בחודשים הקרובים תיערך מערכת הבחירות לכנסת ה-26 וישנה סכנה ממשית כי גם הפעם, גורמים זרים עוינים עלולים להטות את מהלך הבחירות על ידי הפצת מידע כוזב עליהן ברשתות החברתיות. בחמש המערכות שהתקיימו בשנות הפלונטר הפוליטי, גורמים אלו - בעיקר כאלה המזוהים עם איראן - הקימו מערכים נרחבים של מאות חשבונות בפייסבוק ובפלטפורמות נוספות, שהתחזו לאזרחים ישראליים מהשורה ושהפיצו מידע מתסיס, מפלג ושנוי במחלוקת נגד הדמויות הפוליטיות והנושאים שעמדו במרכז סדר היום של כל מערכת בחירות. חשוב לציין: ההתערבות הזו לא נועדה לקדם את בחירתם של מועמד או מפלגה מסוימים, אלא נועדה להעמיק את הקיטוב הפוליטי והחברתי ובכך להעצים את המשבר הפוליטי חסר התקדים שישראל נמצאה בו באותה העת.
ישראל סובלת מכשל מערכתי
הרשויות בישראל אומנם יישמו בזמן אמת תגובות שונות לפעולות ההתערבות, בהן השבתתם של 140,000 חשבונות איראניים על ידי השב"כ וקמפיין וועדת הבחירות המרכזית נגד שיתוף פייק ניוז. אולם, אלו פתרונות נקודתיים וקצרי-טווח, שלא נותנים מענה אמיתי לבעיות שמאפשרות לגורמים עוינים להמשיך ולזהם בחופשיות את השיח הציבורי בארץ. ראשית, לישראל אין אסטרטגיה מקיפה אודות מניעת מבצעי השפעה ויישום צעדי תגובה להם. אמנם, בחודש פברואר האחרון פרסם מערך הסייבר אסטרטגיה לאומית חדשה באבטחת סייבר, המציינת את ההיערכות למבצעי השפעה זרה כאחד מיעדיה, אך ישראל עוסקת בנושא באופן כללי ואינה מגדירה, למשל, את חלוקת תחומי האחריות בין גופים ממשלתיים שונים בנושא הזה.
בעיה חמורה נוספת מצויה בתחום החינוך: בישראל קיימות מזה מספר עשורים תוכניות להקניית כישורי אוריינות תקשורת לתלמידי מערכת החינוך, שכוללות גם הקניית כישורים להבחנה בין אמת לבדיה. הבעיה הגדולה שלהן היא שהתוכניות הללו, הכוללות כישורים מהותיים למאה ה-21, פונות רק לפלח מצומצם ביותר של תלמידים, בעיקר תלמידי מגמות תקשורת. לא פלא, אפוא, ש-86% מהישראלים הרגישו במהלך המלחמה שהם אינם יודעים להבחין בין מידע כוזב לידיעות מהימנות.
אם לא די באתגרים ובניסיונות ההשפעה שכבר נצפו, האיום על מערכת הבחירות הקרובה עלול להיות חמור מתמיד בגלל קיומם של שני פרמטרים, שלא נכחו במערכות בחירות מהעבר.
ההשפעה על התודעה במלחמת "חרבות ברזל"
במהלך המלחמה תועדו ניסיונות של גורמים המזוהים עם איראן, רוסיה והאחים המוסלמים להפיץ מידע כוזב ברשתות החברתיות, שנועד לא רק להעמיק את הקיטוב החברתי בחברה הישראלית, אלא גם לפגוע בחוסנה המנטלי על ידי ליבוי רגשות של פחד וייאוש. חלק ממבצעי ההשפעה אף נועדו לחבל ביחסיה האסטרטגיים של ישראל עם ארה"ב, שהיו חיוניים לניהול המערכה מהבחינה הצבאית והמדינית.
ברור, כי מאורעות המלחמה, כמו גם הגורמים שהובילו לפריצתה והשלכותיה, יעמדו בראש סדר היום של מערכת הבחירות הקרובה. גורמים זרים עלולים לשלב בין הניסיון הרב שצברו בהתערבות זרה במהלך השנים ובין הזעם והתסכול שקיימים בציבור הישראלי סביב המלחמה, כדי להוציא לפועל מבצעי השפעה אמוציונליים ואפקטיביים יותר מאי פעם. הפריצה לגבעת הקפיטול מינואר 2021 היא דוגמה מאלפת כיצד זעם הנובע ממידע כוזב עלול לעלות בחייהם של אזרחים.
הבינה המלכותית מעצימה את הסכנה
הבחירות הקרובות יהיו גם הראשונות שייערכו ב"עידן ה-ChatGPT", שהפך את היכולת לזייף את המציאות לקלה יותר מאי פעם. במהלך מלחמת "עם כלביא", זוהה כי קרוב ל-20% מהדיסאינפורמציה האיראנית נגד ישראל התבססה על בינה מלאכותית. זהו שיעור חסר תקדים ברמה העולמית. לשם השוואה, בשנה השלישית של מלחמת רוסיה-אוקראינה, רק 13% מהדיסאינפורמציה הרוסית נגד אוקראינה הייתה מבוססת בינה מלאכותית.
השימוש בבינה מלאכותית עלול לפגוע במערכת הבחירות הקרובה בשלושה אופנים שונים: הוא עלול להרחיב משמעותית את היקף הפייק ניוז שיופץ, שכן הוא יוזיל באופן ניכר את העלויות הכרוכות בהשקת מבצעי השפעה רחבים ואפקטיביים; הוא עלול להעמיק את חוסר האמון הציבורי במוסדות הממשל והוא עלול ליצור טשטוש מסוכן בין אמת לשקר, שיגרום לאזרחים להטיל ספק גם במידע מהימן.
נדרשים פתרונות מיידיים וארוכי טווח
הסכנה הטמונה בהשפעה זרה על המשטר הדמוקרטי בישראל עלולה להיות חמורה מתמיד. לכן, יש ליישם כבר כעת פתרונות חדשים ומערכתיים להתמודדות עימה.
לקראת הבחירות הקרובות, מומלץ כי וועדת הבחירות המרכזית תקים מבעוד מועד רשת של עיתונאים, גורמי ממשל מקומי ואף ידוענים מעולמות הבידור, התרבות והספורט, שתוכל להפריך במהירות - לעיתים תוך חצי שעה - מידע כוזב שיתפרסם במערכת הבחירות. כאשר הקהל מקבל מסרים מגורמים הנתפסים בעיניו כזהים לו מבחינה תרבותית, דתית או פוליטית, עולה הסיכוי שהוא יתפוס אותם כמהימנים.
לטווח הזמן הארוך יותר, מומלץ כי ישראל תיעזר בניסיונן של מדינות שונות בעולם, לגיבוש אסטרטגיה לאומית הממוקדת בהתמודדות עם השפעה זרה. היא יכולה, למשל, להיעזר באסטרטגיה הלאומית של אסטוניה, ששמה את הדגש על טיפוח יכולות חשיבה ביקורתית וחיזוק אמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים במדינה. לחילופין, היא יכולה להתבסס על האסטרטגיה של אירלנד, שפורסמה באפריל השנה ושמקדמת שיתופי פעולה מערכתיים וארוכי טווח בין הממשלה, חברות טכנולוגיה והחברה האזרחית.
נוסף על כך, מומלץ כי ישראל תצטרף לקבוצה המייעצת לבינה מלאכותית במערכות בחירות (AI AGE): מדובר בקואליציה בין-לאומית שהוקמה ביוני 2025 על ידי הקרן הבין-לאומית למערכות בחירות (IFES), שמאגדת מומחים משש מדינות בעולם ושעוסקת בסוגיות המצויות בממשק שבין בינה מלאכותית ותהליכי בחירות במדינות דמוקרטיות. ההשתתפות בקואליציה תאפשר לישראל ללמוד באופן שוטף מניסיונן של מדינות דמוקרטיות נוספות, שמתמודדות אף הן עם איום הדיסאינפורמציה במאה ה-21.
הכותב הוא ראש צוות המחקר בסייבר ובינה מלאכותית, סדנת יובל נאמן, אוניברסיטת תל אביב
