"התפקיד שלנו הוא לנסות לשמור ולשמר כמה שיותר שטחים פתוחים וחקלאיים, אחרת עוד כמה שנים כשאוכלוסיית ישראל תגיע ל 15 מיליון תושבים, לא יהיה פה מזון אלא רק בניינים. כך לא תהיה הצדקה למרחב הכפרי ונפתח תלות בתוצרת המיובאת ממדינות אחרות", מצהיר שי חג׳ג׳, ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז השלטון האזורי בישראל, שמתייחס לנושא החקלאות הקרוב כל כך לליבו.
כמי שגדל במושב גילת ועד היום מתגורר במקום עם משפחתו, מדגיש חג׳ג׳ כי יש יתרון גדול לגור במרחבים (תרתי משמע) ולפעול למימוש החזון של בן גוריון להפרחת הנגב, יעד המציב לדבריו לא מעט אתגרים למועצה הנעזרת במענקי איזון ומעוניינת בעצמאות כלכלית, ולמרות זאת רושמת לא מעט הישגים בזמן קצר. "רק רפורמה נכונה בחקלאות תבטיח מזון טרי לאזרחי ישראל, תשמור על שטחים ירוקים, אדמות חקלאיות, חקלאות טובה ובריאה ודור חדש של כוח אדם ישראלי שיש לו אופק ועתיד בתחום. כך גם תבטיח תכנון בנייה בראייה עתידית".
חג'ג' מוסיף ואומר כי כמרכז השלטון האזורי המאגד בתחומו שטחים חקלאיים רבים, "לעולם לא תמנע המועצה מהעיר להתפתח ולגדול, אך נכון יותר למדינת ישראל למצות קודם כל את פוטנציאל הקרקעות בתחומי העיר, לפני שנבנות שכונות חדשות על קרקע חקלאית".
סביבה כפרית בחבל ארץ משגשג
המועצה האזורית מרחבים שנוסדה בשנת 1951 ממוקמת בלב הנגב ומתפרשת על פני 500,970 דונם של שטחים ירוקים מישוריים המשמשים ברובם לחקלאות, נוף פתוח, צמחייה עבותה ונחלים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מונה כיום אוכלוסיית המקום, הגדלה בקצב גידול שנתי של 2.8%, כ-14,797 תושבים וכוללת 17 יישובים בעלי צביון כפרי, כולל שיכון חיל האוויר חצרים ושני יישובים חדשים. בתחומה של המועצה, המשמשת כיעד תיירות פופולרי בכל ימות השנה ומציעה חוויה קולינרית עשירה, ניתן למצוא שמורות טבע, יקבים, גלריות, מסלולי הליכה ורכיבה על אופניים, ואטרקציות נוספות.
חזון המועצה "לטפח בקהילה איכות חיים מיטבית, תוך חיזוק חוסנה הכלכלי-חברתי ומצוינות כערך", מיושם הלכה למעשה בשנים האחרונות, עם רשימת הישגים משמעותיים בתחומי החינוך, הרווחה, החקלאות, הסביבה, הכלכלה והתיירות. אחד הבולטים הוא בית החולים השיקומי הראשון בנגב 'עדי נגב - נחלת ערן', אשר משפר לדבריו של חג׳ג׳ את השירות השיקומי בתחום המועצה ומעבר לה, ומאפשר מענה מיידי וקרוב המחליף את הנסיעות הארוכות למוסדות שיקומיים הנמצאים במרכז הארץ. לצדו יוקם היישוב החדש "מרחבי דניאל" שייתן מענה לרופאים/ות והאחים/ות שיעבדו במוסד הרפואי. את הכפר השיקומי "עדי נגב נחלת ערן" הקים האלוף במיל' דורון אלמוג, והכפר מהווה נקודה של אור בנגב כמוסד שנותן מסגרת הולמת לפעוטות, לילדים ובוגרים, המאפשרת להם להמשיך בתהליך השיקומי. "מוסדות אלו ועוד, ממשיכים את הרצף החינוכי הפורמלי והבלתי פורמלי עבור ילדים, בני נוער ומבוגרים, באזור שאינו משופע במענים מסוג זה", אומר חג׳ג׳ שמודה כי האפשרות לטפל באוכלוסייה עם צרכים מיוחדים היא זכות עבורו ועבור המועצה כולה, ונותן כדוגמה גם את בית הספר התיכון החדש שהקים במועצה, המיועד לילדים על הרצף האוטיסטי "בנימין רוטמן אשל הנשיא" - מוסד חינוכי צומח המקדם פדגוגיה חדשנית וחיי קהילה משותפים, אשר קולט תלמידים מ-17 רשויות סמוכות. זאת בנוסף להקמתו המתוכננת של אשכול גנים חדש המיועד לאוכלוסיות מיוחדות ולילדים עם בעיות תקשורת, אתגרים רגשיים ועוד. "בתפיסה שלנו אנחנו לא מוותרים על אף ילד ואף אדם, דבר שקורה הלכה למעשה", הוא מדגיש ואומר כי מעל 50% מתקציב המועצה מיועד לחינוך הרשמי והבלתי פורמלי.
מהם הפתרונות שאתם מספקים לתושבי האזור במיוחד בנושא הביטחון האישי, כמועצה החולשת על אזור הדרום שיש המכנים אותו "הדרום הפרוע"?
"אין ספק כי האתגר המרכזי הוא נושא המשילות באזור, שחייב לקבל מענה מיידי. בראש ובראשונה נהיה חייבים לאסוף כל נשק בלתי חוקי, ללא קשר למגזר או מוצא, וגם להתייחס להתנהגות שאינה הולמת בכבישים. מדי כמה חודשים, ובזמן האחרון בשכיחות גבוהה יותר, אנחנו מקבלים תזכורות לגבי המצב הביטחוני הרעוע, המחויב לפתרון מדיני כדי שלכל הצדדים יהיה טוב. גם אם זה לא יקרה מחר, עצם השיח החיובי והנכונות לשלום יכולים לאפשר נורמליזציה ושקט. ההידברות, חשוב שתבוא לידי ביטוי גם בתוך העם שלנו, שבגלל המצב הפוליטי נגררים לקיצוניות של כל הצדדים. הגיע הזמן לדבר ולנסות להביא את הכוחות המתונים למרכז, במטרה ליצור שיח ולהגיע לעמק השווה, במדינה שהקמנו לאחר השואה ושיקרה לליבנו.
"ההידברות היא רק חלק מהפתרון, בנוסף לשיתופי פעולה אזוריים עם מועצות וערים שכנות, איתן אנו מתכננים פארק תעשייה גדול, אשכולות אזוריים המאגדים מספר רשויות, ופעילות כלכלית משותפת, המאפשרת חיסכון בעלויות ויצירת קהילתיות משמעותית יותר. דוגמה לכך היא קבוצת הכדורגל המאוחדת למועצת מרחבים ולאופקים - הפועל מרחבים, ותחום האגרוטק שמאפשר פיתוח שווקים נוספים וייצוא תוצרת חקלאית מהאזור כולו, דבר שיהפוך למשמעותי כאשר התוצרת לדונם תהיה גבוהה יותר. בנוסף לביטחון האישי כאמור, חשוב לתת מענה גם לביטחון הכלכלי, וכאן אני שוב חוזר לנושא השמירה על הקרקע החקלאית והיותו של האזור יעד תיירותי עבור תושבי המדינה ותיירות נכנסת. כך גם מיתוג האזור כולו באגרוטק יאפשר להפוך את הנגב לאטרקטיבי עבור משקיעים ולהביא הישג עצום לאזור הנגב בכללותו. כדי לקדם את הנושא חנכנו לאחרונה מרכז חדשנות המבוסס על שותפות חדשה מרחבים-אופקים, שיהפוך בית למיטב המוחות העוסקים בתחום האגרוטק והחקלאות המתקדמת. זאת במטרה להוביל פיתוחים פורצי דרך בתחום, למצוא דרכים ליצירת מזון ממקורות חדשים ולהפוך את גידול המזון לתהליך קל, פשוט ויעיל יותר".
אוכלוסייה הטרוגנית, שירות הומוגני
כיצד אתם מצליחים לתת מענה פרסונלי לקהל ההטרוגני השייך למועצה, שמורכב מתושבי קיבוצים, מושבים ויישובים?
"בזכות הקשר עם התושבים שעבורנו מהותי וחשוב, במיוחד במועצה קטנה כמו שלנו שבה יכול ומוזמן כל תושב להרים טלפון גם בשעה 23:00 בלילה ולקבל מענה. כמי שמגיע מהמגזר העסקי ויודע שעסק מצליח מבוסס על לקוחותיו, אני מבין את התועלת של מתן שירות נכון, טוב ומותאם אישית. מבחינתי, תושב שמתלונן עושה שירות גדול עבור המועצה כי הוא משמש ׳עיניים׳ נוספות בשטח שיכולות לאפשר לנו לייעל, לשפר ולתקן. ניהול מערכת היחסים עם התושבים מתקיים במגוון ערוצי תקשורת, החל ממתן הטלפון האישי שלי, באמצעות קיום מפגשי פרונטליים, ועד שיח המתבצע ברשתות החברתיות. מבחינתי החוכמה נמצאת אצל התושבים שזוכים אצלנו להקשבה, ומוזמנים תמיד להעביר ביקורת שמסייעת לנו להיות טובים יותר. מעצם תפקידי גם כיו״ר השלטון האזורי וכמענה לצרכים והרצונות של כל תשובי האזור, אני נוהג לבקר במשרדי הממשלה פעמיים בשבוע, במטרה לגייס תקציבים שיאפשרו את מימון הפעילות בשטח, כדוגמת רכבת שתגיע גם לאילת ופרויקטים רבים עם פוטנציאל אדיר שעדיין לא מיושמים".
איך אתה רואה את האזור בעוד כעשור?
"אני בטוח כי ככל שהזמן יעבור, הפקקים בגוש דן יגדלו ומחירי הדיור יאמירו, כך אנשים יזהו את הפוטנציאל של אזור הנגב, במיוחד לאור מאמצינו להוביל החלטת ממשלה שתוזיל את מחירי הקרקע באזור. זאת בנוסף לפיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה שיאפשרו הלימה בין הביקוש להיצע, ויעודדו את כל מי שמגיע אלינו לטיול, להעתיק את מקום מגוריו לאחד מיישובי האזור. כבר עכשיו גדל מספר התושבים שקובעים את מקום מגוריהם במרחבים וסביבתה, דבר שזוכה למענה גם בתכנון ובניית יחידות מגורים חדשות במסגרת הרחבות ביישובים הקיימים, בנוסף לחדשים.
"בעשור הקרוב נמשיך בעשייה הברוכה במלוא המרץ, במטרה לשווק יישובים חדשים, נחנוך אזורי תעשייה חדשים ונייצר חשמל סולארי על בסיס מיפוי של כל הפוטנציאל האנרגיה, תהליך שעומד למכרז לאחר שאושר על ידי משרד הפנים. בנוסף אנו מתכננים, בשיתוף עם חברת החשמל, הקמת מפעל שימיר פסולת אורגנית המגיעה מהמושבים לחשמל. בימים אלו אנו עומדים לקראת הקמת מגרש ספורט מוטורי לאופנועים, כחלק מפיתוח התיירות בנגב שבא לידי ביטוי גם בבניית תוכנית אב לתיירות מרחבים ולכל המרחב הכפרי. תפקידנו כרשות הוא לאפשר את כל התוכניות הללו, וגם לעודד תוכניות לא חקלאיות במשקים חקלאים כדוגמת צימרים ומסעדות. הגיע הזמן שעם ישראל יתאגד סביב הדברים החשובים, וששיתוף הפעולה בין השלטון המקומי והאזורי ימשיך, ועל כך אני מברך את יו״ר השלטון המקומי חיים ביבס שמאפשר זאת, במטרה להתקדם להתפתח, ולתת את השירות הטוב ביותר לתושבי האזור והארץ כולה".
בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים
