משבר האקלים שעולה לכותרות בשנים האחרונות ביתר שאת, מהווה איתות לכולנו ביחס לאחת הסוגיות המהותיות ביותר אשר מאיימות על עתיד האנושות. כמענה למציאות המאתגרת, פועלות הרשויות המקומיות בישראל על מנת לייצר אלטרנטיבות פרו-סביבתיות, תוך חתירה לצמצום מקסימלי של מזהמים.
בהמשך ישיר למגמה זו, ניכר כי אחת מהרשויות שחרתה על דגלה מתן פתרונות להיבטים סביבתיים ואף מצליחה לייצר מציאות בשטח, הינה המועצה האזורית מנשה, שנחשבת כנושאת הדגל בתחום.
המועצה האזורית מנשה משתרעת על שטח של כ-160 אלף דונם, שהינו גדול פי שלושה מהעיר תל אביב. עם זאת, היחס בין היקף השטח למספר התושבים הנכללים בתחומי המועצה הינו גדול באופן ניכר, כאשר נכון להיום מתגוררים בו כ-24 אלף תושבים בלבד המפוזרים בין 24 יישובים. אתגרי הפיזור הגיאוגרפי, כמו גם הצורך להתאים שירותים באופן שוויוני עבור מגוון סוגי אוכלוסיות, הובילו את ראש המועצה וקברניטי המועצה לקדם לפני כ-20 שנה את הקמתה של החברה הכלכלית לפיתוח מנשה, על מנת שתהווה זרוע ביצועית עבורה. מאז ועד היום עוסקת החברה במתן מענה שוטף לנושאי פיתוח ותשתיות וכן בתחומים אחרים המתממשקים אליהם, כשסך פעילותה נאמדת בממוצע של 50 מיליון שקלים בשנה.
בשיחה עם מנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח מנשה, עזרא סידרנסקי, מספק האחרון הצצה מרתקת לתחומי הפעילות הנרחבים, כמו גם לפרויקטים משמעותיים שעליהם היא אמונה וכאלו שסייעו למועצה האזורית מנשה להפוך לאורך השנים לאיתנה, תוך הענקת איכות חיים מיטבית לקהילת התושבים המתגוררים בה.
"המטרה הראשונית של החברה כבר מהיום הראשון שהוקמה הייתה לטפל באופן יסודי בסוגיית מי הביוב שהתנקזו באופן מסורתי לשטחה מיישובי ואדי ערה", מציין סידרנסקי. "חוקי הגרביטציה גרמו להעברת השפכים לאזורנו, עובדה שהצריכה טיפול מעמיק בסוגיית השפכים. במקביל, נוצר צורך אחרי שנים מאוד שחונות בסוף שנות התשעים, שגרמו לחלק לא מבוטל מהחקלאים באזור לזנוח את המקצוע לאור מחסור חמור במים, להקים מערכת ביוב ייעודית שתשלב מענה בו-זמנית לביוב הזורם למרחב המועצה, ובמקביל לייצר מתקן להשבת מי הקולחין בחזרה לטובת החקלאות. הרעיון היה 'לסגור מעגל חיים' שיאפשר למחזר את המים המזוהמים ולטהר אותם בסטנדרטים הגבוהים ביותר, לטובת שימוש חוזר".
אפשר לומר שנושא הטיפול בשפכים עמד מאז ותמיד בראש סדר העדיפויות של החברה?
"זה ללא ספק אחד הנושאים המהותיים ביותר, להם השלכה ישירה על איכות החיים של כולנו. הקמנו במהלך שני העשורים האחרונים ארבעה מט"שים (מתקני טיהור שפכים) בהיקף כולל של רבע מיליארד שקל, שלושה מהם לצרכי המועצה בלבד ואחד נוסף הממוקם בסמוך למושב לשדה התעופה עין שמר, יחד עם תאגיד המים והביוב מי עירון, שתפקידו לרכז את כל יישובי ואדי ערה. זהו תאגיד בעל חשיבות עליונה, שכן הוא משלב אינטרסים של רשויות שונות ומשקף תהליך ארוך שנים של שיתוף פעולה בין המגזר היהודי והערבי. הוא מהווה עדות חיה ליחסי שכנות טובים שנועדו להפרות האחד את השני ואינם בגדר אפיזודה חולפת, כל זה כתוצאה מעבודה רבת שנים בהנהגתו של ראש המועצה אילן שדה וראשי הרשויות השכנות.
עדיין בנושא השפכים, סידרנסקי מציין את הקמתו של אחד ממתקני טיהור המים המשוכללים ביותר במזרח התיכון, הפועל על בסיס טכנולוגיה מסוג MBR המיועדת לטיהור מים ברמה שלישונית. "למתקן הזה השפעה חסרת תקדים על החקלאות באזור, שכן בפועל הוא מאפשר להשתמש בכמות ובכמות בלתי מוגבלת של מים, ובמקביל לטיפול בנוזל מטופלת גם הבוצה ההופכת לקומפוסט המשמש כדשן לחקלאות. כחלק מהליך הטיפול אנחנו משתשים בזגם שעד לא מזמן הווה מטרד וכיום הוא משאב. וזה על ידי ערבוב יחד עם הבוצה בתהליך ייחודי שהתוצר שלו הוא קומפוסט. המשמעות היא שאנחנו ממחזרים 100 אחוז מהביוב שנכנס למט"שים שלנו ומחזירים אותו לסביבה, בין אם כמים השקיה או קומפוסט לדשן. יש לכך חשיבות לא מבוטלת לטובת סביבה בת-קיימא".
ובמקביל לטיפול בנוזל מטופלת גם הבוצה ההופכת לקומפוסט, המשמש כדשן לחקלאות. כחלק מהליך הטיפול אנחנו משתמשים בגזם שעד לא מזמן היווה מטרד וכיום הוא משאב, זאת על ידי ערבוב יחד עם הבוצה בתהליך ייחודי שהתוצר שלו הוא קומפוסט. המשמעות היא שאנחנו ממחזרים 100 אחוז מהביוב שנכנס למט"שים שלנו ומחזירים אותו לסביבה, בין אם כמים להשקיה או קומפוסט לדשן. יש לכך חשיבות לא מבוטלת לטובת סביבה בת-קיימא".
איפה עומדים כיום הפרויקטים לטיפול בשפכים?
"השלמנו לאחרונה את כל תשתיות המערך וחיבורן ליישובי המועצה, כמו גם למתקני טיהור השפכים המקומיים. בכך יצרנו קרקע פורייה שתאפשר ליישובים כאן לקדם תוכניות הרחבה ופיתוח בקנה מידה רחב. במקביל, אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך שיווק יחד עם מינהל מקרקעי ישראל ועוסקים רבות בפיתוח היישובים, כך שהמגרשים שיקבלו הרוכשים העתידיים יהיו מוכנים להתיישבות, החל מכבישים, מדרכות, תשתיות חשמל, מים, אינטרנט ועוד".
החזרנו את הירוק למועצה
המועצה נמצאת בתנופת התרחבות ולכן ישנה הסתכלות קדימה אל עבר אתגרי העתיד. לשם כך המועצה נעזרת בחברה הכלכלית לטובת הכנת הקרקע, תרתי משמע, במקביל להגעתה של אוכלוסייה חדשה. בחברה אמונים על כל הליכי ההרחבות ופיתוח הפרויקטים על בסיס מכרזים מול קבלן זוכה. "אנחנו משמשים כחבר המפתחת עבור רשות מקרקעי ישראל או יזמים פרטיים. אנחנו בעצם הפנים הראשונות שפוגש הרוכש בתהליך ומלווים אותו יד ביד", אומר סידרנסקי.
עד כמה התהליך הזה מורכב?
"צריך לזכור שמרבית היישובים והקיבוצים בתחומי המועצה הם בני 70 שנה ויותר. מדובר בפרק זמן משמעותי שמצריך באופן גורף עבודות שדרוג, פיתוח והשוואת תשתיות בין היישוב הישן לחלק החדש. זה אומר הקמת מבני ציבור, גני ילדים, בתי ספר, כאשר כל העבודות מבוצעות על ידי יצירת תשתית טכנית מקצועית המותאמת לאזור. הרעיון הוא להשוות את אורח החיים בין התושבים בתוך היישובים ובכלל תוך שמירה על עקרון השוויון".
סוגייה נוספת עליה נותן סידרנסקי את הדעת מקורה בהימצאותם של יישובי המועצה לאורך קו התפר, נקודת חיכוך שעשויה להיות מועדת לפורענות ולהוות מקור חלילה לפעולות פח"ע כאלו ואחרות. "אנחנו נדרשים לתת מענה ברמת ביטחון שוטף בכל היישובים, החל מגדרות, שערים, אמצעי תאורה, מערכות ביטחוניות ואמצעים נלווים. החברה הכלכלית למעשה היא זו שמבצעת את העבודות התחזוקה והפיתוח, במטרה לשמור על ביטחונם האישי של התושבים ולספק להם הגנה מקסימלית. אנחנו עוסקים רבות גם בשיקום ושדרוג מקלטים. את התקציב מעמידה המועצה וכיום יש כבר למעלה ממאה מקלטים שמצויים במרחב, שחזרו רובם ככולם לכשירות מלאה, כולל שימוש בעתות שגרה לטובת פעילויות תרבות ופנאי. מדי שנה אנחנו מקבלים פרסים בזכות איכות המקלטים והחזות הוויזואלית שלהם, שהם פועל יוצא של השקעות תקציבים לא מבוטלות".
בחברה עוסקים בימים אלה גם בתחזוקת מתקני משחקים וגני שעשועים, כמו גם תחזוקת כבישים, סימון מעברי חצייה ושבילי הדרך והסדרת תחנות הסעה לתלמידים. "אנו רואים בהשקעה בפרויקטים הללו כמצילי חיים, פשוטו כמשמעו", הוא אומר.
מה המצב החקלאות כיום באזור?
"זה לא סוד שמשבר המים החריף שפקד אותנו עד לפני 20-15 שנה נתן את אותותיו. הייתה מגמת עזיבה של חקלאים שכללה נטישה של מטעים שלמים. אני יכול לומר כיום שהחזרנו את הירוק למועצה, וחשוב מכך את החיוך לפנים של החקלאים. בזכות רצף הפעולות בנושאי טיפול בשפכים והפניית קשב לצרכים האמיתיים שלהם העולים מן השטח, הם יודעים שיש להם אוזן קשבת ומי שישמח לסייע להם. עבור עשייה זו קבלנו לאחרונה הכרה של מרכז השלטון המקומי וזכינו בפרס החדשנות.
"החמצן של האזור כולו"
ומה לגבי העתיד? סידרנסקי מציין כי "המטרה שלנו היא להמשיך ולשמור על הקיים, לצד פיתוח משמעותי של תשתיות נוספות, בדגש על כניסה לנישה של אזורי תעשייה ותעסוקה. צר לי להגיד שהמדינה מקשה עלינו מאוד בנושאים הללו ואפילו תוקעת מקלות בגלגלים לעיתים, אבל זהו תהליך שבסופו של דבר יקרום עור וגידים, זאת שאלה של זמן", כך לדבריו. "החברה הכלכלית לפיתוח מנשה צברה לאורך השנים מגוון רחב של יכולות וניסיון על מנת לספק שורה של שירותים לרווחת התושבים, הן ברמה הפרטנית על ידי תפעול ומיקסום היכולות של חברה בהשוואה למערכת מועצתית שמטבעה היא מסורבלת יותר. במילים אחרות, לחברה שלנו יש את האפשרות לפעול בצורה יעילה תוך מתן פתרונות המותאמים לכל צורך. ניקח למשל את היבטי הכלכלה החקלאית באזור, שבו אנחנו שולטים ללא עוררין ומהווים למעשה כחמצן של האזור כולו ועל ידי כך הפכנו לגורם מכריע בפרנסת התושבים. נמשיך לעבוד יד ביד עם כלל הגורמים במרחב, בהובלת ראש המועצה אילן שדה, כדי להיערך בצורה המיטבית לקראת האתגרים שנכונו לנו ולייצר כר פורה לקראת המשך מגמת הצמיחה באזור כולו".
בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים
