"שוק הגנת הסייבר עומד בפני התרחבות מואצת לאור השינויים הטכנולוגיים והחברתיים שפוקדים את האנושות בשנים האחרונות. זה החל עם מגפת הקורונה, על רקע הנהירה הגדולה של הציבור לשירותים מקוונים בתקופה שבה הוא נדרש להישאר בבית, נמשך עם המעבר למודל עבודה היברידית, שבו עובדים חלק מהזמן מהבית, ומתעצם על רקע הצמיחה בצריכת שירותי בריאות מרחוק", כך אומר ד"ר כפיר לוצאטו, נשיא קבוצת לוצאטו, המתמחה בעיצוב אסטרטגיית קניין רוחני עבור חברות סייבר. הקבוצה בראשה עומד היא קבוצת הקניין הרוחני הוותיקה בישראל המציינת השנה 154 שנים.
"שימו לב מה קורה. רק לאחרונה פורסם שהאקרים פרצו לחשבון הטיקטוק של ילדה בת 12 בניסיון לגנוב דרכה מידע", הוא מוסיף. "מתברר שהגידול העצום בהיקף התכנים והמשתמשים ברשת טיקטוק הפך גם אותה ליעד לתוקפי סייבר. ואם ילדים נזקקים להגנת סייבר, מה יגידו הארגונים הגדולים. המשמעות היא אדירה וזו רק דוגמה אחת מני רבות, שכן היקף משטחי הפגיעה גדל דרמטית ועימו גם האיומים. הנתונים מראים שאנחנו עדים לעלייה דרמטית בשכיחות מתקפות הסייבר.
"המשמעות העסקית היא - ואני אומר זאת ליזמים - שיש כאן פוטנציאל ענק לפיתוח טכנולוגיות אבטחת מידע והגנת סייבר, כאשר נתח השוק גדל מידי שנה. קח למשל את תחום הבריאות, שהזכרתי, שם נעשה שימוש מוגבר בתוכנה מבוססת ענן, לצד ניטור מטופלים מרחוק ומינוף טכנולוגיות מתקדמות, כולל אינטרנט של הדברים, לימוד מכונה ומחשוב ענן. הכל לצורך שיפור רמת הטיפול בחולים. כל זה מזמין מתקפות סייבר - למשל, על קוצבי לב שמחוברים לרשת האינטרנט - ומחייב פתרונות הגנה מתקדמים וספציפיים".
כמי שנפגש עם יזמים רבים בתחום הסייבר, אילו מגמות אתה מזהה בשוק?
"אנחנו רואים שחברות סייבר הופכות ממוקדות יותר בפתרונות לבעיות ספציפיות. אם בעבר הרחוק הן עסקו בכל מכלול הסייבר, היום, בעקבות הגידול בסוגי האיומים ומגוון הסביבות שהן פוטנציאל פגיעה, הן יותר ויותר מתמקצעות. הגידול בסביבות שהן פוטנציאל לתקיפה הוא עצום. הן הסביבה הביתית, עם ריבוי המכשירים המקושרים בבית (עולם ה-IOT), הן בכל מה שקשור למכוניות חכמות והן בכל מה שקשור לציוד תעשייתי. אגב מכוניות חכמות או מקושרות. מדו"ח אבטחת הסייבר העולמי השנתי של חברת Upstream עולה שתעשיית הרכב צפויה להפסיד 505 מיליארד דולר עד 2024 בהתקפות סייבר.
"בכל התחומים הללו המאפיינים הם די דומים, אבל לכל תחום יש את הבעיה הספציפית שלו שמחייבת התמקצעות גדולה יותר", הוא מדגיש. "הדבר דומה למשל לסוגי סרטן שונים. נניח סרטן ריאות וסרטן שלפוחית השתן. בשני המקרים מדובר בסרטן, אבל הפתרונות והטיפולים הם שונים וספציפיים לאיבר הנגוע ולסוג הגידול. כל סוג, גם במחלות וגם בסייבר, פותח אפשרויות להגנות שונות של קניין רוחני, למשל לפטנטים שונים".
אומנות ההגנה ללא חשיפה מיותרת
למרות הגידול העצום בשוק הסייבר לא תמיד נראה שחברות הסייבר הפנימו את הצורך בהגנה פטנטית על ההמצאות שלהן. "המודעות לחשיבותם של פטנט קיימת מאוד בקרב החברות, אבל לא תמיד הן פועלות על בסיס מודעות זאת", מגיב ד"ר לוצאטו לטענה. "הדבר נובע מכל מיני סיבות ונראה שהדחף לטפל בכך הוא פחות במידת מה בסייבר מאשר בתעשיות אחרות".
מהן הסיבות לכך?
"קודם כל, קיים חשש של יזמים ומפתחים שעצם ההגנה תחשוף את הפתרונות הטכנולוגיים לא רק בפני מתחרים, אלא גם בפני האקרים. הרי קבלת פטנט כרוכה בעסקת חבילה - אתה מקבל מונופולין על השימוש בטכנולוגיה, אבל חושף אותה ברבים. דבר נוסף הוא הדינמיות של התחום והמהירות בה הוא זז. יש יזמים שסבורים שעד שיקבלו פטנט, הטכנולוגיה כבר לא תהיה רלוונטית."
מה התשובה שלך לכך?
"בנוגע לחשש הראשון של חשיפת המידע - לדעתי, העוצמה שלנו כמשרד מנוסה בתחום הקניין הרוחני טמונה בכך שאנו יודעים לנווט בין שני צרכים: הצורך בפטנט שיעניק הגנה לטכנולוגיה מצד אחד, ואי חשיפת מידע מיותר שעלול לסייע להאקרים פוטנציאליים מצד שני.
בסופו של דבר זה הכל פונקציה של השקעה בלימוד ובניתוח הטכנולוגיה מצד עורך הפטנטים. אם עובדים נכון ומשקיעים מאמץ, אפשר לספק הגנת פטנט מבלי לחשוף מידע קריטי - לא למתחרים ולא להאקרים. אם עורכי הפטנטים מנתחים את הפיתוח החדשני בצורה נכונה וצופה פני עתיד, אפשר לעיתים לייצר פטנט בעל ערך מתמשך, אם כי ברור שלא תמיד. אבל, אני מדגיש שוב, זה מחייב השקעה מעל הממוצע ומאמץ להבין את התהליך והבעיה וגם ניסיון באסטרגיית קניין רוחני, שהוא תחום התמחות בפני עצמו. אני מכיר לא מעט פטנטים שנעשו ללא השקעת מחשבה - או שהם כשלו בכך שהכינו רישום כללי מידי בניסיון לברוח מהבעיה, או שהם חשפו יותר מידי מידע. יש גם נטייה אנושית להתחמק מנושאים שהם 'כבדים' מחשבתית. זה נכון בתחום הפטנטים בכלל, אבל בסייבר זה יכול להביא להחמצה של הגנה על אמצאה גדולה".
לגלות את "היהלומים" בתוך המחקר והפיתוח
החוכמה הקונבנציונלית גורסת שלא ניתן לקבל פטנט על תוכנה, וסייבר בסוף זו תוכנה. ד"ר לוצאטו עושה סדר בנושא: "צריך להבחין בין תוכנה לבין תהליך מחשובי. אנשים לא עושים הפרדה ויש בלבול. סתם שורת קוד שנכתבת היא לא מושא לפטנט. אבל אם יש בידינו תוכנה שמפעילה מערך של דברים, או ציוד מסוים שמקושר לשרתים, והיא גורמת לביצוע פעולות בסדר מסוים - זהו תהליך שבהחלט יכול להיות בהרבה מקרים פטנטבילי, כלומר, ניתן להגנה כפטנט. אין תשובה אחת שתתאים לכולם וצריך לבדוק כל מקרה לגופו של עניין. בסופו של יום שאלת הפטנטביליות היא לא אינטואטיבית וצריך לענות עליה עורך פטנטים מוסמך, לו היכולת לדעת על מה ניתן להגן ועל מה לא. לפעמים התשובות מפתיעות את הלקוחות לכאן ולכאן", מדגיש ד"ר לוצאטו.
"אגב, הרבה טכנולוגיות בתחום המחשוב בכלל והסייבר בפרט זקוקות למערכת פיזית כדי להשיג את המטרות שלהן. מדובר ב-System, כלומר, מערכת שיש בה אלמנטים מסוימים, שיודעים לעבוד יחד, כשכל אלמנט מופעל תוכנה. זה מבנה אמיתי ולא אבסטרקטי, זו לא פעולה מחשבתית, ולכן אם הוא עומד בדרישות של חידוש והתקדמות המצאתית על-פי החוק, ניתן להגנה פטנטית".
מה המצב בישראל לעומת העולם?
