פעם בשבוע, בשעה 06:00 בבוקר, מתכנסים ראש המועצה, עובדים ותושבים ממטה אשר ויוצאים להליכה משותפת, במהלכה נהנים מהקיים ומזהים מקומות לשיפור. את הנוהג יצר ראש המועצה משה דוידוביץ שחי ונושם כל נחל, פיסת אדמה, וכל אזור במרחב מטה אשר, שיש המכנים אותה טוסקנה או פרובנס של ישראל. "מדובר בסטרטאפ של בריאות ושותפות שבו לוקחים חלק תושבות ותושבים בכל הגילים והמגזרים. כך בשעה 07:00, שמחים ורעננים, אנחנו יוצאים ליום נוסף של עבודה למען תושבי האזור", הוא מספר בגאווה ומדגיש כמה חשוב לשמור על הסביבה הייחודית שהפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה, גם עבור אוכלוסייה עירונית ממרכז הארץ.
על פי נתוני המועצה, בשנים האחרונות נרשמה צמיחה דמוגרפית משמעותית, שבאה לידי ביטוי בגידול מ- 18,962 תושבים בשנת 2000, ל-33,500 תושבים בשנת 2022. לדבריו של דוידוביץ, ב-13 מתוך 32 יישוביי האזור מבוצעות בשלב זה הרחבות המיועדות לדור ההמשך ולמשפרי דיור מכל הארץ.
תיירות לצד שמירה על הסביבה
הגורמים לנהירה ליישובי מטה אשר, מועצה אזורית בגליל המערבי, ולגידול הכללי באוכלוסיית האזור רבים ומובנים. בנוסף לטבע קסום, פארקים רחבי ידיים, חופים מרהיבים ביופיים, מספר עצום של נחלים (בצת, כזיב, הגעתון, נעמן, ועוד), ואתרים בתוליים ויפיפיים, מדובר בפסיפס אנושי שמייצג את עם ישראל כולו. לעומת אזורים רבים במדינה, שמאופיינים לדבריו של דוידוביץ בבטון ומלט, הצליחה המועצה לשמר את הסביבה הטבעית ומשאבי הטבע בהם התברך הגליל המערבי. ״אחד הדברים הייחודיים לנו הם פינות חמדה וסביבה בתולית וראשונית", הוא אומר ומספר כי לשימור הסביבה תורמות אינספור קובצות של מתנדבים ומתנדבות שמטפחת המועצה, הפועלות למטרה זו, כדוגמת "שומרי הנחל" ו"שומרי הים", בנוסף לשיתוף פעולה מתמשך עם רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, רשות העתיקות ועוד.
ההישגים הרבים שהשיגה המועצה בתחום, מבוססים על לא מעט מאבקים עיקשים ולעיתים גם ממושכים. דוידוביץ מתייחס לכמה מהם: ״בשנה החולפת נעשה ניסיון דורסני של נתיבי ישראל לגדוע שדרה של עצי אקליפטוס בני יותר מ-100 שנים, שניטעו עוד בתקופה הבריטית, זאת במטרה לסלול כביש המיועד לתחבורה הציבורית, למרות שהצענו לא מעט חלופות. בסופו של דבר הצלחנו למנוע את הפרויקט וכך לא נגדע אפילו לא עץ אחד. בנוסף, הצלחנו לבלום הקמת מנחת מטוסים בקרבת יישובי המועצה, ולאחרונה הצלחנו להביא לכך שקו מתח עליון שהיה מתכונן לקום בסמוך ליישובים בוסתן הגליל ושבי ציון, יוטמן באדמה. אחד המאבקים המדוברים אותו ניהלנו מול היזמים, כשמאחורינו ציבור תומך ופעיל, מנע את הקמת כפר נופש על חוף הים באכזיב. התוכנית החלופית שתכננו ותצא לפועל היא ׳חזית הים׳ המתייחסת למשולש אכזיב וכוללת הקמת כפר נופש ומתחמים ציבוריים מעבר לקו החוף וכביש 4, במטרה למנוע פגיעה בחוף ובמשאבי הטבע שבאזור. מדובר בפיתוח תיירותי שיציע גם פעילות ספורט אתגרי לכל המשפחה, היצע קולינרי עשיר של מסעדות ובתי קפה, אירוח קמפינג, גלמפינג וחניון קרוונים, ובעיקר הנגשת החוף והטיילת לציבור כולו״.
חקלאות, סביבה ומשבר האקלים
כחלק משימור הסביבה הטבעית לצד תיירות מתפתחת, שמה המועצה האזורית דגש על פיתוח מיזמים המשפיעים על הסביבה ובמיוחד על התמודדות עם משבר האקלים, בהם לוקחות חלק כלל מחלקות המועצה, המקדמות תוכניות ומשימות רלוונטיות. בנוסף לתוכניות שמטרתן כאמור שמירה על רצועות החוף מראש הנקרה עד לעכו, והסדרת הפעילות על השטחים הפתוחים ברצועת החוף, יקודמו התקנת מערכות סולאריות על מבני ציבור (עד כה הותקנו מערכות בהיקף של 1.5 מגה וואט). כדי לתת מענה לגידול הצפוי במספר הרכבים החשמליים יוצבו כ-200 עמדות טעינה מהירות ואיטיות לרכב חשמלי, בכל רחבי המועצה, פרויקט בהשקעה של כשבעה מיליון שקל בסיוע גדול של המשרד לפיתוח הנגב, הגליל והפריפריה. בפרויקט "שביל מחבר יישובים", המקשר בין יישובי המועצה ויכלול שבילי הליכה ואופניים, אנו מבצעים בימים אלה גם את שביל המסילה המנדטורית שנמצא על תווי מסילת הרכבת ללבנון.
כחלק מפעילות בת קיימא וכאזור בעל צביון חקלאי, כיצד אתם נותנים מענה בנושא הזה?
״אנחנו מייצרים פתרונות תואמי אקלים ומותאמי סביבה, המאפשרים שימור על החקלאות לצד ייצור תהליכים מתקדמים. דוגמה לכך היא מתקנים סולאריים דואליים המאפשרים הפקת חשמל מאנרגיית השמש, יחד עם יצירת מתחם של גידולים חקלאיים באזור המתקן. בנוסף אנחנו מעודדים קידום סטארטאפים המציעים שיטות גידול חדשניות שדורשות פחות מקום, דבר המאפשר יותר גידולים ויבול בתא שטח מצומצם. לאחרונה התחלנו עם ניסוי חדשני של גידול אבוקדו בהדליה ובדו ממד, תוך שימוש בצל ושמש לסירוגין, פעולה המאפשרת חסכון במים, באנרגיה וכוח אדם, בזכות הקטיף ממוכן וחדשני. דוגמה נוספת היא גידול חסות הידרופוניות, במרחבים ששימשו בעבר לולים״.
החברה הכלכלית מטה אשר משמשת כזרוע הביצוע של המועצה ומקדמת תוכניות ופרויקטים בשלל תחומי העשייה שלה. בתיירות, בפיתוח כלכלי, הרחבות היישובים, התייעלות אנרגטית, יזמויות והקמת מתחמים עסקיים.
בנוסף לשמירה על החקלאות והקיימות, עם אילו אתגרים נוספים אתם מתמודדים כיום?
"יש לנו אתגרים רבים כיישובי קו עימות, עימם אני מתמודד גם כיו"ר פורום קו העימות, בראשם פערים גדולים בסוגיית המיגון ובניית ממ"דים במרחב הפרטי והציבורי. יחד עם מחסור ממשי באופציות הנגשה בתשתיות תחבורה שחסרות מאוד באזור הצפון, כמו רכבת, כביש שש שאמור היה כבר להיסלל עד קיבוץ כברי, וחוסר באפשרויות תעסוקה איכותיות ומגוונות. בנושא זה אנו מנסים לתת פתרון בהקדם על ידי תכנון אזור תעסוקה גדול שעתיד לקום בצומת כברי, ואמור להפוך למרכז ביוטק ותעשיות מתקדמות, ועל ידי קידום מתחם משרדים ושירותים בשטח המועצה, שיתפרס על כ-1,300 מטר שיחבר בין נותני שירותים אזוריים, לצד מתחמי עבודה משותפים. נושא מהותי נוסף הוא היעדר מענה רפואי הולם. המרכז הרפואי לגליל משרת 700 אלף תושבי ותושבות האזור, לא מצליח לעמוד בעומסים. תור לרופא מקצועי דורש המתנה של לפחות חצי שנה. כל האתגרים המהותיים והדחופים הללו מוכיחים כי נדרשת תוכנית מיידית לחיזוק הצפון.
מיקרוקוסמוס של מדינת ישראל
מועצה אזורית מטה אשר מורכבת מקיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים, הכפר האקולוגי כליל, והכפרים הערביים ערב אל ערמשה ושייח' דנון. מדובר בפסיפס מרשים של מדינת ישראל שלדבריו של דוידוביץ אינו זוכה להשקעה מצד המדינה: ״הרבגוניות של האזור יוצרת מיקרוקוסמוס של מדינת ישראל, הכולל את הבהאיים, צ׳רקסים, נוצרים, מוסלמים, בדואים, דרוזים ויהודים. מדובר בתלכיד אנושי יפהפה שצריך למנף ולהגדירו כבעל עדיפות לאומי. לכן אנו מקיימים לא מעט מאבקים מול משרדי ממשלה, כדוגמת משרד התיירות, במטרה לממש את חזון המועצה של קהילה אזורית מובילה בגיבוש אורח חיים איכותי".
כיליד עכו המתגורר כיום במושב בוסתן הגליל, שביצע תפקידים רבים בתחום מועצה אזורית מטה אשר, מסביר דוידוביץ כי כל יישובי האזור מאופיינים בקהילתיות, פעילות יצירתית ותרבותית, התנהלות עצמאית ומקצועית, ומושתתים על ערכי המורשת השיתופית והחקלאית, תוך טיפוח הסביבה וערכי הקיימות. כדי לשמור על הקיים מתוכננים פיתוחים עתידיים שיאפשרו גם להגדיל את התיירות הנכנסת, דוגמת הניסיון להקים שדה תעופה באזור שייצר אופציה גם לתיירים מחו״ל, ללא פגיעה בחיים השלווים של התושבים. דוידוביץ מדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה של ראשי הרשויות באזור, שיחד פועלים כפורצי גבולות ומורידי גדרות. ״יש לנו לא מעט שיתופי פעולה במסגרת הרשויות השייכות לאשכול הגליל המערבי, במטרה לקדם פעילויות משתפות, ולעודד את תחום התיירות, הפנאי והספורט, תוך תכנון הוליסטי וראייה מרחבית״, הוא אומר ומדגיש כי במסגרת זו הוגשה תוכנית למשרד ראש הממשלה, המתארת את צפי התפתחות האזור בחמש השנים הקרובות. ״יש לנו חבל ארץ נפלא, מהיפים בארץ ובעולם. בנוסף לכל העשייה שאנחנו מקדמים, חשוב שגם ממשלת ישראל שכיום לא עושה מספיק, תשים עלינו ספוט ותאפשר לנו לצמוח ולגדול עוד יותר״.
סילס ליביליה, מנכל חכ"ל מטה אשר: "אני שמח ליישם את מדיניות ראש המועצה והנהלת המועצה. החכ"ל מקדמת, יוזמת ומבצעת פרויקטים רבים ומגוונים לצד גיוס משאבים וקידום תוכניות אסטרטגיות המשלבות בין כלכלה, סביבה וקהילה".
בשיתוף מועצה אזורית מטה אשר
