העיר אילת זכתה בשנת 2017 לתנופת בנייה והתפתחות, בזכות הסכם הגג שנחתם באותה שנה בין רשות מקרקעי ישראל ועיריית אילת. המטרות העיקריות של התוכנית כללו התמקדות בהכפלת מספר תושבי העיר, בניית תשע שכונות חדשות, תוספת של 6,930 חדרי מלון ופיתוח אזורי תעסוקה, אטרקציות ותיירות בשטח כולל של 146,268 מ"ר. עוד הוסכם כי אחת המשימות החשובות להנהלת החכ"ל הינה חיזוק מבנים כהגנה מפני רעידות אדמה.
מדובר במטלה בעלת משמעות גדולה שהוטלה על החברה הכלכלית אילת, המשמשת כזרוע הביצועית של העירייה, שהצליחה לעמוד ביעדים עם הישגים מרשימים, למרות ואף על פי האתגרים שעמדו לפתחה. אבי כהן, מנכ״ל החברה ששימש בעבר כמנכ"ל העירייה, מציג את התפתחות העיר אילת במהלך שבע שנות כהונתו, מסביר כיצד הסכם הגג הוביל להישגים מרשימים בכל התחומים, ומתייחס לנושא רעידות האדמה שמדיר שינה מעיניו, ולדבריו נדרש סיוע של הממשלה ובדחיפות מרבית.
הגשמת חלום ההייטק הדרומי של ישראל
מי שביקר לאחרונה בעיר אילת בוודאי נחשף לשינויים הדרמטיים שעברה העיר שנפרדה משדה התעופה שלה, ובו זמנית זכתה לתנופת בנייה, התחדשות עירונית, התרחבות מתחם בתי המלון, ופיתוח אטרקציות תיירותיות. הצצה חטופה באתר העירייה מגלה כי מדובר רק בתחילת הדרך, ועוד נכונו לעיר הדרומית תוכניות רבות שיהפכו אותה לאטרקטיבית ומרגשת יותר מכפי שהיא היום בתחומים נוספים מלבד התיירות.
בשטח רחב הידיים לאחר המעבר של שדה התעופה למרחב המרוחק כעשרים דקות נסיעה ממרכז העיר, עומד לקום "פארק הטרמינל" בהשקעה של 80 מיליון שקל עבור פיתוח ותשתיות, וכרבע מיליארד שקל שצפויים להשקיע יחד כל היזמים שיקבלו זיכיון של שמונה שנות הפעלה. מדובר בקומפלקס עצום של תרבות ואירועים, הכולל מגוון אטרקציות כדוגמת בריכת גלים, גלגל ענק, מתקן אומגה, מתחם נינג׳ה, כדור פורח, אוהל אירועים וכנסים ועוד. לצד זאת יוקמו פארקים ירוקים פתוחים עם מסלולי אופניים (פאמטראק) ואזורים מוצללים.
מתחם המזון שיוקם במתחם וייקרא "שוק הטרמינל", ישלב סגנונות מזון מגוונים ויאפשר ייצוג מקומי של תעשיית המזון באילת ובערבה. "מדובר במתחם ייחודי שלא נראה כמותו בישראל ויהיה נגיש לכל חלקי העיר כבר בסוף הקיץ הקרוב", מספר בהתרגשות כהן, שאומר כי מבנה הטרמינל הישן יהפוך למרכז חדשנות עירוני בהכוונה לתעשיית ההייטק המתפתחת.
מדובר על שינוי חוויית התיירות באילת. ומה לגבי המענה לתושבי העיר?
"מתיחת הפנים שתעבור העיר אמורה לתת מענה בראש ובראשונה לתושביה, וזו גם שגרת העבודה של החברה הכלכלית אילת. בנוסף להקמת שכונות חדשות שלהן אנו אחראים משלב התכנון, עבודות העפר ותשתיות הקרקע, ועד ליווי היזמים ומסירת כל שכונה לעירייה בצורה מיטבית ומדוגמת, אנו פועלים גם לשדרוג השכונות הוותיקות, ומקדמים מיזמי התחדשות. בימים אלו מוקמת קריית ספורט בינלאומית במטרה למשוך תיירות ספורט מקומית ובינלאומית. הקריה כוללת ארבעה מגרשי אימונים המותאמים לתקני פיפ״א, בנוסף למגרשי טניס ובריכה אולימפית אשר יתוכננו בעתיד, וישרתו גם את האוכלוסייה באילת. מדובר על השקעה של 60 מיליון שקל, בנוסף לארנה המתוכננת שתכלול 4,000 מקומות ישיבה, ובהשקעה של 120 מיליון שקל".
כחברה הפועלת בשם העירייה, כיצד מתנהל מנגנון שיתוף תושבי העיר, במיוחד בתקופה בה אזורים רבים הופכים לאתרי בנייה?
"ראשית, תנופת הפיתוח של העיר אילת, שאין לה אח ורע בהשוואה לעשורים האחרונים, משפיעה לחיוב על תושבי אילת שמבינים כי חוסר הנוחות היום הוא למען שיפור איכות החיים הטובים של מחר. יחד עם זאת, אנו מדבררים כל צעד שאנו עושים בעיתונות המקומית וברשתות החברתיות, ומעדכנים את הציבור בכל היבט שמשפיע על חייו. עוד בשלב התכנון, ולפני תחילת הבנייה, חשוב לנו להציג לתושבי העיר או האזור פרזנטציה עבור כל תא שטח. במסגרת המפגש אנו קשובים לצרכי התושבים ונותנים מענה מקיף לפני שאנו סוגרים באופן הרמטי את התוכנית. דוגמה לכך היא השכונות הוותיקות המאופיינות באוכלוסיית הקשישים שזקוקים להגברת הנגישות. כמשרתי הציבור, חשוב לנו שכל הקהלים יהיה שותפים לנעשה בעיר, דבר שבא לידי ביטוי במינוי רכז שיתוף ציבור מטעמנו לכל פרויקט, שמעדכן את תושבי האזור לגבי לוח הזמנים המתוכנן, ונותן מענים לרצונות ולבקשות, בדגש של האוכלוסיות הוותיקות".
במסגרת ההתחדשות העירונית, וכעיר שנמצאת על קו השבר הסורי-אפריקאי, כיצד אתם נערכים ליום סגריר בו תיתכן רעידת אדמה בעוצמה חזקה?
"בשנת 1995 פקדה רעידת אדמה בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר את מפרץ אילת וחופי סיני, ורק בזכות המרחק הרב מהאזורים המיושבים נמנעו נזקים חמורים בהיקפם והרוגים רבים. לאורך השנים ניסינו לתת מענה ובשנת 2017 אף גיבשנו תוכנית אם המבוססת על מיפוי העיר, שעל בסיסה אופיינו כ-160 בניינים הדורשים חיזוק. כיום, ידוע לנו שבמידה ונקבל תמיכה ממשלתית בהיקף של 400-500 מיליון שקל נוכל לתת מענה לחיזוק כלל המבנים המסוכנים ברחבי העיר. מכשיר נוסף לכך הינו במסגרת התחדשות עירונית הכוללת פינוי-בינוי, עיבוי וחיזוק. ככל שהמדינה תירתם ותאפשר לנו לצאת לביצוע, נוכל בתוכנית רב שנתית לחזק את כל הבניינים באילת בטווח של שלוש עד חמש שנים".
חכ"א: למען התושבים, האזור והמדינה
החברה הכלכלית אילת, שהוקמה בשנת 1984 ונמצאת בבעלות מלאה של העירייה, מהווה כאמור זרוע מרכזית וחשובה בהתפתחות אילת וחיזוק חוסנה הכלכלי. יעודה הוא לפתח, ליזום, להקים, לעודד ולתחזק פרויקטים לקידומה ורווחתה של העיר, תושביה ואורחיה בכל היבטי החיים, כחברה הפועלת מתוקף הרשאות לתכנון ופיתוח ממנהל מקרקעי ישראל, משרד השיכון ועיריית אילת. למרות שידה בכל והיא אכן מוכיחה את עצמה לאורך שנים, מסביר כהן כי ישנם יעדים נוספים ומשמעותיים שהגשמתם תורמת לחוסן הלאומי. "אנחנו נהנים מחדוות היצירה המתאפשרת בזכות מנעד העיסוקים ומגוון התחומים בהם אנו פועלים, מה שיוצר עניין וריגוש בכל יום מחדש.
בזכות היכולת הטובה שלנו לבצע את המוטל עלינו, הפכנו לגוף שזוכה לקבל מטלות רבות וחשובות מהרשות המקומית, ודוגמה לכך היא ניהול המרינה העירונית הממוקמת בלב אזור התיירות ומשמשת נמל נוסעים שממנו יוצאות כ-40 ספינות מסחריות ומרינה פנימית המשמשת מקום עגינה לכ-400 כלי שיט", הוא אומר ומגדיר את המשימות שיש עוד להשלים, כדוגמת הרצון לפתח את העיר גם צפונה והפיכת אזורי התעשייה הוותיקים לאזורים בעירוב שימושים, בין אם מדובר במגורי עובדים למלונאות, מגורים, מסחר ואפילו מתחמי תיירות. "מדובר בתהליכים אסטרטגיים שמהווים אתגר משמעותי ויחד עם זאת, חשוב ליצור גיוון תעסוקתי מעבר לענף התיירות. כדי להפוך את אילת לנגישה חשוב גם ליצור מערכת תחבורה יעילה והכוונה להשלמת תכנון מסילת הרכבת שתגיע עד אילת וזאת לצד פיתוח הנמל שיעמוד בתחרות מול יתר הנמלים בישראל. החברה אישרה לאחרונה תקציב שנתי שיעמוד על סך 230 מיליון שקל".
סוגיית הרכבת אמורה לעניין את כל יישובי הערבה והאזור, מערך אסטרטגי שלם שיכול להפוך למנוע הצמיחה של הדרום.
"יצירת שיתופי פעולה ועבודה משותפת עם מושבים וקיבוצים באזור, היא אחת מאבני היסוד המאפשרת לנו לפתח יחד את האזור כולו. הנהלת העירייה הקימה מנהלת משותפת עם יישובי המועצה האזורית אילות מה שמאפשר תכנון וקידום מיזמים משותפים (שדה התעופה הבינלאומי, מתחמים סולאריים, פיתוח אטרקציות וכו').
בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים
