כל סמנכ"ל אבטחת מידע מנוסה יודע שהמעבר בין כלי סקיוריטי ישנים לחדשים כרוך בכאב ראש משמעותי ובשיבוש העבודה השוטפת, מה גם שהוא גם יקר לביצוע. באופן מסורתי, כשאנשי סקיוריטי הרכיבו את תמהיל מוצרי הסייבר שלהם, הם לרוב תעדפו נוחות, עקביות ויעילות על פני חדשנות. כסמנכ"ל אבטחת מידע לשעבר, העדפתי בעבר לצייד את צוותי הסקיוריטי שלי בכלי אבטחה שיעילותם הוכחה, תוך הסתמכות על ספקים מבוססים ומוכרים. כיום, נוכח המעבר לענן, כמות המידע שזורם בין סביבות ארגוניות והאבולוציה המהירה של איומי הסייבר יצרו עידן חדש של פריצות דרך טכנולוגיות, שהפכו בהדרגה את כלי הסקיוריטי הוותיקים ללא רלוונטיים. בנוסף, בעוד שיזמי סייבר צעירים נדרשו בעבר להמתין מספר שנים מרגע ההשקעה בחברה שלהם ועד שהשוק הכיר במוצר שפיתחו, המציאות הטכנולוגית והעסקית כיום מזמנת הזדמנות אדירה לפריצה מוקדמת של חברות סטארט-אפ בתחום הסייבר, בהשוואה לעבר. יש ליזמים אלו אפשרות לעבוד במהירות משמעותית ובאינטראקציה רבה יותר עם לקוחות פוטנציאלים עוד לפני שהמוצרים יוצאים לשוק.
מבחינת סמנכ"לי אבטחת מידע, האסטרטגיה של שימוש במוצרי סקיוריטי שנמצאים בפיתוח נחשבת עדיין לייחודית. יחד עם זאת, סמנכ"לי אבטחת מידע שמחשיבים את עצמם כ- Early Adopters ("המאמצים הראשונים") מקנים לחברות שלהן יתרון מובהק בשוק ודוחפים את התעשייה כולה קדימה. עבור יזמי סייבר, עבודה משותפת עם סמנכ"לי אבטחת מידע שהם Early Adopters יכולה להשפיע באופן ממשי על מפת הדרכים (ה-roadmap) שלהם ועל ההצלחה שלהם בשוק.
שני הצדדים מרוויחים
אחד האתגרים המשמעותיים כיום הוא הצורך להתחרות בתעשייה רוויה על תקציבי סייבר מוגבלים. סמנכ"לי אבטחת מידע מצויים תחת לחץ מתמשך להגן על הנכסים הארגוניים שלהם ושל לקוחותיהם באמצעות אמצעי סקיוריטי מתקדמים ויעילים - אבל בזול. לאור זאת, אנו רואים שיותר סמנכ"לי אבטחת מידע מתחילים לגשש אחר פתרונות הסקיוריטי החדישים ביותר - כאלה שלא ניתן עדיין לראות על המדף. הם לא רוצים לחכות שנים עד שהסטארט-אפים הללו יהפכו למבוססים ויקבלו ולידציה של השוק. לכן, הם פונים לחברות סייבר שפועלות מתחת לרדאר ובונות את הדור הבא של כלי הסייבר המותאמים לאיומים החדשים. בנוסף, הם מעוניינים לנצל את התנאים המיוחדים אשר סטארט-אפים בשלבים מוקדמים יכולים להציע להם - מחיר מוזל ולעיתים בחינם.
המודל של אימוץ מוקדם של פתרונות סקיוריטי הוא כזה שבו שני הצדדים מרוויחים. עבור מומחי הסייבר חשובה האפשרות להשפיע על פתרונות חדשים ולהיחשף אליהם הרבה לפני אחרים. הם יכולים להיכנס לתהליכי פיתוח כבר בשלבים הראשוניים ביותר ולקחת חלק פעיל: לייעץ, לתת משוב ולהשפיע על המוצר כך שיתאים לצרכים הכי עדכניים ודחופים שלהם. זו גישה שדורשת מעורבות אקטיבית יותר מאשר רכישת מוצר, אבל בעיני אנשי סקיוריטי שחיים ונושמים טכנולוגיה מתקדמת, זה לא באג אלא פיצ'ר. הם שואפים להציב את הארגון שלהם בעמדה מיטבית, לאפשר לצוותים שלהם להתמודד עם איומי הסקיוריטי החדשים ביותר ולאמץ בביטחה טכנולוגיות חדשות, בזמן שהמתחרים שלהם עדיין משתמשים בכלי סקיוריטי וותיקים ולא רלוונטיים.
