בדרך כלל, כאשר נזרקת לחלל האוויר המילה "סייבר", הדבר הראשון העולה בראשנו הוא פריצה למחשבים במטרה לעשות משהו עם המידע האגור בתוכם. כיום ברור, כפי שיוסבר להלן, שלצד היכולת הזו יש לסייבר גם אפשרות "לפרוץ" למוח האנושי ולהשפיע על מצב התודעה שלנו. הכיצד?
עלייתו של עידן הסייבר
עולם הסייבר הוא התפתחות טבעית של טכנולוגיית המחשבים שראשיתה במחצית המאה הקודמת וכיום היא הטכנולוגיה הדומיננטית בחיינו. מדובר בגידול בקצב מתגבר של כוח המחשוב, בהתאם לתחזיתו של גורדון מור מ-1965, והוא קרוי לכן על שמו בשם "חוק מור".
הפיתוח המואץ של יכולת החישוב, לצד הקטנת המחיר והגודל הפיזי של המחשבים, הביאו לעלייה עצומה בשימוש במחשבים, עד למצב בו כיום כל אחד מאיתנו נושא בכיסו מחשב חזק מאד הנקרא "טלפון חכם". כך למשל, שבב המחשב בטלפון החכם שלי, מהיר פי יותר ממיליון מהמחשב הכי מהיר בעולם לפני כ-50 שנה! שלא לדבר על כך שהמחשב המהיר אז תפס שטח של כמה אולמות גדולים.
התפתחות המחשבים היא הסיבה העיקרית לעלייתו של עידן הסייבר. זה החל לפני כ-45 שנה, בתחילת שנות ה-80' של המאה הקודמת, כאשר מדינות וארגונים גדולים החלו לאגור נתונים במחשבים במקום בתיקים פיזיים. ארגוני ביון ומודיעין נאלצו איפה למצוא דרך לחדור למחשבים אלו כדי לבצע את משימת איסוף המודיעין. עשר שנים אחר כך עלה הסייבר מדרגה: אם אנו יודעים לפרוץ למחשבים, למה שלא ננצל את זה לא רק בהקשר של המידע האגור במחשבים, אלא גם לשם שיבוש אותן המערכות שפעולתן התקינה מבוקרת על ידי מחשבים?
כך, החל מראשית שנות ה-90' של המאה שעברה נולד ממד חדש בסייבר: סייבר התקפי, שמטרתו גרימת נזק פיזי. גם פה הלכה מדינת ישראל בראש המחנה והייתה הראשונה שהקימה יחידות שזה עיסוקן. הבנת האיום הובילה לכך שישראל הייתה גם הראשונה בעולם (2002) בה הוקמה יחידה ממשלתית להגנת סייבר על תשתיות קריטיות, כמו ייצור חשמל, מערך המים, רכבות וכדומה. ישראל הייתה גם המדינה הראשונה בעולם (2011) ש"אזרחה" את פעילות הסייבר, הוציאה אותה מידי גורמי המודיעין והביטחון, והפכה אותה לעיסוק לגיטימי בכל שטחי החיים, החל מחינוך, דרך התעשייה וכלה בממשלה, כולל בריאות, תחבורה, תקשורת, בנקים וכדומה. זאת בעקבות "המיזם הקיברנטי הלאומי" שהיה לי הכבוד לעמוד בראשו.
להשפיע בזמן קצר על מיליוני אנשים
כיום אנו עדים לממד נוסף. גם הוא קשור להקטנת הגודל הפיזי וההוזלה של שבבי המחשב. אלו גרמו לכך שתקשורת ממוחשבת בין בני האדם הפכה להיות דרך ההתקשרות הנפוצה ביותר. קשה לדמיין איך היו חיינו נראים בלי היכולת לדבר בכל רגע (כמעט) עם כל מי שאנו רוצים, באמצעות הרשת הסלולרית. ואיך נדע מה קורה בעולם, ועכשיו, ללא הטלפון הסלולרי? בשפה השגורה קרויה התופעה בשם "רשתות חברתיות". אלו מנצלות את מרחב הסייבר כדי להזרים מידע, תוך זמן קצר מאד, למספר עצום של "משתמשים".
כל אלו יצרו הזדמנות להשפיע בזמן קצר על מיליוני אנשים לשנות את דעתם. ומי אמר שמה שמופץ ברשת חייב להיות אמת לאמיתה? מה מונע ממי שמשתמש ברשתות אלו להפיץ שקרים הנקראים בעגה המקצועית Fake News? זה נעשה באמצעות "מבצעי השפעה" (Influence Campaigns). לא חסרות דוגמאות לפעילות כזו, החל מהתערבות בבחירות, דרך הפצת מסרים אנטישמיים וכלה במבצעי לוחמה פסיכולוגית. בשנים האחרונות, עם התפתחות טכנולוגיות הבינה המלאכותית (AI) ובמיוחד עם התפתחות "הבינה המלאכותית היוצרת" (Generative AI), נעשתה יצירת התוכן המזויף קלה יותר ויותר.
התעוררנו מאוחר, אבל לא מאוחר מדי
הסייבר במישור המודיעיני, לצד היכולת ההתקפית לגרום לנזק פיזי, שיחקו כידוע תפקיד מרכזי במלחמה המתחוללת באזורנו כבר כמעט שנתיים. שוב ושוב הוכחה העליונות הטכנולוגית של ישראל בתחום זה, ומספיק להזכיר את מבצע הביפרים כדוגמה.
אולם, המלחמה לימדה אותנו שבממד הסייבר של מבצעי השפעה, לא עשינו די. מדובר הן במבצעי השפעה יזומים - במטרה להשפיע על אויבינו - והן (ובמיוחד) בצד ההגנתי - להגן על עצמנו מפני מבצעי השפעה זדוניים.
מצאנו את עצמנו ללא מענה מספיק בהתמודדות עם מבצעי השפעה של אויבינו, שנועדו להכפיש את ישראל וצה"ל בעולם ולהפוך אותנו מקורבן להתקפה רצחנית נגד אזרחים, לפושעי מלחמה מהסוג הגרוע ביותר. התברר לנו שהנזק שנגרם על ידי הנדסת התודעה של גורמים לא מעורבים ישירות בסכסוך, כמו של דעת הקהל באירופה המערבית, הוא עצום.
התעוררנו מאוחר, אבל לא מאוחר מדי. יש בידי ישראל את היכולת לפתח בקצב מהיר מאד אמצעים לאיתור וטיפול במבצעי השפעה כאלו. לאו דווקא על ידי בחינת התוכן המועבר בהם, ואיתור מה שהוא "פייק", אלא על ידי איתור הדרך בה הם מתפשטים ברשתות. מי שמפעיל מבצעים כאלו, אינו מסתפק בכך שהם יגיעו לתפוצת הרצויה (מיליוני משתמשים) בדרך "הטבעית", משום שזו לוקחת זמן רב מדי. במקום זאת הוא בונה ומפעיל רשתות של "בוטים", משתמש בזהויות בדויות וכדומה, כדי להגיע מהר לתפוצה המסיבית הנדרשת.
בעיקרון, ניתן לאתר את רשתות ההפצה הבדויות הללו ולסמנן. בפעם הבאה, מספיק להבחין בכך שרשתות הבוטים המזויפות החלו לעבוד, כדי לדעת שמבצע השפעה חדש יצא לדרך, עוד לפני שאנו יודעים אפילו איזה תוכן מופץ בו. כך למשל, אחד מחוקרי הסייבר באוניברסיטת תל אביב איתר בדרך זו רשת של אחת המעצמות שנעשה בה שימוש למבצעי השפעה על דעת הקהל במערב אירופה. בפעם הבאה שהרשת אותרה, ידע החוקר מייד כי הופעל מבצע השפעה ורק אחר כך בדק את תוכנו. התברר לו שהפעם הייתה המטרה של "עיצוב והנדסת התודעה" בלתי צפויה: שכנוע המשתמשים שאמינות המכוניות תוצרת גרמניה היא נמוכה...
לישראל יש שוב הזדמנות להיות חלוצה גם במימד חדש זה. זו אחת הסיבות לביקוש העצום להשתתפות בכנס שבוע הסייבר וכנס שבוע הבינה מלאכותית שהיו אמורים להיערך החודש. לצערנו, בגלל צוק העיתים וקשיי הטיסה לארץ הם ידחו לאחרי חגי תשרי.
הכותב הוא ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון וראש מרכז הסייבר של אוניברסיטת תל אביב