"בישראל ובארה"ב יחסית יותר קל לרשום פטנט על פיתוחי סייבר מאשר באירופה. עם זאת, האמריקאים מסתכלים על התחום באופן שונה מאשר בישראל ויותר מדקדקים בדברים מסוימים ומסווגים את הדברים קצת אחרת. זו הסיבה שכשאנחנו מייעצים ללקוחות איך להגן על אותה אמצאה במדינות שונות אנו חייבים להכיר את הדין, הפסיקה וגם האווירה השוררת בהם בקשר לתעשייה הספציפית ולעשות את ההתאמות".
אחרי כל זה, מה אתה אומר לחברות הסייבר שאתה נפגש עימן?
"לחברות שבהן פועלים צוותים שמפתחים תוכנה אני אומר שלא תמיד יש למפתחים את היכולת לזהות מהן אמצאות בעלות ערך. כשאתה יושב עם מפתחים, הרבה מאוד פעמים הם מופתעים לגלות שאנחנו עולים על משהו בעל ערך פטנטבילי. הם אומרים: 'לא חשבתי על כך'. על כן, אני ממליץ לחברות שהמפתחים שלהם יבואו ויספרו לנו מה הם עושים ואנחנו נדע לגלות את 'היהלומים' שחבויים בתוך המחקר והפיתוח".
להעלות את ערך החברה
קבוצת לוצאטו היא מקבוצות הקניין הרוחני המובילות בישראל. היא גם הוותיקה ביותר ופועלת ברצף מאז 1869, השנה בה היא נוסדה באיטליה. ד"ר כפיר לוצאטו הוא דור רביעי בשושלת משפחתית של עורכי פטנטים ומשפטנים, ובעשור האחרון השתלבו בקבוצה בתפקידים בכירים בנות הדור החמישי, ובן נוסף מתמחה כעורך פטנטים. זהו עניין נדיר לא רק בישראל אלא גם בעולם.
"עם ניסיון, ותק ומומחיות של חמישה דורות, הקבוצה מציעה את שירותיה למנעד רחב של חברות - מסטארט-אפים חדשניים ועד חברות Fortune 500 - ובהן חברות רבות בתחומי אבטחת המידע והסייבר." מסבירה עו"ד תמר לוצאטו, ראש הפיתוח העסקי, השיווק והחדשנות בקבוצת לוצאטו.
לסטארט-אפים במיוחד, מדגישה עו"ד לוצאטו, זכויות קניין רוחני משמשות ככלי לקידום מטרות עסקיות וצמיחה כבר משלב מוקדם ויש להתאים את האסטרטגיה לצרכים המשתנים של החברה. "פורטפוליו איכותי של קניין רוחני נועד לא רק להגנה על הטכנולוגיה ולחסימת המתחרים, הוא גם מעלה את ערך המיזם בפני משקיעים", היא אומרת ומצביעה על כך שחלק מלקוחות הקבוצה בתחומי הסייבר ואבטחת המידע נרכשו, לעיתים במאות מיליוני דולרים, על-ידי חברות רב-לאומיות. "לקוחות אלה העריכו כי להגנת הקניין הרוחני היה תפקיד מפתח בהצלחת האקזיט ובשווי הגבוה של העסקה".
לסיכום, מה המסר שלך לחברות בתחום הסייבר?
ד"ר כפיר לוצאטו: "המאבקים בין האקרים לבין חברות שמתגוננות בפניהם ימשך. זו מלחמה מתמדת ועיקשת שרק תגדל עם קצב הפיתוחים המסחרר. ההאקרים משתכללים וזה מחייב סוגים חדשים של פתרונות. הטיקטוק שהזכרתי הוא רק דוגמה למה שכבר קורה לנו ועוד צפוי לנו. גם יוזרים תמימים הופכים לקורבנות של פשיעת סייבר. זה נוגע לכל תחום מחיינו וזה רלוונטי לכל חברה ולכל ארגון - קטן כגדול. יש כאן כר עצום לפיתוחים פוטנציאליים ושוק פתרונות הסייבר ילך ויגדל, גם על רקע תהליכי האוטומציה והרפואה מרחוק.
"אני קורא לכל חברה שמפתחת טכנולוגיית סייבר לבחון היטב עם עורך פטנטים מנוסה אילו פיתוחים הם ברי פטנט ולפעול בהתאם כדי לא לפספס את פוטנציאל החדשנות הגלום בה".
בשיתוף קבוצת לוצאטו