להתנסות תוך כדי פיתוח
עבור היזמים, ישנם מספר יתרונות מובהקים לשיתוף פעולה עם Early Adopters: ראשית, משוב מקצועי ממומחי סקיוריטי מובילים ובעלי שם בתעשייה הוא בעל ערך אדיר. הפידבק המיידי שלהם מגיע לאחר שנים בתעשייה ומתוך ניסיון ממשי בהתמודדות עם איומים ובניהול אירועי סייבר. העבודה הצמודה עימם תאפשר ליזמים לתקן, לשנות ולעבוד בגמישות ובזריזות, ובכך יספקו מחזורי פיתוח מהירים יותר עם ערך תפעולי מיטבי. שנית, האינטראקציה המוקדמת עם "צד הלקוח" בדמות ה- Early Adopter מאפשר ליזמים להתנסות עם פערים אמיתיים ובעיות מהותיות, תוך כדי פיתוח בסביבת עבודה אמיתית. התנסות בסביבה כזו משפיעה באופן דרמטי על תהליכי פיתוח ומבטיחה שהמוצר ייתן מענה אמיתי לבעיות אקוטיות. שלישית, אימוץ מוקדם של מוצר על ידי מומחי סייבר בעלי שם בתעשייה, עוד לפני פריצה אמיתית לשוק, מהווה תו איכות ייחודי שיגרור, בהכרח, תשומת לב של סמנכ"לי אבטחת מידע נוספים. היכולת לפתח pipeline של לקוחות פוטנציאליים בשלבים כה מוקדמים איננה מובנת מאליה.
ליזמי סייבר ישראלים צעירים לרוב אין רשת קשרים רחבה מספיק בתעשיית הסייבר הגלובלית שתאפשר להם למפות את ה-Early Adopters שמתאימים לשיתוף פעולה עימם. על מנת לגשר על הפער הזה, יזמים יכולים להיעזר ביזמי סייבר מנוסים יותר, ולעשות שימוש במדיה חברתית על מנת לזהות מועמדים פוטנציאליים, שמתעניינים באופן אקטיבי בסקטור הספציפי של החברה. הדרך היעילה ביותר להתחבר למספר גדול של סמנכ"לי אבטחת מידע פעילים היא באמצעות קרנות הון סיכון אשר מכירות את התעשייה לעומק ויש להן גישה לרשת רחבה של אנשי סקיוריטי אותם ישמחו לחבר ליזמים בפורטפוליו שלהן.
החדשנות מתגמלת
הגישה החדשנית הזאת לא מתאימה לכולם. כמו כל אסטרטגיית סקיוריטי, יש לה יתרונות וחסרונות. סמנכ"לי אבטחת מידע רבים מעדיפים להישאר עם פתרונות וותיקים ומבוססים כי הם מעניקים, לדעתם, תמורה הולמת למחיר. עם זאת, לעתים קרובות מתגלה שפתרונות מיושנים אלו מהווים סיכון אבטחה בפני עצמם. הם עשויים לדרוש תחזוקה גבוהה, אינם יעילים, וייתכן שאינם תואמים כלל לתקנות ולסטנדרטים העדכניים בתעשייה. כשמוסיפים לזה את הקצב המטורף של החדשנות הטכנולוגית, את התוקפים שנעשים מתוחכמים יותר, את האיומים המורכבים יותר ואת ווקטורי התקיפה המשתנים, ברור שהגישה המסורתית לפתרונות אבטחה זועקת לעדכון רציני. בהשוואה למוצרים אלו, פתרונות סייבר חדשניים של חברות סטארט-אפ צעירות לרוב מפותחים תוך שימת דגש גדול יותר על עלויות נמוכות, קלות שימוש ויישום קל ללא צורך בסוכנים, והרבה מהמוצרים גם מפחיתים את עלויות התפעול בעזרת אוטומציה.
התעשייה צריכה לעודד את השימוש במודל ה-Early Adopters דווקא בתקופה כזו, שמאופיינת בחוסר ודאות כלכלית וכמות גוברת של מתקפות סייבר. נכון, אלו טכנולוגיות בשלבי פיתוח ראשוני שאינן מוכחות באופן גורף, אבל עבור early adopters זהו לא חסם ממשי. לחדשנות פורצת דרך יש סיכונים, אבל היא גם מתגמלת – וכל סמנכ"ל אבטחת מידע מתקדם צריך לתמרן בין שני הצדדים האלו ולקבוע מה האסטרטגיה העתידית שנכונה עבור הארגון שלו. אחרי הכל, גורמים זדוניים מייצרים חדשנות במהירות שיא, אז בהחלט כדאי שגם מובילי עולם הסקיוריטי יפעלו כך.
הכותב הוא שותף בקרן YL Ventures
לאתר החברה>>>
בשיתוף YL Ventures
