגנים על כלכלה דיגיטלית חיה ונושמת ושומרים על מעמד טכנולוגי מוביל בעולם משתנה. התעשייה המקומית, המהווה נכס אסטרטגי לאומי, ממלאת כאן תפקיד מפתח ואנו במכון היצוא פועלים לרתום את כוחה לטובת האתגר הלאומי והגלובלי כאחד.
מתקפות סייבר משתקות, מבצעי תודעה זדוניים ושטף בלתי פוסק של פייק ניוז אינם עוד תרחישים עתידניים, אלא מציאות יום-יומית. בישראל, אחת המדינות המותקפות ביותר בעולם בתחום הסייבר, זו זירת עימות חיה ומתמשכת. אירועי "מלחמת 12 הימים", שהסתיימו לאחרונה בהפסקת אש מול איראן, המחישו זאת פעם נוספת - המערכה לא מתנהלת עוד רק באוויר, ביבשה או בים, אלא גם (ובאופן רציף), במרחב הדיגיטלי.
המלחמה המחישה עד כמה החזית הדיגיטלית משולבת כיום בלחימה הפיזית. במהלך ימי הקרבות, נרשמו מתקפות סייבר מתוזמנות על מערכות עירוניות, תחבורה ציבורית, חברות סלולר וספקיות אינטרנט, מתוך מטרה להפעיל לחץ על העורף האזרחי ולהפחית את חוסן החברה. נרשמה מתקפת כופרה משמעותית על אחת מרשתות התחבורה הציבורית, פגיעה זמנית בתשתיות בתי חולים וניסיונות לשיבוש פעילות הבנקים בישראל. במקביל, הופצו גלי דיסאינפורמציה מתוחכמים ברשתות החברתיות, כולל קמפיינים של פייק ניוז ודיפ-פייק, שנועדו לערער את המוראל הלאומי. מן העבר השני, נרשמו פריצות למערכות בנקאיות וממשלתיות באיראן, והשבתה של פלטפורמות דיגיטליות שהופעלו בידי קבוצות טרור, המחשה חיה ליתרונה ההתקפי וההגנתי של ישראל גם במרחב זה.
מרוץ חימוש דיגיטלי
דו"ח הסייבר השנתי ל-2024 שפורסם לאחרונה על-ידי מערך הסייבר הלאומי ממחיש את עוצמת האיום: במהלך השנה התקבלו יותר מ-17 אלף דיווחים על אירועי סייבר, עלייה של 24% לעומת השנה הקודמת. המתקפה הנפוצה ביותר הייתה פישינג(41%),ולאחריה פריצה לרשתות חברתיות (22%). קטגוריות נוספות כללו דיווחים על חולשות (11%), חדירות למערכות מחשוב (7%), מתקפות מניעת שירות, פגיעות ברציפות תפקודית, תוכן עוין (דיסאינפורמציה ודיפ-פייקים), וניסיונות סחיטה.
מגמה בולטת היא קיצור זמני מימוש החולשות. לעיתים שעות בודדות בלבד מפרידות בין פרסום חולשה לניצולה בפועל, מה שמהווה אתגר עצום עבור מערכות ההגנה. בנוסף, נרשמה עלייה בשימוש בכלי בינה מלאכותית (AI) מצד התוקפים, אך גם מצד חברות הגנת הסייבר, המשלבות יכולות חכמות בגילוי, ניטור ותגובה. שילוב זה יוצר "מרוץ חימוש דיגיטלי" המחייב את ישראל להמשיך ולהוביל חדשנות.
פעילויות ממוקדות בזירות אסטרטגיות
מול מציאות זו, ישראל ביססה את עצמה לא רק כמעצמת סייבר טכנולוגית, אלא גם כמותג עולמי. "Cyber from Israel" הפך לשם נרדף לאיכות, לחדשנות ולמערכת הגנה רב-שכבתית שמדינות רבות מבקשות ללמוד ממנה.
על פי הערכות מכון היצוא, בשנת 2024 ייצוא המשויך לענף הסייבר הסתכם בכ-13 מיליארד דולר, בדומה לשנת 2023 (המהווה גידול של כ-7% מהשנה שקדמה לה), זאת לצד העובדה שלמעלה משליש מההשקעות הטכנולוגיות בישראל ב-2024 הופנו לטכנולוגיות סייבר. נתונים אלה ממחישים את חוסנה, אמינותה ויתרונה היחסי של ישראל כמדינה המובילה את זירת הסייבר העולמית.
במכון היצוא אנו פועלים לקדם את תעשיית הסייבר הישראלית כחלק ממאמץ כולל ליצירת רציפות תפקוד לאומית וחוסן דיגיטלי ברמה בין-לאומית. עבודתנו מתמקדת לא רק בפתיחת שווקים, אלא גם במינוף הדיפלומטיה הכלכלית-ביטחונית של ישראל - חיבורים עם גופי תשתית קריטיים, גופי CERT ומרכזי סייבר לאומיים באירופה, באסיה, באפריקה ובאמריקה הלטינית, וכן הטמעת טכנולוגיות ישראליות בפיילוטים עם רגולטורים, גורמי ממשל וספקי שירותים חיוניים.
מתחילת המלחמה באוקטובר 2023, הובלנו פעילויות שדה ממוקדות בזירות אסטרטגיות כמו יפן, גרמניה, קוריאה וקניה, שנבנו בהתאמה לצרכים שעלו מהשטח: אתגרי סייבר בתחבורה ציבורית, הגנה על מערכות תשלום, תשתיות רפואיות ותקשורת. במקביל, אנו פועלים גם בשווקים מתפתחים כגון אפריקה, מרכז אמריקה ומזרח אירופה, שם עולה הביקוש לפתרונות ישראליים ב-OT, הגנת מידע פיננסי, תשתיות בריאות וסייבר עירוני.
להוביל את השיח הגלובלי
לצד פעילויות ממוקדות אלה, אנו ממנפים גם צמתים בין-לאומיים מרכזיים כזרז עסקי מרוכז. כך לדוגמה, במסגרת כנס RSA בסן פרנסיסקו וביוזמה משותפת של המכון ושל הנספחות הכלכלית בסן פרנסיסקו, קיימנו יום פעילות ממוקד בהשתתפות מעל ל-40 חברות ישראליות, שכלל מאות פגישות עם נציגי ממשלות, גופי תשתית וקרנות גלובליות. יכולת זו - לשלב בין חשיפה בזירות-על לבין עבודה ממוקדת בשטח - היא מפתח להובלה הגלובלית של ישראל בזירת הסייבר.
הפעילות הזו אינה רק עסקית, היא ביטוי ליכולתה של ישראל להוביל את השיח הגלובלי על עתיד ההגנה הדיגיטלית ולשמש שותפה אסטרטגית למדינות המחפשות מודלים יעילים לריבונות קיברנטית.
במרחב סייבר שבו אין גבולות ברורים ואין קווי הפסקת אש, היתרון טמון בחדשנות, בגמישות וביכולת לפעול מהר מול האיום. ישראל, כבר היום, מציבה סטנדרט למדינות אחרות והמשימה שלנו - בממשלה, בתעשייה ובמכון היצוא - היא לשמר את היתרון הזה ולהבטיח שמדינת ישראל תישאר בחזית הגלובלית של עולם הסייבר.
מכון היצוא, בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה ומנהל סחר חוץ, ממשיך ללוות, לקדם ולפתוח דלתות עבור חברות הסייבר הישראליות, במטרה להעצים את השפעתן הכלכלית והאסטרטגית, ולחזק את מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית וביטחונית מובילה.
הכותב הוא מנהל תחום סייבר, ביטחון המולדת וחלל במכון היצואבשיתוף מכון היצוא
