הידעתם? המועצה האזורית עמק חפר הינה המועצה האזורית הראשונה שהוקמה בישראל, עוד בטרם הקמת המדינה (1940). היא מאגדת תחתיה נכון להיום 41 יישובים המונים כ-43 אלף תושבים. בתחומי המועצה נערכים כיום לקראת מגמת גידול אוכלוסין משמעותית כבר בעתיד הקרוב, כאשר על פי כל התחזיות תוך חמש שנים יצמח מספר התושבים המתגוררים בה לכ-50 אלף. בנוסף, מהווים שטחי המועצה כמוקד אסטרטגי הפרוס בין מזרח למערב מקו הים ועד קו התפר, עובדה שהעניקה למועצה את הכינוי המחייב - "המותניים הצרים של המדינה".
"יש למועצה שלנו חשיבות גדולה במיוחד, לא רק ברמת המיקרו עבור התושבים, אלא גם ברמת מאקרו ארצית", מסבירה גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר, המשמשת גם כיו"ר כלכלית עמק חפר הכפופה אליה ואשר מנוהלת ע"י שגיא בן יואב. "הכבישים המרכזיים במדינה – 2, 4 ו-6 עוברים דרכנו ואיתם גם מאות אלפי אנשים שחולפים באזורנו מדי יום. לכך יש להוסיף את העובדה כי מטבע הדברים, לאור השטח הרחב שהמועצה משתרעת על פניו, הכולל יותר מ-130 אלף דונם, אתגרי הפיתוח אצלנו מאוד גדולים. הכוונה היא בעיקר לייזום ופיתוח כלכלי, עבודות בינוי ותשתיות, תוך שמירה על הצביון הכפרי-חקלאי. האתגרים הללו עומדים למעשה בחזית העשייה של כלכלית עמק חפר", כך לדבריה.
שאול מוסיפה לתת את הדעת על נושא הקיימות הניצב כנר לרגליה של המועצה וכלכלית עמק חפר. "אסור לנו לשכוח את המקורות שלנו כמועצה המושתתת על עצם היותה כפרית-חקלאית. זה מחייב אותנו לשמור על השטחים הפתוחים ולבצע הרבה מאוד עבודה שתפקידה לשמר את איכות החיים באזורנו בשילוב עם ריאות ירוקות וקידום יוזמות המעודדות סביבה בת-קיימא. לראיה, אנחנו זוכים כבר ארבע שנים ברציפות בפרס הנשיא, בשיתוף תאגיד המחזור 'תמיר', כמועצה הממחזרת ביותר בארץ; פארק התעשיות שלנו עומד בכל הקריטריונים הירוקים, כולל החניון הסולארי הגדול בישראל; יש למעלה מ-40 עמדות טעינה חשמליות שפרוסות במוקדים שונים בכל רחבי המועצה, גגות סולאריים, פרויקטים להתייעלות אנרגטית ועוד. היינו גם למועצה האזורית הראשונה שהפעילה את מיזם 'קוויקר' בשיתוף משרד התחבורה לטובת קידום נסיעה ציבורית גמישה והפחתת מספר הרכבים המזהמים בכבישים. דוגמאות אלו הן רק חלק ממערך רחב של פעולות שאנו נוקטים על בסיס קבוע, שנועדו להציב את נושאי האקלים הסביבתיים בראש סדר העדיפויות".
"ליהנות מהמתנות שלנו"
כלכלית עמק חפר משמשת מאז הוקמה כזרוע ביצועית של המועצה, אשר מפקידה בידיה תקציבים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה, המיועדים לטובת הובלת נושאים אסטרטגיים המונחים על שולחנה. כלכלית עמק חפר פועלת רבות בפיתוח של תיירות כפרית, בין היתר ברצועת החוף הקסומה של עמק חפר, הכוללת את החופים נעורים, מכמורת ובית ינאי, והתחדשה בשנתיים האחרונות תחת הכותרת "אקולוגיה, ספורט, קהילה".
"הרעיון הוא להדגיש את הייחודיות באזורנו, כך שכל מי שמעוניין לנוח מהאינטנסיביות של העיר, יוכל להגיע אלינו ולבלות עם כל המשפחה ביקבים, עגלות קפה, פארקים, שוק איכרים תוסס בפארק התעשיות שלנו, והכול תוך שימוש במשאבי הטבע שלנו הפתוחים באופן חופשי לכל הציבור, כך שכולם יוכלו ליהנות מהמתנות הללו", אומרת שאול.
באילו פרויקטים עוסקות כלכלית עמק חפר והמועצה בימים אלו?
"אנחנו משקיעים הרבה מאוד משאבים בפיתוח היישובים. עיקר ההתמקדות כרגע היא בהרחבת היישוב בת חפר, שעתיד להכפיל את תושביו ליותר מעשרת אלפים. הפרויקט שאושר בוותמ"ל, כבר נמצא בתהליכי בנייה מתקדמים, כאשר אנחנו נמצאים אחרי שלב השיווק הראשון עם למעלה מ-600 יחידות דיור, לקראת שלב שיווק נוסף עם 400 יחידות דיור. גם ביישובים חבצלת, שושנת העמקים וצוקי ים מתוכננת הרחבה של למעלה מ-300 יחידות דיור. בנוסף, לאחרונה העברנו את ניהול כל משק המים והביוב עליו אחראית המועצה תחת סמכותה של כלכלית עמק חפר, שתהא אמונה על אספקת מים סדירה ואיכותית לכלל היישובים, לרבות שדרוג קווי המים והביוב בבת חפר אחרי יותר מ-20 שנה. פרויקט אחר שאנחנו מאוד גאים בו הוא בניית מתקן טיפול שפכים בעלות של למעלה מ-150 מיליון שקלים בנחל שכם. המתקן החדיש עתיד להתמודד עם אתגרי זיהום קשים הפוקדים את נחל אלכסנדר ומקורם בשטחי הרשות הפלסטינית. זהו מתקן שמהווה בשורה אמיתית, בהובלת כלכלית עמק חפר ורשות המים. הפרויקט ייצא לדרך כבר בשבועות הקרובים, כשהוא עתיד לצאת להרצה ראשונית במהלך 2026".
פעילות נוספת של כלכלית עמק חפר, שאליה מתייחסת שאול, מתרכזת בנושאי חדשנות. לדבריה: "הקמנו בהובלת כלכלית עמק חפר לפני כשנתיים מרכז חדשנות ויזמות בשיתוף עם שורה של עסקים והמרכז האקדמי רופין. המרכז נועד לסייע לסטארט-אפים מקומיים לצמוח ובד בבד לטפל בסוגיות שמטרידות אותנו. אחד המיזמים שקודמו בסיוע המרכז הוא סטארט-אפ הקשור לפרויקט אגנים ירוקים, שמובילה רשות ניקוז ונחלים שרון, שאני משמשת יושבת בראש שלה. מדובר בבריכות גדולות בשטח של כ-30 דונם בגן יאשיה, שבהן ישתלו צמחי מים. מי נחל שכם יוזרמו דרך הבריכות אשר יתפקדו כמעין "פילטר" ששפר את איכותם. כך בעזרת הסטארטאפ נטפל בזיהומי מים בצורה אקולוגית, תוך חיסכון בפחמן. זה המקום לציין גם את פארק התעשיות שלנו, שנמצא במגמת פיתוח מתמדת. יחד עם רשות מקרקעי ישראל, אנחנו נמצאים בעיצומה של הכנת תוכנית בניין עיר שנועד לייצר עוד זכויות בפארק בהיקף של כ-180 אלף מ"ר. אנחנו עוסקים גם בהקמת פארק משותף לארבע הרשויות הללו, עם כפר יונה, פרדסיה ולב השרון, בצומת בית ליד, שצפוי להגדיל את מספר המשרות לרווחת תושבי האזור".
לשאלה, לאן מועדות פניה של המועצה האזורית עמק חפר בשנים הקרובות, משיבה שאול בצורה נחרצת. "עמק חפר עושה צעדים משמעותיים קדימה בכל התחומים. החל ממאמצי פיתוח נרחבים, יזמות ואקולוגיה. אנחנו שואפים להוביל תהליכים ולעמוד בחזית נושאי החדשנות, זאת על ידי יצירת אקו-סיסטם בין סטודנטים, עסקים וקהילה חזקה, אשר שומרת על ערכי היסוד שלנו - איכות סביבה, חקלאות וקיימות. כולם מבינים כיום שרשות שאינה מתפתחת ומקדמת גם את ההיבטים העסקיים, לא תוכל להישאר איתנה ויציבה ולספק את השירות המיטבי לתושבות ולתושבים שלה. זוהי הסיבה שהמועצה שלנו משקיעה רבות בחשיבה לטווח ארוך בניסיון להיערך כמה שיותר מוקדם לקראת האתגרים שעוד נכונו לנו".
בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים
