רו"ח זוריק ולדר, מומחה במתן שירותים כלכליים ואסטרטגיים למגזר הציבורי ורואה חשבון של איגוד התאגידים העירוניים, רואה בתאגידים העירוניים ספק שירות שצריך לדעת לנהל נכון את המשאבים שלו, להעז לפעול ולקדם את עצמו ואת הרשות שבה הוא פועל. ולדר, לשעבר שותף ברפורמה במשרד הפנים ובמשרד האוצר לענייני התאגידים העירוניים, שותף ב"חכם ייעוץ מוניציפאלי" ומשמש כרואה חשבון מבקר של איגוד התאגידים העירוניים. "בפועל אני מלווה את האיגוד בצד הכלכלי של הרפורמה מול משרד הפנים, וגם שותף לכל מיני תהליכים של משרד האוצר ושל איגוד התאגידים העירוניים, במיוחד בנושא של שכר, ניירות עמדה בנושא PPP - פרויקטים משותפים בין הסקטור הפרטי לבין תאגידים עירוניים, ובנוסף אני משמש כרו"ח מזה חמש שנים בעבודה צמודה עם הנהלת האיגוד על גופיה", הוא מפרט.
מה החשיבות של תאגידים עירוניים בישראל ואיך אתה רואה את התפקיד שלך בתאגידים שאתה מלווה?
"היום קיימים בארץ כ-600 תאגידים עירוניים המתחלקים לכמה סוגים, למשל, תאגידים כלכליים שאותם אני רואה כקטר של המדינה ולא רק של הרשויות המקומיות", הוא מסביר, "ישנן חברות ענקיות בישראל המגלגלות מעל מיליארד שקל בשנה, ואלה עושות פרויקטים של פיתוח התחדשות, בניית תשתיות, נדל"ן ועוד. לצד אלה יש תאגידים שמנהלים נכסים בשווי של מאות מיליוני שקלים, או למשל תאגיד שמעסיק מעל 5,000 איש בתחום של חינוך בלתי פורמלי, ספורט, כמו גם נותני שירותים בתחום סייעות ובהעסקת מאות עובדים לטובת צהרונים - וזהו רק חלק קטן מהקיים".
מנוע כלכלי של הרשויות המקומיות
בעיני ולדר מהווים התאגידים מנוע של אותן רשויות שלהן הן שייכות והן נותנות שירותים באופן המקצועי ביותר, כמו גם ביצוע פרויקטים בצורה הטובה ביותר. "דהיינו, מקבלים את המוצר הטוב ביותר במחיר הטוב ביותר", הוא אומר ומוסיף כי "בהקשר הזה התפקיד שלי בתאגידים העירוניים הוא מגוון - מחד אני משמש כיועץ כלכלי-אסטרטגי, ובפועל אני מלווה אותם החל משלב הבנת המהות של התאגיד, ובכלל זה איך אנחנו מסבירים את המבנה הארגוני של התאגיד ואת ההצלחה שלו. כל זה נעשה באמצעות בניית תוכנית אסטרטגית נכונה, ופלטפורמה שתאפשר לו לפעול בצורה הטובה ביותר".
"בנוסף, הליווי שלי בא לידי ביטוי בקרב תאגידים עירוניים הזקוקים למקור תקציבי נוסף, שכן אי אפשר להסתמך על המדינה ועל הרשות, אלא נדרש להביא מקורות הכנסה נוספים. בפועל זה אומר חשיבה מחוץ לקופסה מבחינה אסטרטגית -כלכלית. בעבודה שלי עם חברות כלכליות אני מלווה אותן, כך שבסופו של דבר הן יוכלו להרוויח כסף מהמשאבים שיש להן ממילא, רק שידעו לנצל אותם נכון. אם למשל המשאב העיקרי ברשות המקומיות הוא הקרקע, הרי שהתאגיד יכול להחכיר אותה לתקופה מסוימת ובזכות דמי השימוש הגבוהים - הרווח, הן הציבורי והן הכלכלי, יהיה כפול".
לדברי ולדר, פרויקטים נכסיים מניבים הכנסה גבוהה יותר, לדוגמה משרדים, מסעדות, בתי קפה, מקומות בילוי למיניהם, פארקים אתגריים, וכן הלאה. "המטרה בסוף היא שהתאגיד העירוני יוכל להרוויח כסף וכלל הנוגעים בדבר ייהנו מזה. הליווי שלי, אם כך, הוא גם אסטרטגי וגם כלכלי".
אין סוף אפשרויות לצמוח
ולדר טוען כי בשנים האחרונות ישנו שינוי חשיבתי אצל התאגידים, כך שהפן הכלכלי הפך מאוד חשוב, במיוחד כשמגיע השלב שהתאגיד צריך לקבוע את דמי השימוש הנכונים שהוא יכול לבקש מיזם פרטי ולכן הדיוק הכלכלי הנכון הכרחי מאוד, ובדיוק בנקודה הזו הוא נכנס לתמונה. "מצד אחד אני ממליץ לקחת פרויקט ועם זאת לוודא שיישאר רווחי, דהיינו שדמי השימוש יהיו הוגנים וגם רווחיים. לטובת העניין אנחנו במשרד בונים תוכניות אסטרטגיות, מקיימים פגישות עם יזמים ומבצעים חישוב עלויות, כל זה על מנת לתת ללקוח את המענה הטוב ביותר למען כולם".
כיצד לדעתך תאגידים עירוניים יכולים לקדם את הכלכלה הישראלית בימים מאתגרים אלו?
"ראשית חשוב להבין כי תאגיד עירוני הוא לא מפעל עם חומרי גלם שמייצר מכונות. תאגיד עירוני זה כוח אדם מצומצם ואיכותי שאמור לייעל את השימוש במשאב החשוב ביותר בעולם – קרקע. התאגיד יכול לייעל את השימוש באותן קרקעות, לשנות להן את הייעוד, למשל שינוי תב"ע, פרויקטים כלכליים ארוכי טווח המשתלמים לטווח הרחוק, שיניבו הכנסה לעשרות שנים. הדבר דומה להכנסה פאסיבית של מאות ומיליוני שקלים בחודש מכמה נכסים. בנוסף, יש לזכור שגם הרווחים חוזרים בסופו של יום לציבור, הרי מדובר בגופים מקצועיים שבהם ברוב הפעמים יכול המנכ"ל לפתח את הרשות המקומית בצורה מאוד רחבה, ואת התוצאה של זה רואים בשטח, ופה בא לידי ביטוי ההבדל בין תאגיד עירוני עם מנכ"ל יוזם לאחר שקופא על השמרים וחי על הקיים".
ולדר מאמין כי אין גבול לאפשרויות. "אנחנו נמצאים מצד אחד בתקופה של אי ודאות כלכלית, אבל לתאגידים יש אופציה לבצע פרויקטים ולשפר דברים כי לא משנה מי יושב בממשלה, לעולם היא תקדם פרויקטים ותעניק תקציבים, וכאן התאגידים יכולים להיכנס לתמונה, לקחת את הכסף ופשוט ליצור".
מה היית ממליץ למנכ"ל תאגיד עירוני שקורא עכשיו את הכתבה הזו בתחום של פיתוח כלכלי?
"בראש ובראשונה שעליו לאסוף נתונים, להכיר את הרשות שבה הוא נמצא, החל מסקר נכסים - מה קיים אצלו ברשימות, מי מפעיל, באיזה מחיר, מה המצב התכנוני שלהם וכן הלאה – החל משיפוץ מבנים שיניבו פירות כאשר יהיה אפשר להשכיר אותם לגופים שונים, וכלה ביוזמה של קניית נכס או השכרתו ושיפוץ על מנת להשתמש בו בצורה יעילה וכלכלית יותר".
"וזה לא הכול", הוא מוסיף, "יש עוד הרבה שירותים שרשות יכולה לעשות בזכות ייעוץ אסטרטגי נכון, דברים פשוטים ומהירים שיקפיצו את הרווחים שלה בעשרות אחוזים בשנה, למשל שילוט, פינוי פסולת ועוד. גם כאן כולם בסופו של יום יוצאים מורווחים, על כן תפקידו של המנכ"ל לבחון את השירותים שהוא יכול לתת כיום, לבדוק תקציבי מדינה, לקיים שיתופי פעולה עם גורמים ברשות, בין אם זה מתנ"ס, אגודות פרטיות, עמותת קיימות ואפילו מכללות למיניהן. זה יכניס עוד כסף כי אנשים צמאים להשקיע כסף בפרויקטים חדשים, על אף העלאת הריביות", הוא מסכם.
בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים
