עם תחילת 2023, השוק העולמי וגם ההיי-טק הישראלי ממשיכים לחוש את תוצאות חוסר היציבות הכלכלית של 2022, שהגיעה בהמשך לתחושת ההתעלות של 2021. הנתונים מראים' כי תעשיית הסייבר הישראלית, שידועה בחוסנה - הנובע מהצורך המשמעותי בפתרונות סקיוריטי חדשניים שהיא מיטיבה לספק - לא מתקיימת בבועה משל עצמה וחוותה אף היא זעזוע קשה בשנה שעברה. עם עצירה כמעט מלאה של גיוסי הון בשלבים מאוחרים, ירידה חדה באקזיטים וחזרה כללית למאפייני ומספרי 2020, התחזיות לגבי העתיד הקרוב אינה חיוביות. יחד עם זאת, בשיחותיי עם יזמים מנוסים ובכירים בתעשיית הסייבר וההון סיכון עולה, כי הם מעריכים שמדובר אמנם בתקופה מאתגרת, אך כזו שתוביל לפריחה מחודשת עם הזדמנויות להמשך חדשנות.
האם ההיסטוריה חוזרת?
ההיסטוריה מראה שבחלוף סופה או פנדמיה, ואפילו אחרי אירועי משבר דוגמת אסון התאומים ב- 2001 והמשבר הכלכלי של 2008, השוק קורס כמצופה, אך כמעט מייד לאחר מכן ישנה התאוששות מהירה וחזרה למגמת עלייה. טוד וובר, שותף וסמנכ"ל טכנולוגיות בקרן ההון סיכון Ten Eleven Ventures, המתמחה בהשקעות בתחום הסייבר בלבד, אמר, כי "אנחנו בוחנים את הירידה של 2022 בהשוואה לטירוף של 2021, וזה משבש את הפרספקטיבה שלנו. אם מסתכלים על הסטטיסטיקה ב-10 או 15 השנים האחרונות, אפשר לראות שאנחנו ממשיכים במגמה בריאה ונכונה של השוק, ואני לא מודאג מהמספרים הנוכחיים לטווח הארוך".
איומי הסייבר שהלכו והתגברו בתחילת שנות ה-2000 הולידו את מה שריצ'רד סיוולד, מייסד ושותף מנהל בקרן ההון סיכון Evolution Equity Partners, מכנה "עידן הברונזה של הסייבר", שבמהלכו הדרישה לפתרונות סקיוריטי מתקדמים עלתה על כמות החברות בשוק והובילה לצמיחה משמעותית. "עידן הכסף", על-פי סיוולד, התרחש אחרי המשבר הכלכלי של 2008, עם כניסת תשתיות הענן לשוק והעלייה המטאורית בפיתוח פתרונות אבטחה לתשתיות חדשות אלו. בעידן זה נכנסו והתבססו בשוק ענקיות הסייבר המוכרות של היום. סיוולד מעריך שבעשור הקרוב ניכנס ל"עידן הזהב" של הסייבר, שבו תהיה עלייה ניכרת בהשקעות פרטיות בחברות סקיוריטי. "משטחי התקיפה גדלו והתווספו סקטורים חדשים, אשר דורשים הגנה מחמירה, כמו בלוקצ'יין, מיחשוב קוונטי ותחומים אחרים שיקנו ליזמים ולמשקיעים הזדמנויות מגוונות".
התאמת המוצר לצרכים הדחופים ביותר של הלקוח
על מנת לבסס את ההערכה הזו ולצלוח את המשבר הנוכחי, משקיעים מדגישים בפני היזמים בחברות הפורטפוליו שלהם את החשיבות בהתאמת המוצר לצרכים הדחופים ביותר של הלקוח, במיוחד כעת, על מנת לכוון לשוק הרלוונטי בצורה הטובה ביותר וגם על מנת לחסוך בתקציבים ולצמוח בצורה נכונה ומושכלת. אודי מוקדי, מייסד-שותף, יו"ר ומנכ״ל CyberArk, אשר נסחרת בבורסת הנאסד"ק, זוכר תקופות של קושי בתעשייה ואומר, כי "בכל סיטואציה נכון להגיב בצורה מתונה - לא כדאי להתלהב יתר על המידה בזמנים טובים, או להגיב באופן קיצוני כשיותר קשה. אני אופטימי, ומאמין שככל שחברות סטארט-אפ בסייבר יתמקדו בלקוחות שלהן, יפתחו מוצר חזק ויצליחו לקבל מימון גם בתקופות של שפל כלכלי - תעשיית הסייבר הישראלית תמשיך להוביל את התעשייה הישראלית קדימה בעתיד הקרוב".
גרג סנדס, מנכ"ל Costanoa Ventures, מסכים איתו: "כמשקיעים שמלווים את החברות שלנו מהיום הראשון ובונים יחד איתן בסיס חזק לצמיחה בריאה - אנחנו מבינים שזה לא הזמן לשינויים מרחיקי לכת. אנחנו ממשיכים בגישת ההשקעה שלנו ומאמינים ביכולת התעשייה להשתקם".
חדי הקרן איבדו מקסמם
ל-2021 קראנו שנת חדי הקרן, ובצדק. בשנה זו הצטרפו תשע חברות סטארט-אפ ישראליות בתחום הסייבר לרשימת חדי-הקרן היוקרתית (ב-2020 הצטרפו רק חמש לרשימה). שנת 2022 הייתה שנת התפכחות גם בקטגוריה זו, שכן מספר חדי הקרן החדשים בשנה החולפת ירד חזרה מתשעה לחמישה, ורובם גייסו בוולואציות גבוהות בסוף 2021 או בתחילת 2022. 2021 הובילה לדיכוטומיה שאת תוצאותיה אנו רואים כיום. מצד אחד, חברות שזכו לתואר חד קרן (משמע, שוויין הוערך בלמעלה ממיליארד דולר) אחרי שהציגו צמיחה תלת-ספרתית, עם מוצרים שפותרים בעיה אקוטית בשווקים רחבים. מצד שני, חברות שהפכו לחדי קרן עם שווי מנופח ומעט רווחים (אם בכלל), נדרשו לגדול במהירות על מנת להדביק את הערכות השווי שלהן, או לבצע קיצוצים כואבים על מנת למתוח את ה-runway ככל שניתן.
חצי הכוס המלאה
"אני מאמין שהמחזוריות הזו בריאה", אומר וובר. "חברות צריכות לבחון אם הדרך שבה פעלו עד היום מקדמת אותן. למשל, בכל מה שקשור לתקציבים או לגיוס עובדים. זה יכול להאט את קצב שריפת המזומנים, כך שהדרך לצמיחה תהיה יציבה יותר ותתבסס על הצלחות בפועל, בניגוד למה שקרה ב-2021".
ב-2022 היו משקיעים ויזמים, שניצלו את התקופה הכלכלית הסוערת לביצוע בדק בית ולקבלת החלטות משמעותיות. משקיעים רבים פעלו לאיתור הזדמנויות לטווח ארוך והשקיעו בחברות בשלבים מוקדמים ביותר, ויזמים שקלו את צעדיהם וביצעו הערכות כואבות בנוגע לקיצוצים או שינויים מהותיים, שיאפשרו להם להמשיך לצמוח ב-18 החודשים הקרובים. "לא ראינו ירידה בהשקעות בשלב הסיד", מציין סנדס. "חברות בשלב מוקדם זה מהוות מעבדת מחקר ופיתוח עבור השוק כולו, והן צריכות להתמקד בצרכי הלקוחות שלהם ובמשיכת עובדים חזקים. בהמשך, לפני שיתחילו לגדול בסקייל, הן יצטרכו לאזן בין קצב הצמיחה לקצב שריפת המזומנים, בהיבטים הפיננסיים של גיוס לקוחות חדשים, וכמובן שיידרשו להתייחס בהקדם להתאמת המוצר שלהן לשוק, חזרתיות במכירות ונושאים בסיסיים אחרים".
ייקח לתעשיית הסייבר ולשוק כולו עוד זמן ניכר עד להתאוששות מלאה, ובינתיים נראה כי עוד מוקדם לדבר על עידן חדש שצופה לנו מעבר לפינה. יחד עם זאת, גישת וותיקי התעשייה לפיה המהמורות בדרך יכולות דווקא להועיל ליזמי סייבר, עשויה להוכיח את עצמה בטווח הארוך. אנו רואים שהביקוש לפתרונות סייבר מהפכניים עדיין קיים ואף מתגבר, משקיעים ממשיכים להאמין ביזמים חזקים ונחושים להשקיע בדבר הגדול הבא, וחברות סטארט-אפ שצומחות בקצב בריא ישגשגו לאורך זמן. על אף שנראה שאנחנו במנהרה חשוכה, בקצה השני שלה עשוי להמתין לנו עידן הזהב של הסייבר.
הכותב הוא שותף בכיר בקרן YL Ventures
בשיתוף YL Ventures
