אחד האתגרים הגדולים המונחים לפתחן של הרשויות המקומיות בישראל, ללא קשר לגודלן, מקורו בהיבט הפיננסי, שבא לידי ביטוי בניסיון להשיג איזון תקציבי, גידול בהכנסות הרשות והימנעות מגירעונות או קשיי נזילות כלכליים כאלו ואחרים.
במציאות שכזו, התאגידים העירוניים בישראל משמשים כגורם מרכזי ובעל חשיבות עליונה לצורך שמירה על יכולות האיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות והבטחת אופק כלכלי עבורן למשך שנים קדימה.
דוגמה חיה לתאגיד העובד כתף אל כתף עם הרשות המקומית הממונה עליו, מגולם בדמותה של החברה לפיתוח פתח תקוה (חלפ"ת) הנחשבת לאחת מספינות הדגל של התאגידים העירוניים בישראל. החל מהיווסדה של החברה ב-1947, עוד לפני קום המדינה, היא מתפקדת כזרוע הביצוע של עיריית פתח תקוה למטרות ייזום, תכנון, ניהול וביצוע של פרויקטים עירוניים, הנדסיים וכלכליים. לאורך השנים אמונה החברה על אספקת מגוון שירותים לרווחת תושבי העיר, לרבות קידום פרויקטים יזמיים ומיזמי פיתוח עסקי אחרים. עוד מנהלת החברה פעילות ענפה בתחומי הבינוי, התשתיות, האנרגיה, המסחר, הנדל"ן והתפעול בהיקפים של מאות מיליוני שקלים בשנה.
בראש החברה עומד כיום עו"ד לירון גולדנברג, שנכנס לתפקידו ב-2019, לאחר ששימש כמנכ"ל הקרן לפיתוח חדרה. לפני כן ביצע מספר תפקידי ניהול בכירים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, בין היתר, כראש המטה והיועץ המקצועי של שרי הפנים, המדע, התרבות והספורט וכן כבכיר בחברת סלולר מובילה.
הרווח נשאר אצל התושבים
בשנים האחרונות הציבה לעצמה החברה לפיתוח פתח תקוה כמטרת על לשמש כתאגיד חלוץ המוביל קונספט חדש של יזמות נדל"ן בשלטון המקומי, כקונספט המהווה חלופה לשיטת ה-BOT (Build Operate Transfer) מתוך שאיפה ברורה להוביל ליצירה של תאגידים עירוניים עצמאיים מבחינה כלכלית ובניסיון מתמיד להגדיל את הקופה העירונית. הקונספט המתואר כולל לקיחת אחריות מלאה על הפרויקט היזמי, לרבות לקיחת הלוואה, תכנון, הקמה, ניהול ותפעול מלא למשך שנים ארוכות, כאשר התאגיד העירוני משמש למעשה כיזם, ללא צורך בגיוס יזם פרטי מבחוץ.
לדברי גולדנברג, "התאגידים העירוניים הכלכליים הינם זרוע הביצוע והיזמות הארוכה והגמישה של 257 הרשויות המקומיות בישראל. הם מסייעים לרשות המקומית בהתמודדות עם אתגריה הרבים והמגוונים, וכפועל יוצא מכך הם גם אחד הכלים החשובים, אם לא החשוב ביותר, לניהול שיתופי פעולה ושותפויות עם המגזר הפרטי ועם רשויות אחרות. הם אחראים גם על קידום מיזמים המובילים ליצירה והגדלת מקורות ההכנסה של הרשות המקומית, בצד תועלות ציבוריות, המובילות לשיפור רווחת התושב".
ביחס לפעילות היזמית-כלכלית של התאגידים, מוסיף לציין גולדנברג את תרומתם הבלתי נלאית של התאגידים העירוניים, שחלקם עוסק בפעילות מסורתית וחלקם בפעילות חדשנית ואף מהפכנית. "היזמויות בכלל מגדילות משמעותית את הכנסות הרשות המקומית, הן בהיבטי ארנונה, שהינה אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של הרשות, והן באמצעות הכנסות תוספתיות אחרות לתאגיד ולרשות מפעילות יזמית".
מהי הבשורה שהחברה שלכם מביאה?
"מתוך תפיסה אקטיבית שלוקחת אחריות מלאה על עתידה הכלכלי של הרשות, בחרנו לכוון לתחום יזמות הנדל"ן. הרעיון עצמו הוא לקחת לניהול החברה שטחים הנמצאים בבעלות ובשליטת העירייה ובאמצעות יוזמות מסחריות, כגון הקמת מרכזים מסחריים, קאנטרי-קלאב ומבנים אחרים, לקדם פרויקטים בקנה מידה משמעותי, כאשר המטרה בסופו של תהליך היא להשאיר את הרווח תחת קורת גג אחת ולמקסם את התועלת הכספית. הנהנים העיקריים מהתהליכים הללו הם התושבים, שייהנו מרשות מקומית אמידה ומבוססת יותר, שתוכל להעניק להם מגוון שירותים גדול יותר בכל התחומים".
יזמות היא שם המשחק
וכעת מדיבורים למעשים. כבר בימים אלה עמלים במסגרתה על קידום מספר פרויקטים יזמיים רחבי היקף. המרכזי שבהם כולל את הקמת התחנה המרכזית החדשה, בשיתוף עיריית פתח תקוה ומשרד התחבורה. מדובר במתחם תחבורתי חסר תקדים בהיקף של 70 אלף מ"ר המשתרע על פני עשר קומות בסך הכול, מתוכם 15 אלף מ''ר למסחר ו-15 אלף מ"ר למשרדים, 700 חניות וטרמינל ייעודי לאוטובוסים. הקומפלקס, שעלות הקמתו מוערכת בכ-450 מיליון שקלים, כבר קיבל היתר בנייה, כשהעבודות בו צפויות להתחיל בעוד כשנה.
במסגרת ההסכם המשולש שנחתם, החברה לפיתוח פתח תקוה קיבלה את הזכויות להקמה, ניהול והפעלה של המתחם כולו למשך 25 שנה, לרבות ניהול שטחי המסחר והמשרדים להשכרה כפרויקט יזמי. המשמעות: תהליך ההקמה והניהול יהיה תחת אחריותה הבלעדית של החברה. יודגש כי מדובר בעסקה ייחודית, שטרם בוצעה בישראל, הכוללת העמדת שטח התחנה המרכזית הישנה, שבבעלות העירייה, לטובת הפרויקט והסכם חכירה שנחתם במקביל עם משרד התחבורה, כשהביצוע והניהול כאמור מופקדים בידיה של החברה לפיתוח פתח תקוה.
במקביל להסכם הקמת המתחם התחבורתי, מקימה החברה בימים אלו גם חניון לילה לאוטובוסים, שיכלול עמדות הטענה חשמליות, בתקציב כולל של כ- 70 מיליון שקלים. יצוין כי הקמת המתחם התחבורתי בעיר הינו אחד הפרויקטים הגדולים והמשמעותיים ביותר לעיר פתח תקוה בפרט וגוש דן בכלל. בתחנה צפויים לעבור כ-50 אלף איש מדי יום, כאשר על פי ההערכות, הקמתה תיערך כארבע שנים ועם פתיחתה תביא את העיר לקדמת הבמה ברמה הלאומית.
פרויקט אחר בניצוחה של החברה כולל את הקמת "הקהילונים", מודל ייחודי שמוקם בימים אלה ועתיד להיחנך בחודשים הקרובים. הרעיון: הקמת מרכזים מסחריים משולבים יחד עם מתחמים קהילתיים לרווחת התושבים.
בדומה לתפיסת החברה, הרעיון שעומד מאחורי היוזמה כולל תכלול מלא של כל תהליך הקמת המבנה, באופן המשלב תוכנית עסקית עם ערך קהילתי תוך הבנת התמהיל המתבקש והפיכת המבנה לאזור מפגש שכונתי, שילוב של קניות ומסחר, פעילויות קהילתיות בכל טווח הגילים ועוד. דוגמה לפרויקט שכזה מתבצע כיום בשכונת נווה גן, שם תושבי השכונה לקחו חלק פעיל באפיון הקהילון, בהתאם להעדפותיהם, כולל בחירת סוגי העסקים שיפעלו בחלק המסחרי של המרכז. "קהילון" זה יהיה בגודל של כ-1,500 מ"ר ויתפרס על פני שתי קומות. קומת הקרקע תוקצה לשטחי מסחר (יכלול בין היתר: בית קפה, מינימרקט שכונתי, חנות נוחות, חנות צעצועים, חנות לממכר פירות וירקות ופיצרייה) בעוד שהקומה מעליו תיועד לטובת פעילות ציבורית-קהילתית. סך עלות הקמת הפרויקט המשוער מסתכם בכ-15 מיליון שקלים.
בחברה מדגישים כי זהו מיזם ראשוני שמבוצע בישראל ועתיד להוות מודל עבור חברות עירוניות אחרות ברחבי הארץ.
ואם לא די בכך, אמונים בחברה גם על פרויקט שלישי במספר שיכלול הקמת מרכז ספורט (קאנטרי קלאב) בשילוב עם מרכז מסחרי בשכונת אם המושבות בהיקף של כ-70 מיליון שקלים. פרויקט זה אף הוא יתבסס על תוכנית עסקית רווחית לחברה בשילוב שיפור איכות החיים של תושבי השכונה והסביבה.
מרכז הספורט המתקדם שישתרע על פני כ-4,500 מ"ר יחד עם שטחי מסחר של כ-1,600 מ"ר, יכלול בין היתר גם בריכה חיצונית ומקורה, בריכה לפעוטות, שטחי דשא משמעותיים, חדר כושר רחב ידיים, חדרי ספינינג וחדרים לאימונים מתקדמים, סאונה יבשה ורטובה, מלתחות, שטחים ייעודיים לחנייה ועוד. גם בפרויקט זה יוקם לצד מרכז הספורט "קהילון" עם שטחי מסחר בתמהיל מיוחד, הכולל מסעדות ועסקי מזון בריא, לצד עסקים בתחום הספורט והכושר.
"אנחנו מדברים כאן על מיזמים שהם בגדר WIN WIN לכולם", אומר גולדנברג. "העירייה מקבלת נכס ציבורי ובאמצעותו מספקת שירותים לתושבים, שמצידם מרגישים ובצדק שהם מקבלים תמורה מלאה לכספי הארנונה שלהם. בנוסף, הרווחים נותרים בקופה העירונית ולא עוברים ליזם חיצוני. בכך החברה מצליחה לייצר עצמאות כלכלית ולקדם פרויקטים משמעותיים".
ומה באשר לעתיד?
"המטרה שלנו היא שתאגידים עירוניים נוספים יאמצו את הגישה הזו וישכילו להבין כי באמצעות יזמות נדל"ן ניתן להשיג רווחים משמעותיים ביותר, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה קהילתית. אנחנו גאים לשמש כסוג של שופר בהיבט הזה. באופן אישי יצא לי לקיים לא מעט מפגשים עם מנכ''לים של תאגידים נוספים שבאו לשמוע על הקונספט ומתעניינים כיצד ליישם מודל זה אצלם. המטרה היא לפעול למען תושבי העיר ובאותה נשימה להפיץ את הבשורה על מנת שרשויות נוספות ילכו בדרך הזו. מדובר בפרויקטים מורכבים, אך מתגמלים בעלי יכולת להזניק את הכלכלה המקומית קדימה".
בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים
